Family Wiki
Explore
Main Page
All Pages
Community
Interactive Maps
Recent Blog Posts
Wiki Content
Recently Changed Pages
גל יוסף מאחז
לימונצ'לו
חוות מלאכי השלום
The Hijacking of Flight 601
כנס במעבה ההר ה-14
חבל ארץ שומרון
נמל יפו לדורותיו
סרטוני וידאו
My Hebron חברון שלי
מצדה
מצדה פסח 2009
בראשית
חוות גלעד
חוות גלעד הזמנה
Ancient Tunnel Discovered by Jerusalem's Old City
דפים עם קישורים שבורים לקבצים
Daniel ventura
רונית שוקר
הגנו
המלט (סרט, 1948)
גזירת הים
ארגון ירושלים
בנק אנגלו-פלשתינה
Community
עזרה
FANDOM
Games
Movies
TV
Wikis
Explore Wikis
Community Central
Start a Wiki
Don't have an account?
Register
Sign In
Sign In
Register
Family Wiki
9,890
pages
Explore
Main Page
All Pages
Community
Interactive Maps
Recent Blog Posts
Wiki Content
Recently Changed Pages
גל יוסף מאחז
לימונצ'לו
חוות מלאכי השלום
The Hijacking of Flight 601
כנס במעבה ההר ה-14
חבל ארץ שומרון
נמל יפו לדורותיו
סרטוני וידאו
My Hebron חברון שלי
מצדה
מצדה פסח 2009
בראשית
חוות גלעד
חוות גלעד הזמנה
Ancient Tunnel Discovered by Jerusalem's Old City
דפים עם קישורים שבורים לקבצים
Daniel ventura
רונית שוקר
הגנו
המלט (סרט, 1948)
גזירת הים
ארגון ירושלים
בנק אנגלו-פלשתינה
Community
עזרה
עריכת הדף "
סלע יסוד
"
Back to page
עריכה
עריכת קוד מקור
גרסאות קודמות
Talk (0)
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
{{חשיבות}} [[תמונה:El Capitan Yosemite.jpg|ימין|ממוזער|250px|"אל קפיטן" – צוק [[גרניט]]י ב[[הפארק הלאומי יוסמיטי|פארק הלאומי יוסמיטי]]]] [[קובץ:Tuff Carmel.jpg|ימין|ממוזער|250px|[[טוף]] ב[[הר געש|הר הגעש]] הכבוי ב[[כרם מהר"ל]]]] '''סלע יסוד''' הוא [[סלע]] מגמטי שנוצר מהתגבשות של סלע מותך – [[מאגמה]] או [[לבה]] – כתוצאה מהתקררותו. שמם ה[[עברית|עברי]] נובע מהיותם של סלעים אלה תוצרים ראשוניים של תהליכים גאולוגיים,<ref>עמנואל מזור, גאולוגיה בפטיש ישראלי</ref> ושמם ה[[לועזית|לועזי]] – Igneous rocks – נובע מהמילה ה[[לטינית]] igneus, שמשמעותה: [[אש]]. מקור המאגמה ב[[התכה]] של סלעים, המתבצעת בשלוש דרכים: *[[מאגמה#התכה של שחרור לחץ|שחרור לחץ]] בחלקה העמוק של המעטפת, בו נוצרת מאגמה [[בזלת]]ית הנפלטת ב[[רכס מרכז אוקייני|רכסים מרכז-אוקייניים]], ב[[נקודה חמה (גאולוגיה)|נקודות חמות]] ובגב [[קשת איים|קשתות איים]]. *[[מאגמה#התכת שטף|התכת שטף]] – שינוי בהרכב ה[[כימיה|כימי]] של הסלעים, בעיקר בשל תוספת [[מים]] המורידה את [[נקודת התכה|נקודת ההתכה]]. תהליך זה מתקיים בעיקר ב[[אזור הפחתה|אזורי הפחתה]]. *[[מאגמה#התכה בעליית טמפרטורה|התכה בעליית טמפרטורה]] הגורם לשבירת הקשרים בין חלקיקי החומר והפיכתו ל[[נוזל]]. מרבית התכת הסלעים מתרחשת בשני התהליכים הראשונים. התהליך השלישי נדיר יותר. סלעי היסוד הנחשפים או נוצרים על-פני השטח מאפשרים הצצה להרכב ה[[מעטפת כדור הארץ|מעטפת]] ולתנאים השוררים בה, והצצה נוספת לתהליכים שהתרחשו בעבר באמצעות [[תיארוך|תיארוכם]] ביחס ל[[שכבה (גאולוגיה)|שכבות]] הסמוכות. ==סוגי הסלעים== נהוג לחלק את סלעי היסוד לשני סוגים עיקריים, על-פי מקום ואופן היווצרם: ===סלע פלוטוני=== סלע פלוטוני קרוי גם "סלעי תהום" ו"סלע אינטרוסיבי" (Intrusive Rock) – סלע שהתגבש מ[[מאגמה]] ב[[מעטפת כדור הארץ]] בתהליך איטי, ורק אחר-כך – כתוצאה מתהליכי הרמה ו[[בליה]] – נחשף על-פני השטח. התקררותה האיטית של המאגמה מאפשרת צמיחת [[גביש]]ים גדולים. [[גרניט]] הנוצר בדרך זו מהווה תשתית ל[[יבשת|יבשות]] בדמות [[מסיב]]ים ו[[שילד]]ים. סלעים פלוטוניים מתגבשים גם בתוך הקרום כ[[מחדר פלוטוני|מחדרים פלוטוניים]] דוגמת [[דייק]]ים, [[סיל]]ים, [[בתולית]] ו[[לקולית]]. דוגמאות לסלעים פלוטוניים: גרניט, [[גברו]], [[דיוריט]] ו[[סיאניט]]. [[תמונה:Igneous structures.jpg|ימין|ממוזער|250px|גופי חדירה פלוטוניים: A-[[בתולית]], B-[[דייק]], C-[[לקולית]], D-[[פגמטיט]], E-[[סיל]], F-[[הר געש#הר געש שכבתי|הר געש שכבתי]]]] ====מחדרים פלוטוניים==== חלוקה פנימית של המחדרים מתייחסת לעומק התגבשותם, כאשר גופי חדירה עמוקים הם אלה המתגבשים עמוק מתחת לקרום, ואילו גופי חדירה רדודים המתגבשים קרוב לפני השטח נקראים "סלעי ביניים" (hypabyssal rocks).<ref>[http://www.winentrance.com/general_knowledge/geography/Earth-Rocks.html על סלעי ביניים]</ref> סלעי הביניים מוגדרים כאלה הנוצרים באזור הביניים שבין מקום היווצרם של סלעים פלוטוניים בעומק המעטפת לבין מקום היווצרם של סלעים געשיים מעל הקרום. עם זאת, מאחר שלא ניתן לתחום אזור מדויק ומוגדר בו הם נוצרים, ומאחר וגופי חדירה דומים נוצרים בעומקים שונים – [[גאולוגיה|גאולוגים]] רבים ויתרו על חלוקה זו.<ref>[http://www.encyclopedia.com/doc/1O112-hypabyssaligneousrocks.html סלעי ביניים]</ref> ===סלע געשי=== '''הפניה לערך מורחב:[[סלע געשי]] סלע געשי קרוי גם "סלע פרץ", "סלע וולקני" או "סלע אקסטרוסיבי" (Extrusive Rock) – סלע שהתגבש מ[[לבה]] שפרצה אל מחוץ ל[[קרום כדור הארץ|קרום]] במהלך [[התפרצות געשית]] מתוך [[הר געש]] או מבעד לסדקים בקרום והתקררה במהירות, ועל כן הסלעים מורכבים מ[[גביש]]ים קטנים מאוד ואף [[אמורפיות|אמורפיים]]. בין הסלעים הגעשיים נמנים גם [[סלע פירוקלסטי|סלעים פירוקלסטיים]] דוגמת [[טוף]] ו[[אגלומרט]], שנוצרו מהתגבשות [[טפרה]] – החומר שנפלט לאוויר מתוך הרי געש ונופל אחר-כך לקרקע. דוגמאות לסלעים געשיים: [[בזלת]], [[ריוליט]], [[סקוריה]], [[פומיס]] ו[[אובסידיאן]]. ====סלעים תת-געשיים==== [[סלע תת-געשי|סלעים תת-געשיים]]<ref>[http://australianmuseum.net.au/Igneous-rock-types#subvolcanic סלעים תת-געשיים]</ref> הם סלעי יסוד בעלי גבישים בינוניים הנוצרים לא על-פני השטח אלא בעומק רדוד בקרום. דוגמאות לסלעים תת-געשיים: [[דיאבז]], [[פורפיר]] ו[[למפרואיט]] – הנחשב גם לסלע געשי וגם לסלע תת-געשי.<ref>[http://medlibrary.org/medwiki/Lamproite סיווג למפרואיט כגעשי ותת-געשי]</ref> ==מיון== מיון סלעי היסוד היה אחד ההיבטים המבלבלים ביותר של ה[[גאולוגיה]] בתחילת ימיה כמדע. באותם ימים תואר כל סלע חדש על ידי גאולוג כבעל מאפיינים שונים מאלה של סלעים שתוארו בעבר, כך שניתן היה לתת לו שם ייחודי. אולם נטייה זו גרמה להרחבה מוגזמת במיון הסלעים, מאחר שסלעים זהים במוצאם ובהרכבם עשויים היו להראות סימני [[בליה]] מבלבלים – שלא דמו לסימנים בסלעים אחרים מאותו סוג. מסיבה זו נחוץ היה לבנות מערכת קריטריונים שתאפשר בחינה ומיון של סלעי יסוד, הן בשטח – ב[[מחשוף (גאולוגיה)|מחשופים]] וב[[דוגמת יד|דוגמאות יד]] – והן ב[[מעבדה]]. בשנת 1902 הציעה קבוצה של [[פטרוגרפיה|פטרוגרפים]] אמריקאים לבטל את שיטות המיון המיושנות, שהיו מעורפלות ולא מדעיות, ולפתח במקומן מיון כמותי המבוסס על אנליזה כימית. הם טענו כי הרכבם הכימי של סלעי היסוד הוא תכונתם החשובה ביותר, וכי חשוב לקדמו לעמדת חשיבות גבוהה. באותה עת החל מיון של סלעים על-פי הרכב המינרלים, שעד אז היה בשולי המחקר. בשנת 1911 הציג [[נורמן לוי בואן]] את [[שורת בואן]] הקרויה על שמו<ref>[http://vgp.agu.org/bowen_paper/bowen_paper.html מתוך ביוגרפיה של נורמן לוי בואן]</ref> – תרשים המתאר [[גיבוש מפריט]] של מינרלים במאגמה בטמפרטורות שונות ואת אופן גיבושם של סלעים שונים ממאגמת-אם אחת. התרשים של בואן וספרו "האבולוציה של סלעי יסוד"<ref>N. L. Bowen, '''The Evolution of the Igneous Rocks''', Dover Pubns, 1928, ISBN 0486603113</ref> משנת 1928 הניחו את היסוד למחקר הרכב המינרלים של סלעי יסוד. המאגמות וה[[לבה|לבות]] הבונות סלעי יסוד הן תמיסות מורכבות, שהרכבן הכימי כה מגוון עד שנחוץ היה לתחום קווים שרירותיים על-מנת להבדיל בין הסלעים הנוצרים מהן וליצור קריטריונים ברורים למיונם. קריטריונים אלה מגדירים סלעים באמצעות [[צבע|צבעם]], [[מרקם|מרקמם]], הרכב ה[[מינרלים]] ה[[מינרל יוצר סלע|יוצרים]] אותם והרכבם הכימי, ושילובם מספק מידע חשוב על התנאים בהם נוצרו. ===מיון על-פי צבע=== המיון הראשוני בשטח נעשה על-פי צבע הסלע, הנובע מהרכב המינרלים הבונים את הסלע ובגודל [[גביש|גבישיהם]]: סלעים המכילים כמות גדולה של [[פצלת השדה]] ו[[קוורץ]] נוטים להיות בהירים, ואילו סלעים המכילים כמות גדולה של [[אוליבין]], [[פירוקסן]] ו[[אמפיבול]] נוטים להיות כהים. לצורך מיון כזה נבנה "מדד צבע" (colour index),<ref>[http://www.encyclopedia.com/doc/1O13-colourindex.html "מדד צבע"]</ref> המאפשר לשער את הרכב המינרלים בסלע על-פי צבעו. עם זאת, צבע הסלע עשוי להטעות כאשר מדובר בסלעים בעלי הרכב מינרלים זהה אך במרקם שונה. לדוגמה: [[גרניט]] הוא סלע בהיר בעל גבישים גדולים המכיל 70-75% קוורץ וכן פצלת השדה, [[נציץ]] ומינרלים נלווים, ואילו [[אובסידיאן]] – סלע [[אמורפיות|אמורפי]] המכיל הרכב מינרלים דומה נראה כ[[זכוכית]] שחורה.<ref name="Nelson">[http://www.tulane.edu/~sanelson/geol212/igrockclassif.htm מיון כללי של סלעי יסוד], מתוך קורס גאולוגיה באוניברסיטת טולאן, [[ניו אורלינס]] </ref> ===מיון על-פי מרקם=== [[קובץ:Alkaline pegmatite.jpg|ימין|ממוזער|250px|[[גביש]]ים גדולים של [[קורונדום]] כחול ב[[פגמטיט]] שגודלו 35x15 ס"מ תמונה]] [[קובץ:Scoria Macro.JPG|ימין|ממוזער|250px|מרקם נקבובי ב[[סקוריה]]]] מיון זה נעשה על-פי גודל הגרגרים – [[גביש]]י המינרלים הבונים את הסלע – ובדומה למיון על-פי צבע, גם מיון זה יכול להיעשות בשטח בדוגמת יד או במחשוף גאולוגי. סלעים בעלי הרכב כימי ומינרלי דומה עשויים להציג מגוון רחב של מרקמים, הנובעים מאופן ומשך התקררות ה[[מאגמה]]. מיון סלעי יסוד על-פי מרקמם משמש קריטריון חשוב להבחנה בין סלעים פלוטוניים – שגבישיהם נוטים להיות גסים או בינוניים, לבין סלעים געשיים – שגבישיהם נוטים להיות קטנים. מרקם מהווה קריטריון חשוב בעיקר בסלעים געשיים. מרכיבים כגון גודל, צורה, כיוון ותפוצה של גרגרי המינרל וכן היחס ביניהם מציינים שלבים בדרכו של הסלע, החל מהגיבוש המפריט וכלה בהתקררות והתגבשות הלבה לסלע. עם זאת, בסיווג סלעים פלוטוניים מהווה המרקם קריטריון משני מאחר שסלעים אלה מתאפיינים בגבישים גדולים ולרוב נראים לעין. כמה סוגי מרקם אופייניים לסלעי יסוד: *'''מרקם פגמטיטי''' – גבישים גדולים במיוחד – מ-20 מילימטר ומעלה. סלעים מסוג זה מכונים "סלעים פגמטיטיים". [[פגמטיט]]ים נוצרים בהתקררות של מהירה יחסית של מאגמה. תהליך יצירת הפגמטיט מתחיל לרוב כש[[מחדר פלוטוני|מחדר]] כ[[דייק]] או [[סיל]] חודרים לתוך סלע קר, ללא חשיפה בפני השטח. סלעים אלה מאפשרים גידול מואץ של גבישים על אף התקררות מהירה יחסית. *'''מרקם [[פנריטי]]''' – ניתן לראות את הגבישים בסלע בעין בלתי מזוינת. מרקם זה נובע מהתקררות איטית של מאגמה מתחת לפני השטח. *'''מרקם [[אפינטי]]''' – סלע שהגרגרים הבונים אותו הם כה דקים עד כי לא ניתן לראותם בעין בלתי מזוינת. מרקם זה נובע מהתקררות מהירה של המאגמה כתוצאה מחשיפה לאוויר ב[[התפרצות געשית]] או מהתגבשות קרוב לפני השטח. *'''[[מרקם פורפירי]]''' – מרקם המתאפיין בגבישים גדולים הנראים בבירור רב והקרויים לכן [[פנוקריסט|פֶנוקריסטים]] (מ[[יוונית]] – "גבישים נראים") בתוך [[מסת אם]] של גבישים קטנים יותר, שבדרך כלל אינם נראים לעין. *'''מרקם נקבובי''' – מרקם המורכב מחללים הנוצרים בשל כליאת בועות גז בעת ההתקררות. *'''מרקם זגוגי''' – מעטה חיצוני חלק הנובע מהתקררות מהירה מאוד בפני השטח. *'''מרקם פירוקלסטי''' – הסלע מכיל שברים של גבישים וסלעים. *'''מרקם אחיד''' – הסלע מכיל גבישים אחידים בגודלם. ====הגורמים למרקם==== [[קובץ:Plagioclase_porphyry.jpg|ימין|ממוזער|250px|[[מרקם פורפירי]] של [[מסת אם|מסת האם]] ב[[דיאבז]] עם [[פנוקריסט]]ים של [[פלגיוקלז]]]] *'''קצב התקררות''' – הגורם העיקרי הקובע את מרקם סלעי היסוד הוא קצב ההתקררות של המאגמה או הלבה. התקררות איטית מאפשרת צמיחה של גבישים גדולים יותר מאלה המתאפשרים בהתקררות מהירה. *'''שיעור ה[[פעפוע]]''' – תנועתם של [[אטום|אטומים]] ו[[מולקולה|מולקולות]] בנוזל אחראית לזמינות המרכיבים הדרושים לבניית [[גביש]]ים. *'''קצב ההתגרענות של גבישים חדשים''' – הקצב בו מתכנסים המרכיבים הבונים את הגביש מבלי להתמוסס קובע האם יווצרו גבישים חדשים או לא. *'''שיעור צמיחתם של גבישים''' – יכולתם של גבישים לצמוח ללא הפרעה בתוך המאגמה או הלבה. נתון זה מושפע משני קודמיו. גורמים אלה תלויים רבות בטמפרטורת הנוזל מאחר שהתגרענות גבישית לא תתאפשר בטמפרטורות הקרובות לנקודת ההתכה של המינרל או גבוהות ממנה. ====מארג מינרלי==== היבט נוסף של המרקם הוא ה[[מארג (גאולוגיה)|מארג]] – היחס ההדדי בין הגרגרים והיערכותם ה[[גאומטריה|גאומטרית]] בסלע. מארג זה תלוי ב[[צורות של גבישים|צורת הגבישים]] המרכיבים אותו: *אם מרבית הגבישים הם [[צורות של גבישים#רשימת צורות גביש|אֵיאוֹהֶדרָליים]] (Euhedral)– גבישים מפותחים היטב, הם יהיו קשורים היטב בפאותיהם ויצרו מרקם אחיד. *אם מרבית הגבישים הם [[צורות של גבישים#רשימת צורות גביש|סבהדרלי]] (Subhedral) – גבישים שפאותיהם החיצוניות מפותחות באופן חלקי, רק חלק מפאותיהם יהיו קשורות היטב והם יצרו מארג בינוני. מארג זה אופייני למרקם פנריטי. *אם מרבית הגבישים הם [[צורות של גבישים#רשימת צורות גביש|אַנהדרלי]] (Anhedral) אנהדרלי – גבישים שמישוריהם אינם מפותחים והם מעוותים, הם יהיו קשורים ביניהם בקשרים רופפים ויצרו מרקם הדומה לזה של קוביית [[סוכר]]. ===מיון על-פי הרכב מינרלוגי=== [[מינרל יוצר סלע|מינרלים יוצרי סלע]] חשובים בסלעי יסוד הם [[קוורץ]], [[פצלת השדה]], [[פלדשפטואיד]]ים, [[אוליבין]], [[פירוקסן]], [[אמפיבול]] ו[[נציץ]]. נוכחותם והיחסים הכמותיים ביניהם מהווה מרכיב חשוב במיון סלעי יסוד. ====דיאגרמת QAPF==== מערכת מדויקת יותר למיון מינרלוגי היא [[דיאגרמת QAPF]], שפותחה באיגוד הבינלאומי למדעי הגאולוגיה (IUGS – International Union of the Geological Sciences),<ref>[http://www.iugs.org אתר IUGS] – האיגוד הבינלאומי למדעי הגאולוגיה</ref> והפכה למקובלת בקרב גאולוגים בעולם מתחילת המאה ה-21, בעיקר למיון של סלעים פלוטוניים אך גם של סלעים געשיים.<ref>[http://geology.csupomona.edu/alert/igneous/igclass.htm מערכת למיון סלעים פלוטוניים לפי IUGS]</ref> באמצעות [[תרשים|תרשימים]] אלה ניתן למיין ולהעניק שם לסלעים בעלי הרכב מינרלוגי ידוע. האותיות Q, A, P ו-F מייצגות בתרשים את המינרלים [[קוורץ]], [[פצלת השדה#אלקלי פלדספר|פצלת שדה אלקלית]], [[פלגיוקלז]] ו[[פלדשפטואיד]]ים בהתאמה, והתרשים בנוי באופן המייצג את האחוז היחסי של המינרל ב[[סלע]]. ====מגבלות המיון המינרלוגי==== נוכחות המינרלים בסלע והיחסים ביניהם נובעים מהרכב המגמה. מיון כזה יכול היה להיות מושלם אם כל המינרלים שיכולים היו להתגבש מתוך המאגמה אכן היו מתגבשים בה, וכך מתרחש בסלעים פלוטוניים המתגבשים לאט. לעומת זאת, בסלעים געשיים המתגבשים מהר על-פני השטח מופרעת התגבשות המינרלים. סלעים כאלה עשויים להיות זכוכיתיים או שגבישי המינרלים שהספיקו להתגבש קטנים מכדי להיות מובחנים. לכן, מערכת מיון כזו, המושתתת באופן בלעדי על נוכחות מינרלים, יכולה להיות בשימוש רק בסלעים פלוטוניים. אפשר לראות את מגבלותיה של מערכת מיון מינרלוגית כאשר מתבוננים בתרשימים המנתחים סלעים געשיים. תרשימים כאלה מראים לרוב כי [[דקיט]] מכיל כמויות גדולות של [[פלגיוקלז]], כמויות קטנות של [[קוורץ]], [[סנידין]] או [[פצלת השדה#אלקלי פלדספר|אלקלי פלדספר]], [[ביוטיט]] ו[[הורנבלנדה]] – כפי שניתן לראות ב[[דיאגרמת QAPF]] לסלעים געשיים. עם זאת, עד כה לא נמצא דקיט המכיל אלקלי פלדספר.<ref name="Nelson" /> הסיבה להבדל נעוצה בהנחת המוצא של התרשים כי כל המינרלים העשויים להתגבש מתוך המאגמה אכן עושים זאת, ובמקרה זה לא התקיימה התגבשות של אלקלי פלדספר בשל הפרעה הנובעת מקירור מהיר על-פני השטח. ===מיון על-פי הרכב כימי=== [[קובץ:Mineralogy igneous rocks HE.jpg|ימין|ממוזער|250px|הרכב [[מינרל]]י ו[[כימיה|כימי]] של סלעי יסוד]] הרכבם ה[[כימיה|כימי]] של סלעי יסוד הוא המאפיין העיקרי שלהם המשקף את הרכב המאגמה ממנה נוצרו, ולכן מעניק מידע רב על מקור הסלע. הרכב המאגמה קובע את המינרלים שיתגבשו בה ואת תכונותיהם. עם זאת, בלתי-אפשרי לקבוע את ההרכב המינרלי של סלעים רבים, בעיקר געשיים, ב[[מחשוף (גאולוגיה)|מחשוף]] או ב[[דוגמת יד]], ולכן מהווה המיון הכימי אמצעי אחרון הנקבע במעבדה. מיון כימי פשוט מחלק את סלעי היסוד לפי סוג [[פצלת השדה]] ונוכחות או היעדר [[קוורץ]] ו[[פלדשפטואיד]]ים בסלע, ובסלעים נעדרי מינרלים אלה – לפי סוג מינרלי ה[[ברזל]] או ה[[מגנזיום]]. מאחר שנוכחות קוורץ ופלדשפטואידים בסלע אחד אינה יוצרת קשרים יציבים, סלעים ממויינים לסלעים [[פלסי|פלסיים]] מכילי-קוורץ עתירי-[[סיליקה]] ולסלעים [[מאפי|מאפיים]] מכילי-פלדשפטואידים ודלי-סיליקה. המיון המינרלוגי של סלעי יסוד חשוב לקביעת סוג ה[[מאגמה]] או ה[[לבה]] שיצרה אותם. מאחר ש[[חמצן]] ו[[צורן]] הם ה[[יסוד]]ות הנפוצים ביותר בלבה, מוגדרים ההבדלים בהרכבן של לבות [[לבה#הרכב ותכונות|מסוגים שונים]] על-פי תכולת ה[[סיליקה]] וה[[קוורץ]] היחסית בהן: {| border="1" align="right" |- ! סוג המאגמה/לבה ! תכולת [[סיליקה]] !תכולת [[קוורץ]] ! סלעים פלוטוניים ! סלעים געשיים |- | [[פלסי|פלסית]] | 65%< | 10%< | [[גרניט]] | [[ריוליט]], [[טוף]], [[פומיס]], [[אובסידיאן]] |- | בינונית | 55-65% | 10%> | [[דיוריט]] | [[אנדזיט]] |- | [[מאפי|מאפית]] | 45-55% | 0% | [[גברו]] | [[בזלת]], [[סקוריה]] |- | אולטרה-[[מאפי|מאפית]] | 45%> | 0% | [[פרידוטיט]] | [[קומטיט]], [[בוניניט]] |} <br clear="all"> סלעים מאפיים ואולטרה-מאפיים שאינם מכילים קוורץ מזוהים לרוב על ידי נוכחות מינרלים המתגבשים אך ורק בסביבה דלה או נטולת-סיליקה, דוגמת [[אוליבין]] או [[פלדשפטואיד]]ים. ====מיון TAS==== מיון TAS הוא שיטה כימית להבחנה בין סלעים געשיים, המבוססת על היחסים בין המרכיבים האלקליים לבין הסיליקה בסלע. השם TAS נובע מההגדרת השיטה: '''T'''otal '''A'''lkali versus '''S'''ilica – סך כל האלקלים לעומת הסיליקה. שיטת מיון זו – שפורסמה בשנת 1986 – פשוטה לשימוש בסלעים שכבר עברו ניתוח כימי, וגאולוגים נוטים להשתמש בה מאחר שהיא עקבית. ==מקור המאגמה – תהליכים מגמטיים== [[קובץ:Rock melting heb.jpg|ימין|ממוזער|250px|עקומות מוּצקיוּת ונוֹזליוּת של [[התכה|התכת]] [[סלע]]ים]] תהליכים מגמטיים המובילים ליצירת מאגמה נקראים גם "תהליכי יסוד" ומתרחשים בשלושה שלבים: *היווצרות מאגמה מ[[סלע]]ים מוצקים באמצעות [[התכה]] *הובלת והסעת המאגמה ממקום למקום *התקררות המאגמה עד להתמצקותה ויצירת סלעי יסוד על-פני השטח קשורים תהליכים אלה באופן הדוק ב[[טקטוניקת הלוחות]], מאחר שהם מתרכזים בשולי ה[[לוחות טקטוניים|לוחות]] ב[[טקטוניקת הלוחות#גבולות פתיחה|גבולות פתיחה]] – דוגמת [[רכס מרכז אוקייני|רכסים מרכז אוקייניים]], ו[[טקטוניקת הלוחות#גבולות סגירה|גבולות סגירה]] – דוגמת [[אזור הפחתה|אזורי הפחתה]], אם כי ידועים גם תהליכים מגמטיים פנים-לוחיים – דוגמת [[נקודה חמה (גאולוגיה)|נקודות חמות]] כזו הנמצאת מתחת ל[[הוואי]]. קיימות שלוש דרכים להתכת סלעים: *'''התכה בעליית טמפרטורה''' – כאשר מחממים סלע הנמצא במצב מוצק, הטמפרטורה הפנימית שלו עולה עד שהיא מגיעה ל[[נקודת התכה|נקודת ההתכה]] של סלע זה. בנקודה זו גורמת הטמפרטורה לשבירת הקשרים בין חלקיקי החומר ולהפיכתו ל[[נוזל]]. התכה מסוג זה אינה נפוצה, ובמרבית המקרים מתרחשת התכת סלעים ללא עלייה בטמפרטורה. *'''התכה של שחרור לחץ''' – הלחץ בחלקה העמוק של המעטפת גבוה דיו לשמור על הסלעים במצב מוצק על אף הטמפרטורות הגבוהות השוררות בו, בכך שהוא שומר על המבנה הפנימי הסדור של הסלע. שחרור הלחץ מפריע למבנה הפנימי ובכך הוא מאפשר לחום הרב להתיך סלעים. *'''התכת שטף''' – התכה בנוכחות נוזלים, בעיקר [[מים]], המתרחשת ב[[אזור הפחתה|אזורי הפחתה]] וב[[קשת איים|קשתות איים]]. באזורים אלה חודר גוש עתיק, קר וכבד של [[ליתוספירה]] אוקיינית, הנושא עליו [[סלע משקע|סלעי משקע]] ספוגים במים, אל המעטפת המצויה מתחת ללוח אחר. נוכחות המים מורידה את [[נקודת התכה|נקודת ההתכה]] של הסלעים וגורמת ליצירת המאגמה. ==ראו גם== *[[גאולוגיה – מונחים]] *[[מאגמה]] *[[לבה]] *[[פטרולוגיה]] *[[סלע]] *[[סלע הצטברות]] *[[סביבת היווצרות]] ==לקריאה נוספת== *{{צ-ספר|מחבר=[[עקיבא פלכסר]]|שם=גיאולוגיה, יסודות ותהליכים|מו"ל=אקדמון|שנת הוצאה=1992|ISBN=965-350-026-0}} *{{צ-ספר|מחבר=[[עמנואל מזור]]|שם=גיאולוגיה בפטיש ישראלי|מו"ל=[[האוניברסיטה הפתוחה]]|שנת הוצאה=1994|ISBN=965-06-0276-3}} * '''Encyclopedia of Geology''', Elsevier Academic Press, First edition 2005, ISBN 0-12-636380-3, כרך 3, עמ' 209-217 *'''Encyclopedia of Volcanoes''', {{כ}} ISBN 0-12-643140-X, Academic Press ,עמ' 55-245 ==קישורים חיצוניים== * [https://commons.wikimedia.org/wiki/Category:Igneous_rocks מיזמים|ויקישיתוף=Category:Igneous rocks שם ויקישיתוף:סלעי יסוד] * שלמה שובאל, '''[http://ebooks.openu.ac.il/olive/am3/C20117 צפונות כדור הארץ]''', [[האוניברסיטה הפתוחה]] (דורש הרשמה לאתר) וב[http://books.google.com/books?id=EawaWv5f9DIC&printsec=frontcover#v=onepage&q=&f=false גוגל ספרים] * דוידסון אונליין – מאגר מדע: [http://davidson.weizmann.ac.il/online/maagarmada/earth_sci/%D7%9B%D7%99%D7%A6%D7%93-%D7%A0%D7%95%D7%A6%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%A1%D7%9C%D7%A2%D7%99%D7%9D כיצד נוצרים סלעים?] ==הערות שוליים== {{הערות שוליים}} {{סלעים}} ] [[קטגוריה:סלעים|*]] [[קטגוריה:סלעי יסוד|*]]
תקציר:
Please note that all contributions to the Family Wiki are considered to be released under the CC-BY-SA
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
תבניות המופיעות בדף זה:
תבנית:הערות שוליים
(
הצגת מקור
)
תבנית:חשיבות
(
הצגת מקור
)
תבנית:כ
(
הצגת מקור
)
תבנית:ניווט קבוצות
(
הצגת מקור
)
תבנית:סלעים
(
הצגת מקור
)
תבנית:צ-ספר
(
הצגת מקור
)
תבנית:ש
(
הצגת מקור
)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:דפים עם קישורים שבורים לקבצים
Follow on IG
TikTok
Join Fan Lab