Family Wiki
Explore
Main Page
All Pages
Community
Interactive Maps
Recent Blog Posts
Wiki Content
Recently Changed Pages
שלנו בטאבו מאת ליאור זברג
קבר אסתר המלכה בגליל
Memoirs of a Fortunate Jew
Il conte di Montecristo (miniserie televisiva 1998)
הרוזן ממונטה כריסטו
שואת יהדות רומא
עלובי החיים
סרטוני וידאו
My Hebron חברון שלי
מצדה
מצדה פסח 2009
בראשית
חוות גלעד
חוות גלעד הזמנה
Ancient Tunnel Discovered by Jerusalem's Old City
דפים עם קישורים שבורים לקבצים
Daniel ventura
רונית שוקר
הגנו
המלט (סרט, 1948)
גזירת הים
ארגון ירושלים
בנק אנגלו-פלשתינה
Community
עזרה
FANDOM
Games
Movies
TV
Wikis
Explore Wikis
Community Central
Start a Wiki
Don't have an account?
Register
Sign In
FANDOM
Explore
Current Wiki
Start a Wiki
Don't have an account?
Register
Sign In
Sign In
Register
Family Wiki
9,880
pages
Explore
Main Page
All Pages
Community
Interactive Maps
Recent Blog Posts
Wiki Content
Recently Changed Pages
שלנו בטאבו מאת ליאור זברג
קבר אסתר המלכה בגליל
Memoirs of a Fortunate Jew
Il conte di Montecristo (miniserie televisiva 1998)
הרוזן ממונטה כריסטו
שואת יהדות רומא
עלובי החיים
סרטוני וידאו
My Hebron חברון שלי
מצדה
מצדה פסח 2009
בראשית
חוות גלעד
חוות גלעד הזמנה
Ancient Tunnel Discovered by Jerusalem's Old City
דפים עם קישורים שבורים לקבצים
Daniel ventura
רונית שוקר
הגנו
המלט (סרט, 1948)
גזירת הים
ארגון ירושלים
בנק אנגלו-פלשתינה
Community
עזרה
עריכת הדף "
המקושש
"
Back to page
עריכה
עריכת קוד מקור
גרסאות קודמות
Talk (0)
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
[[קובץ:הרב מרדכי ברלין דינו של מקושש העצים בשבת|thumb|center|650 px|דינו של מקושש העצים בשבת פרשת השבוע פרשת שלח שיעורו של הרב מרדכי ברלין בפני באי כולל משכן בנימין ליד ישיבת קדומים סיון תש"פ]] *[https://youtu.be/AkJ_pLahKRk השיעור במלואו] {{חשיבות}} '''הַמְּקוֹשֵׁשׁ''' הוא דמות מקראית שבתקופת [[נדודי בני ישראל במדבר]] עבר עבירה חמורה של חילול שבת. משה רבינו, מנהיג העם, לא ידע כיצד לנהוג במקרה זה, והוציא את גזר דינו, מוות בסקילה, רק לאחר שאלוקים הורה לו לנהוג כן. ==רקע== בספר במדבר נאמר: :{{ציטוטון|וַיִּהְיוּ בְנֵי-יִשְׂרָאֵל בַּמִּדְבָּר וַיִּמְצְאוּ אִישׁ מְקֹשֵׁשׁ עֵצִים בְּיוֹם הַשַּׁבָּת. וַיַּקְרִיבוּ אֹתוֹ הַמֹּצְאִים אֹתוֹ מְקֹשֵׁשׁ עֵצִים אֶל-מֹשֶׁה וְאֶל-אַהֲרֹן וְאֶל כָּל-הָעֵדָה. וַיַּנִּיחוּ אֹתוֹ בַּמִּשְׁמָר כִּי לֹא פֹרַשׁ מַה-יֵּעָשֶׂה לוֹ. וַיֹּאמֶר ה' אֶל-מֹשֶׁה מוֹת יוּמַת הָאִישׁ רָגוֹם אֹתוֹ בָאֲבָנִים כָּל-הָעֵדָה מִחוּץ לַמַּחֲנֶה. וַיֹּצִיאוּ אֹתוֹ כָּל-הָעֵדָה אֶל-מִחוּץ לַמַּחֲנֶה וַיִּרְגְּמוּ אֹתוֹ בָּאֲבָנִים וַיָּמֹת כַּאֲשֶׁר צִוָּה ה' אֶת-מֹשֶׁה|במדבר, פרק ט"ו פסוקים ל"ב-ל"ו}}. לאחר [[מעמד הר סיני]], הפכו בני ישראל, מעם החי ללא סדר ותוכנית, לעם החי על פי מערכת כללים, שהוריד משה רבנו מ[[הר סיני]]. אחד מהכללים הללו הוא, שביתה מכל המלאכות ב[[שבת|יום השביעי]]. בשבת אחת, בהיותם במדבר, מצאו בני ישראל אדם שאוסף עצים ומחלל את השבת. הביאו אותו לפני משה, אך ההלכה (מה עושים במקרה שכזה), נתעלמה ממנו{{הערה|1=כמו במקרים של [[בנות צלופחד]], [[המקלל]] (הנוקב), [[פסח שני]], [[שנים עשר המרגלים|המרגלים]], [[קורח|עדת קורח]], [[מי מריבה]] ו[[כזבי בת צור]]}}{{הערה|1=[[אותיות מנצפ"ך|מנצפ"ך]] הן חמש האותיות באלפבית העברי שצורתן משתנה כאשר הן מופיעות בסוף מילה. ראשי התיבות של כל המקרים בהם נתעלמה הלכה ממשה רבנו, ('''מ'''קושש, '''נ'''וקב, בנות '''צ'''לופחד, '''פ'''סח שני, '''כ'''זבי בת צור), גם הן מנצפ"ך.}}. משה [[בית סוהר|אסר]] את האיש, והמתין להנחיות. לאחר מכן, על פי צו האלוהים, האיש הוצא להורג ב[[ארבע מיתות בית דין|סקילה]]. ==פרשנות== התוספות ב"ב קיט, ב ד"ה אפילו קטנה:{{ש}} "דאמר במדרש דלשם שמים נתכוין (צלופחד בחילול השבת שלו) שהיו אומרים ישראל כיון שנגזר עליהן שלא ליכנס לארץ ממעשה מרגלים שוב אין מחויבין במצות, עמד וחילל שבת כדי שיהרג ויראו אחרים". התוספות מסביר שרבי עקיבא כלל לא הוציא לעז על המקושש, להיפך! הסבירו כיצד. '''מדברי הנציב מוולוז'ין:''' - "יש לדעת דכל מידה רעה שבעולם המה בכלל היצירה, שברא ה' גם אותם, כדכתיב יוצר אור וגו' ובורא רע, ועל כן יש בהם איזה טוב. והרי זה דומה לסם המות דוודאי מזדמן עתים שהוא סם חיים לחולה, ומכל מקום נקרא סם המות משום שעל פי רוב הוא ממית. וגם בעת שנצרך להשתמש לחיים נדרש דקדוק גדול על פי הרופא ובצמצום שלא יוסיף כלשהו ויסתכן. כך כל מידה רעה המה טובים לשעה רצויה רק יש להיזהר שלא להשתמש במידה זו כי אם על ידי רב מובהק ובצמצום שלא יוסיף על הצורך...". דברי הנציב מבהירים לנו שגם אם נבין את מעשהו של המקושש באופן הנ"ל-שעשה עבירה לשם שמיים, עלינו להיזהר... מהו המשל שהא מביא להמחשת דבריו? ==המהרש"א - מעשיהו היה לשם שמים== מה הייתה מטרתו של המקושש, בחילול השבת שלו? ה[[תוספות]] הביא מדרש האומר כי למרות שמקושש העצים, עבר עבירה חמורה, הרי שכוונתו הייתה טהורה{{הערה|1=מדרש המובא בפירוש התוספות [[תלמוד בבלי]], [[בבא בתרא]] קי"ט, עמוד ב', ד"ה '''אפילו''')}}. התוספות הסביר שלאחר חטא המרגלים, דנו ישראל בינם לבין עצמם, והחליטו כי מכיוון שבעקבות החטא נגזר עליהם שלא ליכנס לארץ ישראל, הרי שאין הם מחויבים יותר במצוות. קם המקושש וחילל שבת בכוונה, כדי שיהרג, וייראו אחרים, ויבינו שאין הם פטורים מן המצוות. מהרש"א בחידושי אגדות שם מביא את דברי התרגום יונתן בפ' שלח (טו, לב), שהמקושש עשה מה שעשה כדי ללמד לבני ישראל את העונש של מחלל שבת, שדינו בסקילה, כיון שעד אז טרם נודע להם מה הוא העונש. ע"פ זה מבאר המהרש"א, שבנות צלפחד אומרות למשה על אביהם שהוא לא חטא בעדת קרח או בחטא אחר להכעיס או לתאבון, אלא כל חטאו היה רק כדי ללמד את עם ישראל חומרת העוון של חילול שבת. וזו כוונתן באומרן "בחטאו מת", כלומר – כל חטאו היה בשביל מיתתו. נראה שכוונת המהרש"א לומר שר"ע הולך לשיטתו. ר"ע הוא שאמר שצלפחד היה המקושש, והוא שלימד את רבי שמעון השקמוני (שהגמ' ראתה לנכון לציין שהיה מתלמידי ר"ע) שמשה לא ידע את דין מיתתו של המחלל שבת ועל ידי המקושש נכתבה פרשה זו, כיון שזו היתה כוונת המקושש, הלא הוא צלפחד, ללמד את העם שמחלל שבת בסקילה[1]. וכיון שבנות צלפחד החכימו את משה בכך שפירשו לו את מעשה אביהן, לכן גם זכו שנכתבה פרשה נוספת על ידן. פירוש נוסף למעשה המקושש מציע המהרש"א, ע"פ דברי התוס' בב"ב (קיט ע"ב, ד"ה אפילו) בשם המדרש, שמעשה זה היה מיד לאחר חטא המרגלים, שאמרו ישראל שכיון שנגזר עליהם למות במדבר א"כ אינם מחויבים עוד במצוות, ולכן עמד המקושש וקושש, כדי שיהרגו אותו ויראו כולם שעדיין כל דיני התורה קיימים. עכ"פ, לפי כל אחד משני הפירושים יוצא שמעשה המקושש היה לשם שמים * המקור: בן ציון סופר [http://www.kby.org.il/hebrew/torat-yavneh/view.asp?id=7186 עבירה לשמה] ==זהותו של המקושש במדרש== ה[[תלמוד בבלי|גמרא]] מביאה [[מחלוקת]] [[תנאים]] בדבר זהותו של המקושש{{הערה|{{בבלי|שבת|צו|ב}}}}. *לשיטת [[רבי עקיבא]] - המקושש הוא [[צלפחד בן חפר]], אביהן של [[בנות צלפחד]], אשר עשה את שעשה לשם שמים. *לשיטת [[רבי יהודה בן בתירא]] - צלפחד היה אחד מן המעפילים{{הערה|1=המעפילים - לאחר [[חטא המרגלים]], כאשר משה הודיע לעם מה יהיה עונשו, התחרטו חלק מן העם, קמו,והחליטו לעשות מעשה ולהיכנס לארץ. משה ניסה להניא אותם מלעשות כך, אך הם לא שמעו בקולו, והעפילו אל ההר כדי להיכנס לארץ, וניגפו במלחמה עם העמלקי.}}, ועשה את שעשה במזיד. רבי יהודה בן בתירא, תקף את שיטת רבי עקיבא ואמר לו שאם אכן המקושש היה צלפחד, איך זה ייתכן שהתורה מצאה לנכון להסתיר את שמו, ואילו הוא רבי עקיבא חשף את השם. ולעומת זאת, אם המקושש לא היה צלפחד, הרי שרבי עקיבא [[הוצאת שם רע|הוציא עליו שם רע]], בעוד שהוא בעצם צדיק ולא רשע. רבי עקיבא הסתמך בשיטתו על גרסתם של בנות צלפחד עצמן, שאמרו: "אבינו בחטאו מת" ({{תנ"ך|במדבר|כז|ג}}). *[[רבי שמעון בר יוחאי]] גם הוא חולק על רבי עקיבא, וסבר שצלפחד לא היה המקושש. נימוקו של רבי שמעון הוא שצלפחד מת סמוך לכניסת בני ישראל ל[[ארץ ישראל]], ואילו המקושש היה בשנה הראשונה ל[[יציאת מצרים|צאת ישראל ממצרים]], והרי לא ייתכן שבנות צלפחד לא [[חופה וקידושין|נישאו]] במשך ארבעים שנה{{הערה|1=ספרי זוטא פיסקא טו ד"ה לב. ויהיו.}}. ==זמן התרחשות האירוע== בהתאם ל[[פרשנות הפשט למקרא|פרשנות הפשט]], על פי סדר ההשתלשלות המקראית, המעשה של המקושש, אירע בדור השני של המדבר, כלומר אחרי חטא המרגלים. אך המדרש, בהסתמכו על הכלל כי [[אין מוקדם ומאוחר בתורה]], סבר אחרת באשר לסדר הזמנים וההתרחשויות. לדעת המדרש המקרה עם המקושש אירע בשבת השנייה, שלאחר הסיפור של לקיטת ה[[מן]] בשבת. המדרש סבר כך כדי להמחיש את מאמרו של רבי יוחנן בשם [[רבי שמעון בר יוחאי|רשב"י]]: "אלמלי ישראל משמרים שתי שבתות כהלכתן מיד נגאלים..."{{הערה|1=בבלי,שבת דף קי"ח עמוד ב'}}, ואת הסיבה לדחיית ה[[גאולה]], תלה המדרש בעובדה שישראל חיללו שתי שבתות ברציפות. הספרי זוטא מציין תאריך מדויק - בשנה הראשונה לצאת ישראל ממצרים, בעשרים ואחד לחדש השני. ==אלגוריה== *ב[[ספר הזוהר]] כתוב כי העצים שקושש המקושש היו מ[[עץ החיים]] ומ[[עץ הדעת טוב ורע]]{{הערה|1=זוהר לספר במדבר דף קנ"ז, א'}}. כוונת הזוהר אינה שהמקושש באמת הגיע ל[[גן עדן]] השמור על ידי [[מלאך|מלאכים]] וקושש שם עצים, אלא קיים דיון עם עצמו, איזה עץ משני העצים הללו, גדול וחשוב מחברו: עץ החיים שמשמעותו כל החיים הם קודש לאלוהים, ללא הכרעה עצמית, או עץ הדעת שמשמעותו שלאדם יש יכולת אבחנה בין טוב לרע. *הסופר [[דוד פרישמן]] כתב [[פרוזה|סיפור]] דמיוני על המקושש. זהו סיפור ביקורתי ביותר כלפי מערכת המשפט במדבר, והסופר תיאר בו את ה[[כהן|כוהנים]] כאנשים חסרי לב{{הערה|1=דוד פרישמן, [http://benyehuda.org/frischmann/frisch055.html המקושש], פרויקט בן יהודה}}. ==קישורים חיצוניים== * [[יהושע ויצמן]], [http://www.kipa.co.il/pash/show.asp?id=2721 המקושש והחסיד], אתר - כיפה. * מתניה ידיד, [http://www.kipa.co.il/pash/show.asp?id=5653 סיפור בבואה בפרשיות המקושש והמקלל], אתר - כיפה. * [[אביגדור נבנצל]], [http://www3.hakotel.org.il/sites/hakotel.org.il/files/21912.pdf חטא המקושש וחטא המרגלים משורש אחד] ישיבת הכותל. * יוסף כרמל, [http://www.yeshiva.org.il/midrash/shiur.asp?id=1612 מי היה צלופחד], אתר [[ישיבת בית אל]] ==הערות שוליים== {{הערות שוליים}} [[קטגוריה:סיפורי ספר במדבר]] [[קטגוריה:נדודי בני ישראל במדבר: אישים]] [[קטגוריה:שבת]] [[קטגוריה:אישים שהוצאו להורג]] [[קטגוריה:אישים בתנ"ך ששמם אינו מצוין]] [[קטגוריה:אישים בספר במדבר]] [[קטגוריה:חטאים במקרא]] [[קטגוריה:פרשת שלח לך]]
תקציר:
Please note that all contributions to the Family Wiki are considered to be released under the CC-BY-SA
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
תבניות המופיעות בדף זה:
תבנית:בבלי
(
הצגת מקור
)
תבנית:הערה
(
הצגת מקור
)
תבנית:הערות שוליים
(
הצגת מקור
)
תבנית:חשיבות
(
הצגת מקור
)
תבנית:ציטוטון
(
הצגת מקור
)
תבנית:ש
(
הצגת מקור
)
תבנית:תנ"ך
(
הצגת מקור
)
Follow on IG
TikTok
Join Fan Lab