Family Wiki
Explore
Main Page
All Pages
Community
Interactive Maps
Recent Blog Posts
Wiki Content
Recently Changed Pages
גל יוסף מאחז
לימונצ'לו
חוות מלאכי השלום
The Hijacking of Flight 601
כנס במעבה ההר ה-14
חבל ארץ שומרון
נמל יפו לדורותיו
סרטוני וידאו
My Hebron חברון שלי
מצדה
מצדה פסח 2009
בראשית
חוות גלעד
חוות גלעד הזמנה
Ancient Tunnel Discovered by Jerusalem's Old City
דפים עם קישורים שבורים לקבצים
Daniel ventura
רונית שוקר
הגנו
המלט (סרט, 1948)
גזירת הים
ארגון ירושלים
בנק אנגלו-פלשתינה
Community
עזרה
FANDOM
Games
Movies
TV
Wikis
Explore Wikis
Community Central
Start a Wiki
Don't have an account?
Register
Sign In
Sign In
Register
Family Wiki
9,890
pages
Explore
Main Page
All Pages
Community
Interactive Maps
Recent Blog Posts
Wiki Content
Recently Changed Pages
גל יוסף מאחז
לימונצ'לו
חוות מלאכי השלום
The Hijacking of Flight 601
כנס במעבה ההר ה-14
חבל ארץ שומרון
נמל יפו לדורותיו
סרטוני וידאו
My Hebron חברון שלי
מצדה
מצדה פסח 2009
בראשית
חוות גלעד
חוות גלעד הזמנה
Ancient Tunnel Discovered by Jerusalem's Old City
דפים עם קישורים שבורים לקבצים
Daniel ventura
רונית שוקר
הגנו
המלט (סרט, 1948)
גזירת הים
ארגון ירושלים
בנק אנגלו-פלשתינה
Community
עזרה
עריכת הדף "
קרית יערים
"
Back to page
עריכה
עריכת קוד מקור
גרסאות קודמות
Talk (0)
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
[[קובץ:Abu_Ghosh_police_station.jpg|thumb|650px|מרכז|תל קריית יערים בשנת 1948, בראש התל נראים המנזר והכנסייה של גבירתנו של ארון הברית]] {{חשיבות}} '''קרית יערים''' הוא תל ארכאולוגי מערבית לירושלים. התל ממוקם בתוך הכפר אבו גוש (שנקרא בעבר קריית אל ענב), ומזוהה עם היישוב המקראי בשם קריית בעל או בעלה שלאחר מכן נקרא בשם קריית יערים והיה ממוקם על גבול [[נחלת שבט בנימין]] ו[[נחלת שבט יהודה]]{{הערה|יוחנן אהרוני '''ארץ ישראל בתקופת המקרא : גיאוגרפיה היסטורית''', ירושלים, יד יצחק בן-צבי, 1987; עמוד: 200}}, העיר נקראה ככל הנראה על שם היערות, שהיו בסביבתה. ממערב לאתר ההיסטורי הוקם יישוב חדש בשם קריית יערים (טלז סטון). <gallery widths="350" position="center" columns="2" spacing="small"> וCrusader Church in Abu Ghosh.jpg| פתח הכנסיה Inscription of the Roman Legion in the Crusader Church in Abu Ghosh.jpg|כתובת הלגיון הרומי, נמצאת בכנסיה </gallery> ==ארכאולוגיה בקריית יערים== מאחר ובראש התל ממוקמים המנזר והכנסייה של גבירתנו של ארון הברית, לא ניתן לבצע חפירה ארכאולוגית במרכז התל, אך במשך השנים נערכו עשרות חפירות בנקודות שונות סביבו ובתחומי בתוך הכפר אבו גוש. בסוף שנות השבעים נחפר אתר למרגלות התל ממזרח לו, על ידי משלחת של בית הספר הצרפתי למקרא ולארכאולוגיה בראשות ז'אן פרו, בו נמצאו שרידי כפר מהתקופה הנאוליתית. ב-1995 נחפר שוב חלק מן האתר על ידי רשות העתיקות בעקבות תוכניות פיתוח ונחשפו שרידים נוספים של היישוב הנאוליתי [http://www.hadashot-esi.org.il/report_detail.aspx?id=671&mag_id=112 חדשות ארכאולוגיות|חמודי חלאילה ועמרי ברזיליגיליון 119, 20 בדצמבר 2007] חפירות רבות נערכו על ידי רשות העתיקות בתחילת המאה-21 במסגרת חפירות הצלה, עקב הפיתוח העירוני של האזור, עם התרחבות היישובים אבו גוש וקריית יערים (טלז סטון): * בחודשים ינואר-פברואר ויולי-אוגוסט 2003, נערכה חפירה הצלה לקראת בניית מבנה מסחרי והנחת קו ביוב מדרום מזרח לתל * באפריל 2003 נערכה חפירת הצלה באתר הניאוליתי לקראת הרחבת בית הספר הסמוך * באוקטובר 2009 נערכו סקר וחפירת הצלה מדרום לתל סמוך לעין מזרוק * באוגוסט 2011 נערך סקר בתחומי האתר דיר א-שיח' כ-500 מ' מצפון-מערב לתל * בחודשים יולי–אוגוסט 2014, נערכה חפירת בדיקה בשטח הכפר מדרום לתל, לקראת בנייה במקום * בחודשים נובמבר–דצמבר 2014 נערכה חפירת בדיקה בשוליים הצפוניים-מערביים של התל * בחודשים מאי–יוני 2015 נערכה חפירת בדיקה מצפון לתל לקראת בניית שכונה חדשה במקום ==היסטוריה== הממצאים שנמצאו בחפירות באזור התל מתוארכים החל מהתקופה הנאוליתית. מתקופה זו נמצאו שרידי ארכיטקטורה מרשימה, בלטו בעיקר מרחבים בנויים ששימשו לשמירת בעלי חיים והיו עדות ראשונה לתהליך ביות העז בלבנט, וקברים שתוארכו, על סמך תעשיית הצור לאלף ה-8 לפנה"ס. מהתקופה הרומית התגלו שלוש כתובות של הלגיון העשירי פרטנסיס שהובא לארץ ישראל בשנת 66 כדי לדכא את המרד הגדול, ולאחר מכן נותר בירושלים ובסביבתה. אחת מהכתובות קבועה כיום על הקיר החיצוני ליד הכניסה לקריפטה של כנסיית המנזר הבנדיקטיני. [[קוהורטה]] של [[הלגיון העשירי פרטנסיס]] ישבה באבו גוש, הממוקמת באמצע הדרך בין [[ירושלים]] ו[[אמאוס]], והייתה תחנת דרכים חשובה.{{הערה|שלוש כתובות של הלגיון העשירי התגלו באבו גוש, ראו: Roll,I., There, There; Fischer, M., Isaac, B., in: Fischer/Isaac/Roll, (n. 213), p.120}} חשיבותה של אבו גוש נבעה לא רק ממיקומה המועדף, אלא גם משפע המעיינות באזור.{{הערה|Fischer, M., Isaac, B., in: Fischer/Isaac/Roll, (n.213), p.117}} אחת מהכתובות - שהוקדשה על ידי אחת הקוהרטות של הלגיון העשירי פרטנסיס ועל ידי סקסטוס יוליוס באסוס (מושל יהודה בשנים [[71]]–[[73]] וכובש [[הרודיון]] בשנת [[72]]) לכבוד [[אספסיאנוס]] ו[[טיטוס]] - מוכיחה כי הלגיון העשירי פרטנסיס ישב באבו גוש לכל המאוחר משנת 73.{{הערה| Werner Eck, 'Sectus Lucillius Bassus, der Eroberer von Herodium, in einer Bauinschrift von Abu Gosh', SCI 18,{{כ}} 1999, עמ' 109-120}} תל קריית יערים בצדו המערבי של היישוב זוהה החל בתקופה ה[[האימפריה הביזנטית|ביזנטית]] עם [[קריית יערים]] העתיקה, ועובדה זו קידשה את המקום ל[[נצרות|נוצרים]], וב[[התקופה הביזנטית בארץ ישראל|תקופה הביזנטית]] הוקמה כנסייה על התל, אולם היא נהרסה בעת כיבוש הארץ בידי ה[[האימפריה הסאסאנית|סאסאנים]] בשנת [[614]] במהלך מלחמת פרס-האימפריה הביזנטית (602 - 628). באמצע [[המאה ה-7]] הוקמה הכנסייה מחדש, אך היא הייתה קטנה וצנועה מקודמתה, והיא נהרסה באופן סופי בראשית [[המאה ה-11]] וקיומה נשכח. בתקופה המוסלמית נקרא היישוב '''קַרְיַת אלְ-עִנַבּ''' ("קריית ענבים"){{הערה|[http://www.fotw.net/flags/il-lcags.html Abu Ghosh (Israel)]{{כותרת קישור נוצרה על ידי בוט}}}}. סמל היישוב כיום כולל גם הוא גפנים כמוטיב. ב-[[1141]] עבר השטח עליו שוכן כיום הכפר אבו גוש לידי ה[[הוספיטלרים]], ואלה הקימו כנסייה אחרת, כ-400 מטר ממזרח לכנסיית גבירתנו של ארון הברית. כנסייה זו הידועה כיום ככנסייה הצלבנית ב[[המנזר הבנדיקטיני באבו גוש|מנזר הבנדיקטיני באבו גוש]], הייתה בשימוש עד [[1187]], ושוב מסוף [[המאה ה-14]] עת הוקם בה המנזר. שרידים ראשונים של הכנסייה הביזנטית על תל גבעת יערים התגלו ב[[המאה ה-19|מאה ה-19]], וה[[כומר]] וחוקר ה[[מקרא]] ה[[ארצות הברית|אמריקאי]], [[אדוארד רובינסון]], חידש את המסורת לפיה התל מזוהה עם קריית יערים המקראית. הוויכוחים אודות הסוגיה נמשכו עד שהתגלו שרידים נוספים בתחילת [[המאה ה-20]] (ראו להלן), ומאז קיימת הסכמה כי התל הוא ככל הנראה היישוב המקראי. הכנסייה המודרנית הניצבת כיום על התל הוקמה על ידי ה[[נזירה|אחות]] ז'וזפין רומב, חברת מסדר האחיות "יוסף הקדוש של ההתגלות". ז'וזפין רומב נולדה בשנת [[1850]] והגיעה ל[[ארץ ישראל]] בשנת [[1869]]. היא התוודעה למשמעותו ההיסטורית של התל, בו נותרו שרידי מבנים עתיקים והוא כונה בפי תושבי הסביבה בכינוי "ג'בל מוקדס", היינו "ההר הקדוש". בשנת [[1901]] ביקרה האם הראשית העולמית של מסדר הנזירות בארץ, ולאחר שצפתה על הנוף מהתל, החליטה לרוכשו. היא הפקידה את המשימה בידיה של ז'וזפין. חלק מהשטח נרכש בשנת [[1903]] תמורת סכום של 20,732 [[פרנק צרפתי]], יותר מפי ארבעה מהסכום שהוקצה לכך מלכתחילה, וסביב עובדה זו נרקמה מסורת בדבר נס שבמהלכו התרבו מטבעות הזהב. בשנת [[1905]] רכשה ז'וזפין את יתרת שטח הפסגה לאחר שאיכר מקומי חשף בה, בין היתר, שרידים של קיר חצי מעגלי ו[[פסיפס]]. ב-[[17 במאי]] [[1911]] קידש ה[[הפטריארכיה הלטינית|פטריארך של ירושלים]] את [[אבן פינה|אבן הפינה]] למנזר, והקמת מבני המנזר ובית ההבראה החלה. הקמת המנזר נשלמה תוך שנה, אך בית ההבראה הושלם רק בשנת [[1935]] בשל קשיי מימון. [[מלחמת העולם הראשונה]] שפרצה ב-[[1914]] הביאה לגירוש כל הנתינים הצרפתים מארץ ישראל, ועבודות הבניה פסקו. ז'וזפין שבה לארץ עם תום המלחמה והתמקדה בהקמת הכנסייה. ב-[[1919]] היא הנהיגה תפילת מיסה שבועית על שרידי הכנסייה הביזנטית, וב-[[8 בינואר]] [[1920]] קודשה אבן הפינה למבנה החדש. הבנייה נמשכה כשלוש שנים ועלתה כמיליון פרנק שגויסו בצרפת מכספי תרומות. המבנה המודרני חופף לשרידי המבנה הביזנטי ההיסטורי, תוך שילוב קטעי פסיפס אותנטיים ברצפת הכנסייה ושילוב ממצאים עתיקים במבנה החדש. הכנסייה נחנכה ב-[[20 באוגוסט]] [[1924]] בידי הארכיבישוף של ירושלים, והוקדשה ל[[מרים, אם ישו]] הנמשלת ב[[נצרות]] ל[[ארון הברית]] שנשא את ישוע המייצג את הברית החדשה. פסל [[המדונה והילד]] שעל גג המבנה נשלם והוצב במקומו בשנת [[1931]]. הנזירה ז'וזפין נפטרה בשנת [[1927]] ונקברה תחילה בגן הכנסייה, אך לאחר מכן הועברו שרידיה אל החדר שמדרום ל[[אפסיס]]. ב[[מלחמת העצמאות]] שימש המנזר כ[[בית חולים]] קדמי של [[חטיבת הראל]], ואף הופעל בו חדר ניתוח, ללא מים וחשמל, בפיקודו של ד"ר יששכרי. מדי בוקר היו מגיעים פצועי והרוגי הקרבות מהלילה הקודם ולאחר מיון היו מטופלים ומנותחים. אחד הסיפורים המפורסמים, הוא הסיפור על מפקד הפלוגה הנערץ, ג'ימי, שנפל בקרב בבית שמש וגופתו הובאה למנזר. האב, הצייר שמי, הוזמן להפרד מבנו, הוריד את השמיכה מהגופה וצייר את פני בנו המת ([[יורם קניוק]] - תש"ח). עם השנים חדל בית ההבראה לשמש לייעוד זה, וכיום הוא משמש כאכסניה לעולי רגל. בכנסייה נערכים קונצרטים על בסיס קבוע. ==היסטוריוגרפיה== ברשימת טופונימים, היינו שמות מקומות, המכילה כ-150 שמות אותם כבש [[שושנק הראשון]] [[מלך]] [[מצרים העתיקה|מצרים]] [[המאה ה-10 לפנה"ס|במאה ה-10 לפנה"ס]] נזכרת העיר קרייתיים שיש מזהים אותה עם קריית יערים{{הערה|[[יוחנן אהרוני]] '''ארץ ישראל בתקופת המקרא : גיאוגרפיה היסטורית''', ירושלים, [[יד יצחק בן-צבי]], 1987; עמוד: 248}}. ה[[תנ"ך]] מציג את שני שמותיה של העיר – קריית יערים והשם הקשור ל[[בעל (אל)|אל בעל]]. השם הקשור בבעל נזכר, בתיאור העלאת [[ארון הברית]] לירושלים:{{ציטוטון|וַיָּקָם וַיֵּלֶךְ דָּוִד, וְכָל-הָעָם אֲשֶׁר אִתּוֹ, מִבַּעֲלֵי, יְהוּדָה לְהַעֲלוֹת מִשָּׁם, אֵת אֲרוֹן הָאֱלֹהִים, אֲשֶׁר-נִקְרָא שֵׁם שֵׁם יְהוָה צְבָאוֹת יֹשֵׁב הַכְּרֻבִים, עָלָיו. וַיַּרְכִּבוּ אֶת-אֲרוֹן הָאֱלֹהִים, אֶל-עֲגָלָה חֲדָשָׁה, וַיִּשָּׂאֻהוּ, מִבֵּית אֲבִינָדָב אֲשֶׁר בַּגִּבְעָה; וְעֻזָּא וְאַחְיוֹ, בְּנֵי אֲבִינָדָב, נֹהֲגִים, אֶת-הָעֲגָלָה חֲדָשָׁה}}. ( [[ספר שמואל|שמואל]] ב', ו', ב'-ג'), ברוב המקרים נזכרת העיר בשם קריית יערים. העיר נזכרת לראשונה ב[[ספר יהושע]] כאחת מערי ה[[גבעונים]] {{ציטוטון|וַיִּסְעוּ בְנֵי-יִשְׂרָאֵל, וַיָּבֹאוּ אֶל-עָרֵיהֶם--בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי; וְעָרֵיהֶם גִּבְעוֹן וְהַכְּפִירָה, וּבְאֵרוֹת וְקִרְיַת יְעָרִים}} (יהושע ט', יז), שמה באותה תקופה היה ככול הנראה בעלה או קריית בעל . {{ציטוטון|קִרְיַת בַּעַל הִיא קִרְיַת יְעָרִים עִיר בְּנֵי יְהוּדָה}} יהושע י"ח, יד, {{ציטוטון|בַּעֲלָה הִיא קִרְיַת יְעָרִים}} (יהושע טו, ט). שמה הנוסף שדה יער מופיע ב[[ספר תהילים]] קל"ב, ו':{{ציטוטון|הִנֵּה-שְׁמַעֲנוּהָ בְאֶפְרָתָה; מְצָאנוּהָ, בִּשְׂדֵי-יָעַר}}. נראה כי זהו כינוי פיוטי לעיר קריית יערים. כמו כן ייתכן, שזהו גיזרון לשמה המקורי של קריית יערים{{הערה|[[יואל אליצור (חוקר מדעי היהדות)|יואל אליצור]], '''שמות מקומות קדומים בארץ ישראל השתמרותם וגלגוליהם''', ירושלים, [[יד יצחק בן-צבי]], 2012, עמ' 248.}}. ב[[תקופת השופטים]] שימשה העיר כנקודת ציון בגבול בין [[שבט יהודה]] ל[[שבט בנימין]], האזכור הבוטה לשם הבעל הביא לשינוי שם העיר מקרית בעל לקריית יערים על שם היערות הרבים שהיו בסביבה והמוזכרים גם בשמות שעיר וכתף יערים. [[שלמה המלך]] ביצר את העיר ובתקופת [[ממלכת יהודה]] הייתה העיר בירת מחוז, שהשתרע מ[[נחל שורק]] ועד גבול ממלכת יהודה. =על הרצאה פרופ' ישראל פינקלשטיין= [[קובץ:פרופסור ישראל פינקלשטיין - קרית יערים וסיפור ארון הברית|thumb|center|650 px|שיחה עם אגדה של עולם הארכאוךוגיה פרופסור ישראל פינקלשטיין באתר חפירה בקרית יערים רקע ותולדות האתר קרית יערים, סיפור ארון הברית, מסורות הישראלית והיהודאית]] ==הרקע== [[קובץ:הארכיאולוגיה וסיפור נדודי ארון הברית|מסגרת|ימין]] אין כאן שרידים של אירוע "ארון הברית". החלק העליון יש מנזר שנבנה לפני מאה שנה. הוא בנוי על שרידי מנזר ביזנטי. שם המקום "קרית יערים" , לפי הגבול בין השבטים. לפי אוסביוס, לפי המרחק. השתמרות השמות. שם המנזר "דיר אלעזר". הארון הובא על-ידי כהן שנקרא אלעזר. במקרא, האתר נקרא "בעל" (בהרצאה מובאים הסברים אחדים למקור השם). ==הרקע לפי בקורת המקרא== מבקשים להבין את הסיפור של הבאת הארון, מהשבי הפלישתי, בית שמש, קרית יערים ומשם לירושלים. * איך שילה מתחברת מנחלת אפרים ומגיע לנחלת יהודה) * למה ה' מכה בבית שמש * שני סיפורים: עד קריית יערים ומשם עם דוד לירושלים. ==הרעיון== * הארץ, ניר חסון [https://www.haaretz.co.il/news/education/.premium-1.6725306 חפירות קרית יערים מציעות שישראל שלטה ביהודה - ולא להיפך 9 בדצמבר 2018] להלן אחדים מהרעיונות * החוקרים כמעט משוכנעים שהאתר המקראי קרית יערים הוא הגבעה שעליה שוכנת כנסיית גבירתנו של ארון הקודש ומנזר נשים של מסדר צרפתי בשולי הכפר אבו גוש. חפירות ארכיאולוגיות שנערכו בשנה האחרונה מעלות את הסברה כי הגבעה שימשה את ממלכת ישראל על מנת לשלוט בממלכת יהודה - ולא להיפך, כפי שמתאר הסיפור המקראי. על פי המחקר, סיפור ארון הקודש שמצא את דרכו למקרא נועד כנראה להוות איחוד סמלי בין הממלכות. * אולם הממצא הארכיאולוגי, ובעיקר החרסים שהתגלו באתר, מעידים שהגבעה היתה נטושה בתקופתו של דוד, ורוב הפעילות עליה התרחשה במחצית הראשונה של המאה השמינית לפני הספירה, תקופת שלטונו של המלך ירבעם בממלכה הצפונית. הוא, לטענת פינקלשטיין, המועמד העיקרי לבניית האתר. * פינקלשטיין מוצא חיזוקים לסברה הזו במתחמים דומים שהקימה ישראל בבירתה סבסטיה ובמקומות אחרים. האתר בקרית יערים שימש, לדעתו, כמקום פולחן, אבל גם כמרכז מנהלי לשליטה על יהודה וירושלים. "זה לא מופרך לומר את זה", הוא אומר, ומוסיף: "אם ניכנס למכונת הזמן ונזוז 800 שנים קדימה אז נראה שכאן היה גם מרכז שליטה של הרומאים על ירושלים". * סיפור ארון הקודש, על פי התפיסה הזו, נועד לתת לגיטימציה דתית לקרית יערים. הוא סופר ונכתב בממלכת ישראל הצפונית, הגיע לירושלים עם הפליטים שנמלטו ממנה לאחר חורבנה, ומשם מצא את דרכו אל המקרא. לצדו אפשר למצוא במקרא סיפורים ומסורות "צפוניים" רבים, כמו סיפורי יעקב, יציאת מצרים, סיפורי שאול המלך ועוד. * "אני חושב שסיפור הארון משקף אידיאולוגיה של איחוד בין שתי הממלכות העבריות", אומר פינקלשטיין, "לתקופה זו זה היה מציאותי, אבל הפוך: ממלכת ישראל שלטה ביהודה ולא להיפך. ממלכת ישראל בימי ירבעם פיתחה מערכת של מקדשים עיקריים, שהיו קשורים למסורות החשובות שלה. מקדש בית אל קשור לסיפורי יעקב, מקדש שומרון קשור ליציאת מצרים. כאן, בקרית יערים, היה המקדש של ארון ה' שקשור לקרית יערים. הוא מוקם על הגבול בין שתי הממלכות, כי זה מתחם השליטה ויש כאן אקט סימבולי של איחוד". ==קישורים חיצוניים== * [http://mikranet.cet.ac.il/Pages/item.asp?item=13726&source=577 קריית יערים - בעלה | מחבר: ישראל רוזנסון] אתר מקראנט. ==הערות שוליים== {{הערות שוליים}} [[קטגוריה:יישובי המקרא]] [[קטגוריה:נחלת שבט יהודה]] [[קטגוריה:קריית יערים]] [[קטגוריה:אתרים ארכאולוגיים כנעניים בארץ ישראל]] [[קטגוריה:אתרים ארכאולוגים נאוליתים בארץ ישראל]]
תקציר:
Please note that all contributions to the Family Wiki are considered to be released under the CC-BY-SA
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
תבניות המופיעות בדף זה:
תבנית:הערה
(
הצגת מקור
)
תבנית:הערות שוליים
(
הצגת מקור
)
תבנית:חשיבות
(
הצגת מקור
)
תבנית:כ
(
הצגת מקור
)
תבנית:כותרת קישור נוצרה על ידי בוט
(
הצגת מקור
)
תבנית:ציטוטון
(
הצגת מקור
)
תבנית:ש
(
הצגת מקור
)
Follow on IG
TikTok
Join Fan Lab