Family Wiki
אין תקציר עריכה
 
(7 גרסאות ביניים של אותו משתמש אינן מוצגות)
שורה 3: שורה 3:
   
 
]]'''"נְבֻכִ֥ים הֵ֖ם בָּאָ֑רֶץ"- שיעור בתרגום - לפרשת בשלח''' {{ש}}
 
]]'''"נְבֻכִ֥ים הֵ֖ם בָּאָ֑רֶץ"- שיעור בתרגום - לפרשת בשלח''' {{ש}}
<span style=color:#FF00FF>'''השיעור עוסק במונח "נְבֻכִ֥ים " ועובר לדון במונחים הבאים מהמילה הארמית "מערבלין" ובסוף גם בתופעות טבע מסוג זה. {{ש}} .ערבול-ערפול-השתבשה או נטרפה-אבדו את הצפון;מבוכה יוצרת בלבלול - לא יודעים מניין תבואה עזרה; המחשה - תופעת הארבה: בהווה ובתקופת יואל הנביא-זועקים,מטורפים ומשוטטים - מחפשים אוכל, החי בהלם בשל המצוקה; ובמגילת אסתר: והעיר שושן נבוכה. ערבוב שמחים ועצובים. אלו שמחים על הנזק לעם ישראל ואלו בוכים; טבעה של הבריאה להיות בערבוביה - על כך מקורות מדעיים; '''</span>
+
<span style=color:#FF00FF>'''השיעור עוסק במונח "נְבֻכִ֥ים " ועובר לדון במונחים בשפה העברית שמקורם מהמילה הארמית "מערבלין" ובסוף גם בתופעה של "מערבות" בים שאין לה הסבר מדעי מתקבל על הדעת. {{ש}} המונח: ערבול-הוא שיבוש מערפול- המרת "ב" ב"פ" השתבשה או נטרפה-פרעה מלך מצרים חשב כך על בני ישראל "אבדו את הצפון (בעל צפון)";מבוכה יוצרת בלבול - לא יודעים מניין תבוא העזרה (הענן או האש או שניהם); המחשה מתופעת טבע פשיטת הארבה: בהווה (שאפריקה) ובתקופת יואל הנביא-זועקים, חגבי הארבה נוהגים כמטורפים, משוטטים - מחפשים אוכל, היצור החי בהלם בשל המצוקה; ובמגילת אסתר: והעיר שושן נבוכה. ערבוב שמחים ועצובים. אלו שמחים על הנזק לעם ישראל ואלו בוכים; טבעה של הבריאה להיות בערבוביה - על כך מקורות מדעיים; משאלתו של המדען Hans Christian von Baeyer: "אני אדם זקן. כאשר אמות ואגיע לגן עדן יש שני נושאים שבהם אני מבקש הבהרות: השני, כיצד נוצרות מערבולות הנוזלים ? איך הנוזלים מתערבים זו עדיין חידה" '''</span>
 
{{שיעור בן יהודה 3}}
 
{{שיעור בן יהודה 3}}
 
==נְבֻכִ֥ים - מתלבטים==
 
==נְבֻכִ֥ים - מתלבטים==
שורה 70: שורה 70:
   
 
==מידע מהמילון==
 
==מידע מהמילון==
* <span style=color:#7F00FF>'''ששבאו מן המילה האטרמית "מערבלין"'''</span>{{ש}}
+
* <span style=color:#7F00FF>'''מונחים שבאו מן המילה הארמית "מערבלין"'''</span>{{ש}}
  +
* '''מְעַרְבֵּל (מערבל)''' - בניין פיעל; שורש ערבל; נטייה מְעַרְבֶּלֶת; עִרְבֵּל, יְעַרְבֵּל, לְעַרְבֵּל לכל הנטיות
  +
מערבב בעַרְבָּל (בטון) או במְעַרבֵּל (מאכל)
  +
[בצורת הווה זכר] מכשיר מטבח חשמלי לערבול מזון, להקצפה וללישה (בלועזית: מִיקְסֶר)
  +
* '''עִרְבֵּל''' mix v.
  +
מילון תקשורת רדיו וטלוויזיה [אלקטרוניקה] > שידור לציבור > קול, טלוויזיה ונתונים. * אלקטרוניקה (תשע"ח, 2017)
  +
*'''עִרְבֵּל ערבּב בּמערבּל''' to blend, to mix מילון כלכלת הבית. כלכלת הבית (תשל"ח, 1977)
  +
* '''עִרְבֵּל במערבל''' mix by machine] מילון כימיה כללית כימיה (תשמ"ה, 1985)
  +
*''' מְעַרְבֹּלֶת ערבּוֹלת גדוֹלה מאוֹד''' whirlpool מילון גלי הים [גאוגרפיה] > מונחי זרמים בים > שמות כלליים גאוגרפיה (תשל"ג, 1973)
  +
*'''עִרְבּוּלִיּוּת'''איכות הסביבה (תשע"א, 2011)
  +
vorticity
  +
מילון איכות הסביבה > מונחי אטמוספרה ואקלים
  +
==זרמים במים==
  +
מערבולת היא גוף של מים מסתובבים המיוצרים על ידי זרמים מנוגדים או זרם הנכנס למכשול. מערבולות קטנות נוצרות כאשר מתרחזים אמבטיה או כיור. חזקים יותר בים או באוקיאנוסים עשויים להיקרא מלכות ים. וורטקס הוא המונח הראוי למערבולת שיש בה משיכה לאחור.
  +
  +
במצרי אוקיינוס צרים עם מים זורמים במהירות, מערבולות נגרמות לרוב בגלל גאות ושפל. סיפורים רבים מספרים על אוניות שנשאבות לתעלת אם, למרות שרק כלי שיט קטן יותר נמצאים בסכנה. מערבולות קטנות יותר מופיעות במפלים בנהר וניתן להבחין בהן במורד הזרם של מבנים מעשה ידי אדם כמו קוצים וסכרים. קטרקט גדול, כמו מפלי ניאגרה, מייצר מערבולות חזקות.(הויקיפדיה האנגלית)
  +
<gallery widths="350" position="center" columns="2">
  +
Whirlpool 1.jpg
  +
Whirlpool 2.jpg
  +
</gallery>
  +
<!--
  +
{{לימוד}}
  +
<gallery widths="350" position="center" columns="2">
  +
Shutterstock-794162992.jpg
  +
Gettyimages-508398152.jpg
  +
</gallery>
  +
-->
  +
'''חוקר מדע העוסק בנושא ''
  +
Hans Christian von Baeyer - Rainbows, Snowflakes, and Quarks: Physics and the World Around Us. New York: McGraw-Hill. 1984. ISBN 0-07-067545-7.{{ש}}
  +
האנס כריסטיאן פון בייר (נולד ב -1938) הוא פרופסור לקנצלר לפיזיקה במכללה לוויליאם ומרי. ספריו כוללים מידע: שפת המדע החדשה, פיזור חום ומעברי זמן: תולדות החום וה- QBism: עתיד הפיזיקה הקוונטית.
  +
  +
חתן פרס עיתונאות המדע של האגודה האמריקאית לקידום המדע ופרס המגזין הלאומי, המציין את "החסד הספרותי הבלתי שכיח" שלו. ] הוא גם קיבל את פרס אנדרו ג'מנט לשנת 2005 על כתיבת מדע, על פרוזה "פריכה, שובה לב ומאירה" עם "עומק, תשוקה וצלילות" ברעיונות שהועברו.(מהויקיפדיה האנגלית) {{ש}}
  +
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=אני אדם זקן. כאשר אמות ואגיע לגן עדן יש שני נושאים שבהם אני מבקש הבהרות: השני, כיצד נוצרות מערבולות הנוזלים ? איך הנוזלים מתערבים זו עדיין חידה}}
   
   

גרסה אחרונה מ־02:15, 11 בפברואר 2020

Kotarbinskiyv perehevreryb

עמידה מול הים שהפך ליבשה – המיסטי שהפך לרציונלי – קיים דווקא כאשר מדובר בזיווג אמיתי. קריעת ים סוף, וויליאם קוטרבינסקי, 1890

"נְבֻכִ֥ים הֵ֖ם בָּאָ֑רֶץ"- שיעור בתרגום - לפרשת בשלח

השיעור עוסק במונח "נְבֻכִ֥ים " ועובר לדון במונחים בשפה העברית שמקורם מהמילה הארמית "מערבלין" ובסוף גם בתופעה של "מערבות" בים שאין לה הסבר מדעי מתקבל על הדעת.
המונח: ערבול-הוא שיבוש מערפול- המרת "ב" ב"פ" השתבשה או נטרפה-פרעה מלך מצרים חשב כך על בני ישראל "אבדו את הצפון (בעל צפון)";מבוכה יוצרת בלבול - לא יודעים מניין תבוא העזרה (הענן או האש או שניהם); המחשה מתופעת טבע פשיטת הארבה: בהווה (שאפריקה) ובתקופת יואל הנביא-זועקים, חגבי הארבה נוהגים כמטורפים, משוטטים - מחפשים אוכל, היצור החי בהלם בשל המצוקה; ובמגילת אסתר: והעיר שושן נבוכה. ערבוב שמחים ועצובים. אלו שמחים על הנזק לעם ישראל ואלו בוכים; טבעה של הבריאה להיות בערבוביה - על כך מקורות מדעיים; משאלתו של המדען Hans Christian von Baeyer: "אני אדם זקן. כאשר אמות ואגיע לגן עדן יש שני נושאים שבהם אני מבקש הבהרות: השני, כיצד נוצרות מערבולות הנוזלים ? איך הנוזלים מתערבים זו עדיין חידה"

לתשומת לב הקורא
  1. הערך נכתב בעקבות שיעורו של הרב נחום בן-יהודה בפני באי כולל "משכן בנימין" ליד ישיבת קדומים
  2. מטרת הערך הוא להביא את מראי המקורות של השיעור בתוספת קטעי קישור.
  3. התוכן נכתב בעקבות שמיעת השיעור ובהתאם להבנתו של העורך.
  4. האחריות לתוכן היא של העורך בלבד.
  5. ההדגשות והמרכאות הן של העורך.
  6. מקור עיקרי ARAMAIC TARGUM SEARCH - האתר הכולל: COMPREHENSIVE ARAMAIC LEXICON PROJECT
  7. מקורות:ספריא,מכון ממרא,ויקיטקסט באור אלתר טובי' וין פורטל הדף היומי - מילון ארמי

נְבֻכִ֥ים - מתלבטים[]

  • "ב" מתחלף ב"פ": ערבול היה לערפול - משהו מסתובב

נבכים הם. כְּלוּאִים וּמְשֻׁקָּעִים, וּבְלַעַז שירי"ר, כְּמוֹ "נִבְכֵי יָם" (איוב ל"ח), "בְּעֵמֶק הַבָּכָא" (תהילים פ"ד) "מִבְּכִי נְהָרוֹת" (איוב כ"ח).(רש"י)
"וְאָמַ֤ר פַּרְעֹה֙ לִבְנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל (עַל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל-רש"י) נְבֻכִ֥ים הֵ֖ם בָּאָ֑רֶץ סָגַ֥ר עֲלֵיהֶ֖ם הַמִּדְבָּֽר׃(שמות י"ד,ג')

  • Onqelos:וְיֵימַר פַרעֹה עַל בְנֵי ישראל מְעַרבְלִין״מְעֻרבְלִין (נוסעים אחורה - השתבשה דעתם) אִנוּן (סגר) בארעא אְחַד עְלֵיהוֹן מַדבְרָא׃
  • Pseudo Jonathan: וימר פרעה לדתן ולאבירם בני ישראל דמשתיירין במצרים (שלא רצו לצאת ממצרים) מיטרפין (דעתם נטרפה עליהם, מבולבלים בראש) הינון עמא בית ישראל בארעא טרד עליהון טעוות צפון נג{ה}<ד>וי דמדברא
  • Neofiti:<ויימר> פרעה על עסק עמא דבני ישראל טעיין אינון באורחא טרד עליהון בעל צפון טעותי (אבדו את "הצפון" נגדוי דמדברא׃ ("בעל צפון" - שר המדבר יכול לשבש להם את הדרך)
  • Neofiti marginalia - עתיד דיימר פרעה לדתן ואבירם דמשתיירין במצרים על עסק בני ישרא׳ טעוותי פעור וג אחי{ר}<ד>ין הנון בארעא טעיין הינון באורחא (טועים בדרך) טרד עליהון טעותא דצפון {נגהו} <נגדוי> דמדברא
  • FTP Ex - ויימר פרעה על עיסק עמא בני ישראל טעיין אינון במדברא טר{א}<ד> עליהון בעיל צפון טעותא נגדוי דמדברא
  • FTV Ex- ואמר פרעה על עסק עמא בני ישר׳ טעיין הנון במדברה טרד עליהון פעור נגדוי דמדברה

מבוכה יוצרת ערבול[]

  • "מבוכתם" - עירבוליהון כמו (שמות יד) נבוכין הם מהומתם- רש"י

תוכחה על המצב המוסרי של האומה - "אללי לי", הנביא מקונן על שפלת הדור, שכל החסידים והישרים ספו תמו מן הארץ ולא נשאר רק הוא לבדו אשר עודו רד עם אל, ומדמה את הדור שלפניו ככרם של גפנים או של תאנים, שכבר עבר זמנם, והוא דומה בין התאנים "כאספי קיץ" שכבר נלקחו התאנים הבכורות ונשאר הוא לבדו כתאנה שנשארה בסוף הקיץ, ודומה בין הענבים "כעוללות" שנשארו אחרי "הבציר", ונגד עוללות בציר אמר "אין אשכול לאכול", ונגד אספי קיץ אמר "(אין) בכורה" (לאכול) אשר "אותה נפשי", לאכול אשכול או בכורה ואין:(המלבי"ם)

אַ֣לְלַי לִ֗י כִּ֤י הָיִ֙יתִי֙ כְּאָסְפֵּי־קַ֔יִץ כְּעֹלְלֹ֖ת בָּצִ֑יר אֵין־אֶשְׁכּ֣וֹל לֶאֱכ֔וֹל בִּכּוּרָ֖ה אִוְּתָ֥ה נַפְשִֽׁי׃ (פסולת הפירות)
חָסִיד֙ מִן־הָאָ֔רֶץ וְיָשָׁ֥ר בָּאָדָ֖ם אָ֑יִן כֻּלָּם֙ לְדָמִ֣ים יֶאֱרֹ֔בוּ אִ֥ישׁ אֶת־אָחִ֖יהוּ יָצ֥וּדוּ חֵֽרֶם׃(מכמורת)
עַל־הָרַ֤ע כַּפַּ֙יִם֙ לְהֵיטִ֔יב הַשַּׂ֣ר שֹׁאֵ֔ל וְהַשֹּׁפֵ֖ט בַּשִׁלּ֑וּם וְהַגָּד֗וֹל דֹּבֵ֨ר הַוַּ֥ת נַפְשׁ֛וֹ ה֖וּא וַֽיְעַבְּתֽוּהָ׃
טוֹבָ֣ם כְּחֵ֔דֶק יָשָׁ֖ר מִמְּסוּכָ֑ה י֤וֹם מְצַפֶּ֙יךָ֙ פְּקֻדָּתְךָ֣ בָ֔אָה עַתָּ֥ה תִהְיֶ֖ה מְבוּכָתָֽם(עת צרה ולא ידעו מהיכן תבוא העזרה. הוא בעולם לא יודע מה קורה) (מיכה,ז',א'-ד')

Jonathan:
טָבָא \דְאִית בְהוֹן ״דבהון#3#״ קְשֵי לְמִיפַק מִן יְדֵיה כִד מִן חִדקָא וֻדַקשִיט בְהוֹן מִסְיוּגַת״מסגיות#3#״ סִיָג בִיש יוֹם סִבוּרַך לְטָב עִדָן סְעוּרַן״סעורת#3#״סעורך#3#״ בִשתִיך מְטָת כְעַן יְהֵי עִרבוּלְהוֹן׃ (לא יכול לבצע את זממו, להוציא משהו משיח קוצני. חשבו שיהיה להם יום טוב - כל התוכניות השתבשו.

המקור: פרוש עמוס חכם מדעת מקרא

משל הארבה: מבוא לנבואת יואל (להלן)[]

  • מצוקת החי - אין מרעה, אין מרחב ואין קיום

המחשה מהמציאות בהווה - בקניה סומליה ואתיופיה

800x392

אדם משבט הסמבורו בקניה מנסה להניס את הארבה / צילום: NJERI MWANGI, רויטרס

העלייה במספר חרקי הארבה המדברי היא איום חסר תקדים על התזונה, הכלכלה והחיים בכלל ביבשת אפריקה, מסר ארגון המזון והחקלאות של האו"ם, FAO. "זה הפך לבעיה בעלת ממדים בינלאומיים שמאיימת על המזון בכל תת-היבשת הזו", אמר קו דונגיו, מנכ"ל הארגון. ארבה המדבר, הזן ההרסני ביותר מכל זני הארבה, יכול לזלול מזון זהה למשקל גופו בכל יום. נחילים שמכילים מאות מיליוני חרקים כל אחד, יכולים לחסל מדי יום 150 ק"מ של יבול. נחיל בגודל של מנהטן יכול לזלול ביום אחד כמות מזון כמו אוכלוסיית פינת שלוש המדינות של ניו יורק, אמר מומחה הארבה של FAO, קית קרסמן. הטרגדיה היא שיש נחילים גדולים בהרבה.

בְהֵמָ֗ה נָבֹ֙כוּ֙ עֶדְרֵ֣י בָקָ֔ר כִּ֛י אֵ֥ין מִרְעֶ֖ה לָהֶ֑ם[]

  • נבוכו. נתערבלו ונסגרו ותעו ביערים ובמדברות (רש"י)- הם בהלם בשל המצוקה

הַגֶּ֣פֶן הוֹבִ֔ישָׁה וְהַתְּאֵנָ֖ה אֻמְלָ֑לָה רִמּ֞וֹן גַּם־תָּמָ֣ר וְתַפּ֗וּחַ כָּל־עֲצֵ֤י הַשָּׂדֶה֙ יָבֵ֔שׁוּ כִּֽי־הֹבִ֥ישׁ שָׂשׂ֖וֹן מִן־בְּנֵ֥י אָדָֽם׃ (ס)
חִגְר֨וּ וְסִפְד֜וּ הַכֹּהֲנִ֗ים הֵילִ֙ילוּ֙ מְשָׁרְתֵ֣י מִזְבֵּ֔חַ בֹּ֚אוּ לִ֣ינוּ בַשַּׂקִּ֔ים מְשָׁרְתֵ֖י אֱלֹהָ֑י כִּ֥י נִמְנַ֛ע מִבֵּ֥ית אֱלֹהֵיכֶ֖ם מִנְחָ֥ה וָנָֽסֶךְ׃
קַדְּשׁוּ־צוֹם֙ קִרְא֣וּ עֲצָרָ֔ה אִסְפ֣וּ זְקֵנִ֗ים כֹּ֚ל יֹשְׁבֵ֣י הָאָ֔רֶץ בֵּ֖ית יְהוָ֣ה אֱלֹהֵיכֶ֑ם וְזַעֲק֖וּ אֶל־יְהוָֽה׃
אֲהָ֖הּ לַיּ֑וֹם כִּ֤י קָרוֹב֙ י֣וֹם יְהוָ֔ה וּכְשֹׁ֖ד מִשַׁדַּ֥י יָבֽוֹא׃
הֲל֛וֹא נֶ֥גֶד עֵינֵ֖ינוּ אֹ֣כֶל נִכְרָ֑ת מִבֵּ֥ית אֱלֹהֵ֖ינוּ שִׂמְחָ֥ה וָגִֽיל׃
עָבְשׁ֣וּ פְרֻד֗וֹת תַּ֚חַת מֶגְרְפֹ֣תֵיהֶ֔ם נָשַׁ֙מּוּ֙ אֹֽצָר֔וֹת נֶהֶרְס֖וּ מַמְּגֻר֑וֹת כִּ֥י הֹבִ֖ישׁ דָּגָֽן׃
מַה־נֶּאֶנְחָ֣ה בְהֵמָ֗ה נָבֹ֙כוּ֙ עֶדְרֵ֣י בָקָ֔ר כִּ֛י אֵ֥ין מִרְעֶ֖ה לָהֶ֑ם גַּם־עֶדְרֵ֥י הַצֹּ֖אן נֶאְשָֽׁמוּ (יואל,א,י"ד-י"ח)

  • Jonathan:לַחדָא מִתאַנחָא בְעִירָא מִתעַרבְלָן בַקרָן דְתוֹרִין אֲרֵי לֵית רָעֲיָא לְהוֹן אַף עַדרֵי עָנָא צַדִיאוּ׃

מלאך ה' משבש את השמחה[]

  • המשתה גרם לערבוביה והסריסים עתידים ליפול

א. בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי כְּטוֹב לֵב־הַמֶּלֶךְ אָמַר לִמְהוּמָן בִּזְּתָא חַרְבוֹנָא בִּגְתָא וַאֲבַגְתָא זֵתַר וְכַרְכַּס שִׁבְעַת הַסָּרִיסִים הַמְשָׁרְתִים אֶת־פְּנֵי הַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרושׁ׃ (מגילת אסתר,א',י')
Targum TgEsth1: ומרדכי צדיקא צלי קדם יי מיומא קדמאה דמשתיא עד יומא שביעאה דהיא שבתא לחמא לא סעיד ומיא לא שתא וביומא שבעאה דהיא יומא דשבתא עלת קבילתיה וקבילת סנהדרין קדם ייי וכד שפר ליביה דמלכא בחמרא גרי ביה ייי מלאכא דשיגושתא לערבלאה משתיהון בכן אמר למהומן ביזתא חרבונא בגתא ואבגתא זתר וכרכס מהומן דמתמני על מהומתא ביזתא ביז ביתא חרבונא אחריביה בגתא ואבגתא דעתיד מרי דעלמא לעצראה יתהון כגבר דעצר ענבוי במעצרתא תרי זמנין ועתיד לצדאותהון ולשפותהון להני שבעא רברבניא דמשמשין באילין שבעא יומין קדם אפי מלכא אחשורוש; תרגום לעברית:מרדכי הצדיק התפלל לפני ה' מהיום הראשון עד היום השביעי, לחם לא אכל ומים לא שתה, כנגד הסנהדרין. וכאשר הטיב ליבו של המלך ביין תבלגן המשתה. עתיד ריבון העולם לעצור אותן ועתיד לצוד את שבע הסריסים

  • והעיר שושן נבוכה. ערבוב שמחים ועצובים. אלו שמחים על הנזק לעם ישראל ואלו בוכים

ב. הָרָצִים יָצְאוּ דְחוּפִים בִּדְבַר הַמֶּלֶךְ וְהַדָּת נִתְּנָה בְּשׁוּשַׁן הַבִּירָה וְהַמֶּלֶךְ וְהָמָן יָשְׁבוּ לִשְׁתּוֹת וְהָעִיר שׁוּשָׁן נָבוֹכָה׃ (שם,ג',ט"ו)
Targum TgEsth1:ריהטונין נפקו זריזין בפיתגמא דמלכא וגזירתא אתיהב בשושן בירנתא ומלכא והמן הוו יתבין למישתי חמרא וקרתא דשושן הוותמתערבלא בחדוות עממין נוכראין ובקל בכותא דעמא בית ישראל

נפלאות הבריאה[]

  • ובנפלאות הבורא אלה מבין. למשל, המערבות בים

הֲבָאתָ עַד־נִבְכֵי־יָם וּבְחֵקֶר תְּהוֹם הִתְהַלָּכְתָּ׃ (איוב ,ל"ח, ט"ז)
Targum TgJob:האיפשר דעלתא עד מערבלי סגור ימא ובפשפוש תהומא הליכתא׃
וההמשך

הֲנִגְל֣וּ לְ֭ךָ שַׁעֲרֵי־מָ֑וֶת וְשַׁעֲרֵ֖י צַלְמָ֣וֶת תִּרְאֶֽה׃
הִ֭תְבֹּנַנְתָּ עַד־רַחֲבֵי־אָ֑רֶץ הַ֝גֵּ֗ד אִם־יָדַ֥עְתָּ כֻלָּֽהּ׃
אֵי־זֶ֣ה הַ֭דֶּרֶךְ יִשְׁכָּן־א֑וֹר וְ֝חֹ֗שֶׁךְ אֵי־זֶ֥ה מְקֹמֽוֹ׃
כִּ֣י תִ֭קָּחֶנּוּ אֶל־גְּבוּל֑וֹ וְכִֽי־תָ֝בִ֗ין נְתִיב֥וֹת בֵּיתֽוֹ׃ {שם, ט"ז-כ')

מידע מהמילון[]

  • מונחים שבאו מן המילה הארמית "מערבלין"
  • מְעַרְבֵּל (מערבל) - בניין פיעל; שורש ערבל; נטייה מְעַרְבֶּלֶת; עִרְבֵּל, יְעַרְבֵּל, לְעַרְבֵּל לכל הנטיות

מערבב בעַרְבָּל (בטון) או במְעַרבֵּל (מאכל) [בצורת הווה זכר] מכשיר מטבח חשמלי לערבול מזון, להקצפה וללישה (בלועזית: מִיקְסֶר)

  • עִרְבֵּל mix v.

מילון תקשורת רדיו וטלוויזיה [אלקטרוניקה] > שידור לציבור > קול, טלוויזיה ונתונים. * אלקטרוניקה (תשע"ח, 2017)

  • עִרְבֵּל ערבּב בּמערבּל to blend, to mix מילון כלכלת הבית. כלכלת הבית (תשל"ח, 1977)
  • עִרְבֵּל במערבל mix by machine] מילון כימיה כללית כימיה (תשמ"ה, 1985)
  • מְעַרְבֹּלֶת ערבּוֹלת גדוֹלה מאוֹד whirlpool מילון גלי הים [גאוגרפיה] > מונחי זרמים בים > שמות כלליים גאוגרפיה (תשל"ג, 1973)
  • עִרְבּוּלִיּוּתאיכות הסביבה (תשע"א, 2011)

vorticity מילון איכות הסביבה > מונחי אטמוספרה ואקלים

זרמים במים[]

מערבולת היא גוף של מים מסתובבים המיוצרים על ידי זרמים מנוגדים או זרם הנכנס למכשול. מערבולות קטנות נוצרות כאשר מתרחזים אמבטיה או כיור. חזקים יותר בים או באוקיאנוסים עשויים להיקרא מלכות ים. וורטקס הוא המונח הראוי למערבולת שיש בה משיכה לאחור.

במצרי אוקיינוס צרים עם מים זורמים במהירות, מערבולות נגרמות לרוב בגלל גאות ושפל. סיפורים רבים מספרים על אוניות שנשאבות לתעלת אם, למרות שרק כלי שיט קטן יותר נמצאים בסכנה. מערבולות קטנות יותר מופיעות במפלים בנהר וניתן להבחין בהן במורד הזרם של מבנים מעשה ידי אדם כמו קוצים וסכרים. קטרקט גדול, כמו מפלי ניאגרה, מייצר מערבולות חזקות.(הויקיפדיה האנגלית)

'חוקר מדע העוסק בנושא Hans Christian von Baeyer - Rainbows, Snowflakes, and Quarks: Physics and the World Around Us. New York: McGraw-Hill. 1984. ISBN 0-07-067545-7.
האנס כריסטיאן פון בייר (נולד ב -1938) הוא פרופסור לקנצלר לפיזיקה במכללה לוויליאם ומרי. ספריו כוללים מידע: שפת המדע החדשה, פיזור חום ומעברי זמן: תולדות החום וה- QBism: עתיד הפיזיקה הקוונטית.

חתן פרס עיתונאות המדע של האגודה האמריקאית לקידום המדע ופרס המגזין הלאומי, המציין את "החסד הספרותי הבלתי שכיח" שלו. ] הוא גם קיבל את פרס אנדרו ג'מנט לשנת 2005 על כתיבת מדע, על פרוזה "פריכה, שובה לב ומאירה" עם "עומק, תשוקה וצלילות" ברעיונות שהועברו.(מהויקיפדיה האנגלית)

Cquote2 אני אדם זקן. כאשר אמות ואגיע לגן עדן יש שני נושאים שבהם אני מבקש הבהרות: השני, כיצד נוצרות מערבולות הנוזלים ? איך הנוזלים מתערבים זו עדיין חידה Cquote1