Family Wiki
Advertisement

"אל תהי ברכת הדיוט קלה בעיניך" - השנים חלפו והציפיה הפכה לדאגה שהפכה לפחד של ממש. בני הזוג ניסו בכל דרכי הטבע, ערכו סגולות שונות, פעלו בכל המישורים העומדים לרשותם אך ללא הועיל משפחת תהילים

הערך נכתב בעקבות שיעורו של הרב נחום בן-יהודה בפני באי כולל "משכן בנימין" ליד ישיבת קדומים

לתשומת לב הקורא
  1. מטרת הערך הוא להביא את מראי המקורות של השיעור בתוספת קטעי קישור.
  2. התוכן נכתב בעקבות שמיעת השיעור ובהתאם להבנתו של העורך.
  3. האחריות לתוכן היא של העורך בלבד.
  4. ההדגשות והמרכאות הן של העורך.
  5. המקורות הועתקו בדרך כלל מאתר ספריא.

"מה נורא המקום"- אין זה מקום פשוט - למשמעות המונח "אדיוט".

Cquote2.svg וַיִּירָא֙ וַיֹּאמַ֔ר מַה־נּוֹרָ֖א הַמָּק֣וֹם הַזֶּ֑ה אֵ֣ין זֶ֗ה כִּ֚י אִם־בֵּ֣ית אֱלֹהִ֔ים וְזֶ֖ה שַׁ֥עַר הַשָּׁמָֽיִם׃(ספר בראשית, כ"ח, י"ז) Cquote1.svg

תרגום אונקולוס - וּדְחִיל וַאֲמַר מָה דְּחִילוּ אַתְרָא הָדֵין לֵית דֵּין אֲתַר הֶדְיוֹט אֶלָּהֵין אֲתַר דְּרַעֲוָא בֵיהּ מִן קֳדָם יְיָ וְדֵין תְּרַע קֳבֵל שְׁמַיָּא: תרגום לעברית וין [1])ויירא ויאמר מה נורא המקום הזה, אין זה מקום פשוט כי אם מקום שרצון בו מאת ה' וזה שער נגד השמים.
תרגום יונתן - וּדְחִיל וַאֲמַר מַה דָחִיל וּמְשַׁבַּח אַתְרָא הָדֵין לֵית דֵין אֲתַר חוֹל אֲרוּם אֱלָהֵן בֵּית מִקְדָשׁ לִשְׁמֵיהּ דַיְיָ וְדֵין כָּשַׁר לִצְלוֹ מְכֻוָון כָּל קְבֵיל תְּרַע שְׁמַיָא מְשַׁכְלַל תְּחוֹת כּוּרְסֵי יְקָרָא;[1]) ויירא ויאמר מה נורא ומשובח המקום הזה, אין זה מקום חול כי אם בית מקדש לשמו של ה' וזה ראוי להתפלל מכוון כנגד שער השמים משוכלל תחת כסא הכבוד.
תרגום נאופיטי - (יז) ודחל ואמר מה דחיל הוא אתרא הדין מא[לית אתרא הדין] אתר הדיוט ארוםמב אתר מזומן מן קדם ייי והדן תרעא תרעא דצלו מזומן עד צי[ת] שמיא.
Neofiti marginalia - "לית אתרא ٠٠٠"ְ לית דין אתר חול אילהן אתר בית מקדשא דייי ודין היכלא מכוון תרע בית מקדשא די עד צית שמיא; ופּוֹחֵד ואָמַר מה פּוֹחֵד הוּא מָקוֹם זֶה אֵין מָקוֹם זֶה מָקוֹם הדיוט ארום אילהין מכוון לבית תְּפִלָּה הוּא וזֶה שַׁעַר שַׁעַר מכוון עד צית שָׁמַיִם
GT Eאלאהן אתר מזמן לבית צלו הוא ודין תרעה דמכוון עד צית שמייה;(שם) אלאהן מָקוֹם מזמן לבית תְּפִלָּה הוּא וזֶה תרעה דמכוון עד צית שמייה

פשיטא

[hבשמייא ולית דין אתרה אתר הדיוט ברם אלאהן אתר מזמן לבית צלו הוא והדן תרעא דמכוון עד <צית>; תרגום לפי פורטל הדף היומי: - "לית מָקוֹם " אֵין זֶה מָקוֹם חול אילהן מָקוֹם בֵּית הַמִּקְדָּשׁ דייי וזֶה הַהֵיכָל מכוון שַׁעַר בֵּית הַמִּקְדָּשׁ אֲשֶׁר בשמייא ואֵין זֶה מְקוֹמָהּ מָקוֹם הדיוט אֲבָל אלאהן מָקוֹם מזמן לבית תְּפִלָּה הוּא והדן שַׁעַר דמכוון עד צית http://cal.huc.edu/showtargum.php המקור]
FTP Gn- ודחיל ואמר מה דחיל הוא אתרא הדין לית אתרא הדין אתר הדיוט ארום אילהין מכוון לבית צלו הוא והדין תרעא תרע מכוון ttps://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=37701&pgnum=1 תרגום פשיטא]

התבנית הנידונה: לא - כי אם; אין - כי אם[]

התבנית חוזרת על עצמה במקרא כמו במקרה הנדון "אין זה (מקום פשוט) כי אם בית אלוקים":

Cquote2.svg וַיַּ֨עַן רֵעֵ֤הוּ וַיֹּ֨אמֶר֙ אֵ֣ין זֹ֔את בִּלְתִּ֗יאִם־חֶ֛רֶב גִּדְעֹ֥ון בֶּן־יֹואָ֖שׁ אִ֣ישׁ יִשְׂרָאֵ֑ל נָתַ֤ן הָֽאֱלֹהִים֙ בְּיָדֹ֔ו אֶת־מִדְיָ֖ן וְאֶת־כׇּל־הַֽמַּחֲנֶֽה׃ (ספר שופטים,ז',י"ד) Cquote1.svg
Cquote2.svg וְלָרָ֣שׁ אֵֽין־כֹּ֗ל כִּי֩ אִם־כִּבְשָׂ֨ה אַחַ֤ת קְטַנָּה֙ אֲשֶׁ֣ר קָנָ֔ה וַיְחַיֶּ֕הָ וַתִּגְדַּ֥ל עִמֹּ֛ו וְעִם־בָּנָ֖יו יַחְדָּ֑ו מִפִּתֹּ֨ו תֹאכַ֜ל וּמִכֹּסֹ֤ו תִשְׁתֶּה֙ וּבְחֵיקֹ֣ו תִשְׁכָּ֔ב וַתְּהִי־לֹ֖ו כְּבַֽת׃(שמואל ב',י"ב,ג') Cquote1.svg
Cquote2.svg וַֽיְהִי֙ כִּשְׁמֹ֣עַ אִיזֶ֔בֶל כִּֽי־סֻקַּ֥ל נָב֖וֹת וַיָּמֹ֑ת וַתֹּ֨אמֶר אִיזֶ֜בֶל אֶל־אַחְאָ֗ב ק֣וּם רֵ֞שׁ אֶת־כֶּ֣רֶם ׀ נָב֣וֹת הַיִּזְרְעֵאלִ֗י אֲשֶׁ֤ר מֵאֵן֙ לָתֶת־לְךָ֣ בְכֶ֔סֶף כִּ֣י אֵ֥ין נָב֛וֹת חַ֖י כִּי־מֵֽת׃(מלכים א',כ"א,ט"ו) Cquote1.svg
Cquote2.svg יָדַ֕עְתִּי כִּ֛י אֵ֥ין ט֖וֹב בָּ֑ם כִּ֣י אִם־לִשְׂמ֔וֹחַ וְלַעֲשׂ֥וֹת ט֖וֹב בְּחַיָּֽיו׃(קהלת, ג',י"ב) Cquote1.svg
Cquote2.svg וַיֹּאמֶר֩ לִ֨י הַמֶּ֜לֶךְ מַדּ֣וּעַ ׀ פָּנֶ֣יךָ רָעִ֗ים וְאַתָּה֙ אֵֽינְךָ֣ חוֹלֶ֔ה אֵ֣ין זֶ֔ה כִּי־אִ֖ם רֹ֣עַֽ לֵ֑ב וָאִירָ֖א הַרְבֵּ֥ה מְאֹֽד׃(נחמיה, ב',ב') Cquote1.svg
Cquote2.svg וָאָק֣וּם ׀ לַ֗יְלָה אֲנִי֮ וַאֲנָשִׁ֣ים ׀ מְעַט֮ עִמִּי֒ וְלֹא־הִגַּ֣דְתִּי לְאָדָ֔ם מָ֗ה אֱלֹהַי֙ נֹתֵ֣ן אֶל־לִבִּ֔י לַעֲשׂ֖וֹת לִירוּשָׁלִָ֑ם וּבְהֵמָה֙ אֵ֣ין עִמִּ֔י כִּ֚י אִם־הַבְּהֵמָ֔ה אֲשֶׁ֥ר אֲנִ֖י רֹכֵ֥ב בָּֽהּ׃(שם,שם,י"ג) Cquote1.svg

המונח "לא" אינו במשמעות שלילה, אלא "לא זו הכוונה" - יש לאירוע משמעות אחרת

משמעות המונח "הדיוט" אצל חז"ל[]

לכאורה "חסר מיומנות" אך זו לא התבונה היחידה היוצאת מהמשנה ותלמוד.

Cquote2.svg כֹּהֵן גָּדוֹל מְשַׁמֵּשׁ בִּשְׁמֹנָה כֵלִים. וְהַהֶדְיוֹט בְּאַרְבָּעָה, בְּכֻתֹּנֶת וּמִכְנָסַיִם וּמִצְנֶפֶת וְאַבְנֵט. מוֹסִיף עָלָיו כֹּהֵן גָּדוֹל, חשֶׁן וְאֵפוֹד וּמְעִיל וָצִיץ. בְּאֵלּוּ נִשְׁאָלִין בְּאוּרִים וְתֻמִּים. וְאֵין נִשְׁאָלִין אֶלָּא לַמֶּלֶךְ וּלְבֵית דִּין וּלְמִי שֶׁהַצִּבּוּר צָרִיךְ בּוֹ:(משנה:מסכת יומא,ב',ה')- הכוונה מה הן לבושי כהן פשוט Cquote1.svg
Cquote2.svg דְּמוּת צוּרוֹת לְבָנוֹת הָיוּ לוֹ לְרַבָּן גַּמְלִיאֵל בַּטַּבְלָא וּבַכֹּתֶל בַּעֲלִיָּתוֹ, שֶׁבָּהֶן מַרְאֶה אֶת הַהֶדְיוֹטוֹת וְאוֹמֵר, הֲכָזֶה רָאִיתָ אוֹ כָזֶה. מַעֲשֶׂה שֶׁבָּאוּ שְׁנַיִם וְאָמְרוּ, רְאִינוּהוּ שַׁחֲרִית בַּמִּזְרָח וְעַרְבִית בַּמַּעֲרָב. אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן נוּרִי, עֵדֵי שֶׁקֶר הֵם. כְּשֶׁבָּאוּ לְיַבְנֶה קִבְּלָן רַבָּן גַּמְלִיאֵל. וְעוֹד בָּאוּ שְׁנַיִם וְאָמְרוּ, רְאִינוּהוּ בִזְמַנּוֹ, וּבְלֵיל עִבּוּרוֹ לֹא נִרְאָה, וְקִבְּלָן רַבָּן גַּמְלִיאֵל. אָמַר רַבִּי דוֹסָא בֶּן הַרְכִּינָס, עֵדֵי שֶׁקֶר הֵן, הֵיאָךְ מְעִידִין עַל הָאִשָּׁה שֶׁיָּלְדָה, וּלְמָחָר כְּרֵסָהּ בֵּין שִׁנֶּיהָ. אָמַר לוֹ רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ, רוֹאֶה אֲנִי אֶת דְּבָרֶיךָ:(משנה, ראש השנה, ב',ח') - מהמובן: אנשים פשוטים, כמו איכרים ורועי צאן.. Cquote1.svg

}

Cquote2.svg הַהֶדְיוֹט תּוֹפֵר כְּדַרְכּוֹ, וְהָאֻמָּן מַכְלִיב. וּמְסָרְגִין אֶת הַמִּטּוֹת. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר, אַף מְמַתְּחִין:(משנה, מועד קטן, א',ח') - רבי עובדיה מברטנורא פירש:"ההדיוט תופר כדרכו. הדיוט מקרי כל שאינו יודע לכוין שפה לבגד שתהא שוה ומכוונת בו, אלא מעקם לכאן ולכאן ועושהו רחב במקום זה וקצר במקום אחר:- המובן הקלסי המתואר לעיל Cquote1.svg
Cquote2.svg כָּל הַנַּעֲשֶׂה דָמִים בְּאַחֵר, כֵּיוָן שֶׁזָּכָה זֶה, נִתְחַיֵּב זֶה בַחֲלִיפָיו. כֵּיצַד. הֶחֱלִיף שׁוֹר בְּפָרָה אוֹ חֲמוֹר בְּשׁוֹר, כֵּיוָן שֶׁזָּכָה זֶה, נִתְחַיֵּב זֶה בַחֲלִיפָיו. רְשׁוּת הַגָּבוֹהַּ, בְּכֶסֶף, וּרְשׁוּת הַהֶדְיוֹט, בַּחֲזָקָה. אֲמִירָתוֹ לַגָּבוֹהַּ, כִּמְסִירָתוֹ לַהֶדְיוֹט:(משנה, קידושין, א',ו')- רשות הגבוה בכסף. גזבר שנתן מעות בבהמה לצורך הקדש, אפילו היא בסוף העולם, קנה. ובהדיוט לא קנה אלא בחזקה, כלומר עד שימשוך. ואם נתן ההדיוט דמים על החפץ, כל זמן שלא משך החפץ לא קנה בעיסקה עם הדיוט יש לנהוג אחרת Cquote1.svg
Cquote2.svg שְׁלֹשָׁה מְלָכִים וְאַרְבָּעָה הֶדְיוֹטוֹת אֵין לָהֶם חֵלֶק לָעוֹלָם הַבָּא. שְׁלֹשָׁה מְלָכִים, יָרָבְעָם, אַחְאָב, וּמְנַשֶּׁה. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, מְנַשֶּׁה יֶשׁ לוֹ חֵלֶק לָעוֹלָם הַבָּא, שֶׁנֶּאֱמַר (דברי הימים ב לג) וַיִּתְפַּלֵּל אֵלָיו וַיֵּעָתֶר לוֹ וַיִּשְׁמַע תְּחִנָּתוֹ וַיְשִׁיבֵהוּ יְרוּשָׁלַיִם לְמַלְכוּתוֹ. אָמְרוּ לוֹ, לְמַלְכוּתוֹ הֱשִׁיבוֹ וְלֹא לְחַיֵּי הָעוֹלָם הַבָּא הֱשִׁיבוֹ. אַרְבָּעָה הֶדְיוֹטוֹת, בִּלְעָם, וְדוֹאֵג, וַאֲחִיתֹפֶל, וְגֵחֲזִי: (מסכת סנהדרין, י'ב') - רבי עובדיה מברטנורא: שלשה מלכים וארבעה הדיוטות. אע״פ שגדולים וחכמים היו. לעומת הדיוטות אין להם חלק לעוה״ב: Cquote1.svg
Cquote2.svg אע"פ שאמרו אין קורין בכתבי הקדש אבל שונין [בהן] ודורשין בהן ואם צריך לו דבר לבדוק [אבל נוטל ובודק] ר' נחמיה אומר מפני מה אמרו אין קורין בכתבי הקודש מפני שטרי הדיוטות שיאמרו בכתבי הקדש אין קורין ק"ו בשטרי הדיוטות.(תוספתא, מסכת שבת, י"ד,הלכהא') - לקרוא כל דבר שאינו קודם מול כתבי הקודש Cquote1.svg
Cquote2.svg העושה תיבה ומטפחות לספר עד שלא נשתמש בהן גבוה רשאי לישתמש בהן הדיוט ומשנשתמש בהן גבוה אין רשאי לישתמש בהן הדיוט וכלים שנשתמש גבוה אל ישתמש בהן הדיוט אבל משאיל אדם מטפחתו לספר וחוזר ולוקחה ממנו מטפחת ספרים משנין אותם מספרים לספרים אבל לא לדברים אחרים.(תוספתא, מגילה,ב'י"ג) - הדיוט יכול להשתמש בכלי כל עוד לא עשה בו שימוש גבוה Cquote1.svg

}

Cquote2.svg האומר עשו טבי עבדי בן חורין והיו שם שני טבין אין דורשין לשון הדיוט לומר לזה היה אוהב ולזה לא היה אוהב אלא שניהן יוצאין בני חורין ונוטלין משניהן דמי אחד מהן. האומר תנו מאתים דינר ליוסף בן שמעון והיו שם שני יוסף בן שמעון אין דורשין לשון הדיוט לומר לזה היה אוהב ולזה לא היה אוהב אלא שניהם חולקין בשוה (תוספתא, בבא בתרא,י"א,י"ג) - המשממעות "לא היה אוהב" Cquote1.svg
Cquote2.svg היה תורם תרומה ותרומת מעשר כאחד אף תרומת מעשר אינו שלם ר' יוסי אומר בכולן אם היה הדיוט ולא התנה תנאי בית דין הוא.(תוספתא,מסכת טבול יום, ב',י"ז) Cquote1.svg

מקורות מתרגומי התנ"ך[]

שני המקורות הראשונים הם מפרשת הקללות מפרשת כי תבוא והמשמעות של "הדיוט" הוא מדיני: תהיו נחשלים ונחותים. בספר שמואל, דוד הציג עצמו בפני שאול המלך בתור מסכן וחלש.

Cquote2.svg וּנְתָֽנְךָ֨ יְהוָ֤ה לְרֹאשׁ֙ וְלֹ֣א לְזָנָ֔ב וְהָיִ֙יתָ֙ רַ֣ק לְמַ֔עְלָה וְלֹ֥א תִהְיֶ֖ה לְמָ֑טָּה כִּֽי־תִשְׁמַ֞ע אֶל־מִצְוֺ֣ת ׀ יְהוָ֣ה אֱלֹהֶ֗יךָ אֲשֶׁ֨ר אָנֹכִ֧י מְצַוְּךָ֛ הַיּ֖וֹם לִשְׁמֹ֥ר וְלַעֲשֽׂוֹת׃(ספר דברים,כ"ח,י"ג) Cquote1.svg

תרגום יונתן - "וְיִמְנֵי מֵימְרָא דַיְיָ יַתְכוֹן לְמַלְכִין וְלָא לְהֶדְיוֹטִין וְתֶהֱווּן לְחוֹד מְנַטְלִין וְלָא תְהוֹן לְמָאִיסִין אֲרוּם תְּקַבְּלוּן לְפִקוּדַיָא דַיְיָ אֱלָהָכוֹן דַאֲנָא מְפַקֵיד לְכוֹן יוֹמָנָא לְמִנְטוֹר וּלְמֶעֱבַד; תרגום לעברית של וין "וימנה מאמר ה' אתכם למלכים ולא להדיוטות ותהיו רק רמים ולא תהיו מאוסים" [1]) - מדינה ברמה נחשלת.

Cquote2.svg ה֣וּא יַלְוְךָ֔ וְאַתָּ֖ה לֹ֣א תַלְוֶ֑נּוּ ה֚וּא יִהְיֶ֣ה לְרֹ֔אשׁ וְאַתָּ֖ה תִּֽהְיֶ֥ה לְזָנָֽב׃ (שם, שם, מ"ד); Cquote1.svg

'תרגום יונתן - הוּא יַזְפוּנְכוֹן וְאַתּוּן לָא תוֹזְפוּן לְהוֹן הוּא יֶהֱוֵי שַׁלִיט וְאַתּוּן תֶּהֱווֹן הֶדְיוֹטִין; ...הוא יהיה מושל ואתם תהיו הדיוטות מה;[1])

Cquote2.svg וַֽיְדַבְּר֞וּ עַבְדֵ֤י שָׁאוּל֙ בְּאָזְנֵ֣י דָוִ֔ד אֶת־הַדְּבָרִ֖ים הָאֵ֑לֶּה וַיֹּ֣אמֶר דָּוִ֗ד הַֽנְקַלָּ֤ה בְעֵֽינֵיכֶם֙ הִתְחַתֵּ֣ן בַּמֶּ֔לֶךְ וְאָנֹכִ֖י אִֽישׁ־רָ֥שׁ וְנִקְלֶֽה׃ (שמואל א',י"ח, כ"ג) Cquote1.svg

תרגום יונתן -"וּמַלִילוּ עַבְדֵי שָׁאוּל קֳדָם דָוִד יַת פִּתְגָמַיָא הָאִלֵין וַאֲמַר דָוִד הַזְעֵירָא בְּעֵינֵיכוֹן לְאִתְחַתָּנָא בְּמַלְכָּא וַאֲנָא גְבַר מִסְכֵּן וְהֶדְיוֹט: (תרגום פורטל הדף היומי) - ומלילו עָשִֹיתִי שָׁאֲלוּ קָדַם דוד אֶת פתגמיא האלין ואָמַר דוד הקְטַנָּה בעיניכון לאתחתנא במֶלֶךְ ואֲנִי גָּבַר מְסֻכָּן והדיוט: (מילים נרדפות)

Cquote2.svg אַחֲרֵ֨י מִ֤י יָצָא֙ מֶ֣לֶךְ יִשְׂרָאֵ֔ל אַחֲרֵ֥י מִ֖י אַתָּ֣ה רֹדֵ֑ף אַֽחֲרֵי֙ כֶּ֣לֶב מֵ֔ת אַחֲרֵ֖י פַּרְעֹ֥שׁ אֶחָֽד׃(שם, כ"ד, ט"ו) Cquote1.svg

תרגום יונתן - בָּתַר מַן נְפַק מַלְכָּא דְיִשְׂרָאֵל בָּתַר מַן אַתְּ רָדִיף בָּתַר חֲלַשׁ חָד בָּתַר הֶדְיוֹט חָד:(גם כאן, מילים נרדפות במשמעות: חלש, הדיוט.)

מקורות מהתלמוד[]

כל הפטור מן הדבר ועושיהו נקרא הדיוט; אדם חשוב, לא הדיוט יקפיד על דברי תורה;הדיוט - לא מומחה בתורה כמו חכמים;

Cquote2.svg המשנה אומרת : חתן אם רוצה לקרות את שמע בלילה הראשון קורא ;והגמרא מבארת: תני כל דבר שהוא של צער כל הרוצה לעשות עצמו יחיד עושה. תלמיד חכם עושה ותבוא לו ברכה.... ותני חזקיה כל מי שהוא פטור מדבר ועושה נקרא הדיוט. א"ל והא תנינן חתן פטור חתן אם רוצה. א"ל ולא דר"ג היא. א"ל יכיל אנא פתר כר"ג דר"ג אמר איני שומע לכם לבטל ממני מלכות שמים:(תלמוד ירושלמי, מסכת ברכות, דף כא,א פרק ב הלכה ט גמרא) - המקור: אתר ממרא Cquote1.svg
Cquote2.svg רב נסב לידוי רמז חייא בריה למזוגא. בעא מיתן ליה. אמר ליה כבר התחלנו בסעודה. דילמא ר' מיישא ורבי שמואל בר רב יצחק הוון יתבין אכלין בחדא מן כנישתא עילייתא. אתא ענתא דצלותא קם ליה רבי שמואל בר רב יצחק מיצלייא. אמר ליה ר' מיישא ולא כן אלפן רבי אם התחילו אין מפסיקין. ותני חזקיה כל מי שהוא פטור מן הדבר ועושהו נקרא הדיוט. (שם, מסכת שבת, דף ז,א פרק א הלכה ב גמרא) - שם Cquote1.svg
Cquote2.svg אמר רבא אם אדם חשוב הוא מותר מיתיבי לא יקרא לאור הנר שמא יטה אמר רבי ישמעאל בן אלישע אני אקרא ולא אטה פעם אחת קרא ובקש להטות אמר כמה גדולים דברי חכמים שהיו אומרים לא יקרא לאור הנר רבי נתן אומר קרא והטה וכתב על פנקסו אני ישמעאל בן אלישע קריתי והטיתי נר בשבת לכשיבנה בית המקדש אביא חטאת שמנה אמר רבי אבא שאני רבי ישמעאל בן אלישע הואיל ומשים עצמו על דברי תורה כהדיוט (תלמוד בבלי, מסכת שבת, י"ב,ב') Cquote1.svg

פירוש עדיין שטיינזלץ- אמר רבא: אף על פי שאסרו לקרוא לאור הנר גזירה שמא יטה, אם אדם חשוב הוא — מותר. משום שאף בימות החול אין הוא נוהג להטות אליו נר שהוא מלוכלך בשמן. מיתיבי [מקשים] על כך ממה ששנינו בתוספתא: לא יקרא אדם בספר בשבת לאור הנר, שמא יטה. וסיפרו שפעם אחת אמר ר' ישמעאל בן אלישע: אני אקרא ולא אטה, שבוודאי לא אשכח את השבת. ואולם פעם אחת קרא בספר לאור הנר ובקש להטות את הנר. אמר: כמה גדולים דברי חכמים שהיו אומרים שלא יקרא לאור הנר, שהרי אפילו אדם שכמוני ביקש להטות. ר' נתן אומר שלא כך היה המעשה, אלא קרא והטה ממש וכתב אחר כך על פנקסו: אני ישמעאל בן אלישע, קריתי והטיתי נר בשבת, לכשיבנה בית המקדש אביא חטאת שמנה לכפרה על חטא זה. ומכאן שאפילו אדם חשוב כר' ישמעאל בן אלישע עשוי להטות את הנר! אמר ר' אבא: שאני [שונה] ר' ישמעאל בן אלישע, הואיל ומשים עצמו על דברי תורה כהדיוט (כאדם פשוט) ואינו מקפיד על כבודו, אבל אדם חשוב אחר מן הסתם לא יטה. ובנושא מביאים שתי ברייתות הסותרות לכאורה זו את זו.

Cquote2.svg ת"ר בעשרים וארבעה בניסן איתנטילו דימוסנאי מיהודה ומירושלים כשבאו בני אפריקיא לדון עם ישראל לפני אלכסנדרוס מוקדון אמרו לו ארץ כנען שלנו היא דכתיב (במדבר לד, ב) ארץ כנען לגבולותיה וכנען אבוהון דהנהו אינשי הוה אמר להו גביהא בן פסיסא לחכמים תנו לי רשות ואלך ואדון עמהן לפני אלכסנדרוס מוקדון אם ינצחוני אמרו הדיוט שבנו נצחתם ואם אני אנצח אותם אמרו להם תורת משה נצחתכם נתנו לו רשות והלך ודן עמהם אמר להם מהיכן אתם מביאים ראייה אמרו לו מן התורה אמר להן אף אני לא אביא לכם ראייה אלא מן התורה שנאמר (בראשית ט, כה) ויאמר ארור כנען עבד עבדים יהיה לאחיו עבד שקנה נכסים עבד למי ונכסים למי ולא עוד אלא שהרי כמה שנים שלא עבדתונו אמר להם אלכסנדרוס מלכא החזירו לו תשובה אמרו לו תנו לנו זמן שלשה ימים נתן להם זמן בדקו ולא מצאו תשובה מיד ברחו והניחו שדותיהן כשהן זרועות וכרמיהן כשהן נטועות ואותה שנה שביעית היתה (מסכת סנהדרין י"א) Cquote1.svg

פירוש שטיינזלץ - אמר להו [להם] גביהא בן פסיסא לחכמים: תנו לי רשות ואלך אני ואדון עמהן לפני אלכסנדרוס מוקדון, אם ינצחוני בויכוח אמרו למלך: הדיוט שבנו נצחתם ועדיין יש לכם להתווכח עם חכמי ישראל, ואם אני אנצח אותם אמרו להם: תורת משה נצחתכם ולא תתלו את הגדולה בי. נתנו לו רשות, והלך ודן עמהם.

האם מותר לספר לשון הרע על עצמך?[]

בעקבות מסכת סנהדרין י"א
כמעט ברפלקס, רבים מספרים בהנאה בהקשר לשאלה זו, את האנקדוטה על החפץ חיים, שפגש ברכבת נוסע נלהב אל החפץ חיים. משניסה הרב לשכנעו כי אין החפץ חיים כה צדיק, נענה בעברה וזעם. כשגליה הנוסע על מי שפך חמתו התנצל בדמעות, אולם – מספרת האגדה – החפץ חיים הודה לו על כך שלימד אותו, כי אסור לומר לשון הרע על עצמך.
כך אכן למד ב'נפש הרב' (עמוד קנ) וכן פסק האדמו"ר מלובביץ' (אגרות קודש ו, א'תרכ"א, מובא בחבל נחלתו יד, סב). הסיפור נחמד. אולם האם אכן הכרחי לאסור להלכה? נראה שהדבר נתון במחלוקת: היו שהביאו ראיה מדברי החפץ חיים עצמו, שמותר לומר לשון הרע על עצמך. למשל:וְדַע עוֹד, דַּאֲפִלּוּ אִם בְּתוֹךְ הַגְּנוּת, שֶׁגִּנָּה אֶת חֲבֵרוֹ, גִּנָּה אֶת עַצְּמוֹ גַּם כֵּן בָּזֶה הַגְּנוּת גּוּפָא, וַאֲפִלּוּ הִקְדִּים לְהִתְרַעֵם עַל עַצְּמוֹ בָּזֶה, אֲפִלּוּ הָכֵי מִכְּלל דֵּילָטוֹרְיָא לָא נָפְקֵי. (חפץ חיים הלכות לשון הרע כלל א ט).דן החפץ חיים רק בהגדרת לשון הרע על הזולת, לא על עצמו. נראה שזו, כשלעצמה, מותרת. לעיתים הפללת עצמך עשויה להיות אף מצווה!
בדף יא למדנו מעשה נפלא, על רבי שנכנס לשיעור ואמר: "'מי שאכל שום – יצא'. עמד רבי חיא ויצא. עמדו כולם ויצאו". בבוקר אמר רבי חיא לבנו של רבי ש"חס ושלום שאוכל השום בבואו לבית מדרשו, אלא כדי שלא להלבין פניו של אוכל השום יצאתי" (רש"י). מכאן למד החפץ חיים, שמותר ליטול אשמת הזולת על עצמך:
אִם נַעֲשָׂה דָּבָר שֶׁלֹּא כַּהֹגֶן, וּבָא רְאוּבֵן וְשָׁאַל לְשִׁמְעוֹן: מִי עָשָׂה אֶת הַדָּבָר הַזֶּה? אֲפִלּוּ אִם הוּא מֵבִין, שֶׁרְאוּבֵן חוֹשְׁדוֹ בָּזֶה, אָסוּר לוֹ לְגַלּוֹת, מִי שֶׁעָשָׂה אֶת הַדָּבָר, אֲפִלּוּ אִם רָאָה בְּעַצְּמוֹ, רַק יָשִׁיב: אֲנִי לֹא עָשִׂיתִי אֶת הַדָּבָר. וְכָל זֶה שֶׁכָּתַבְנוּ הוּא מִצַּד הַדִּין, אֲבָל רָאוּי לְבַעַל נֶפֶשׁ, שֶׁיַּעֲשֶׂה לְפְנִים מִשּׁוּרַת הַדִּין, וְלֹא יַשְׁמִיט אֶת עַצְמוֹ מִזֶּה, בְּמָקוֹם שֶׁיָּכוֹל לִהְיוֹת, שֶׁיִּתְוַדַּע לְהַשּׁוֹאֵל, וְיִתְבַּיֵּשׁ פְּלוֹנִי עַל יְדֵי זֶה, וְיוֹתֵר מִזֶּה מָצִּינוּ בְּסַנְהֶדְרִין (דף יא לעיל) בְּכַמָּה תַּנָּאִים, שֶׁהִטִּילוּ עַל עַצְמָם הָאַשְׁמָה, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִתְוַדַּע מִי הוּא הַחוֹטֵא, וְכֵן אִיתָא בְּסֵפֶר חֲסִידִים סִימָן כב וְזֶה לְשׁוֹנוֹ: וְאִםֹ הוּא בַּחֲבוּרַת בְּנֵי אָדָם וְנַעֲשָׂה דָּבָר אֶחָד שֶׁלֹּא כַּהֹגֶן, וְלֹא נוֹדַע מִי הַחוֹטֵא, צָרִיךְ שֶׁיֹּאמַר: אֲנִי הוּא שֶׁחָטָאתִי, אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא חָטָא. (חפץ חיים הלכות לשון הרע כלל י יז).
ההיתר של ספר חסידים מרחיק לכת מעבר למשתמע מסוגייתנו. בעוד שרבי חיא נתן להבין שהוא האשם, בספר חסידים התיר לכאורה שקר מפורש (דן בזה בבן יהוידע בסוגייתנו). ומה עם הסיפור המפורסם? לא פשוט ללמוד מסיפורים. בגרסה אחת, דברי החפץ חיים בסיום הסיפור מופיעים באופן קצת שונה:"בשביל מה הוא זקוק למחילה? ... סבור היה שאני צדיק, אבל מכיוון שלא ידע אין כאן כל אשמה מצידו, סוף סוף הלא נודע לו שאינני צדיק, ומה מקום למחילה יש כאן?..." (מעשי למלך, חפץ חיים על התורה , בהעלותך עמוד קצ"ו). אם כן שב החפץ חיים ודיבר על עצמו..
מרתק לדמיין, איזו אווירה ציבורית יכולים לייצר אנשים המוכנים לכסות על אשמת זולתם, אפילו במחיר שמם הטוב.


"הדיוט - במקורות כלליים[]

"טיפש" ? המקור: האקדמיה ללשון העברית

הויקיפדיה העברית - הֶדְיוֹט (מיוונית עתיקה: ιδιωτης) הוא אדם שאינו בקיא בנבכי נושא מסוים. אותה מילה יוונית המהווה את המקור למילה הדיוט, היא גם המקור למילה "אידיוט" – טיפש, שוטה. במשמעות זו המילה התגלגלה מיוונית ללטינית, ממנה ללשונות אירופה ומהן לעברית המודרנית.
חז"ל - המילה חדרה לשפה העברית לראשונה באמצעות לשון חז"ל. היא מופיעה במשנה במשמעות דומה לזו המודרנית: אדם פשוט. למשל כהן הדיוט הוא בדרגה כרוב הכהנים כהן פשוט ולא כהן גדול. כך גם במסכת מגילה מופיעה משמעות זו בפיסקה המייחסת לכל אדם, אפילו אדם פשוט, את כוח הברכה: "לעולם אל תהי ברכת הדיוט קלה בעיניך." (מסכת מגילה טו, א). בהלכה, מופיע המושג בהקשר לאסור ומותר בשבת. ונפסק כי "שטרי הדיוטות" אסורים בקריאה בשבת. ישנה מחלוקת בין הפוסקים מה משמעותם בימינו, יש הטוענים כי מדובר במסמכי מסחר ומשא ומתן, אחרים טוענים כי הכוונה לכל טקסט של חולין ולא של קודש.
ויקימילון - אדם שאינו בקיא בנבכי נושא מסוים.”הלל הזקן היה דורש לשון הדיוט“ (בבלי, מסכת בבא מציעא – דף קד, עמוד א)
האקדמיה ללשון העברית - הֶדְיוֹט הוא אדם פשוט שאינו מומחה בתחום מסוים או שאינו בעל מעמד מיוחד. המילה משמשת בעיקר בלשון הגבוהה.המילה אִידְיוֹט משמשת כיום בעיקר בלשון הדיבור ככינוי גנאי לטיפש. הדמיון בין שתי המילים איננו מקרי – שתיהן התגלגלו אל העברית ממילה יוונית אחת: idiotes. משמעות המילה ביוונית היא 'אדם פשוט', 'שאיננו מומחה', 'שאינו איש ציבור'. בתקופת חז"ל נשאלה המילה לעברית ישירות מן היוונית במשמע 'פשוט', 'עממי' וכדומה, והיא מוכרת שם בייחוד בצירוף 'כוהן הדיוט' (כוהן פשוט, כוהן רגיל) לעומת 'כוהן גדול'. בעברית החדשה נשאלה שוב המילה לעברית בתיווך לשונות אירופה, הפעם בהוראה שקיבלה מאוחר יותר בלטינית ובלשונות אחרות לציון דרגה נמוכה של מנת משכל, ומכאן 'טיפש גמור'.
מילוג - אינו מתמצא בעניין כלשהו, חסר בקיאות; בוּר. "גם להדיוט כמוני ברור שההצגה הזאת היא כישלון גמור."

  • ראו גם: ד"ר נורית שובל דודאי, אוניברסיטת בן-גוריון, באר שבע , גלוסאר המילים השאולות מן היוונית ומן הרומית במקורות היהודיים הבתר-מקראיים,ירושלים תשס"ט

הדיוט - בלשונות זרות[]

ההגדרה הספרדית ניראת מתאימה למציאות שאנו מכירים

  • בצרפתית - "במאה ה-13 - אדם שלא קבל חינוך"

הויקיפדיה הצרפתית בארגונים דתיים, הקהילה היא קהילת הנפש. זה עשוי לייעד כל אדם שאינו חבר הכמורה או של אחת מצווי הנזיר; בתוך אלה, זה כולל את אלה של לא הכמרים שלהם, האחים הריקים (והאחיות הרפויים). במהלך מועצת הוותיקן השנייה הגדירה הכנסייה הרומית-קתולית את החברות כחברים במועצה כנסייה שתפקידה לקדש מציאויות חילוניות (ראו תפקידי הכנסייה) .בפרוטסטנטיות, המונח "הדיוט" מתייחס לרוב לאחד שאינו כומר.

  • באנגלית - במאה ה-15 -"אדם טיפש"

בויקיפדיה האנגלית "Layman" redirects here. For the community, see Layman, Ohio. For the surname, see Layman (surname). For the butterfly, see Amauris albimaculata.n religious organizations, the laity consists of all members who are not part of the clergy, usually including any non-ordained members of religious institutes, e.g. a nun or lay brother.[1][2] A layperson (also layman or laywoman) is a person who is not qualified in a given profession and/or does not have specific knowledge of a certain subject. In Christian cultures, the term lay priest was sometimes used in the past to refer to a secular priest, a diocesan priest who is not a member of a religious institute.[citation needed] The Church of Jesus Christ of Latter-day Saints uses the term "Lay Priesthood" to emphasise that local congregational leaders are unpaid. Terms such as lay priest, lay clergy and lay nun were also once used in Buddhist cultures to indicate ordained persons who continued to live in the wider community instead of retiring to a monastery.

(תרגום גוגול)"הדיוט" מפנה מחדש כאן. למען הקהילה ראו Layman, אוהיו. לגבי שם המשפחה, ראה Layman (שם משפחה). לפרפר, ראה Amauris albimaculata. בארגונים דתיים החבויות מורכבות מכל החברים שאינם חלק מהכמורה, לרוב כולל כל חברי מוסדות דת שאינם מוסמכים, למשל. נזירה או אח שכב. הדיוט (גם הדיוט או הדיוטה) הוא אדם שאינו מוסמך במקצוע נתון ו / או שאין לו ידע ספציפי בנושא מסוים. בתרבויות נוצריות, המונח כומר שכב לעיתים שימש בעבר כדי להתייחס ל כומר חילוני, כומר ניצב שאינו חבר במכון דתי. כנסיית ישוע המשיח של קדושי אחרית הימים משתמשת במונח "כהונה שכבה" כדי להדגיש כי מנהיגי הקהילה המקומית אינם משולמים. מונחים כמו כומר שכב, כמורה שכבודה ונזירה שכבה שימשו בעבר גם בתרבויות בודהיסטיות כדי לציין אנשים מוסמכים שהמשיכו לחיות בקהילה הרחבה יותר במקום לפרוש למנזר.(הויקיפדיה האנגלית)

  • גרמנית (מונח דתי) - הדיוט (של "אנשים" היווניים של λα Greekς laós על λαϊκός laikós, השייך ללייקוס העם והכנסייה הלטינית, ההדיוט (הכנסייתי)) הוא חבר בקהילה דתית, שאינה מחזיקה שום משרה רוחנית, ולכן היא אינה איש דת. במכלול מדברים גם על המדינה הרווחת. המונח הדיוט משמש בעיקר בנצרות, אך לעיתים מועבר גם לדתות אחרות.
  • 'ספרדית (לא מקצועי) - הדיוט או לא מקצועי (באנגלית הדיוט או הדיוט) הוא אדם שאינו מומחה בתחום ידע מסוים (באופן כללי, שאין לו הכשרה בשום תחום המתמחה מאוד או מוסמך). במקור, המונח היה שם נרדף להדיוט, כלומר לא-איש דת, אם כי עם הזמן התפתח התפיסה.המושג שמתאר משהו במונחים שכביים הופץ באופן נרחב בעולם האנגלופוני. לשים משהו במונחים משולים זה לתאר או להסביר נושא מורכב וטכני, תוך שימוש במילים וביטויים שהאדם הממוצע (אדם ללא הכשרה מקצועית בנושא) יכול להבין בקלות רבה, להשיג לפחות מידה מסוימת של הבנה בנושא שאלה. בקצרה ומצדנו, אנו יכולים לומר ש"דיוט "(במקור ועדיין בימינו) פירושו" אנשים משותפים ", מונח שמקורו ב"לאיקוס" היווני שפירושו "של העם", "נפוץ", "מזועזע". , "רגיל", "גס", או דומה.

הערות שוליים[]

  1. 1.0 1.1 1.2 1.3 אלתר טובי' וין בספרו יין הטוב הוצאת המחבר נורדוי 8 רחובות, תשל"ו פירסם שני ספרים, עם שלושת התרגומים על "חמשת חמשי תורה" ובו הוא מביא את שלושת התרגומים :אונקולוס, יב"ע וירושלמי, מתורגמים ומבוארים ללשון הקודש בצרוף הערות, הארות מראי מקומות וכדומה.הרב שמחה הכהן קוק כתב הסבמה על הספר.
Advertisement