"ואלה המשפטים" מול "חוקות הגויים"

"ואלה המשפטים" מול "חוקות הגויים"- לאור מאמרו של זאב ח' ארליך (ז'אבו) במקור ראשון 20 בפברואר 2009

כבר בספר בראשית, אחרי המבול, נצטוו בני-נח, דהיינו, כל "אומות העולם" , על שבע מצוות כמובא במסכת סנהדרין

	מנהני מילי? אמר רבי יוחנן: דאמר קרא - וַיְצַו ה' אֱלֹהִים, עַל הָאָדָם לֵאמֹר: מִכֹּל עֵץ הַגָּן - אָכֹל תֹּאכֵל... וַיְצַו - אלו הדינין, וכן הוא אומר: (לאברהם בברית בין הבתרים) כִּי יְדַעְתִּיו לְמַעַן אֲשֶׁר יְצַוֶּה אֶת בָּנָיו ... ה’ - זו ברכת השם, וכן הוא אומר (פרשיית המקלל, בפרשת אמור) וְנֹקֵב שֵׁם ה' מוֹת יוּמָת אֱלֹהִים - זו עבודת כוכבים, וכן הוא אומר (בעשרת הדברות בפרשת יתרו) ...לֹא יִהְיֶה לְךָ אֱלֹהִים אֲחֵרִים עַל פָּנָי. עַל הָאָדָם - זו שפיכות דמים, וכן הוא אומר (אחרי המבול בפרשת נח) שֹׁפֵךְ דַּם הָאָדָם, בָּאָדָם דָּמוֹ יִשָּׁפֵךְ... לֵאמֹר - זו גילוי עריות, וכן הוא אומר (נבואת מה מצאו אבותיכם בי עוול. תחילת ספר ירמיהו) ...לֵאמֹר: הֵן יְשַׁלַּח אִישׁ אֶת אִשְׁתּוֹ וְהָלְכָה מֵאִתּוֹ, וְהָיְתָה לְאִישׁ אַחֵר, - הֲיָשׁוּב אֵלֶיהָ עוֹד? ... מִכֹּל עֵץ הַגָּן - ולא גזל אָכֹל תֹּאכֵל - ולא אבר מן החי כי אתא רבי יצחק - תני איפכא: וַיְצַו - זו עבודת כוכבים, אֱלֹהִים - זו דינין... (נ"ו,א

נוסח הרמב"ם

האדם הראשון הצטוו כבר על שש מצוות ורק אחת נוספה לבני נח, כאמור בהלכות מלכים ומלחמותיהם

	על ששה דברים נצטווה אדם הראשון: על ע"ז ועל ברכת השם ועל שפיכות דמים ועל גילוי עריות ועל הגזל ועל הדינים אע"פ שכולן הן קבלה בידינו ממשה רבינו והדעת נוטה להן מכלל דברי תורה יראה שעל אלו נצטוה הוסיף לנח אבר מן החי שנאמר אך בשר בנפשו דמו לא תאכלו נמצאו שבע מצות וכן היה הדבר בכל העולם עד אברהם בא אברהם ונצטוה יתר על אלו במילה והוא התפלל שחרית ויצחק הפריש מעשר והוסיף תפלה אחרת לפנות היום ויעקב הוסיף גיד הנשה והתפלל ערבית ובמצרים נצטוה עמרם במצות יתירות עד שבא משה רבינו ונשלמה תורה על ידו.(הלכות מלכים ומלחמותיהם פרק ט' הלכה א')

מה המאפיין את "חוקות הגויים"

להמחשת הנושא נוהגים להציג את חוקי חמורבי, אשר לכאורה יש דמיון בין חלק מהם לבין אחדים מחוקי התורה

חוקי חַמוּרָבִּי הוא קודקס החוקים הנודע והמקיף בחוקי המזרח הקדום, והראשון שנתגלה בעת עת החדשה. הקובץ חובר ונחקק באבן בשנת שלטונו האחרונה של חמורבי מלך בבל, השליט השישי בשושלת הבבלית הראשונה, במאה השמונה עשרה לפנה"ס. אוסף החוקים, אשר כלל במקור כ־300 חוקים, פורסם לקראת סוף תקופת שלטונו של חמורבי, אך לא ניתן לקבוע בוודאות אם הם אמנם יושמו בפועל (הויקיפדיה העברית)

דוגמה המיטיבה להמחיש הן את הדמיון הן את ההבדל בין שתי מערכות החוק, הם חוקי "מידה כנגד מידה". החוק המקראי קובע:

	עַיִן תַּחַת עַיִן שֵׁן תַּחַת שֵׁן יָד תַּחַת יָד רֶגֶל תַּחַת רָגֶל: (ספר שמות, פרק כא, פסוק כד)

בדומה לכך קובעים חוקי חמורבי:

	אם השחית איש את עין רעהו – את עינו ישחיתו (חוק 196). אם שיבר את עצם רעהו, את עצמו ישברו (חוק 197). אם הכה איש את שן רעהו, את שִׁנּוֹ יכו (חוק 201).

ועוד, כמובן, הדמיון קיים ר בדינים בין אדם לחברו.

היש דמיון בין החוקים

עך כך הגיב זאב ח' ארליך (ז'אבו) במקור ראשון 20 בפברואר 2009