קטעים בערך הזה מבוססים על ערכים מקבילים בוויקיפדיה העברית

פגישת יהושע עם המלאך היא פגישה שהתקיימה סמוך לעיר יריחו, טרם כיבושה[1], בין יהושע בן נון לשר צבא ה' שבא לחזקו לקראת המלחמה בעמי כנען. על פי חז"ל היה זה בליל י"ז בניסן ב'תפ"ט לבריאת העולם[2].

תוכן הפגישה[עריכה | עריכת קוד מקור]

ספר יהושע מתאר את המפגש בקצרה: "(יג) וַיְהִי בִּהְיוֹת יְהוֹשֻׁעַ בִּירִיחוֹ וַיִּשָּׂא עֵינָיו וַיַּרְא וְהִנֵּה אִישׁ עֹמֵד לְנֶגְדּוֹ וְחַרְבּוֹ שְׁלוּפָה בְּיָדוֹ וַיֵּלֶךְ יְהוֹשֻׁעַ אֵלָיו וַיֹּאמֶר לוֹ הֲלָנוּ אַתָּה אִם לְצָרֵינוּ:(יד) וַיֹּאמֶר לֹא כִּי אֲנִי שַׂר צְבָא יְהֹוָה עַתָּה בָאתִי וַיִּפֹּל יְהוֹשֻׁעַ אֶל פָּנָיו אַרְצָה וַיִּשְׁתָּחוּ וַיֹּאמֶר לוֹ מָה אֲדֹנִי מְדַבֵּר אֶל עַבְדּוֹ:(טו) וַיֹּאמֶר שַׂר צְבָא יְהֹוָה אֶל יְהוֹשֻׁעַ שַׁל נַעַלְךָ מֵעַל רַגְלֶךָ כִּי הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אַתָּה עֹמֵד עָלָיו קֹדֶשׁ הוּא וַיַּעַשׂ יְהוֹשֻׁעַ כֵּן:". תוכן הפגישה אינו מפורט בכתוב, אולם חז"ל מפרשים אותה בשתי שיטות: שיטת רבי אבא בר פפא[3] ושיטת רבי חנינא בר יצחק[4].

שיטת רבי אבא בר פפא[עריכה | עריכת קוד מקור]

לפי שיטה זו, המלאך בא כדי להחריב את העולם[2]. יהושע בן נון ראה את המלאך ופקד עליו לומר האם הוא מהכנענים או מבני ישראל, אך המלאך ענה: "לא, כי אני שר צבא ה'" ושהוא רוצה להחריב את העולם כי אתמול עם ישראל ביטלו קרבן תמיד של בין הערביים והיום ביטלו תורה. יהושע נפל על פניו מיראה, מפני מלאך ה'[5]. יהושע שאל בגלל איזה מקרה בא והמלאך ענה "עתה באתי", כלומר, המלאך בא בגלל ביטול התורה. בנוסף, ציווה על יהושע להוריד את נעליו לאות אבל על ביטול התורה[2].

שיטת רבי חנינא בר יצחק[עריכה | עריכת קוד מקור]

לפי שיטה זו, המלאך בא כדי להנחיל לעם ישראל את הארץ[6]. יהושע ראה את המלאך ופקד עליו לומר האם הוא מהכנענים או מבני ישראל, אך המלאך ענה: "לא, כי אני שר צבא ה'", כלומר, שבכל מקום שבו המלאך נמצא, הקב"ה נמצא, והוסיף: "עתה באתי", כלומר, לאחר שמשה דחה את ליוי המלאך שנכפה לאחר חטא העגל כתחליף לליווי ה', חוזר המלאך אל יהושע ומציע את שרותיו. יהושע נפל על פניו כאות לקבלת מרותו של המלאך[6]. בנוסף, ציווה על יהושע להוריד את נעליו מפאת קדושת המקום, שהרי, כפי שאמר המלאך קודם לכן, ה' נמצא במקום שבו נמצא המלאך.

הסבר דעת מקרא[עריכה | עריכת קוד מקור]

בדעת מקרא[7] מובא הסבר שלפיו המלאך בא להדריך את יהושע כיצד לפעול, ודבריו מופיעים בפרק הבא

וַיֹּאמֶר ה' אֶל יְהוֹשֻׁעַ רְאֵה נָתַתִּי בְיָדְךָ אֶת יְרִיחוֹ וְאֶת מַלְכָּהּ גִּבּוֹרֵי הֶחָיִל: (ג) וְסַבֹּתֶם אֶת הָעִיר כֹּל אַנְשֵׁי הַמִּלְחָמָה הַקֵּיף אֶת הָעִיר פַּעַם אֶחָת כֹּה תַעֲשֶׂה שֵׁשֶׁת יָמִים: (ד) וְשִׁבְעָה כֹהֲנִים יִשְׂאוּ שִׁבְעָה שׁוֹפְרוֹת הַיּוֹבְלִים לִפְנֵי הָאָרוֹן וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי תָּסֹבּוּ אֶת הָעִיר שֶׁבַע פְּעָמִים וְהַכֹּהֲנִים יִתְקְעוּ בַּשּׁוֹפָרוֹת: (ה) וְהָיָה בִּמְשֹׁךְ בְּקֶרֶן הַיּוֹבֵל כְּשָׁמְעֲכֶם אֶת קוֹל הַשּׁוֹפָר יָרִיעוּ כָל הָעָם תְּרוּעָה גְדוֹלָה וְנָפְלָה חוֹמַת הָעִיר תַּחְתֶּיהָ וְעָלוּ הָעָם אִישׁ נֶגְדּוֹ:
– יהושע פרק ו פסוקים ב-ה

זהות המלאך[עריכה | עריכת קוד מקור]

במדרשי חז"ל, כאשר מובא הביטוי שר צבא ה' (שהוא הכינוי שכינה את עצמו המלאך) הוא מוזכר בסמוך למלאך מטטרון, ולעתים גם למלאך מיכאל, שהוא שמו המקראי של מטטרון[8].

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

הערות שוליים[עריכה | עריכת קוד מקור]

  1. ספר יהושע, פרק ה, פסוק יג
  2. 2.0 2.1 2.2 אליהו רבה יח ד"ה פעם אחת הייתי
  3. תלמוד בבלי, מסכת עירובין, דף סג, עמוד ב
  4. בראשית רבה צז ג
  5. בגמרא (מגילה ג, א) שואלים איך יכל יהושע לדעת שהמלאך הוא באמת מלאך ולא שד שמשקר לו, ומשיבים שישנה חזקה שהשדים לא מוציאים שם שמיים לבטלה
  6. 6.0 6.1 מדרש תנחומא משפטים י
  7. ליהושע ה, י"ד ד"ה עתה באתי
  8. למשל, פרקי היכלות לט ב


Community content is available under CC-BY-SA unless otherwise noted.