Family Wiki
Advertisement

ניתנת בזה לכל מי שמעוניין לצטט את השירים, אך אבקש לציין את מקורם

מחזור לתודה - שירים

להזדקן יחד

לטייל בארץ ישראל

הר החרמון - מבט " מנרה" המקור: ויקישיתוף, צילם Beivushtang

כלתנו עם הנכדים

חשיבותו של גשר - "גשר החרות" בוונציה - חיבר את העיר ליבשה רק בשנת 1933 !

מזמור לתודה - שירים - מאת: צבי אלפר

עריכה וניקוד : מתוקה אלפר
הוצאה עצמית פתח תקווה רוטשילד 113
נדפס בישראל תשע"ו 2016 דפוס שביד בני ברק

תוכן עניינים

הקדשות[]

למתוקה שלי באהבה רבה
לאחר נ"ז שנות נישואין

לילדיי, לנכדיי, לניניי ולכל אוהביי

תודה מקרב לב
לחתני, הרב איתן שנדורפי
לידידתנו, יוכבד אורון
שקראו את השירים
והעירו הערות חשובות ומאירות עיניים.

פתח לי שער[]

פתח לי שער

תָּמִים תִּהְיֶה עִם ה' אֱלוֹקֶיךָ ![]

בְּתֹם יַלְדוּת פְּשׁוּטָה הָלַכְתִּי
לֹא שָׁאַלְתִּי בַּכּוֹכָבִים
לֹא חָקַרְתִּי אֶת עֲתִידִי
עַל ה' שַׂמְתִּי יְהָבִי.

הָלַכְתִּי בְּדֶרֶךְ הַיָּשָׁר וְהַתֹּם
בִּקַּשְׁתִּי רַק שָׁלוֹם.
לֹא הִשְׁתַּעְבַּדְתִּי לְגוֹרָלִי
אָמַרְתִּי בְּלִבִּי
בִּידֵי הַבּוֹרֵא אָשִׂים מִבְטָחִי.

וְאִם נִגְזְרָה הַגְּזֵירָה
אוֹרִיד דִּמְעָה, אֶשָּׂא תְּפִלָּה
בְּתֹם לִבִּי אֲצַפֶּה לִישׁוּעָה.

על השמחה[]

הברירה_הטבעית_ילדים_זה_שמחה

הברירה הטבעית ילדים זה שמחה

עָזְרֵנִי לַעֲבֹד אוֹתְךָ בְּשִׂמְחָה
בְּשִׂמְחַת אֱמֶת, שֶׁאֵין בָּהּ
לֹא קִנְאָה וְלֹא דְּאָגָה,
שִׂמְחָה שֶׁל הִסְתַּפְּקוּת בְּמוּעָט
שִׂמְחָה שֶׁל הוֹדָיָה.

שִׂמְחָה מִיפִי הַבְּרִיאָה,
שִׂמְחָה מִלִּבְלוּב הַפְּרָחִים,
שִׂמְחָה מֵאַהֲבַת אִשָּׁה,
שִׂמְחָה מֵחֶדְוַת הַיְּלָדִים.

שִׂמְחָה בַּיַּלְדוּת,
שִׂמְחַת נְעוּרִים,
שִׂמְחָה בַּזִּקְנָה -
זוֹ מַתָּת אֱלוֹקִים.

לַעֲמֹד בְּנִסָּיוֹן[]

אַל תְּבִיאֵנִי לִידֵי נִסָּיוֹן וּמַכְאוֹב
לֹא נִסְיוֹנוֹ שֶׁל אַבְרָהָם, חֲלִילָה,
לֹא נִסְיוֹנוֹ הַמַּר שֶׁל אִיּוֹב.
דַּל כֹּחִי,
מִטּוֹבֵי הַכַּדִּים אֲנִי?!

כָּל יוֹם אֲנִי עוֹמֵד בְּנִסָּיוֹן:
לָקוּם, לִמְשֹׁך בָּעֹל, לְהַלֵּךְ וּלְחַיֵּךְ,
נִסָּיוֹן יוֹם יוֹמִי,
לְהוֹדוֹת לָאֵל בּוֹרְאִי
לֹא לוֹמַר: "כֹּחִי וְעֹצֶם יָדִי"
עַל כָּל הַטּוֹב שֶׁחָנַנְתָּ אוֹתִי מֵעוֹדִי.

נָתַתָּ לִי כֹּחַ[]

דרך נוף בארגנטינה - המקור: ויקישיתוף

לְהִתְגַּבֵּר עַל מִכְשׁוֹלִים,
סָלַלְתָּ דַּרְכִּי בַּחַיִּים,
אֵשֶׁת נְעוּרַי לְצִדִּי תָּמִיד.
הַאִם עָמַדְתִּי בַּנִּסָּיוֹן?
הֶעָתִיד יַגִּיד.

תֵּן לִי כֹּחַ לַעֲמֹד בְּיִסּוּרַי,
לְהַלֵּךְ בְּשָׁלוֹם עִם רֵעַי,
תֵּן לִי כֹּחַ לְהַרְעִיף
אַהֲבָה עַל אֲהוּבַי,
לְהוֹדוֹת לְךָ כָּל עוֹד אֲנִי חַי.

זֶה מַה שֶׁאֲנִי[]

העתקי התבליטים בדלתות לשער גן העדן בפירנצה המחשה לכך שהתחריטים עוצב בהנחייה של חכמים יהודים מפירנצה אפשר לראות ביטוי לכך באימוץ מסורות יהודיות לפיהן בהקרבת קרבנות קין והבל - האש מעל קרבנו של הבל עלתה ישר - סימן לקבלתו והאש על קרבנו של קיין אינו עולה כלל וכן במעמד הר סיני - ההפרדה בין הנשים לבין הגברים. - המקור:ויקישיתוף


אֱמוּנָתִי תְּמִימָה,
אֲנִי חַי חַיִּים פְּשׁוּטִים וְיָפִים
עִם הָאִשָּׁה אֲשֶׁר אָהַבְתִּי.
יַחְדָּיו עָבַרְנוּ אֶת שְׁלַבֵּי הַחַיִּים
מִימֵי הַנְּעוּרִים וְעַד לְשֵׂיבָה
בְּרֹגַע וּבְשִׂמְחָה.


יְהוּדִי פָּשׁוּט אֲנִי,
 אֱמוּנָתִי תְּמִימָה.

                           הָיוּ לִי הִתְלַבְּטוּיוֹת,
                           עָשִׂיתִי גַּם טָעוּיוֹת.
                          יָשְׁרָה דַּרְכִּי בְּעֵינַי,
                          אֵלֵךְ בְּדֶרֶך אֱלֹקַי.


אֲנִי נוֹשֵׁק לִגְבוּרוֹת
וְרוֹצֶה עוֹד לִחְיוֹת.
אֲנִי יוֹדֵעַ, כִּי אֵינֶנִי מֻשְׁלָם,
אֲנִי יוֹדֵעַ,
הַשַּׁעַר לֹא נִנְעָל לְעוֹלָם.

עַל הַתְּפִלָּה[]

Jode biddend in die sinagoge op Jom Kippoer – skildery deur Maurycy Gottlieb in 1878

שֶׁלֹּא תְּהֵא תְּפִלָּתִי
תְּפִלַּת אֲנָשִׁים מְלֻמָּדָה.
הוֹרֵינִי מַה שֶׁאֹמַר
הֲשִׁיבֵנִי מַה שֶׁאֶשְׁאַל.

רְאֵה עֲמִידָתִי כַּמָּה דַּלָּה
גַּלֵּה לִי אֶת סוֹד הַתְּפִלָּה.
שֶׁלֹּא תְּהֵא תְּפִלָּתִי
תְּפִלַּת אֲנָשִׁים מְלֻמָּדָה.

מִמַּעֲמַקִּים קְרָאתִיךָ
שִׁמְעָה קוֹלִי.
עָזְרֵנִי לְכַוֵּן אֶת לִבִּי
לְךָ אֲיַחֵל בְּכָל מְאֹדִי.

קָרוֹב אַתָּה לְכָל קוֹרְאֶיךָ
לֹא אַגְבִּיהַ קוֹלִי.
תֵּן לִי לִחְיוֹת חַיִּים
שֶׁל פַּשְׁטוּת וְשַׁלְוָה,
לְגַלּוֹת אַהֲבָה.

נָתַתָּ לִי חַיִּים, הִצַּלְתַּנִי מִבּוֹר שַׁחַת.
עָזְרֵנִי כָּל יוֹם לְכַוֵּן בַּתְּפִלָּה,
שֶׁלֹּא תְּהֵא תְּפִלָּתִי
תְּפִלַּת אֲנָשִׁים מְלֻמָּדָה.

הַלְּבוּשׁ[]

הַבּוֹרֵא הִלְבִּישׁ אֶת הָאָדָם כָּתְנוֹת עוֹר
לְכַסּוֹת אֶת עֶרְוָתוֹ.
כָּךְ מַסְתִּיר הָאָדָם
אֶת פְּנִימִיוּתוֹ, אֶת נִשְׁמָתוֹ.
הַאִם תּוֹכוֹ כְּבָרוֹ?

לוּ הִלְבִּישׁ הַבּוֹרֵא אֶת הָאָדָם
בְּכָתְנוֹת אוֹר לְהָאִיר דַּרְכּוֹ,
לָלֶכֶת בְּדֶרֶךְ הַיָּשָׁר וְהַמּוּסָר,
יָכוֹל הָיָה הָאָדָם לְהַמְשִׁיךְ וְלֵילֵךְ
כְּבִשְׁעַת בְּרִיאָתוֹ.
בֶּגֶד הָאוֹר הָיָה מַכְרִיז
עַל כְּבוֹדוֹ וְתִפְאַרְתּוֹ.

הָאָדָם חָטָא
יֵשׁ לוֹ בְּגָדִים רַבִּים,
בְּגָדִים לְבָנִים וּבְגָדִים שְׁחוֹרִים,
בְּגָדִים הֲדוּרִים וּבְגָדִים בְּלוּיִים.

תֵּן לִי לֶחֶם לֶאֱכֹל וּבֶגֶד לִלְבֹּשׁ.
לֹא אֲבַקֵּשׁ בִּגְדֵי תִּפְאָרָה
בָּרְכֵנִי בְּהֶאָרָה וּבְשַׁלְוָה.

שֶׁבַע יִפֹּל צַדִּיק[]

לְהוֹלְכֵי עַל גָּחוֹן
קָשֶׁה לִפֹּל.
אָנוּ בְּנֵי מְלָכִים
אַנְשֵׁי בִּינָה
עַל שְׁתַּיִם נְהַלֵּךְ בְּגָאוֹן
בְּעֹז, בְּבִטָּחוֹן.

אַךְ אִם לְפֶתַע
יִמְעַד צַעֲדֵנוּ,
אַפַּיִם נִפֹּל
מֵרוּם קוֹמָתֵנוּ.
ה' יִשְׁמְרֵנוּ
מִשֶּׁבֶר וְחַבּוּרָה
מִמַּכָּה טְרִיָּה.

שֶׁבַע יִפֹּל צַדִּיק וָקָם
שְׁמֹר עַל נֵזֶר הַבְּרִיאָה -
 שְׁמֹר עַל הָאָדָם.

נֵס נַעֲמָן[]

נהר הירדן - 1910 משלחת אנשי רפואה במעבר הירדן

הָלַכְתִּי לִטְבֹּל בְּמַעַיְנוֹת מַיִם חַיִּים
לְיַשֵּׁר גֵּוִי, לְחַלֵּץ עַצְמוֹתַי
לִמְצֹא מַרְפֵּא
לְגוּפִי הַדּוֹאֵב, הַחוֹלֶה.

מָזוֹר הֵכִין הַבּוֹרֵא
לִנְפָשׁוֹת נִכְאָבוֹת.
דּוֹרוֹת עַל דּוֹרוֹת
נוֹהֲרוֹת הַבְּרִיּוֹת
לְמַעַיְנוֹת הַגָּפְרִית
שְׁבָרִים לְאַחוֹת,
לְחַדֵּשׁ אוֹנָם בַּשֵּׁנִית.

לֹא רָחוֹק הַיַּרְדֵּן מִכָּאן
הֲיִתְרַחֵשׁ לִי נֵס נַעֲמָן?
הֲיָשׁוּב בְּשָׂרִי
לִהְיוֹת כִּבְשַׂר יֶלֶד קָטָן?

כַּחוֹתָם עַל זְרוֹעֶךָ[]

מתן מניח תפילין

בר מצווה של הכדי מתן גכותל המערבי

אַשְׁרֵי מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ
מְזוּזָה בְּפִתְחוֹ, צִיצִית בְּבִגְדוֹ,
תְּפִלִּין בְּרֹאשׁוֹ.
אַשְׁרֵי הָעָם שֶׁכָּכָה לוֹ.

לְאוֹת עַל יָדִי
לְזִכָּרוֹן בֵּין עֵינַי
לְמַעַן תִּהְיֶה תּוֹרַת ה' בְּפִי
                          כָּל יְמֵי חַיַּי.

הוֹשִׁיעֵנִי,
שִׂימֵנִי כַּחוֹתָם עַל לִבֶּךָ,
כַּחוֹתָם עַל זְרוֹעֶךָ,
הַשְׁרֵה שְׁכִינָתְךָ עָלַי.
קָשְׁתָה דַּרְכִּי בַּעֲרֹב יָמַי.

כָּתַבְתָּ בִּתְפִלֶּיךָ:
"מִי כְּעַמְךָ יִשְׂרָאֵל
גּוֹי אֶחָד בָּאָרֶץ"
מִיִּשְׂרָאֵל אֲנִי,
נְחֵנִי בַּדֶּרֶך בָּהּ אֵלֵךְ.

כָּהֲתָה יָדִי, כָּשְׁלוּ בִּרְכַּי,
בִּגְדוּלַת יְמִינְךָ, חֲזֵק זְרוֹעוֹתַי
וְרוּחַ קָדְשְׁךָ אַל תִּקַּח מִמֶנִּי
כָּל עוֹד אֲנִי חַי.

שַׁבָּת שֶׁל שִׁירָה בִּקְהִלַּת אֶלְעַד בְּמוֹדִיעִין[]

משכן רחמים ואסתר במודיען.png

בית הכנסת_משכן רחמים_ואסתר שבני מתי הוא היוזם והפעיל בבנייתו

עָלִיתִי לְמִקְדַּשׁ מְעַט
לִשְׁמֹעַ אֶל הָרִנָּה
וְאֶל הַתְּפִלָּה.
שַׁבָּת שֶׁל שִׁירָה,
שַׁבָּת שֶׁל דְּבֵקוּת.
מֵעֵין עוֹלָם הַבָּא
יוֹם שַׁבָּת מְנוּחָה.

תְּפִלָּתִי נָסְקָה לַמְּרוֹמִים
אֶל מִתַּחַת לְכִסֵּא הַכָּבוֹד
הָלַכְתִּי בְּעוֹלָמוֹת עֶלְיוֹנִים
לְיַד מַלְאָכִים וּשְׂרָפִים.

שְׁלִיחַ הַצִּבּוּר הִנְעִים בְּקוֹלוֹ
תְּפִלָּתוֹ כְּשִׁירַת הַלְּוִיִּים
בּוֹקַעַת רְקִיעִים.
נִשְׁמָתִי הִתְעַלְּתָה .

אָשִׁירָה לה' בְּחַיַּי
אֲזַמְּרָה לֶאֱלֹקַי בְּעוֹדִי
יֶעֱרַב עָלָיו שִׂיחִי
יְהִי פִּי מָלֵא שִׁירָה כַּיָּם
וּתְפִלָּתִי כְּשִׁיר הַשִּׁירִים.

שבת חזנות בבית הכנסת "משכן רחמים ואסתר"
        שאת הקמתו יזם וליווה בננו, מתי.

במשעול החיים[]

כפר בתיה - כאן החל משעול החיים המשותף שלנו

הַכָּרַת תּוֹדָה[]

יוסף ישראלס, 1903: חתונה יהודית - uhehah,u;

לֹא טוֹב הֱיוֹת הָאָדָם לְבַדּוֹ.
אַכִּיר תּוֹדָה לְבוֹרְאִי.
לֹא הָיִיתִי לְבַדִּי,
זֶה יוֹבֵל שָׁנִים אַתְּ עֵזֶר כְּנֶגְדִּי.

זָכַרְתִּי לָךְ חֶסֶד נְעוּרַיִךְ
אַהֲבַת כְּלוּלוֹתַיִךְ
נְתִינָתֵךְ הַמֻּפְלָאָה.
מִלֵּאת אֶת בֵּיתֵנוּ אוֹרָה
כְּאֵם וּכְרַעְיָה.
הִשְׁרֵית רֹגַע וְשִׂמְחָה.

מְאוֹר עֵינַיִךְ, טוּב לִבֵּך וְשִׂכְלֵךְ
לִוּוּנִי תָּמִיד,
כַּמָּה טוֹב לִחְיוֹת לְצִדֵּךְ.

מַה סוֹדָהּ שֶׁל אַהֲבַת נְעוּרִים
הַנִּמְשֶׁכֶת זֶה יוֹבֵל שָׁנִים?

תּוֹדָה שֶׁנָּתַתָּ לִי חַיִּים[]

הַחוֹתֵךְ חַיִּים לְכָל חַי
תּוֹדָה שֶׁנָּתַתָּ לִי אֶת חַיַּי.
הִגַּעְתִּי לִגְבוּרוֹת
מַה אוּכַל לְבַקֵּשׁ עוֹד?!

חָיִיתִי עִם רַעְיָה אֲהוּבָה
אֵשֶׁת בְּרִית נֶאֱמָנָה
עַל הָאֲדָמָה הַטּוֹבָה
נַחֲלַת הָאָבוֹת.
מַה אוּכַל לְבַקֵּשׁ עוֹד?

זָכִינוּ לְהָקִים בַּיִת וּמִשְׁפָּחָה
לְגַדֵּל יְלָדִים, נְכָדִים וְנִינִים,
לִחְיוֹת בְּקֶרֶב יְדִידִים וְרֵעִים,
לְחַנֵּךְ וּלְהוֹרוֹת
אַלְפֵי תַּלְמִידִים וְתַלְמִידוֹת.
מַה אוּכַל לְבַקֵּשׁ עוֹד?!

יְמַלֵּא ה' מִשְׁאֲלוֹת לִבֵּנוּ לְטוֹבָה
נוֹדֶה לִשְׁמוֹ עַל כָּל הַטּוֹב שֶׁהָיָה.

כְּרִיתַת הַבְּרִית[]

הזוג הצעיר

הִכַּרְתִּיךְ בְּחֻרְשַׁת אֳרָנִים
בַּדֶּרֶךְ הָאֲרֻכָּה הַחוֹצָה אֶת הַכְּפָר.
עֲצֵי הָאִזְדָּרֶכֶת אָרְגוּ חֻפָּה מֵעָלֵינוּ,
רֵיחַ בָּשְׂמָם רִחֵף בָּאֲוִיר.
מָה אָמַרְנוּ בְּאוֹתָם לֵילֵי שַׁבָּת
לֹא אֶזְכֹּר.
אֶזְכֹּר רַק הֶמְיַת לִבּוֹתֵינוּ
לֵב נַעֲרָה וָנַעַר בִּדְמִי הַלֵּיל.

בְּרִית עֲלוּמָה כָּרַתְנוּ
בְּלֹא שְׁבוּעוֹת בְּלֹא מִלִּים
לֵב אֶל לֵב הִבִּיעַ אֹמֶר...
לֶעָתִיד הַפִּתְרוֹנִים.

בְּחָכְמָה בָּנִינוּ בַּיִת
בַּעֲנָוָה, בִּצְנִיעוּת,
בִּמְסִירוּת וְאַהֲבָה
הֵקַמְנוּ שֵׁבֶט וּמִשְׁפָּחָה.

מוּל תְּמוּנַת הַכְּלוּלוֹת[]

"חָיִיתִי עִם רַעְיָה אֲהוּבָה, אֵשֶׁת בְּרִית נֶאֱמָנָה"

דְמוּתֵנוּ נִשְׁקֶפֶת בִּתְמוּנַת הַכְּלוּלוֹת
צְעִירִים, תְּמִירִים וְיָפִים.
יֹפִי וְזֹהַר מִימֵי הַנֹּעַר.
לֹא כָּהָה יֹפְיֵךְ
לֹא הוּעַם עִם הַשָּׁנִים
חִיּוּכֵךְ הַתָּמִים
עוֹד מַמְשִׁיךְ לְהַקְרִין.

הַזְּמַן שֶׁחָרַץ סִימָנָיו
הֶעֱנִיק לָךְ יֹפִי נוֹסָף
הַקּוֹרֵן מִזִּיו נִשְׁמָתֵךְ.

נֹאחַז יָד בְּיָד
גָּם בִּשְׁנוֹת הַזִּקְנָה
נַעֲבֹר יַחְדָּיו בְּשִׂמְחָה
אֶת מִבְחַן הַחַיִּים
בְּסִימַן אַהֲבָה.

חֲלוֹמִי מֻמַּשׁ[]

חלקת_אלוהים_-_מילים_יורם_טהרלב_לחן_נורית_הירש

חלקת אלוהים - מילים יורם טהרלב לחן נורית הירש

לֹא הָיִיתִי בַּעַל חֲלוֹמוֹת
לֹא הִשְׁתַּחֲווּ לִי אֲלֻמּוֹת
אֲנִי אָדָם מִן הַשּׁוּרָה
בִּקַּשְׁתִּי רַק חֹם וְאַהֲבָה.

לֹא בֶּגֶד לִלְבֹּשׁ, לֹא לֶחֶם לֶאֱכֹל,
אֲבָל נָתַתָּ לִי הַכֹּל.
לֹא חָלַמְתִּי עַל שָׂדוֹת וּפַרְדֵּסִים,
עַל הֵיכָלוֹת וּנְכָסִים.

חָלַמְתִּי
עַל חֶלְקַת אֱלֹקִים קְטַנָּה
עַל שֶׁקֶט וְשַׁלְוָה
וּמְלֹא חָפְנַיִם אַהֲבָה.

זָכִיתִי לִחְיוֹת
עִם רַעֲיָה אֲהוּבָה
זֶה כְּשִׁשִּׁים שָׁנָה.
גִּדַּלְנוּ דּוֹר שִׁלֵּשִׁים
עַל בִּרְכֵּינוּ מַמָּשׁ.
חֲלוֹמִי מֻמַּשׁ.

עָבַרְתִּי בְּמִשְׁעוֹלֵי הַחַיִּים יָדִי בְּיָדְךָ
הִגְשַׁמְתָּ כָּל חֲלוֹמוֹתַי
אוֹדֶה לְךָ עַד בְּלִי דַּי.

לְךָ נַפְשִׁי דּוּמִיָּה[]

בסימינר למורים הסתדרות המורים

אַרְבָּעִים שָׁנָה הִרְבַּצְתִּי תּוֹרָה
לְאַלְפֵי פִּרְחֵי הוֹרָאָה.
לֹא הָיִיתִי כְּבַד פֶּה וְלֹא כְּבַד לָשׁוֹן
הוֹרֵיתִי בְּשִׂמְחָה וּבְאוֹן.

הִשְׁתַּדַּלְתִּי בְּכָל מְאוֹדִי
לְדַבֵּר בְּנֹעַם, לִהְיוֹת מוּבָן
לֹא לוֹמַר דָּבָר מְיֻתָּר וְשִׁטְחִי
נִסִּיתִי לִהְיוֹת אֲמִתִּי
יָדַעְתִּי גָּם לְהַחֲרִישׁ
לְהַקְשִׁיב לַאֲחֵרִים, לְהַקְשִׁיב לְעַצְמִי
כָּךְ פִּתַּחְתִּי אֶת עוֹלָמִי.

הַיּוֹם זָקַנְתִּי – אֲנִי חוֹסֵךְ אֲמָרַי
אֶת הֲגִיגַי אֹמַר בְּשִׁיר
בְּקוֹל דְּמָמָה.
לְךָ נַפְשִׁי דּוּמִיָּה, מִמְּךָ תִּקְווֹתַי.

בֵּית הַיּוֹצֵר לְנִשְׁמוֹת הָאֻמָּה[]

כיתת לימוד אולי שלי


שָׁפַר חֶלְקִי בְּעוֹלָמִי
מוֹרֶה הָיִיתִי, מוֹרֶה בְּעַמִּי.
כָּל בֹּקֶר אָקוּם בְּשִׂמְחָה
בְּגִיל וּבִרְעָדָה אֶכָּנֵס לַכִּתָּה -
בֵּית הַיּוֹצֵר לְנִשְׁמוֹת הָאֻמָּה!

לֹא כָּל עֲבוֹדָה הִיא עַבְדוּת
הַהוֹרָאָה הִיא זְכוּת.
יוֹם יוֹם מוּל עֵינַיִם יוֹקְדוֹת שׁוֹאֲלוֹת
יוֹם יוֹם מוּל מוֹחוֹת רַעֲנַנִּים, מְבַקְּרִים.
יֵשׁ לְעַנְיֵן, יֵשׁ לְשַׁכְנֵעַ,
רַק דִּבְרֵי אֱמֶת, דְּבָרִים יְשָׁרִים
יִמְצְאוּ מְסִלָּה לְלֵב הַשּׁוֹמֵעַ.

רוּחַ יְצִירָה מְרַחֶפֶת בַּכִּתָּה,
רַעְיוֹנוֹת קוֹרְמִים עוֹר וְגִידִים
מִתְקַשְּׁרִים לַחַיִּים.
כָּל אֶחָד מַרְגִּישׁ – הַשִּׁעוּר בִּשְׁבִילוֹ,
שִׂיג וָשִׂיחַ לְעִצּוּב עוֹלָמוֹ.

אַרְבָּעִים שָׁנָה שֶׁל חִנּוּך וְהוֹרָאָה
אַרְבָּעִים שָׁנָה שֶׁל נִסָּיוֹן וּבְחִינָה
הֵם הָלְכוּ בִּדְרָכַי, הֵם שָׁתוּ מִמֵּימַי,
אַרְבָּעִים שָׁנָה עַל מִשְׁמַרְתִּי
מוֹרֶה הָיִיתִי, מוֹרֶה אֲנִי.
                  מבט לאחור של מתוקה ושלי – מורים בישראל

שִׁלְחִי מַבָּט[]

המורים והידידים : שמואל ויהודית רוזנבאום - מכפר בתיה לפתח תקווה.


מַה לָךְ כִּי הָלַכְתְּ מֵאִתּוֹ?
נִזְקָקִים לָךְ עֲלֵי אֲדָמוֹת
הַשָּׁמַיִם יָכְלוּ לְחַכּוֹת.

מִימֵי הַנְּעוּרִים וְעַד שְׁנוֹת הַתִּשְׁעִים
נִוַּטְתְּ אֶת סְפִינַת חַיֵּיכֶם
בְּתֹם, בְּאַהֲבָה וּבִנְתִינָה,
עִם בַּת צְחוֹק טְהוֹרָה.

לֹא קַלָּה הַזִּקְנָה!
שִׁלְחִי יַד מִלְּמַעְלָה
הָאִירִי יוֹמוֹ וְלֵילוֹ
שִׂימִי עַיִן, שִׁלְחִי מַבָּט
זְקוּקִים לָך עוֹד קְצָת
פֹּה עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה.
                  לזכרה של יהודית רוזנבאום ז"ל

שבט קם[]

"המשפחה הגרעינית"

שֵׁבֶט קָם[]

מפגש


גְּדוֹלִים וּקְטַנִּים
תִּינוֹקוֹת שֶׁל בֵּית רַבָּן וְעוֹלָלִים
כֻּלָּם הִתְקַבְּצוּ לְמִפְגַּשׁ רֵעִים.
פֹּה כֻּלָּנוּ אַחִים אוֹהֲבִים.

נוֹדֶה עַל הַנִּסִּים וְעַל הַגְּבוּרוֹת
שֶׁעָשִׂיתָ לַאֲבוֹתֵינוּ בַּיָּמִים הָהֵם.
נוֹדֶה עַל נִסֶּיךָ שֶׁבְּכָל יוֹם,
נוֹדֶה אֵיךְ מֵאוּדִים מֻצָּלִים
שֵׁבֶט קָם.

נוֹדֶה לֶאֱלֹקִים עַל שֵׁבֶט שֶׁקָּם
עַל נְשָׁמוֹת גְּדוֹלוֹת שֶׁיָּרְדוּ לָעוֹלָם
זֶה כְּלָל לֹא פָּשׁוּט
זֶה כְּלָל לֹא מוּבָן.
כָּל נֶכֶד וְנִין תַּמְצִית דָּמֵנוּ
כָּל נֶכֶד וְנִין בָּשָׂר מִבְּשָׂרֵנוּ.

שִׂיחוֹת נֶפֶשׁ, קִרְבָה וִידִידוּת,
הַזָּרוּת נִדְחֶקֶת, חֲבֵרוּת מִתְהַדֶּקֶת
אַחֲוָה וְרֵעוּת וְגָם קְצָת תַּחֲרוּת.

בָּרֵךְ אֶת כָּל הַנְּעָרִים
בָּרֵךְ פַּרְדֵּסֵנוּ - פַּרְדֵּס רִמּוֹנִים
בָּרֵךְ יְלָדֵינוּ – פְּרִי מְגָדִים.
                         מפגש חנוכה תשע"ו

נִינִים בִּזְרוֹעוֹתַי[]

נינים בקרוסלה


עַל הַקָּרוּסֶלָה הֵם חַגּוּ
עִם אוֹר בְּעֵינַיִם וְחִיּוּךְ עַל שְׂפָתַיִם
שְׂעָרָם וּפֵאוֹתֵיהֶם מִתְבַּדְּרוֹת בָּרוּחַ
שִׂמְחַת יַלְדוּת תְּמִימָה.
אַשְׁרֵי מִי שֶׁזָּכָה
לִרְאוֹת וּלְחַבֵּק אֶת נִינָיו,
זֶה לֹא מוּבָן מֵאֵלָיו.

יְפֵי עֵינַיִם קוֹרְנֵי אוֹר וָחֹם
הֵם מִתְרַפְּקִים בִּזְרוֹעוֹתַי –
אֲנִי נִתָּק מֵהָאֲדָמָה, מְרַחֵף בַּמְּרוֹמִים
מֵעֵין עוֹלָם הַבָּא, נֹפֶת צוּפִים.

וְלוּ רַק בִּגְלַל שָׁעָה קְצָרָה
בִּמְחִיצַת נִינַי – יַלְדוּת מַרְנִינָה
אַהֲבָה תְּמִימָה,
תּוֹדָה לָאֵל, שֶׁהִגַּעְתִּי לְזִקְנָה.

אָשְׁרָם הוּא אָשְׁרֵנוּ[]


לְעֵת שֵׂיבָתנוּ נָאֵט הַמֵּרוֹץ
נַבִּיט אֶל הַפְּנִים וְלֹא אֶל הַחוּץ,
נִזְכֹּר בְּעֶרְגָּה אֶת יוֹם הָאֶתְמוֹל
נַעֲמֹד בִּתְפִלָּה חֲרִישִׁית לְעָתִיד שֶׁל שָׁלוֹם,
לִשְׁלוֹם יְלָדֵינוּ, לְעָתִיד צֶאֱצָאֵינוּ.

בְּאַהֲבָה נַעַטְפֵם
לְהַצְלָחָתָם נְיַחֵל
אָשְׁרָם הוּא אָשְׁרֵנוּ
כְּאֵבָם כְּאֵבֵנוּ.

רַק נְתִינָה וְאַהֲבָה
לְכָל אֲשֶׁר נִבְרָא
יָבִיא לִלְבָבֵנוּ מַרְפֵּא וַאֲרוּכָה.
לֹא נוֹתִיר אַחֲרֵינוּ אֲדָמָה חֲרוּכָה
נִנְצֹר אֶת חֶלְקַת אֱלֹקִים הַקְּטַנָּה.

דַּרְכֵי חִנּוּךְ[]

הנכדים בלימוד


עַתָּה בַּעֲרֹב יָמַי
שָׁאַלְתִּי אֶת עַצְמִי
מַה לָמְדוּ מִמֶּנִּי יְלָדַי?
הַאִם נָתַתִּי דַּי?

נִזְהַרְנוּ מִלָּתֵת עֵצוֹת,
כִּבַּדְנוּ רְצוֹנוֹת,
לֹא הָלַכְנוּ רָכִיל,
לֹא רָבְנוּ מִי יוֹבִיל.

לְכֻלָּם תָּפַרְנוּ כָּתְנוֹת פַּסִּים,
לְכֻלָּם הֵאָרְנוּ פָּנִים,
לֹא הֶעֱדַפְנוּ אִישׁ עַל אָחִיו,
כָּל אֶחָד הָיָה חָבִיב.

יַחְדָּיו יָצָאנוּ לְשַׂחֵק בַּגִּנָּה
בָּנִינוּ סֻכָּה, קָשַׁרְנוּ צִיצִיּוֹת
טִיַּלְנוּ בְּרַחֲבֵי אַרְצֵנוּ
בָּהָר, בַּגָּאי וּבַבִּקְעָה.

הֶעֱנַקְנוּ אַהֲבָה, נָתַנּוּ אֵמוּן
לִמַּדְנוּם לֶאֱהֹב כָּל אָדָם,
לֶאֱהֹב אֶת הָאֱמֶת
לָלֶכֶת בְּדַרְכָּם,
לִהְיוֹת הֵם עַצְמָם.

לִהְיוֹת סַבָּא רַבָּא[]

סבא רפאל


רַךְ בַּשָּׁנִים הָיִיתִי
אֶת סַבָּא רְפָאֵל מֵעוֹלָם לֹא רָאִיתִי.
הוּא עָלָה לְגִנְזֵי מְרוֹמִים
לִפְנֵי שֶׁנִּתְּנוּ לִי חַיִּים.

סַבָּא מְשֻׁלָּם זָכָה לְחַבְּקֵנִי,
אֲנִי נֶכְדּוֹ הַקָּטָן, בֶּן זְקוּנִים.
לֹא אֶזְכֹּר זִיו פָּנָיו, לֹא אֶת קוֹלוֹ,
לֹא אֶת אָרְחוֹת חַיָּיו.

בִּהְיוֹתוֹ בֶּן פ"ד שָׁנִים
רְצָחוּהוּ בְּדָם קַר
הָאוּקְרָאִינִים הָאֲרוּרִים
בְּקֶבֶר אָחִים נִקְבַּר, בְּאַדְמַת נֵכָר.

וַאֲנִי הִגַּעְתִּי לְאֶרֶץ אָבוֹת
זָכִיתִי לִרְאוֹת בָּנִים וּבְנֵי בָּנִים
גַּם בְּנֵי שִׁלֵּשִׁים נוֹלְדוּ עַל בִּרְכַּי.
בַּמֶּה זָכִיתִי? אוֹדֶה לְךָ אֱלֹקַי.

אֲחַבֵּק אֶת נְכָדַי וְנִינַי הָרַכִּים
אֶתְעַנֵּג מִקּוֹל צְחוֹקָם הַזַּךְ
מֵחִיּוּכָם הַמָּתוֹק, הַטָּהוֹר.
הֵם הֵבִיאוּ בְּרָכָה וָאוֹר,
יִשְׁמְרֵם ה' מִדּוֹר לְדוֹר.

כָּתְנוֹת הַפַּסִּים[]


לֹא נֻתְּקָה הַשַּׁרְשֶׁרֶת
מֵעוֹלָם לֹא פָּסְקָה אַהֲבָה.
אֲנִי חָשׁ אֶת רַחַשׁ לִבָּם
מִתַּחַת לְכָתְנוֹת הַפַּסִּים.
שְׁלַח בְּרָכָה וּמַרְגֹּעַ לִילָדַי
מִשְּׁמֵי מְרוֹמִים, בְּרָכָה עַד בְּלִי דַּי.

אֱלֹקִים, תֵּן לִי כֹּחַ
לָתֵת כֻּתוֹנוֹת
עוֹד וָעוֹד
עַד כְּלוֹת.
 

בִּרְכַּת הַבָּנִים[]

נינים בזרועותי


עֶרֶב שַׁבָּת.
בְּרָכָה יָרְדָה לָעוֹלָם
מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת לִוּוּנִי בְּשִׂמְחָה
מִבֵּית הַתְּפִלָּה.
הַבַּיִת מָלֵא אוֹרָה.
אַשְׁרֵי יִשְׂרָאֵל
שֶׁזָּכָה לְיוֹם הַמְּנוּחָה.

נְכָדִים וְנִינִים, גְּדוֹלִים וּקְטַנִּים,
מְצַפִּים לַבְּרָכָה, "בִּרְכַּת הַבָּנִים".
יַרְכִּינוּ רֹאשָׁם, אֲלַטֵּף בְּרַכּוּת שְׂעָרָם,
יְבַקְּשׁוּ בְּרָכָה לְחִזּוּק הַנְּשָׁמָה
לִקְרַאת שָׁבוּעַ שֶׁל עָמָל וִיגִיעָה.

בְּאַהֲבָה אָנִיחַ יָדִי עַל רֹאשָׁם
אֲבָרְכֵם מִקֶּרֶב לֵב
בְּרָכָה עַד בְּלִי דַּי, בִּרְכַּת אֱלֹקַי.

וּלְעֵת בֹּקֶר, בִּשְׁעַת הַתְּפִלָּה
עֵת נִגָּשִׁים הַכֹּהָנִים לְבָרֵךְ אֶת הָעָם
בִּרְכַּת אַהֲרֹן, בְּרָכָה שֶׁל שָׁלוֹם,
בְּרָכָה הַשְּׁלוּחָה מִמָּרוֹם -
בְּחֶרְדַּת קֹדֶשׁ מַרְכִּין הָעָם אֶת רֹאשׁוֹ
                          מְצַפֶּה לְהֶאָרָה, לִישׁוּעָה כִּי תָּבוֹא.
 

נְכָדַי הָרַכִּים[]

נכדי בלימוד

                                                  
קְרֵבִים אֵלַי, נִצְמָדִים אֶל לִבִּי
טַלִּיתִי עַל רֹאשָׁם.
בְּיָדִי אֲחַבְּקֵם
יְבָרְכֵם ה' וְיִשְׁמְרֵם.

"אֱלֹקִים הָרוֹעֶה אוֹתִי מֵעוֹדִי"
שָׁמְרֵנִי מִכָּל רָע.
בַּמֶּה זָכִיתִי? זֹאת לֹא אֵדַע.
גַּם בְּנֵי שִׁלֵּשִׁים נוֹלְדוּ עַל בִּרְכַּי.
יִשְׁמֹר ה' אֶת כֻּלָּם.
הֵם הֵם כָּל חַיַּי.

הַעֲבָרַת הַשַּׁרְבִיט[]


בְּלֵיל הִתְקַדֵּשׁ הֶחָג
מְסֻבִּים עִם יְלָדֵינוּ בָּעִיר הַסְּמוּכָה
חוֹגְגִים אֶת "הַסֵּדֶר" כַּהֲלָכָה.
הַשֻּׁלְחָן עָרוּךְ לְתִפְאָרָה,
הַפָּנִים מְאִירִים
נְכָדֵינוּ כֻּלָּם נְבוֹנִים וַחֲכָמִים.
הֵם גִּלּוּ יֶדַע, שִׁתְּפוּ פְּעוּלָה
דּוֹר יְשָׁרִים מְבֹרָךְ,
מַמְשִׁיךְ אֶת הַמְּסוֹרָה.

אָמַרְנוּ שִׁירָה חֲדָשָׁה,
הֶעֱבַרְנוּ שַׁרְבִיט לְדוֹר הַבָּנִים.
אֵלִיָּהוּ הֵשִׁיב לֵב אָבוֹת עַל בָּנִים
וְכָתַב אֶת כֻּלָּם
לְחַיִּים אֲרֻכִּים וְטוֹבִים.

אֲגֻדָּה אַחַת, בְּבַיִת אֶחָד
בְּלֵב אֶחָד.
שֶׁבֶת אָחִים גַּם יַחַד.
קֵרוּב לְבָבוֹת, עֲנָוָה וְאַחֲוָה.
אַשְׁרֵינוּ, יָצָאנוּ מִיוֵן הַמְּצוּלָה.
אַשְׁרֵינוּ, זָכִינוּ לְהָקִים מִשְׁפָּחָה.

נֶכְדִּי יָצָא לַמִּלְחָמָה[]

נכדי שב מהלחימה


אֲנִי אָחוּז חֲרָדָה
נֶכְדִּי יָצָא לַמִּלְחָמָה
עַל מִשְׁכָּבִי בַּלֵּילוֹת אֶשָּׂא תְּפִלָּה
שְׁמֹר עָלָיו מִפֶּגַע רָע
שֶׁזּוֹ תִּהְיֶה הַמִּלְחָמָה הָאַחֲרוֹנָה.

חֶרֶב מְהַלֶּכֶת בְּאַרְצֵנוּ
יְלָדֵינוּ וּנְכָדֵינוּ מַשְׁלִיכִים
נַפְשָׁם מִנֶּגֶד
נִלְחָמִים בְּמַעַרְכוֹת יִשְׂרָאֵל
מוּל אוֹיֵב אַכְזָר וּמִתְנַכֵּל.

נֶכְדִּי יָצָא לְמִלְחֶמֶת מִצְוָה
שְׁמֹר עָלָיו מִפֶּגַע רָע
תֵּן עֹז לְעַמְּךָ
הָבֵא שָׁלוֹם בִּמְהֵרָה!
לנכדנו, תומר היקר
(מלחמת "צוק איתן")

כְּבֹשׁ אֶת הָהָר[]


מַה מְצַפֶּה לְךָ, נֶכְדִּי
מַה צוֹפֵן לְךָ הֶעָתִיד?
רָצִיתִי לְהַשְׁאִיר לְךָ עוֹלָם שֶׁל רֹגַע
מָלֵא שָׁלוֹם וְאַהֲבָה,
עֹולָם שֶׁל אַחֲוַת אַחִים, עוֹלָם שֶׁל שַׁלְוָה.
בּוֹ תּוּכַל לְגַדֵּל בְּנַחַת אֶת יְלָדֶיךָ,
לָטַעַת שֹׁרֶשׁ בַּאֲדָמָה.

נֶכְדִּי הַיָּקָר, אֲנִי מָלֵא
דְּאָגָה וַחֲרָדָה לַעֲתִידְךָ,
חֲרָדָה מִמִּלְחֶמֶת הַקִּיּוּם שֶׁלְּךָ
בְּעוֹלָם שֶׁל זִהוּם אֲוִיר וּתְאוּנוֹת,
הָאַלִּימוּת עֲדַיִן גּוֹאָה בָּרְחוֹבוֹת
רַבִּים סוֹבְלִיםֹ עֹנִי וּמַחְסוֹר.
לֹא הֵבַסְנוּ אֶת אוֹיְבֵינוּ
הַחוֹמְדִים אֶת אַדְמוֹתֵינוּ.

אַתָּה בִּתְחִלַּת הַדֶּרֶךְ, אֲנִי בְּסוֹפָהּ.
אַתָּה כּוֹבֵשׁ אֶת הָהָר, אֲנִי בִּנְסִיגָה.
סְלַח לִי, נֶכְדִּי, שֶׁלֹא הִשְׁאַרְתִּי לְךָ
עוֹלָם יוֹתֵר יָפֶה, עוֹלָם יוֹתֵר מֻשְׁלָם.

הַרְבֵּה שָׁלוֹם וְאַהֲבָה, מְנַע רִיב אַחִים וְשִׂנְאָה
תַּקֵּן עוֹלָם בְּמַלְכוּת שַׁדַּי,
יַעֲזָרְךָ הָאֵל עַד בְּלִי דַּי!
                   ברכת הצלחה לכל נכדינו

סוּס וְרוֹכְבוֹ[]

נכדי אביעד על הסוס


רַבָּה אַהֲבָתִי לְסוּסִי
עַרְמוֹנִי, מָלֵא הוֹד.
שְׁלֹש רַגְלָיו גְּרוּבוֹת לָבָן
וְהָרְבִיעִית אַרְגָּמָן.

הֵם בָּרֶכֶב – וַאֲנִי עַל סוּסִי
הוּא רֵעִי, כָּל עוֹלָמִי.
עָלָיו יְהָבִי אָשִׁית.
נִדְהַר בִּשְׁבִילֵי בְּרֵאשִׁית
עַל מַרְבַדִּים יְרֻקִּים מִטָּל.
כְּחֹל שָׁמַיִם מֵעַל

אֲחַבְּקֶנּוּ בְּשׁוֹקַי
אֶזְקֹף גֵּוִי
אֲנִי שֶׁלּוֹ – וְהוּא שֶׁלִּי.
נִדְהַר לַמֶּרְחַקִּים
אֲנִי וְהוּא - שְׁנֵי חֲבֵרִים.

תַּעֲצוּמוֹת נֶפֶשׁ אֲחָזוּנִי
אֲנִי הַקָּטָן, בֶּן אֱנוֹשׁ
יַחְדָּיו עוֹלָמוֹת נִכְבֹּשׁ.
בְּבִטְחָה נַעֲלֶה בַּמְּסִלָּה
בְּלִבֵּנוּ בְּשׂוֹרָה
שֶׁל אַהֲבָה וְתִקְוָה.
 לאביעד, נכדי היקר, אוהב הסוסים

מִקְוֵה טָהֳרָה לְתִינוֹק[]


לְעֵת עֶרֶב יְטַהֵר אָבִיךָ
אֶת גּוּפְךָ הַקָּט
בְּמִקְוֵה טָהֳרָה - בְּאַמְבָּט.
עֲרֵבִים לְגוּפְךָ הַמַּיִם הַזַכִּים
מִמֶּרְחַקִּים נִשְׁמַע
אֶת גִּרְגּוּרֶיךָ הַמְּתוּקִים.

בֶּן זְקוּנִים יְשַׂמַּח אֵם וָאָב.
שְׁלֹמֹה יְשׁוּרוּן, נֶכְדֵנוּ הַקָּט,
אוֹתְךָ מְאֹד נֹאהַב.

הָבֵא שָׁלוֹם וּבְרָכָה,
יֵשֵׁב כָּל אִישׁ בְּבִטְחָה
תַּחַת הַגֶּפֶן וְהַתְּאֵנָה.

                          ברכות לליאורה ולדודי

בָּרוּךְ בּוֹאֲךָ, בֵּן פּוֹרָת[]


לֹא נָבִיא אֲנִי וְלֹא בֶּן נָבִיא
אֲחִיָּה קְרָאוּנִי אָבִי וְאִמִּי.
אָח אֲנִי לְכָל בְּנֵי עַמִּי.

תּוֹרָה לִמְּדוּנִי הוֹרַי,
תּוֹרַת מֹשֶׁה, תּוֹרַת שַׁדַּי.
אֶת אוֹצְרוֹת בֵּית אֱלֹקַי
אֶנְצֹר כְּבָבוֹת עֵינַי.

אֵלִיָּהוּ, שׁוֹמֵר הַבְּרִית,
הִתְגַּלָּה לִי בִּשְׁנָתִי
וְאָמַר לִי בַּחֲשַׁאי:
עֶשֶׂר יָדוֹת לְךָ בְּתוֹרַת שַׁדַּי.

שִׂמְלָה חֲדָשָׁה אֶתֵּן לְךָ
הָבֵא אַחֲוָה לִבְנֵי עַמְּךָ,
אַחֵה כָּל שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל
יִתְאַחֵד הָעָם, יָבוֹא גּוֹאֵל.

שָׁלוֹם וְנֹחָם הֵבֵאתָ לָעוֹלָם
בִּרְכַּת אֱלוֹקִים לְבֶן חָכָם.
בָּרוּךְ בּוֹאֲךָ, בֵּן פּוֹרָת
יִשְׂמַח אָבִיךָ, תָּגֵל יוֹלַדְתֶּךָ.
                                 ברכות למוריה ולמנשה להולדת אחיה, ה' ישמרהו וינצרהו.

אֲחִיָּה וְשִׁילֹה[]


בָּרוּךְ בּוֹאֲךָ, אָחִי הַקָּט
גָּדוֹל אֲנִי מִמְּךָ אַךְ בִּמְעַט.
אָח אַתָּה לִי
שַׁי מָתוֹק וּפִלְאִי.

אֲחִיָּה שְׁמִי
בְּצֶלֶם אֱלֹקִים אֲנִי
אָח – יָהּ.
יַחְדָּיו נָבִיא שָׁלוֹם וְשַׁלְוָה
עַד יַגִּיעַ עַמֵּנוּ אֶל הַנַּחֲלָה.

נַחֲזִיר הַשְּׁכִינָה לְצִיּוֹן
רֵיחַ הַקְּטֹרֶת יַעֲלֶה מִשִּׁילֹה
בְּבֵית מִקְדָּשֵׁנוּ הַשִּׁירָה תָּרֹן
מְשִׁיחַ צִדְקֵנוּ - שִׁילֹה
בִּמְהֵרָה בְּיָמֵינוּ יָבוֹא.
ברכות למוריה ולמנשה
להולדת שילה, אח של אחיה

לְשַׂמֵּחַ חָתָן וְכַלָּה[]


בְּאֶרֶץ בִּנְיָמִין, בְּנוֹף קְדוּמִים
עָמְדָה לָהּ חֻפַּת חֲתָנִים.
גִּבְעוֹת לְבוֹנָה מְעַטְּרִים אֶת הַחֻפָּה
הַיּוֹם יוֹם חֲתֻנַּתְכֶם, יוֹם שִׂמְחַת לִבְּכֶם,
עֲטָרָה עַל רָאשֵׁיכֶם.

כַּלָּה בּוֹכִיָּה הִינוּמָה עַל רֹאשָׁהּ
בְּחֶרְדַּת קֹדֶשׁ תִּסֹּב סְבִיב חֲתָנָהּ.
קָהָל רַב, גְּבָרִים, נָשִׁים וָטָף
כֻּלָּם נִקְבְּצוּ לְשַׂמֵּחַ רֵעִים אֲהוּבִים
לַחֲזוֹת בְּפֶלֶא הַבְּרִיאָה -
יוֹצֵר הָאָדָם מְשַׂמֵּחַ חָתָן וְכַלָּה.

אַחֶיהָ שָׁרִים בְּרֶטֶט בִּנְעִימָה מַקְסִימָה:
אֲחוֹתֵנוּ אַתְּ הֲיִי לְאַלְפֵי רְבָבָה,
טוֹב לְהוֹדוֹת לה' וּלְזַמֵּר לְשִׁמְךָ, עֶלְיוֹן.
לֹא טוֹב הֱיוֹת הָאָדָם בָּדָד
טוֹבִים הַשְּׁנַיִם מִן הָאֶחָד.

לִבִּי הִתְמַלֵּא גִּיל וּרְעָדָה
שׁוּב זָכִיתִי בִּימֵי שֵׂיבָתִי
לְשַׂמֵּחַ חָתָן וְכַלָּה.
נְכָדַי וְנֶכְדוֹתַי מְקִימִים אֶת בֵּיתָם
וַאֲנִי רוֹקֵד כְּנֶגְדָּם.
כֵּיצַד לֹא אוֹדֶה לְיוֹצֵר הָאָדָם?!
     ברכות לאברהם ולהודיה ביום חתונתם

מנעורים לזקנה[]

להזדקן יחד.jpg


נְהַלֵּךְ בִּשְׁבִילֵי הַחַיִּים[]

שִׂמְחַת נְעוּרִים, מַה יָקַרְתְּ!
הֲנִשְׁאַר מִבָּשְׂמֵךְ עַד הַיּוֹם,
שְׁנוֹת הַזִּקְנָה הַשּׁוֹחֶקֶת?

נְהַלֵּךְ בִּשְׁבִילֵי הַחַיִּים
מִשִּׁשִּׁים לְשִׁבְעִים לִשְׁמוֹנִים,
מִזִּקְנָה לְשֵׂיבָה לִגְבוּרוֹת
נַחֲבֹק נְכָדִים וְנִינִים
מִכֹּחָהּ שֶׁל אוֹתָהּ
שִׂמְחַת נְעוּרִים.

חֲזוֹן הַזִּקְנָה הַיָּפָה[]


גַּם אִם שָׁנִים רַבּוֹת תִּחְיֶה,
עַל פִּי בְּחִירָתְךָ זָקֵן תִּהְיֶה.
אִם יִשַּׁח גֵּוְךָ, יֵצְרוּ צְעָדֶיךָ,
הָסֵר דְּאָגָה מִלִּבְּךָ,
עוֹד נָכוֹנוּ לְךָ יְמֵי עֲלוּמִים וְשִׂמְחָה.

פְּקַח עֵינֶיךָ לִיפִי הַבְּרִיאָה,
הַמְשֵׁךְ לְהַאֲמִין, תָּמִיד יֵשׁ תִּקְוָה.
הָאֵר פָּנֶיךָ לְכָל נִבְרָא
הַקְשֵׁב לְשִׂיחָם וּלְסִבְלָם שֶׁל בְּנֵי הָאָדָם.
הַמְשֵׁךְ לִפְעֹל וְלִיצֹר בְּלִי מַעֲצוֹר,
אַל תַּחְשֹׁשׁ, הֱיֵה אַמִּיץ
חֲתֹר אֶל הַבִּלְתִּי נוֹדָע,
בָּרֵךְ עַל הַיֵּשׁ וְעַל מַה שֶׁהָיָה.

וְאִם נַפְשְׁךָ תֵּשַׁם
יֹאבַד חֲזוֹנְךָ,
חֲשָׁשׁוֹת וְיֵאוּשׁ
יְכַרְסְמוּ אֶת לִבְּךָ,
זָקֵן תִּהְיֶה
כְּבָר בִּימֵי בַּחֲרוּתְךָ.

אִם תַּמְשִׁיךְ לְהַאֲמִין וְלִיצֹר,
הַזִּקְנָה מֵעָלֶיךָ תַּעֲבֹר.
אָז תֹּאמַר בְּשִׂמְחָה:
לֹא הֻשְׁלַכְתִּי לְעֵת זִקְנָה.

חַיֵּךְ אֶל הָעוֹלָם[]


הַשָּׁנִים חוֹלְפוֹת מָהֵר,
קְנֵה לְךָ חָבֵר
תֵּן אֵמוּן, סְמֹך עַל הָאָחֵר
לְאִישׁ אֱמֶת חֲבֹר
כָּךְ לֹא תֵּשֵׁב בָּדָד
תָּמִיד יִזְרַח לְךָ הָאוֹר.

אַל תַּדְחִיק – זֶה מֵעִיק
אַל תְּבַזְבֵּז כֹּחוֹת לָרִיק
אַל תְּהַסֵּס – הַחְלֵט
פְּעַל לְמַעַן הַכְּלָל כְּכָל שֶׁתּוּכַל.
כָּל נְתִינָה – בְּרָכָה בְּצִדָּהּ.

אֵין אָדָם מֻשְׁלָם
אַל תְּנַסֶּה לִהְיוֹת כַּזֶּה
קַבֵּל אֶת עַצְמְךָ, נַסֵּה לְהִשְׁתַּפֵּר
אַךְ אַל תִּהְיֶה אָחֵר.

מִן הַבְּרִיּוֹת אַל תִּתְיָרֵא
כֻּלָּנוּ יְלָדָיו שֶׁל הַבּוֹרֵא.
שְׂמַח, חַיֵּךְ אֶל הָעוֹלָם
וְלִפְעָמִים צְחַק עַל עַצְמְךָ
כָּךְ תִּנָּצֵל מִכָּל צָרָה.

אוֹרֵחַ בֶּן -חֲלוֹף[]


אוֹרֵחַ בֶּן-חֲלוֹף, כַּחֲלוֹם יָעוּף
אוֹרֵחַ אֲנִי בְּמִשְׁפַּחַת הָאָדָם.
הַאַשְׁאִיר חוֹתָמִי עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה?
כָּל מַה שֶׁיֵּשׁ לִי שֶׁלְּךָ,
וְאָנֹכִי מַה?

בִּיעָף עָבְרוּ שְׁנוֹתַי
סְבִיבִי כָּל אוֹהֲבַי
רַבּוּ חֲסָדֶיךָ עִמִּי
נְכָדַי וְנִינַי הֵם חוֹתָמִי.
אַהֲבָה וְשִׂמְחָה רָוִיתִי
לְךָ ה' שִׁוִּיתִי.

חַיִּים שְׁלֵמִים בְּאַרְגָּזִים[]


אָרְזוּ אֶת בֵּיתִי
אָרְזוּ אֶת חַיַּי
הַכָּל הוּסַר, הַכָּל פֹּרַק
חַיִּים שְׁלֵמִים בְּאַרְגָּזִים.
עֲרֻמִּים הַקִּירוֹת
רֵיקָן גַּם לִבִּי
אַל נָא, אַל נָא דְּמָעוֹת
הַיּוֹם לֹא יוֹעִיל כְּבָר לִבְכּוֹת.

סְפָרִים וְכֵלִים שֶׁמִּלְּאוּ יְעָדָם
שְׂכִיּוֹת חֶמְדָה שֶׁתָּם תַּפְקִידָם
גַּם הֵם יֵלְכוּ לְבֵית עוֹלָמָם
חַיִּים שְׁלֵמִים בְּאַרְגָּזִים.

בֵּין קִירוֹת אֵלּוּ גָּדְלוּ יְלָדַי,
קוֹל צְחוֹקָם מְהַדְהֵד בְּאָזְנַי
נְכָדִים וְנִינִים הִרְנִינוּ חַיַּי
חַיִּים שְׁלֵמִים בְּאַרְגָּזִים!

תָּם עִידָן אֶתְמוֹל
הֶעָבָר נֶעֱלַם, נָגוֹז.
אוֹר חָדָשׁ יִזְרַח מָחָר
וַאֲנִי, דַּי לִי בְּד' אַמּוֹת
וּבְגִנְזָךְ שֶׁל אַלְפֵי זִכְרוֹנוֹת.
                  צפייה בשכן טוב שעבר לבית מוגן

זִכָּרוֹן בַּסָּלוֹן[]

בערב יום הזכרון, מתוקה מספרת

בְּלַיְלָה קָרִיר, עַל כַּר דֶּשֶׁא יָרֹק
כְּמֵאָה אֲנָשִׁים בָּאוּ לִשְׁמוֹעַ
עַל הַשֹוֹאָה הָאֲיֻמָּה.
חָלְפוּ שִׁבְעָה עֲשׂוֹרִים,
  עַם יִשְׂרָאֵל נוֹצֵר
אֶת זִכְרוֹן הַנִּרְצָחִים.

הֵם יוֹשְׁבִים בְּקֵרוּב לְבָבוֹת,
תּוֹךְ דִּבּוּק חֲבֵרִים,
נְעָרִים צְעִירִים, אִמָּהוֹת וְאָבוֹת
                           וְשׁוֹמְעִים עַל יַהֲדוּת הוּנְגָרִיָּה,
שֶׁהֻשְׁמְדָה כִּמְעַט כֻּלָּה.

הֵם בָּאוּ לִשְׁמֹעַ עַל יְמֵי פַּחַד וְאֵימָה
עַל רְבָבוֹת שֶׁהֻשְׁלְכוּ לַדָּנוּבָּה
עַד כִּי הָפְכָה לַאֲדֻמָּה
מִדַּם הַיְהוּדִים שֶׁנּוֹרוּ וְנִזְרְקוּ לְתוֹכָהּ.

==בְּקוֹל רוֹעֵד וְחָנוּק הִיא סִפְּרָה==
אֶת סִפּוּרָהּ הַמֻּפְלָא
עַל הַנֵּס וְעַל הַהַצָּלָה
כֵּיצַד אִמָּהּ הַגִּבּוֹרָה
נֶאֶבְקָה לְהַצִּיל אֶת בְּנוֹתֶיהָ מִיוֵן הַמְּצוּלָה.

דּוֹר שֵׁנִי וּשְׁלִישִׁי הוֹרִידוּ דִּמְעָה
יִזְכְּרוּ לָעַד אֶת מַה שֶׁקָּרָה
הֵם הִכְרִיזוּ בְּקוֹל גָּדוֹל וְנוֹרָא:
לֹא עוֹד !
עַם יִשְׂרָאֵל קָם לִתְחִיָּה.
          מפגש "זיכרון בסלון" במודיעין
      תשע"ו אצל רונית ומתי

לִהְיוֹת יְהוּדִי זֶה אֶתְגָּר[]

כֵּיצַד נַנְחִיל אֶת זִכְרוֹן הַשּׁוֹאָה?
לֹא נָחוּס עַל יְלָדֵינוּ הַרַכִּים?
גַּם בְּלִבָּם נַצִּית אֶת אֵשׁ הַלַּפִּיד,
לַפִּיד הָאֵשׁ וְהַגָּפְרִית?

עָמַדְתִּי מוּל כִּתַּת יְלָדִים
עֲלִיזִים וּבְטוּחִים
תִּינוֹקוֹת שֶׁל בֵּית רַבָּן.
הֵם שָׁאֲלוּ עַל הַקּוֹרוֹת אוֹתִי בַּשּׁוֹאָה:
הַאִם רָעַבְתָּ, הַאִם יֵשׁ לְךָ מִסְפָּר עַל זְרוֹעֲךָ?
וְעוֹד שְׁאֵלוֹת רַבּוֹת לְאֵין סְפֹר.

יְלָדִים תְּמִימִים, חֶלְקָם בְּנֵי דּוֹר שְׁלִישִׁי לַשּׁוֹאָה
הֵם שָׁמְעוּ קִטְעֵי דְּבָרִים עַל גֵּטָאוֹת וּמִשְׂרָפוֹת,
קְצָת מְבֹהָלִים, קְצָת מְבֻלְבָּלִים
"זֶה לֹא יָכוֹל לִהְיוֹת" הֵם אוֹמְרִים.

כָּל נַעַר וְנַעֲרָה חַיָּבִים לִרְאוֹת אֶת עַצְמָם
כְּאִלּוּ הֵם יָצְאוּ מֵאֵירוֹפָּה הַדְּווּיָה וְהַשְּׂרוּפָה.
גַּם כַּיּוֹם לֹא חָלְפָה הַסַּכָּנָה
לִהְיוֹת יְהוּדִי זֶה אֶתְגָּר וְלֹא בְּחִירָה.
נַחֲזֹר וְנֹאמַר: "לֹא עוֹד".
רַק עַם שֶׁזוֹכֵר יַעֲמֹד עַל נַפְשׁוֹ בְּעֵת מַשְׁבֵּר.
זִכְרוֹן הַשּׁוֹאָה לֹא יֹאבַד עַם יִשְׂרָאֵל יִחְיֶה לָעַד!
שיחה עם תלמידים בבית ספר "שבטי ישראל" במודיעין
יום הזיכרון לשואה ולגבורה תשע"ד

דמויות במקרא[]

לֹא טוֹב הֱיוֹת הָאָדָם לְבַדּוֹ[]

מתי_כספי-_לא_טוב_היות_האדם_לבדו

מתי כספי- לא טוב היות האדם לבדו

"וַיֹּאמֶר הָאָדָם זֹאת הַפַּעַם עֶצֶם מֵעַצָמַי וּבָשָׂר מִבְּשָׂרִי
                        לְזֹאת יִקָּרֵא אִשָּׁה, כִּי מֵאִישׁ לֻקֳּחָה זֹאת".
בָּדָד אֵלֵךְ לִי בַּגָּן
הַבְּדִידוּת הַשְּׁחוֹרָה
אֶת קוּרֶיהָ טוֹוָה
כִּמְעַט אֶפֹּל בִּיוֵן הַמְּצוּלָה.

עֲדַיִן לֹא מְצָאתִיךְ
לֹא אֵדַע מָנוֹחַ
אַתְּ עֶצֶם מֵעֲצָמַי
בָּשָׂר מִבְּשָׂרִי
אַיֵּךְ, אֵשֶׁת בְּרִיתִי?
מִי אוֹתָך אֵלַי יָבִיא?

מָתַי נִהְיֶה לְבָשָׂר אֶחָד?
עֵזֶר כְּנֶגְדִּי, בָּבַת עֵינִי
אִתָּךְ אֶחְלֹק חַיַּי
אֹמַר לַבְּדִידוּת דַּי!

מֵעֵץ הַחַיִּים לֹא נֹאכַל
אַךְ נִחְיֶה לְעוֹלָם -
יְלָדֵינוּ עֲלֵי אֲדָמוֹת
יְצַוּוּ לָנוּ חַיִּים
עַד סוֹף כָּל הַדּוֹרוֹת.
הרהורים על מצבו של האדם הראשון בגן עדן
לאחר קריאת פרשת בראשית.

תָּמִים תִּהְיֶה[]

נח בונה את התיבה - צייר:Französischer Meister um 1675 - המקור:ויקישיתוף

נֹחַ אִישׁ צַדִּיק תָּמִים הָיָה
אַךְ אֶת הַמַּבּוּל לֹא מָנַע
וְהָאָרֶץ נִשְׁחֲתָה.
לְאַבְרָהָם אָמַר ה' :
"הִתְהַלֵּךְ לְפָנַי וֶהְיֵה תָמִים",
הוּא הָלַךְ בְּדַרְכּוֹ הַתְּמִימָה
וּבָאָרֶץ זָכֹה זָכָה.

יַעֲקֹב הָיָה אִישׁ תָּם
יוֹשֵׁב אֹהָלִים
אֱמוּנָתוֹ תְּמִימָה
מִטָּתוֹ שְׁלֵמָה.

וְאָנוּ בָּנָיו הוֹלְכִים בִּדְרָכָיו?
תָּם לִבֵּנוּ?
נִרְחַץ בְּנִקָּיוֹן כַּפֵּינוּ?

תְּמִימִים נִהְיֶה עִם ה' אֱלֹקֵינוּ!
נוֹדֶה עַל הַנִּסִּים וְהַנִּפְלָאוֹת,
הֵם הִתְרַחֲשׁוּ בְּיָמֵינוּ לָרֹב.
עַל בַּעַל הַנֵּס לְהַכִּיר בְּנִסּוֹ
נוֹדֶה לְמִי שֶׁהָעוֹלָם שֶׁלּוֹ.

שִׁמְשׁוֹן[]

תחריט גוסטב דורא


נְזִיר אֱלֹקִים אֲנִי מִבֶּטֶן
מוֹרָה לֹא עָלָה עַל רֹאשִׁי
יַיִן וְשֵׁכָר לֹא בָּאוּ אֶל פִּי
שׁוֹפֵט אֲנִי מִמִּשְׁפַּחַת הַדַּנִי.

הַפְּלִשְׁתִּים הָעֲרֵלִים רָדוּ בְּעַמִּי
רוּחַ ה' צָלְחָה עָלַי
וַתָּחֵל לְפַעֲמֵנִי
נִשְׁלַחְתִּי – וְאָמַרְתִּי: "הִנֵּנִי".

נָקַמְתִּי נִקְמַת בְּנֵי עַמִּי
לְבַדִּי, אִישׁ אֵין אִתִּי.
אֵשׁ שִׁלַּחְתִּי בִּשְׂדוֹתָם
בִּלְחִי חֲמוֹר הִכִּיתִי אוֹתָם,
מִבְּנֵי עַמִּי הֵסַרְתִּי עֻלָם.

שִׁמְשׁוֹן שְׁמִי כַּשֶּׁמֶשׁ הַמְּאִירָה
שֵׁרַתִּי אֶת בְּנֵי עַמִּי
לֹא נָשָׂאתִי פְּנֵי אִישׁ
ׁׁנַפְשִׁי מָסַרְתִּי עַל יִשְׂרָאֵל
לִישׁוּעָתְךָ קִוִּיתִי יוֹמָם וָלֵיל.

נָפַלְתִּי בְּיַד בַּת הָעֲרֵלִים
לָהּ הִגַּדְתִּי אֶת כָּל לִבִּי
וַתְּגַלַּח מַחְלְפוֹת רֹאשִׁי
וַיָּסַר כֹּחִי.

"חַזְּקֵנִי נָא אַךְ הַפַּעַם הַזֹּאת
                          וְאִנָּקְמָה נְקַם - אַחַת
מִשְּׂתֵי עֵינַי.
תָּמֹת נַפְשִׁי עִם פְּלִשְׁתִּים".

אַל תַּגִּידוּ בְּגַת
אַל תְּבַשְּׂרוּ בְּחוּצוֹת אַשְׁקְלוֹן
מֵת שִׁמְשׁוֹן, מֵת שִׁמְשׁוֹן.

לִלְמֹד מֵחַנָּה[]

Woodcut for "Die Bibel in Bildern", 1860.


א אָשִׁיב לִמְחָרְפַי
אַבְלִיג עַל עֶלְבּוֹנִי
לֹא כַּעַס הַלֵּב
רַק כַּעַס פָּנִים.

אֶלְמַד מֵחַנָּה
אַרְבֶּה תְּפִלָּה
רַק שְׂפָתַי נָעוֹת
וְקוֹלִי לֹא יִשָּׁמַע,
אֲצַפֶּה לִישׁוּעָה.

מָשְׁכֵנִי בַּעֲבוֹתוֹת אַהֲבָה
בְּקוֹל דְּמָמָה דַּקָּה
לְָך אוֹדֶה הַלְלוּיָהּ.

שָׁאוּל מֶלֶך יִשְׂרָאֵל[]

דמותו של שאול על בול "מועדים לשמחה ה'תשכ"א משנת 1960 בעיצובו של אשר קלדרון - הויקיפדיה העברית


לֹא בִּקַּשְׁתִּי מְלוּכָה
אֶל הַכֵּלִים אֲנִי נֶחְבָּא.
כָּבְדָה עָלַי הַמְּשִׂימָה
שְׁמוּאֵל מְשָׁחַנִי לְנָגִיד
שֶׁמֶן יָצַק עַל רֹאשִׁי
וַתִּצְלַח עָלַי רוּחַ ה'
וַיֵּהָפֵךְ לְבָבִי.

רַבָּה אַהֲבַת שְׁמוּאֵל אֵלַי
וַיִּשְׂמַח כִּי בָּחַר בִּי ה'.

מִיָּד פְּלִשְׁתִּים הוֹשַׁעְתִּי אֶת עַמִּי
אֶת בְּנֵי עָמוֹן הִכִּיתִי
אֶת אֲגָג, מֶלֶךְ עֲמָלֵק הֶחֱיֵיתִי.
חָטַאתִי לַה', רוּחוֹ סָרָה מֵעָלַי
נִגְזַר דִּינִי.

רַבָּה אַהֲבַת שְׁמוּאֵל אֵלַי
וַיִּתְאַבֵּל כִּי מָאַס בִּי ה'.

יָדַעְתִּי מָחָר הוּא יוֹם מוֹתִי
כְּבָר הִתְנַבֵּא הַנָּבִיא
"מָחָר אַתָּה עִמִּי".

רַבָּה אַהֲבַת שְׁמוּאֵל אֵלַי
טוֹב מוֹתִי מֵחַיַּי.

כִּמְשִׁיחַ ה' יָצָאתִי לַקְּרָב
                          חָגַרְתִּי חַרְבִּי,
הַנֵּזֶר עַל רֹאשִׁי.
כָּבְדָה עָלַי הַמִּלְחָמָה.

עַל הָרֵי גִּלְבֹּעַ נָפַלְתִּי חָלָל
עַל חַרְבִּי שֶׁלֹּא שָׁבָה רֵיקָם
וַיְקֹנֵן עָלַי דָּוִד:
"הַצְּבִי יִשְׂרָאֵל, עַל בָּמוֹתֶיךָ חָלָל".

חָכְמַת אֲבִיגַיִל[]

צייר: Antonio Molinari"וַתֵּרֶא אֲבִיגַיִל, אֶת-דָּוִד, וַתְּמַהֵר, וַתֵּרֶד מֵעַל הַחֲמוֹר; וַתִּפֹּל לְאַפֵּי דָוִד, עַל-פָּנֶיהָ, וַתִּשְׁתַּחוּ, אָרֶץ.מקור: שמואל א,כה,כג. דוד פוגש באביגיל ציור מעשה ידי אנטוניו מולינרי - הויקיפדיה העברית


"ויאמר דוד לאביגיל: ברוך ה' אלוקי ישראל אשר שלחך היום הזה לקראתי. וברוך טעמך, וברוכה את אשר כליתיני היום הזה מבוא בדמים". (שמואל א' כ"ה
                              "אַתָּה שָׁלוֹם וּבֵיתְךָ שָׁלוֹם
לֹא נִפְקַד מִכָּל אֲשֶׁר לְךָ מְאוּמָה".
וְאַתָּה מַכְלִימֵנִי?
מִי דָּוִד, וּמִי בֶּן יִשַׁי?
עֶבֶד מִתְפָּרֵץ תִּקְרָאֵנִי?!

לֹא עֶבֶד בּוֹרֵחַ אֲנִי, לֹא לִסְטִים וְשׁוֹסֶה
מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל אֶהְיֶה לְעַמִּי אָבִיא מַרְפֵּא.
חָגַרְתִּי חַרְבִּי
אַרְבַּע מֵאוֹת אִישׁ עִמִּי
כָּלְתָה אֵלֶיךָ הָרָעָה,
נָבָל שִׁמְךָ, וּנָבָלָה עִמְּךָ.
בֶּן בְּלִיַּעַל אַתָּה, מוֹרֵד בַּמַּלְכוּת
אֶחָד דִּינְךָ - בַּחֶרֶב לָמוּת.

טוֹבַת מַרְאֶה, אֵשֶׁת חַיִל
אִמְרוֹתֶיהָ צְרוּפוֹת,
חֲכָמָה אֲבִיגַיִל.
הִיא נָפְלָה לְרַגְלַי
מִבּוֹא בְּדָמִים אוֹתִי מָנְעָה.
בָּרוּךְ טַעֲמָהּ
וָאֶקַּח אוֹתָהּ לִי לְאִשָּׁה.

יפי הבריאה[]

לְהַמְשִׁיךְ לִצְעֹד[]

לטייל בארץ ישראל

שׁוּב אֶתְהַלֵּךְ לְאִטִּי
עָקֵב בְּצַד אֲגוּדָל
מוֹלֶדֶת פְּרוּשָׂה לְפָנַי
עוֹד כֹּחִי בְּמָתְנַי.
בְּיָדִי הָאַחַת מַטֶּה הַנְּדוֹד
בַּשְּׁנִיָּה כֶּתֶף רַעֲיָה אֲהוּבָה אַחֲבֹק.

הַלֵּב מָלֵא שִׂמְחָה וְעֶרְגָּה
לְמַרְאֵה הַפַּרְדֵּסִים הַיְּרֻקִּים
לְשֵׁמַע שִׁקְשׁוּק הַמַּיִם
בַּמַּעְיָנוֹת, בַּמַּפָּלִים.

תֵּן לִי כֹּחַ, תֵּן לִי תִּקְוָה
לְהַמְשִׁיךְ וּלְהַלֵּךְ
גַּם בַּשָּׁנָה הַבָּאָה,
לְהַמְשִׁיךְ לִרְאוֹת אֶת יְפִי הַבְּרִיאָה.

קול ה' עַל הַמַּיִם[]

מפל התנור בבול דואר אוויר משנת 1954


קַמְנוּ בְּיוֹם חֹרֶף אֲבִיבִי
לָתוּר אֶת אֶרֶץ הַצְּבִי.
הָלַכְנוּ בַּשְּׁמוּרָה
כִּבְרַת דֶּרֶךְ קְצָרָה.

בֵּין מְצוּקִים אַדִּירִים
שָׁצְפוּ מֵי הַתַּנּוּר בְּגָאוֹן
שָׁמַעְנוּ קוֹל רַעַם גָּדוֹל
קוֹל ה' עַל הַמַּיִם.

עָמַדְנוּ כִּמְכֻשָּׁפִים
מוּל מַפָּל קְדוּמִים,
נוֹרָא הוֹד.
כְּשִׂמְלָה כְּחֻלָּה רַחֲבַת שׁוּלַיִם
שָׁצְפוּ הַמַּיִם הַזַּכִּים.

עָמַדְנוּ נִפְעָמִים
מִקּוֹלוֹת הַמַּיִם הָרַבִּים.
אֵל הַכָּבוֹד הִרְעִים,
רְסִיסֵי הַמַּיִם שְׁטָפוּנוּ
טְהוֹרִים וְזַכִּים אָמַרְנוּ שִׁירָה
"אָשִׁירָה לה' בְּחַיָּי
אֲזַמְּרָה לֵאלֹקַי בְּעוֹדִי".
          ביקור בשמורת התנור. שבט תשע"ה

כְּטַל חֶרְמוֹן[]

הר החרמון - מבט " מנרה" המקור: ויקישיתוף, צילם Beivushtang


שָׁלַחְנוּ אֵלֶיךָ מַבָּט
הַחֶרְמוֹן הַמֻּשְׁלָג.
אַרְזֵי הַלְּבָנוֹן יַעַטְרוּךָ,
מֵימֶיךָ נוֹזְלִים מִן לְבָנוֹן
לְהַרְווֹת אַדְמַת צִיּוֹן.

נִקְרֵאתָ גַּם שְׂנִיר וְשִׂיאוֹן
אַתָּה רֹאשׁ וְרִאשׁוֹן.
עַל כִּבּוּשׁ מְצוּקֶיךָ
נִשְׁפַּך דָּם לָרֹב,
לָעֵינַיִם שֶׁל הַמְּדִינָה הָיִיתָ.

 הַחַצְבָּנִי, הַיַּרְדֵּן וְהַדָּן
יִמְחְאוּ לְךָ כַּף
וְיֹאמְרוּ בְּרִנָּה:
"כְּטַל חֶרְמוֹן שֶׁיּוֹרֵד
עַל הַרְרֵי צִיּוֹן"
לְהַחֲיוֹת עַם רַב
לָנוּ תִּהְיֶה לָעַד!
                             תצפית ממטולה על החרמון המושלג, תשע"ה

מְלוֹן אוֹרְחִים[]

הָאַגְמוֹן שׁוֹקֵק חַיִּים
רִבְבוֹת עֲגוּרִים הוֹמִים וְקוֹרְאִים:
"בָּאנוּ מֵאַרְצוֹת הַקָּרָה
לִמְצֹא מְנוּחָה בְּאַגְמוֹן הַחוּלָה.
עַד נֶאֱזֹר כֹּחַ, נִפְרֹשׂ כְּנָפַיִם
דָּרוֹמָה נַמְרִיא עִם רוּחוֹת הַשָּׁמַיִם".

חֲסִידָה בּוֹדְדָה
לֹא עָמַד לָהּ כֹּחָהּ
פֹּה תַּחֲרֹף – כֹּחַ תַּחֲלִיף
עַד שׁוּב אַחְיוֹתֶיהָ
עִם בֹּא הָאָבִיב.

חָמֵשׁ בְּרֵכִיּוֹת שָׁטוֹת בָּאֲגַם
פַּעַם לְפֹה וּפַעַם לְשָׁם
סִיקְסָק קָטָן בְּשִׂמְחָה מְנַתֵּר
בְּסִנָּרוֹ הַלָּבָן מִתְהַדֵּר.

אֲגַם נָדִיב, אֲגַם נִפְלָא
מִלְיוֹנֵי בְּנֵי כָּנָף יוֹדוּ לְךָ
יִרְווּ מִמֵּימֶיךָ, חַיִּים בִּשְׂדוֹתֶיךָ
מְלוֹן אוֹרְחִים לְכָל צִפּוֹר
לְךָ יָשִׁירוּ שִׁיר מִזְמוֹר.
              לאחר ביקור באגמון החולה

חֶלְקַת אֱלֹקִים נִפְלָאָה[]

בְּיַם-יֶרֶק מְלַבְלֵב גָּלְשׁוּ לָהֶם הַמַּיִם,
רַק שְׁאוֹן הֶמְיַת הַמַּעְיָן בָּקַע אֶת הַדְּמָמָה.
בְּיַעַר סָבוּך נֵלֵךְ עַל חֲלוּקֵי נַחַל,
מֵי הַמַּעְיָן נִתָּזִים עַל רַגְלֵינוּ,
עֲצֵי הַשְּׁמוּרָה מְצִלִּים מֵעַל.
דֹּלֶב מִזְרָחִי וַעֲרָבָה מְחֻדֶּדֶת,
צַפְצָפָה מַכְסִיפָה וּתְאֵנָה נֶהְדֶּרֶת –
גַּן עֵדֶן עֲלֵי אֲדָמוֹת
מִיפִי הַבְּרִיאָה לֵהָנוֹת!

סָלָמַנְדְּרָה קְטַנָּה שָׁמְעָה אֶת קוֹלִי
הוֹפִיעָה לְפֶתַע בִּמְיֻחָד בִּשְׁבִילִי.
הֵרַמְתִּיהָ לִטַּפְתִּיהָ בְּחֹם
בִּקַּשְׁתִּיהָ לִמְסֹר לְחַבְרוֹתֶיהָ
פְּרִיסַת שָׁלוֹם.

שַׁחֲרִירִים קְטַנִּים נִצְמְדוּ
לַחֲלוּקֵי הַנַּחַל הַטְּחוּבִים
לִינוֹק מִלְּשָׁדָם אֶת חֲלֵב חִיּוּתָם,
שַׁפִּירִית עֲדִינָה כְּחֻלַּת כָּנָף
נָחָה לָהּ בְּשֶׁקֶט עַל קְצֵה הֶעָנָף.

נוֹדֶה לָאֵל עַל יְפִי הַבְּרִיאָה
הֵשַׁבְנוּ נַפְשֵׁנוּ בְּחֶלְקַת אֱלֹקִים נִפְלָאָה.
                                      לאחר סיור בשמורת דן

גַּן עֵדֶן עֲלֵי אֲדָמוֹת[]

הַיְעֵלִים פָּסְעוּ בְּנַחַת עַל מְצוּקֵי הָהָר
עַזֵּי נֶפֶשׁ יִתְהַדְּרוּ בְּקַרְנֵיהֶם.
מַה לָּהֶם וּלְפַחַד הָרִים נִמְהָר?
שְׁפַן סְלָעִים קָטָן יָצָא מִמַּחֲבוֹאוֹ,
מַבָּט חָצוּף שָׁלַח, אַךְ לֹא נָס.
                     כָּאן מְקוֹם חִיּוּתוֹ, בֵּיתוֹ מִנִּי אָז.

עֲצֵי שִׁטָּה וְשֵׁיזָף סְבָבוּנִי מִכָּל עֵבֶר
הַסּוּף וְהַקָּנֶה לִוּוּנִי - הָיוּ לִי לְחֶבֶר
וּלְפֶתַע נִגְלָה הַמַּפָּל בַּהֲדָרוֹ,
נְוֵה מִדְבָּר מוֹרִיק - מִי יִשְׁוֶה לוֹ?
גַּן עֵדֶן עֲלֵי אֲדָמוֹת
מְחַיֶּה נֶפֶשׁ הוֹלְכֵי מִדְבָּרִיּוֹת .

מְצַפִּים לִישׁוּעָה[]

הָרֵי הַבַּזֶּלֶת הָאֲדֻמִּים
שָׁלְחוּ מְצוּקֵיהֶם לַמָּרוֹם
לְחַבֵּר בֵּין שָׁמַיִם וָאָרֶץ.
דִּמְמַת אֱלֹקִים נָפְלָה עַל פִּסְגוֹת הֶהָרִים.

יָרְדוּ אֶרְאֶלִּים עַל רָאשֵׁי מְצוּקִים
לְהַזְכִּיר לָעוֹלָם אֲמִתּוֹת נִשְׁכָּחוֹת
בְּלֹא רַעַשׁ, בְּלֹא אֵשׁ, לְלֹא קוֹלוֹת וּבְרָקִים
רַק קוֹל דְּמָמָה דַּקָּה, דִּמְמַת אֱלֹקִים
נִסְּרָה בֶּחָלָל עַל אָזְנַיִם עֲרֵלוֹת.
מֹשֶׁה לֹא הָיָה שָׁם לְהַעֲבִיר אֶת הַקּוֹל,
לֹא קָם לָנוּ נָבִיא לְלַמְּדֵנוּ
לְהַבְחִין בֵּין קֹדֶשׁ לְחֹל.

הָעָם לֹא שָׁמַע, הָעָם לֹא עָשָׂה -
וְאָנוּ עֲדַיִן מְצַפִּים לִישׁוּעָה...
                      הרהורים לאחר טיול בהרי שלמה

אָדָם חָבַר לָאֲדָמָה[]

יָצָאנוּ לְטַיֵּל בְּיוֹם חֹרֶף בָּהִיר
הֶחֱלַטְנוּ דְּאָגָה מִלִּבֵּנוּ לְהָסִיר
קוֹל הַדְּמָמָה מְהַדְהֵד בְּשִׁירָה אַדִּירָה
אָדָם, שָׁמַיִם וָאָרֶץ מִצְטָרְפִים לָרִנָּה.

עֲצֵי הָאֵקָלִיפְּטוּס לִוּונוּ בַּדֶּרֶךְ,
מְרַצֵּד הַזָּהָב בֵּין עַנְפֵי הָעֵצִים,
תְּכֹל הַיָּם מְנַשֵּׁק אֶת הָאֹפֶק,
הַשֶּׁמֶשׁ נוֹשֶׁקֶת רָאשֵׁינוּ מֵעַל.
אִמָּא מוֹלֶדֶת אוֹתָנוּ חוֹבֶקֶת
בְּשִׂמְחָה, בְּגִיל וּבְחֹם.

מַלְבִּינוֹת כַּוָּרוֹת בְּשׁוּלֵי הַנַּחַל,
וְזִמְזוּם חֲרִישִׁי מַרְעִיד אֶת הָאֲוִיר,
חַיֵּי הַיְצִירָה נִרְקָמִים כָּאן בְּנַחַת,
יִרְחַשׁ גַּם לִבִּי וַיָחֶל לָשִׁיר.

הַדְּיוּנָה מִתַּחַת רַגְלֵינוּ רוֹטֶטֶת,
כַּפּוֹת הַתְּמָרִים לוֹחֲשׁוֹת בַּלָּאט,
הֶמְיַת הַגַּלִּים בַּחוֹף מִתְנַפֶּצֶת
וְעָלָיו מַכְרִיזָה מִלְחָמָה וְשָׁלוֹם.

נַחַל שִׁקְמָה זוֹרֵם לְאִטּוֹ,
חֲלוּקֵי הַנַּחַל מַלְבִּינִים בְּתוֹכוֹ,
עֲצֵי הַשִּׁטָּה בּוֹהֲקִים בְּיָרֹק-יַעַר,
שִׁקְמָה זְקֵנָה מְלַבְלֶבֶת כְּנַעַר.

מַאֲגַר שִׁקְמָה בּוֹשׁ וְנִכְלָם,[]

צָרִים מְמַדָּיו, כִּמְעַט נֶעֱלָם.
סֶכֶר הַבֶּטוֹן עוֹמֵד בְּשִׁמְמוֹנוֹ
מְצַפֶּה לְמֵי הַנַּחַל שֶׁיַּרְווּ צִמְאוֹנוֹ.

הַכֹּל מְלַבְלֵב מִסָּבִיב
הִנֵּה הִגִּיעַ הָאָבִיב.
הָאָרֶץ שִׁנְּתָה פָּנֶיהָ
חַיִּים וּפְרִיחָה בִּכְנָפֶיהָ.

תְּכֵלֶת שָׁמַיִם פְּרוּשָׂה לְמֵרָחוֹק,
מֶרְחֲבֵי הָאֹפֶק נִצְבְּעוּ בְּיָרֹק.
אָדָם חָבַר לָאֲדָמָה
כִּמְעַט מָלְאָה הַנְּשָׁמָה.
לְךָ ה' תְּהִלָּה!
       רשמי טיול באזור זיקים - ניצנים

אָדָם שָׁב לְבֵיתוֹ[]

הִרְחַקְתִּי נְדוֹד
לְחַבְלֵי מוֹלֶדֶת אֲהוּבִים
רָאִיתִי אֲרָצוֹת וְעַמִּים
כְּמוֹ לְאֶבֶן שׁוֹאֶבֶת
אֲנִי שָׁב אֶל בֵּיתִי.

אֵשֵׁב בַּכֻּרְסָא הַנּוֹחָה
אֲדַפְדֵּף בִּסְפָרַי
אַשְׁקֶה אֶת צְמָחַי
אַחְלִיף כֹּחַ
לְהֶמְשֵׁךְ מַסָּעַי.

וְאִם אֲהוּבַי לִי מְחַכִּים
אֲלֵיהֶם אֶעֱרֹג מִמֶּרְחַקִּים
אָרוּץ לְבֵיתִי מִקַּצְוֵי תֵּבֵל
כְּמִגְדָּלוֹר לִי יָהֵל.
אָנָּא, שְׁמֹר עַל בֵּיתִי,
לְךָ אֶתְפַּלֵּל.
<poem>
==סוֹד קִסְמֵךְ==
<poem>
שַׁבְנוּ אֵלַיִךְ, כִּנֶּרֶת אֲהוּבָה,
נִטְבֹּל בְּמֵימַיִךְ הַזַּכִּים
נִתְפַּעֵם מֵרֹגַע גַּלַּיִךְ
בָּאנוּ לַחֲגֹג בְּחוֹפַיִךְ
לִזְכֹּר יְמֵי נְעוּרִים
לְהִתְפַּלֵּל לַיָּמִים הַבָּאִים.

אָנוּ נוֹשְׁקִים לִגְבוּרוֹת
קְמָטִים עָלוּ בִּלְחָיֵינוּ
הוּאַט צַעֲדֵנוּ
אֲבִיבִים רַבִּים מֵאֲחוֹרֵינוּ
שָׁמַרְנוּ לָךְ בְּרִית רִאשׁוֹנִים.

שָׁמַרְתְּ עַל יֹפְיֵךְ וְזִיו נְעוּרַיִךְ
לְכָל דּוֹר וְדוֹר תַּעֲנִיקִי חֲסָדַיִךְ
גַּלִּי לָנוּ אֶת סוֹד קִסְמֵךְ
כִּנֶּרֶת אֲהוּבָה, מַה נִלְמַד מִמֵּךְ?

שֶׁלֶג בִּירוּשָׁלַיִם[]

לִכְבוֹד שַׁבָּת הַמַּלְכָּה
עָטְתָה הָעִיר שִׂמְלָה לְבָנָה.
יָפָה הָעִיר וּקְסוּמָה,
מַרְאֶה מָלֵא הוֹד וְהָדָר.

הָעֲנָפִים, שֶּכּוֹפְפוּ גֵּוָם
מֵעֹמֶס הַשֶּׁלֶג הַנֶּעֱרָם,
פָּצְחוּ בְּרִנָּה:
בֹּאִי כַּלָּה, בֹּאִי כַּלָּה
שַׁבָּת מַלְכְּתָא.

אֵין עַוְלָה וְאֵין שְׁחוֹר
רַק אוֹר וּצְחוֹר
כָּל סְחִי וּמָאוֹס
כֻּסּוּ בַּלֹּבֶן הַטָּהוֹר.

הָעִיר שֶׁטֹּהֲרָה בְּמֵי הַשֶּׁלֶג
הָפְכָה זְדוֹנוֹת לִשְׁגָגוֹת
זִכְּכָה לְבָבוֹת
חֲטָאִים הִלְבִּינוּ כַּשֶּׁלֶג.
==יְלָדִים יָצְאוּ לַחֲצֵרוֹת==
<poem>
לִבְנוֹת מִגְדָּלִים מֵאוֹצְרוֹת הַשֶּׁלֶג
מַאֲוַיִּים עָטוּ צוּרָה
הֲיַעַמְדוּ לַעָד בְּעֵת צָרָה?

הַנּוֹתֵן שֶׁלֶג כַּצֶּמֶר,
טַהֲרֵנוּ בְּמֵי שֶׁלֶג
חַזֵּק עַמְּךָ
שָׁמְרֵנוּ עֲדֵי-עַד,
לֹא נִירָא וְלֹא נֵחַת.

חַיֵּי חֹפֶשׁ וּדְרוֹר[]

צִפּוֹר דְּרוֹר לַחֹפֶשׁ נוֹלְדָה
אִישׁ לֹא יַתְוֶה נְתִיבָהּ.
תְּקַפֵּץ, תְּעוֹפֵף בְּשִׂמְחָה
תְּקַנֵּן בְּבֵיתִי בְּבִטְחָה.

לַעֲדַת דְּרוֹרִים רַעַבְתָּנִית
כָּרַתִּי בְּרִית.
אֲפוֹרֵר פִּתִּי עַל סַף חַלּוֹנִי.
סָר פַּחְדָּם, אֲנִי בֶּן בְּרִיתָם.
מִבֵּין אֶצְבְּעוֹתַי
יְלַקְּטוּ פִּתָּם.

צִפּוֹר דְּרוֹר יְקָרָה,
לַמְּדִינִי לִחְיוֹת
חַיֵּי חֹפֶשׁ וּדְרוֹר
עִם הָאָדָם לַחֲבֹר
בְּרִית לִשְׁמֹר
לִזְכּוֹת וְלִרְאוֹת אֶת הָאוֹר.
<poem>
==יוֹנָה שְׁחוֹרָה==
<poem>
בְּבֹקֶר שָׁקֵט וְרָגוּעַ
נָחֲתָה יוֹנָה שְׁחוֹרָה
עַל סַף חַלּוֹנִי.
הֲדוּרָה בִּשְׁחוֹר נוֹצוֹתֶיהָ
תָּנוּד בְּגָאוֹן בְּרֹאשָׁהּ.

לָמָּה עָטִית שִׂמְלָתֵךְ הַשְּׁחוֹרָה
יוֹנַת שָׁלוֹם בִּלְבוּשׁ עוֹרֵב?!
שׁוּבִי לִבְשִׁי אֶת שִׂמְלַת הַכְּלוּלוֹת הַצְּחוֹרָה,
בַּשְּׂרִי שָׁלוֹם לִי וּלְכָל הָאֻמָּה.

טִיּוּל הַשְּׁבִיעִיָּה[]

אֶזְכֹּר יְמֵי יַלְדּוּתִי:
בְּשִׂמְחָה וּבֶעֱזוּז נְעוּרִים
יָצָאנוּ לָתוּר אֶת הָאָרֶץ,
לַגָּלִיל שָׂמְנוּ פְּעָמֵינוּ.
יְלָדוֹת רַכּוֹת עִם בַּת צְחוֹק בָּעֵינַיִם
וּבִטָּחוֹן עַד לַשָּׁמַיִם.

שְׂדוֹת הַשֶּׁלֶף רִצְּדוּ לְעֵינֵינוּ
מַרְבַדִּים צְהֻבִּים,
בֻּסְתָנִים וְחֻרְשׁוֹת,
קוֹץ וְדַרְדָּר בְּצִדֵּי הַשָּׂדוֹת,
אָבִיב גְּלִילִי נָתַן נֵרְדּוֹ.

הַתָּבוֹר הִזְדַּקֵּר לְעֵינֵינוּ
נִשָּׂא אִמָּהִי וְרָחוּם.
חָתַרְנוּ בִּסְבַךְ הַיַּעַר,
עִקְבוֹת גִּבּוֹרָיו שֶׁל בָּרָק
עוֹד נִכְּרוּ בַּמּוֹרָדוֹת.
ה' יָצָא לְפָנֵינוּ
תָּרְנוּ בְּאֶרֶץ אָבוֹת
עֶזְרַת ה' לַגִּבּוֹרוֹת.
תִּדְרְכִי נַפְשִׁי עֹז
לִקְרַאת הַשָּׁנִים הַבָּאוֹת,
שְׁנוֹת הַגְּבוּרוֹת.
   לזכר הטיול הקסום של רעייתי
    וחברותיה מ"השביעייה"

רוֹמָא וִירוּשָׁלַיִם[]

בִּקַּרְנוּ בְּרוֹמָא הַמַּעֲטִירָה
לִרְאוֹת מַה קָרָה לָאִימְפֶרִיָּה הָאַדִּירָה.
רוֹמָא עַל תִּלָּהּ עוֹמֶדֶת
גַנִּים וּפַרְדֵּסִים, מִזְרָקוֹת וּפְסָלִים,
שְׂכִיּוֹת חֶמְדָּה מִשֶּׁכְּבַר הַיָּמִים.

אִיטָלְקִים יֵשׁ שָׁם לָרֹב
עֵרֶב רָב שֶׁל שְׁבָטִים
מִכָּל הַגְּוָנִים, מִכָּל הַצְּבָעִים.
שְׂפָתָם וְתַרְבּוּתָם שׁוֹנָה,
הֵם אֵינָם בְּנֵי רוֹמָא הָעַתִּיקָה.

הֵם שׁוֹמְרִים עַל הַקָּתֶדְרָלוֹת,
עַל הַקּוֹלוֹסֶאוּם וְהַפַּנְתֶּאוֹן,
אַךְ מֵרוֹמָא הָעַתִּיקָה –
זֶה רַק זִכָּרוֹן.

בְּשַׁעַר טִיטוּס חֲקוּקָה בָּאֶבֶן:
שַׁיֶּרֶת "יְהוּדָה הַשְּׁבוּיָה",
אַךְ בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל קָם הָעָם הַיְּהוּדִי
וְשָׁב לִתְחִיָּה!

לֹא יֵלְכוּ עוֹד בַּחוּרַי בַּשֶּׁבִי,
עַם יִשְׂרָאֵל חָזַר לְאֶרֶץ הַצְּבִי.
    ביקור ברומא תשע"ה

גשרים[]

"גשר החרות" בוונציה - חיבר את העיר ליבשה רק בשנת 1933 !

שָׁלוֹם בֵּין אַחִים[]

לְמַעַן אַחַי וְרֵעַי
אֲדַבְּרָה שָׁלוֹם בָּךְ.

שִׂנְאָה וּמַחְלֹקֶת בִּרְחוֹבוֹתֵינוּ
פַּחַד וְיֵאוּשׁ, הִסְתַּגְּרוּת וְנִכּוּר.
כָּל חֲבוּרָה תּוֹבַעַת לְעַצְמָהּ:
לָנוּ הַשִּׁלְטוֹן, לָנוּ הַמְּלוּכָה"."

שִׂנְאַת חִנָּם בֵּין שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל,
אֵין הַקְשָׁבָה, אֵין חִבָּה
חֲסֵרָה אַחְדוּת בָּאֻמָּה.

בְּאַהֲבַת חִנָּם יָבוֹא הַשָּׁלוֹם.
עוֹשֶׂה הַשָּׁלוֹם בִּמְרוֹמָיו,
עֲשֵׂה שָׁלוֹם בֵּינֵינוּ,
שְׁלוֹם אֱמֶת בֵּין הַשְּׁבָטִים,
שֶׁלֹּא תְּהֵא מִלְחֶמֶת אַחִים.
                           עימות חריף בין ימין לשמאל
                                   אייר תשע"ו

יִשְׂרָאֵל – כֹּחַ אֲבָנִים כֹּחוֹ[]

אֶבֶן מִקִּיר תִּזְעַק:
"אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל בְּיִסּוּרִים נִקְנֵית".
לֹא תָּם הַקְּרָב.
עַל חַרְבּוֹ וְסַכִּינָיו חַי יִשְׁמָעֵאל.
כַּעֲמָלֵק קָם עָלֵינוּ עִם נְעָרָיו.

בְּסַכִּינִים וַאֲבָנִים לָנוּ הֵם מִתְנַכְּלִים
הָאֶבֶן אוֹתָנוּ לֹא תָּבִיס
לֹא עוֹד "תּוֹלַעַת יַעֲקֹב"
יִשְׂרָאֵל – כֹּחַ אֲבָנִים כֹּחוֹ.

לְאֶבֶן הָרֹאשָׁה יִהְיֶה יִשְׂרָאֵל
אֶבֶן שְׁלֵמָה.
"מִשָּׁם רוֹעֶה אֶבֶן יִשְׂרָאֵל"
רוֹעֶה לָעַמִּים, אוֹר לַגּוֹיִם.

בֶּן עָרָב לֹא יָנִיף סַכִּינוֹ
לֵב הָאֶבֶן יָסוּר מִקִּרְבּוֹ
אַבִּיר יַעֲקֹב יִזְקֹף רֹאשׁוֹ
הָאָרֶץ תִּשְׁקֹט,
עֵת הַשָּׁלוֹם יָבוֹא.
           נכתב לאור המצב הביטחוני בסוף שנת 2015
                            טרור הסכינים והאבנים

הַקֵּץ הַמְּגֻלֶּה[]

עַם יִשְׂרָאֵל עוֹסֵק בִּנְטִיעָה,
הָאָרֶץ נוֹתֶנֶת פֵּרוֹתֶיהָ בְּעַיִן יָפָה,
הָאֲדָמָה קִבְּלָה בִּרְכָּתָהּ,
אַךְ הַקֵּץ הַמְּגֻלֶּה עֲדַיִן לֹא בָּא.

עַם יִשְׂרָאֵל לְאַרְצוֹ שָׁב,
נוֹטֵעַ לְעַצְמוֹ, נוֹטֵעַ גַּם לְבָנָיו.
לַעֲצֵי הַשָּׂדֶה הָיְתָה שִׂמְחָה,
הִגִּיעוּ פַּעֲמֵי הַגְּאוּלָה,
אַךְ הַקֵּץ הַמְּגֻלֶּה עֲדַיִן לֹא בָּא.

עוֹד רַבָּה הַמְּלָאכָה, הָאָרֶץ לֹא שָׁקְטָה -
דָּם בָּרְחוֹבוֹת, יְתוֹמִים וְאַלְמָנוֹת.
גַּם עוֹבֵד הָאֲדָמָה לֹא תָּמִיד לֶחֶם יִשְׂבַּע.
הַקֵּץ הַמְּגֻלֶּה עֲדַיִן לֹא בָּא.

כַּאֲשֶׁר יֵשֵׁב יִשְׂרָאֵל לָבֶטַח
תַּחַת הַגֶּפֶן וְתַחַת הַתְּאֵנָה,
אָז נֹאמַר בְּבִטְחָה
הַקֵּץ הַמְּגֻלֶּה הִנֵּה זֶה בָּא.

עַם יִשְׂרָאֵל יְחַדֵּשׁ נְעוּרָיו,
כִּימֵי הָעֵץ יָמָיו.
עֲצֵי הַשָּׂדֶה יִמְחֲאוּ כַּף -
הַקֵּץ הַמְּגֻלֶּה הִגִּיעַ עַכְשָׁיו.
ט"ו בשבט תשע"ו

נַעֲלֶה בַּסֻּלָּם[]


אָדָם נוֹלָד וְסֻלָּמוֹ עִמּוֹ.
יִרְצֶה יְטַפֵּס בּוֹ יוֹם יוֹם לַשָּׁמַיִם
לָאָרֶץ יוֹרִיד נִיצוֹצוֹת שֶׁל קְדֻשָּׁה
לְחַזֵּק נִשְׁמָתוֹ הַטְּהוֹרָה.

לְעִתִּים גַּם מַלְאֲכֵי מָרוֹם
יֵרְדוּ עִמּוֹ בַּסֻּלָּם
יֵשְׁבוּ עִמּוֹ בְּצִדֵּי הַדֶּרֶךְ
עוֹבְרִים וְשָׁבִים יֹאמְרוּ בִּתְמִיהָה:
אָכֵן יֵשׁ אֱלוֹקִים בַּמָּקוֹם הַזֶּה
הַלְלוּיָהּ!

יֵשׁ אָדָם שֶׁסֻּלָּמוֹ אֵינוֹ נִצָּב
הַסֻּלָּם נִשְׁכַּח, הַסֻּלָּם נִדַּח.
הוּא תּוֹהֶה וְאוֹמֵר:
"הַאָמְנָם יֵשֵׁב אֱלוֹקִים
אֶת הָאָדָם עַל הָאָרֶץ?"
 
הַשָּׁמַיִם שָׁמַיִם לַה'
הוּא לֹא יוֹרֵד מִשָּׁם,
וְאֶת הָאָרֶץ נָתַן לִבְנֵי אָדָם,
הַדֶּרֶךְ לַשָּׁמַיִם חֲסוּמָה
הַסֻּלָּם, לְשֵׁם מַה?

נִבְנֶה גְּשָׁרִים בֵּין חֶלְקֵי הָאֻמָּה[]

                
נַרְבֶּה אַחְדּוּת, לֹא נִדְחֶה, נְקָרֵב
נְחַפֵּשׂ אֶת הָאוֹר בִּמְקוֹמוֹת הַשְּׁחוֹר.

                          נַעֲלֶה בַּסֻּלָּם, רֹאשֵׁנוּ יַרְקִיעַ
                          יִיטַב לָנוּ לִחְיוֹת
                         עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה.
                        הַדֶּרֶךְ לַשָּׁמַיִם
                       לְעוֹלָם אֵינָה חֲסוּמָה.
נכתב לזכרו של הרב חנן פורת ז"ל
     בעקבות מאמרו לפרשת "ויצא" :
"סולם ושמו יעקב"
<poem>
==עֵגֶל הַזָּהָב==
<poem>
אֵיךְ יָרְדוּ אֲבוֹתֵינוּ
לְדַרְגַּת טִפְּשׁוּת כֹּה גְּדוֹלָה
עַד שֶׁהֵרִימוּ שִׁפּוּלֵי גְּלִימָתָם
וְרָצוּ אַחֲרֵי עֲבוֹדָה זָרָה.

יֵצֶר טוּמְאָה שָׁלַט בָּעוֹלָם
לָעֵץ וָאֶבֶן הִשְׁתַּחֲווּ
יָצְרוּ אֵל, לַפֶּסֶל סָגְדוּ
עַל חֶצְיוֹ בָּשָׂר צָלוּ
אֶת שְׁאֵרִיתוֹ לָאֵל עָשׂוּ.

לֹא תָּם הַמַּאֲבָק
עַל הָאֱמוּנָה הַטְּהוֹרָה.
עֲדַיִן מְרַקֵּד יֵצֶר הָרָע,
עֲדַיִן יֵשׁ עֲבוֹדָה זָרָה .

עוֹבְדֵי כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת
מִתְקַשְּׁרִים עִם נְשָׁמוֹת,
מְנַחֲשִׁים בְּקָפֶה
קוֹרְאִים בִּקְלָפִים
קוֹבְעִים חַיֵּיהֶם עַל פִּי הַכּוֹכָבִים
וּשְׁאַר מִינֵי הֲבָלִים.
==מְלַחְכֵי פִּנְכָּה, חַסְרֵי בִּינָה,==
<poem>
כְּסוּמָא יֵלְכוּ בַּאֲרֻבָּה
אַחֲרֵי אֱלִילֵי נֹעַר,
כּוֹכְבֵי קוֹלְנוֹעַ וְזִמְרָה,
חַדְלֵי אִישִׁים – שֶׁהֲפָכוּם לֶאֱלִילִים.
פֻּלְחָנֵי אִישִׁיוּת
הִשְׁתַּעְבְּדוּת וְהִתְבַּטְּלוּת
לֹא שֵׂכֶל יָשָׁר
לֹא אַחֲריוּת אִישִׁית
זוֹ הָאֱלִילוּת מִימֵי בְּרֵאשִׁית.

וְיֵשׁ שֶׁהָפְכוּ זְהָבָם לֶאֱלִילָם
לוֹ יִסְגְּדוּ כָּל יוֹמָם,
אֵין לָהֶם בְּעוֹלָמָם
רַק מָמוֹנָם וְסִפּוּק יִצְרָם.

נַגְבִּיר הָאֱמוּנָה הַתְּמִימָה, הַטְּהוֹרָה
נִתְפַּלֵּל לְהַשְׁרָאַת הַשְּׁכִינָה,
לְאַהֲבַת ה' צְרוּפָה,
נְקַבֵּל עֹל שָׁמַיִם בְּאַהֲבָה,
נִשְׁתּוֹקֵק לָאֵל, שֶׁהַכֹּל בָּרָא.
<poem>
==שׁוּבוּ הַבַּיְתָה==
<poem>
שׁוּבוּ הַבַּיְתָה
שׁוּבוּ לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל.
הָאָרֶץ לָכֶם מְחַכָּה
שֶׁלָּכֶם הִיא לָעַד.
הֵאָחְזוּ בָּהּ!

מַה לָכֶם בְּאַרְצוֹת הַגּוֹלָה
אֲחוּזֵי פַּחַד וּבֶהָלָה
שׂוֹנֵא עֵשָׂיו לְיַעֲקֹב
מִי לָכֶם בַּנֵּכָר יַעֲרֹב?
טוֹבָה הָאָרֶץ מְאֹד מְאֹד
בּוֹאוּ לְרִשְׁתָּהּ
הִתְעַנְּגוּ עַל רֹב טוּבָהּ
הַשַׁעַר פָּתוּחַ,
הָאֻמָּה לָכֶם מְחַכָּה
אַל תַּחְמִיצוּ אֶת הַשָּׁעָה!

תּוֹרָה בְּצֵל הָאָלוֹן[]

בְּהִתְקַדֵּשׁ אָב, יַעֲלֶה עַם רַב,
יִשְׂרָאֵל לִשְׁבָטָיו, גְּבָרִים נָשִׁים וָטָף.
זְקֵנִים בְּכִסְּאוֹת גַּלְגַּלִּים מוּבָלִים
זְקֵנָה יָפָה, בָּלוֹן חַמְצָן לְצִדָּהּ,
בְּנֵי נְעוּרִים עִם בְּלוֹרִיּוֹת-
כֻלָּם בָּאוּ לִשְׁמֹעַ חִדּוּשֵׁי תּוֹרָה
בְּצֵל הָאָלוֹן, בְּהַר עֶצְיוֹן.

בַּהֵיכָל שֶׁקֶט, דְּמָמָה
הֶאָרָה וּקְדֻשָּׁה
מֵאוֹת אָזְנַיִם כְּרוּיוֹת
לִשְׁמֹעַ אֶת הַקּוֹלוֹת,
קוֹל הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה.

דָּנִים בְּסוּגְיוֹת, מְתָרְצִים קוּשְׁיוֹת:
לָמָהּ נִקְבְּרָה רָחֵל לְבַדָּהּ?
הַאִם דָּוִד חָטָא?
כֵּיצַד מָנְעָה אֲבִיגַיִל אֶת דָּוִד
מִבּוֹא בְּדָמִים?
כֵּיצַד סֻכְּלָה עֲצַת אֲחִיתֹפֶל,
שֶׁנָּתַן יָד לַקּוֹשְׁרִים?

הַבֵּט מִשָּׁמַיִם וּרְאֵה
וְהָבֵא יְשׁוּעָה לְעַמְּךָ
כִּי רַבָּה אַהֲבָתָם
לְתוֹרָתְךָ. ימי עיון בתנ"ך באלון שבות

==שְׁנַת הַשֶּׁבַע==


גִּבּוֹר כֹּחַ, שׁוֹמֵר שְׁבִיעִית כְּהִלְכָתָהּ
שְׁנַת הַשֶׁבַע הִגִּיעָה,
 הַפְקֵר אַדְמָתְךָ
רְחַק מִמִּדַּת הַגַּאֲוָה
הָאָרֶץ לֹא שֶׁלְּךָ.
לַה' הָאָרֶץ וּמְלוֹאָהּ
גֵּר וְתוֹשָׁב אַתָּה!

אֲדָמָה מְקֻדֶּשֶׁת
בְּרוּכָה אַתְּ לָעַד
לֹא קוֹץ וְדַרְדָּר תַּצְמִיחִי
אֵד יַעֲלֶה מִן הָאָרֶץ
וְהִשְׁקָה אֶת שְׂדוֹתַיִךְ
לְגַן עַדֶן אָשִׂימֵךְ.

גִּבּוֹרֵי כֹּחַ עוֹשֵׂי דְּבָרוֹ
בִּרְכַּת ה' לָכֶם שְׁלוּחָה
תְּבֹרָךְ הָאֻמָּה
בְּשָׁלוֹם וּבְשַׁלְוָה.
                                     שנת השמיטה תשע"ה


Advertisement