"ישפט ה' השופט היום" - מבנה ומשמעות בסיפורי השופטים מאת: הרב קליין נריה במסגרת ימי עיון בתנ"ך תשע"ח
ימי עיון בתנ"ך תשע"ח - "ישפט ה' השופט היום" - מבנה ומשמעות בסיפורי השופטים - נריה קליין
עיקרו של ספר שופטים (ג'-ט"ז) הוא סיפורי השופטים השונים - מעתניאל ועד שמשון. במבט ראשון מדובר ברצף של סיפורים שאינם קשורים זה בזה, שבכל אחד מהם מתרחש המעגל החוזר של חטא-עונש-זעקה-ישועה-שקט. בשיעורנו נראה שמאחורי המבנה הפשטני של מעגל החוזר שוב ושוב ישנם סדר ומבנה מכוונים, שחוט אחד שוזר את כולם. המבנה שנציג מרמז על משמעותו ומסריו של ספר שופטים כולו, העוסק ביחסיהם של ה' וישראל בתקופה של טרום-המלוכה.
יחס ספר שופטים למלוכה[]
האם לספר שופטים יש דעה כלפי המלוכה ? נראה את הדעות
ההתנגדות מבוססת על כך השופט גדעון מתנגד לכך, הוא הציג את ההמלוכה כניגוד למלכות ה'. גם הנביא שמואל מביעה התנגדות למלוכה.
לעומת זאת, בסוף ספר שופטים, הובאו שני אירועים, ולפיהן יש תמיכה במלוכה, המוטו החוזר "ובימים ההם אין מלך בישראל איש הישר בעיניו יעשה". האירוע הראשון: הקמת אתר מקודש מסביב לפסל מיכה והעובדה שהוא נשאר במקומות מאות בשנים - כל מה שקשור בו שלילי והסיבה להתרחשות היא שאין מלך בישראל. במעשה פילגש בגבעה די ברורה ההשתלשלות הנובעת מהעדר המלוכה. ובכן היחס מורכב ? שני סיפורים שיש בהם רק רע. כל מי שנכנס שם הוא מוצג שלישי. ותמיד חוזר המוטו. אבל הם חוזרים רק בשני הפרקים האלה.[1]
"המעגל החוזר"[]
נתחיל לדון בספר שופטים:
הנה התיאור:
- בני ישראל עושים הרע בעיני ה'.
- ה' מעניש אותם ומוכרם ביד אויבים.
- בני ישראל חוזרים בתשובה.
- ה' שולח להם שופט שמושיע אותם.
- הארץ שוקטת.
להלן סדר האירועים לפי המקרא:
|
וַיְשַׁלַּ֥ח יְהוֹשֻׁ֖עַ אֶת־הָעָ֑ם וַיֵּלְכ֧וּ בְנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֛ל אִ֥ישׁ לְנַחֲלָת֖וֹ לָרֶ֥שֶׁת אֶת־הָאָֽרֶץ׃ |
|
ב"מעגל החוזר" לא בכולם מופיעים כל השלבים. בקטע הזה חסר השלב "זעקה". גם כאן לא בא עונש. הוא מבטל את ההבטחה כי יוריש את הגויים (ראו פסוק מודגש לעיל).
הקבלות בספר שופטים[]
(בשיעור בדקה 11.39) יש מאמר של ויליאמס,העוסק במבנה, הוא הציע מעגל של 12 חלקים המקבילים למעגל השנה ולשופטים במקביל לעונות השנה. לאור הסיפורים, השמש מופיע לפי סדר. נביא דוגמאות אחדות: אצל דבורה נאמר "כצאת השמש בגבורתו" - זריחה ואצל גדעון "ממעלה ההר" - כאשר השמש עולה ושמשון ""בטרם יבוא הקרקע" - לפני שהשמש שוקעת - בפלגש בגבעה " ותבוא לעת ערב" (השמש שוקעת בגבעה - מאוד תיאור ציורי - הידרדרות !).
חורף: עתניאל (יהודה-בן לאה),אהוד (בנימין-בן רחל) ושמגר (שמעון-בן לאה)
אביב:ברק (נפתליבן בלהה (רחל)), גדעון בן רחל (מנשה) ותולע (יששכר בן לאה)
קיץ: יאיר (גד-בן זלפה(לאה)), יפתח (ראובן בן לאה) ואבצן (אשר בן זילפה (לאה)))
חורף:אלון (זבולון כן לאה), עבדון (אפרים בן לאה) ושמשון (דן בן בלהה (רחל)
על הספר הנ"ל
ספר השופטים, רחוק מלהיות תוצר של שורה של עורכים מגושמים שפשוט סידרו בלוקים עצמאיים של חומר, נבנה בקפידה על פי מחזור השנה הסולארית. כל אחד 12 שופטים ניתן לזהות עם שבט אחר כל שבט עם חודש. אף על פי שסיפוריו של שמשון עשויים להיות הדוגמה הבולטת ביותר, כל סיפורי השופטים מתייחסים לעונות השנה ולפסטיבלים שלהם. המעגל מאוזן בקפידה על פי מיקום גיאוגרפי ומוצא אימהי של השבטים. תפקידן של הנשים (ובמיוחד דבורה, בת יפתח, ודלילה) משקף את תפקיד כדור הארץ במחזור החקלאי. אמנם פרשנות מחזורית כזו של שופטים אינה מבטלת את ההיסטוריות של הסיפורים, אך היא מציבה את ההיסטוריוגרפיה של שופטים בפרספקטיבה חדשה.
המבנה המחזורי של גודינג[]
(השיעור בדקה ה-14) ועוד פירוש של גודינג: מבנה הקונצנטרי (בעל מרכז משותף; מרכזי; מחזורי) של גודינג (ראו להלן המקור)
מבנה מסודר אחר אין. עוד יש לו קונזוס , יש הקבלות מה שסביבתם, יש שני מבואות לסיפור ויש שני אפילוג. יש דמיון "יהודה מראש" גם בהתחלה וגם בסוף". עתניאל מקביל לשמשון (אצל שניהם מעורבות נערה), אהוד ויפתח - שניהם נלחמים בבני עמון ומצרפים אליהם את מואב. דבורה מקבילה לאבימלך - בשני המקרים אישה הורגת את האויב. נראה את הקשר בין גדעון ושמשון: גדעון, מלאך ה' בא מבשר - מבקש כי יעשה לי אות ועושה אות ואז השבח לה', הסיפור מזכיר את מה שקרה להורים של שמשון, יש מזבח ומלאך. לדעת המרצה יש אוסף מגוון של הקבלות !
להלן התבנית של הספר לפי גודינג:
(המקור באנגלית - מטה)
- מבוא 1 ("יהודה יעלה"; איך עתניאל לקח אשה ישראלית; יבוס; העם בוכה)
- מבוא 2 (הידרדרות הדורות אחרי יהושע; השארת הגויים כדי לבחון האם ישראל ישמרו את תורת משה)
- עתניאל (אשתו מסיתה אותו לטוב, מתואר כניגוד לעם הלוקח נשים כנעניות)
- אהוד (מציג דבר אלהים למלך; לוכד את מעברות הירדן למואב)
- דבורה, ברק ויעל (אשה הורגת את מנהיג האויב ע"י יתד ברקתו וכך מסיימת את המלחמה)
ושוב מתחיל המעגל
- גדעון (נלחם בע"ז; נלחם באויב; נלחם בישראל; מידרדר לע"ז)
- אבימלך (אשה הורגת את מנהיג האויב (?) עם פלח רכב וכך מסיימת את המלחמה)
- יפתח (שולח מלאכים למלך; לוכד את מעברות הירדן לאפרים)
- שמשון (נשים פלשתיות; נשיו מסיתות אותו לרע)
ואפילוג
- . אפילוג 1 (לא שומרים את תורת משה; נכדו של משה ובניו כהנים לפסל)
- . אפילוג 2 ("יהודה בתחלה"; איך שארית בנימין קיבלו נשים; יבוס; העם בוכה)
- המקור:D.W.Goodind The Compositin of the book of Judge
ולסיכום:
איזה מתודה יש לנו כדי להחליט איזה מבנה. בטבלה של שש המעגלים החוזרים: האם ההתחלה היא בנוסחה זהה: עתניאל "וַיַּעֲשׂוּ בְנֵי־יִשְׂרָאֵל אֶת־הָרַע בְּעֵינֵי יְהוָה ", אצל אהוד "וַיֹּסִפוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לַעֲשׂוֹת הָרַע בְּעֵינֵי יְהוָה" אצל ברק "וַיֹּסִפוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לַעֲשׂוֹת הָרַע בְּעֵינֵי ה' וְאֵהוּד מֵת׃ ואצל שלושת השופטים הבאים שוב אותו סדר. האם זה מיקרי ? עוד מה שהוא שחוזר מספר השנים לשעבוד: 8-כושן, 18-עגלון ו-20-סיסרא וחוזר חלילה. בכל מעגל חוזר בסיום כתוב "ותשקוט הארץ" אצל יפתח ושמשון - "וישפוט את ישראל". מה פשר השינויים?
נלמד את הסיפורים, יש קווים מנחים, המראים את ההתקדמות ומסבירים.אדגיש רק הנקודות החשובות לי
עתניאל בן קנז[]
נסקור את הנקודות החשובות לנושא.רק כאן הובאו שלושת הפיסקאות : "וישכחו את־יהוה אלהיהם, ויעבדו את־הבעלים ואת־האשרות, ויחר־אף ה' בישראל" - אולי די באיזכור "הפיסקאות" במקרה הראשון, למרות שזה היה המצב גם אצל השופטים האחרים. יש "זעקה" ו"תשועה" - כמצופה. ועוברים לסיפור הבא.
אהוד בן גרא[]
יש "זעקה" ומייד בא "מושיע" אולי יש "חזרה בתשובה", שכן מייד באה הישועה (לא כך אצל שופטים אחרים-לא ברור שאחרי ה"זעקה" אמורה לבוא "הישועה"). מה שאין כאן "התערבות אלוהית" אך כאשר הוא חוזר הוא אומר "ה' נתן בידכם" - הישועה היתה אנושית ובכל זאת הוא מודה לקב"ה. אך שוב חוזרים לסורם.
ברק בן אבינועם[]
"ואהוד מת" ! ובכל זאת לקב"ה יש תנאים: דבורה מצווה על ברק מה לעשות בדיוק. לא סתם הופיע מושיע.קודם באה נביאה ועם הוראות אי לבצע את המלחמה.הוא מבקש לבחור רק 10,000. נעיין בהמשך באותו נושא בסיפור הבא. דבורה אומרת, האויב יפול ביד אישה (יעל) זו בושה - כך היה גם אצל אבימלך בתבץ (הוא מבקש את נושא הכלים שיהרוד אותו שלא יגידו שאישה תהרוטג אותו - גם יואב בן צרויה מזכיר זאת לדוד המלך - תפארת הנצחון לא לברק.
נעבור לשירת דבורה ומה נאמר "אנוכי לה' אזמר לאלוקי ישראל - לעזרת ה' בגיבורים" - הם הבינו את הרמז. נסכם עד כאן, שלושת המעגלים פשוטים. בשלישי, הקב"ה מתערב: מספר הלוחמים ואישה מעורבת - דבר לא טבעי. עכשיו נבין מדוע אצל גדעון נעשה ניסיון להתחיל מההתחלה. וכך אומר מדרש תהילים
|
|
מדרש תהילים י״ח:ה׳
דבר אחר את דברי השירה הזאת. אמר רבי סימון לא כל מי שהוא אומר שירה אומר. אלא כל מי שנעשה לו נס ואומר שירה בידוע שמוחלין לו כל עונותיו ונעשה בריה חדשה. וישראל כשנעשה להם נס ואמרו שירה נמחלו כל עונותיהם שנאמר (שמות טו כב) ויסע משה את ישראל מים סוף. שהסיען מהחטאים שלהם. מים סוף שנאמר (תהלים קו ז) וימרו על ים בים סוף. וכן את מוצא בימי דבורה וברק שנעשה להם נס ואמרו שירה שנאמר (שופטים ה א) ותשר דבורה. ומנין שנמחל להם. דסמיך בתר שירתא (שם ו א) ויעשו בני ישראל הרע בעיני ה'. א"ר אבהו בשם רבי אבא בכל מקום כתיב ויוסיפו בני ישראל לעשות הרע. ואחר שירת דבורה כתיב עוד ויעשו בני ישראל. תחלת עשייה והיכן הן מה שעשו לשעבר. אלא מחל להן הקב"ה בשעה שאמרו שירה. וכן את מוצא בדוד שנעשה לו נס ואמר שירה. ומנין שנמחל לו עונותיו. דכתיב בתר הדא שירתא (שמואל-ב כג א) ואלה דברי דוד האחרונים. ואלו הן הראשונים. אלא מלמד שמחל לו הקב"ה לשעבר: |
|
(40)
גדעון[]
עכשיו, אחרי השירה, אפשר להתחיל את "המעגל החוזר" שנית. גם כאן הופיע תנאי. הוא מבקש את אות הגיזה. ואז הוא מבקש לבחור 10,00 ויורד ל-300 רק "מלקקי המים". להראות את הנס ! אחרי "זעקה" בא "איש אלוקים". האם הכוונה היא שלא עשיתם מה שאני דורש ואין תשועה. אנה אצל אביו של גדעון יש עבודה זרה. גדעון מנסה לשכנע את הקב"ה.
|
|
וַיֹּ֨אמֶר אֵלָ֤יו גִּדְעוֹן֙ בִּ֣י אֲדֹנִ֔י וְיֵ֤שׁ ה' עִמָּ֔נוּ וְלָ֥מָּה מְצָאַ֖תְנוּ כָּל־זֹ֑את וְאַיֵּ֣ה כָֽל־נִפְלְאֹתָ֡יו אֲשֶׁר֩ סִפְּרוּ־לָ֨נוּ אֲבוֹתֵ֜ינוּ לֵאמֹ֗ר הֲלֹ֤א מִמִּצְרַ֙יִם֙ הֶעֱלָ֣נוּ ה' וְעַתָּה֙ נְטָשָׁ֣נוּ ה' וַֽיִּתְּנֵ֖נוּ בְּכַף־מִדְיָֽן׃(ספר שופטים, ו2 ט"ז) |
|
המשא ומתן מסתיים בגיבוש המלחמה.
נראה מה יקרה בסוף הסיפור
|
|
וַיֹּאמְר֤וּ אִֽישׁ־יִשְׂרָאֵל֙ אֶל־גִּדְע֔וֹן מְשָׁל־בָּ֙נוּ֙ גַּם־אַתָּ֔ה גַּם־בִּנְךָ֖ גַּ֣ם בֶּן־בְּנֶ֑ךָ כִּ֥י הוֹשַׁעְתָּ֖נוּ מִיַּ֥ד מִדְיָֽן׃ וַיֹּ֤אמֶר אֲלֵהֶם֙ גִּדְע֔וֹן לֹֽא־אֶמְשֹׁ֤ל אֲנִי֙ בָּכֶ֔ם וְלֹֽא־יִמְשֹׁ֥ל בְּנִ֖י בָּכֶ֑ם ה' יִמְשֹׁ֥ל בָּכֶֽם׃(ט, כ"ב-כ"ג) |
|
- העם אינו מבקש את הקב"ה. רק גדעון מדגיש כי ה' ימשול בכם.ואחרי זה נאסף השלל וממנו נעשה "אפוד". בפר הבא נדון בבנים - 70 - כמו אצל אחאב ! מה זה 'אבי מלך - פתאום גדעון נעשה מלך ! ובסוף הביטוי כמו מלך "וַיָּ֛מָת גִּדְע֥וֹן בֶּן־יוֹאָ֖שׁ בְּשֵׂיבָ֣ה טוֹבָ֑ה וַיִּקָּבֵ֗ר בְּקֶ֙בֶר֙ יוֹאָ֣שׁ אָבִ֔יו בְּעָפְרָ֖ה אֲבִ֥י הָֽעֶזְרִֽי׃
והנה בא אבימלך דַּבְּרוּ־נָ֞א בְּאָזְנֵ֨י כָל־בַּעֲלֵ֣י שְׁכֶם֮ מַה־טּ֣וֹב לָכֶם֒ הַמְשֹׁ֨ל בָּכֶ֜ם שִׁבְעִ֣ים אִ֗ישׁ כֹּ֚ל בְּנֵ֣י יְרֻבַּ֔עַל אִם־מְשֹׁ֥ל בָּכֶ֖ם אִ֣ישׁ אֶחָ֑ד וּזְכַרְתֶּ֕ם כִּֽי־עַצְמֵכֶ֥ם וּבְשַׂרְכֶ֖ם אָנִֽי׃(50)
השופטים "הקטנים"[]
אחרי אבימלך בן גדעון (לא במקרה) באה התקופה של הנביאים הלא-מפורסמים {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=
וַיִּשְׁפֹּ֥ט יִפְתָּ֛ח אֶת־יִשְׂרָאֵ֖ל שֵׁ֣שׁ שָׁנִ֑ים וַיָּ֗מָת יִפְתָּח֙ הַגִּלְעָדִ֔י וַיִּקָּבֵ֖ר בְּעָרֵ֥י גִלְעָֽד׃ (פ)
וַיִּשְׁפֹּ֤ט אַֽחֲרָיו֙ אֶת־יִשְׂרָאֵ֔ל אִבְצָ֖ן מִבֵּ֥ית לָֽחֶם׃
וַיְהִי־ל֞וֹ שְׁלֹשִׁ֣ים בָּנִ֗ים וּשְׁלֹשִׁ֤ים בָּנוֹת֙ שִׁלַּ֣ח הַח֔וּצָה וּשְׁלֹשִׁ֣ים בָּנ֔וֹת הֵבִ֥יא לְבָנָ֖יו מִן־הַח֑וּץ וַיִּשְׁפֹּ֥ט אֶת־יִשְׂרָאֵ֖ל שֶׁ֥בַע שָׁנִֽים׃
וַיָּ֣מָת אִבְצָ֔ן וַיִּקָּבֵ֖ר בְּבֵ֥ית לָֽחֶם׃ (פ)
וַיִּשְׁפֹּ֤ט אַֽחֲרָיו֙ אֶת־יִשְׂרָאֵ֔ל אֵיל֖וֹן הַזְּבֽוּלֹנִ֑י וַיִּשְׁפֹּ֥ט אֶת־יִשְׂרָאֵ֖ל עֶ֥שֶׂר שָׁנִֽים׃
וַיָּ֖מָת אֵל֣וֹן הַזְּבֽוּלֹנִ֑י וַיִּקָּבֵ֥ר בְּאַיָּל֖וֹן בְּאֶ֥רֶץ זְבוּלֻֽן׃ (פ)
וַיִּשְׁפֹּ֥ט אַחֲרָ֖יו אֶת־יִשְׂרָאֵ֑ל עַבְדּ֥וֹן בֶּן־הִלֵּ֖ל הַפִּרְעָתוֹנִֽי׃
וַיְהִי־ל֞וֹ אַרְבָּעִ֣ים בָּנִ֗ים וּשְׁלֹשִׁים֙ בְּנֵ֣י בָנִ֔ים רֹכְבִ֖ים עַל־שִׁבְעִ֣ים עֲיָרִ֑ם וַיִּשְׁפֹּ֥ט אֶת־יִשְׂרָאֵ֖ל שְׁמֹנֶ֥ה שָׁנִֽים׃
וַיָּ֛מָת עַבְדּ֥וֹן בֶּן־הִלֵּ֖ל הַפִּרְעָתוֹנִ֑י וַיִּקָּבֵ֤ר בְּפִרְעָתוֹן֙ בְּאֶ֣רֶץ אֶפְרַ֔יִם בְּהַ֖ר הָעֲמָלֵקִֽי׃ (פ)(י"ב, ח'}}-
ראו טבלת סיכום
בני ישראל עברו להנהגה אחרת "השופטים הקטנים". כאן מציינים את שנות ההנהגה של השופט ולא מובא המונח שהופיע ב"מעגל הראשון" :"ותשקוט הארץ..". הסתיימה התקופה של "תשועה" וחזרה הביתה. בקבוצת שופטים זאת מוזכרים מספר הצאצאים: 30, 30 (יפתח - 70). השיטה לפתור את בעיית ההנהגה עם שופטים, עם פחות יומרות ועדיין מבלי הצורך לחזור בתשובה וכן לא להגיע למלוכה, אשר בפרקים קודמים אינה מוצגת בצורה חיובית.
יפתח[]
ה' לא מופיע ואין שופט מושיע והעם מחפש מנהיג. כל מה שהוא אומר למלך בני עמון. המטרה שירד מן ההתקפה. לקראת הסוף נראה שזה לא עובד. זה לא משכנע את המלך. "ישפוט ה'". יש כמה נימוקים העשויים לסיע לבני ישראל. בפסוק האחרון ה' מכונה "שופט" - אולי הפעם היחידה. אני לא כלום. הוא אפילו נודר, שאם אנצח, מי שיבוא לקראתי יעלה קרבן לה'.
|
|
וַיֹּאמֶר֩ מֶ֨לֶךְ בְּנֵי־עַמּ֜וֹן אֶל־מַלְאֲכֵ֣י יִפְתָּ֗ח כִּֽי־לָקַ֨ח יִשְׂרָאֵ֤ל אֶת־אַרְצִי֙ בַּעֲלוֹת֣וֹ מִמִּצְרַ֔יִם מֵאַרְנ֥וֹן וְעַד־הַיַּבֹּ֖ק וְעַד־הַיַּרְדֵּ֑ן וְעַתָּ֕ה הָשִׁ֥יבָה אֶתְהֶ֖ן בְּשָׁלֽוֹם׃ |
|
שמשון ושמואל[]
בפרק י"ג העם ניתן לעם הפלישתי - 40 שמה. שמשון שפט אותם 20 שנה. השאר כנראה שמואל. אצל שמואל כבר העם מבקש את המלוכה. רק דוד המלך מסיים את השעבוד עם הפלישתים.
סיכום[]
מתאר את מערכת היחסים בין העם לבין הקב"ה. המלוכה היא אפשרות. הדגש הוא עבודת ה'. בספרי מלכים מוצגת הקביעה לגבי המלך לא התנהגות העם "האם עשה הטוב בעיני ה'" או לא.
שימו לב לדמיון בסיום ספר שופטים:
|
|
וַיֹּאחֲז֣וּהוּ פְלִשְׁתִּ֔ים וַֽיְנַקְּר֖וּ אֶת־עֵינָ֑יו וַיּוֹרִ֨ידוּ אוֹת֜וֹ עַזָּ֗תָה וַיַּאַסְר֙וּהוּ֙ בַּֽנְחֻשְׁתַּ֔יִם וַיְהִ֥י טוֹחֵ֖ן בְּבֵ֥ית האסירים [הָאֲסוּרִֽים׃](שופטים ט"ז, כ"א) |
|
- כאן הדגש עם העם
ובספר מלכים
|
|
וְאֶת־בְּנֵי֙ צִדְקִיָּ֔הוּ שָׁחֲט֖וּ לְעֵינָ֑יו וְאֶת־עֵינֵ֤י צִדְקִיָּ֙הוּ֙ עִוֵּ֔ר וַיַּאַסְרֵ֙הוּ֙ בַֽנְחֻשְׁתַּ֔יִם וַיְבִאֵ֖הוּ בָּבֶֽל׃ (ס)(כ"ה,ז') |
|
- וכאן הדגש על המלך.
אבל אין הבדל בניהם, שיטת השלטון אינה הפתרון, גם שופט האחרון וגם המלך האחרון, נאסרו, העינים נוקרו ויצאו לגלות .המדד אם יצליחו או לא לא משנה המודל: שופט או מלוכה - העיקר היא עבודת ה'.
הערות שוליים[]
- ↑ בשיעורו של הרב יוסף מרקוס תפקידו של סיפור אבימלך בספר שופטים יש התיחסות לנושא: לדעתו ספר שופטים בא להראות שלהמלכת מלך בישראל יש פנים לכאן ולכאן - הכל תלוי באופיו של המלך