לכבוד "שבע הברכות" של יהונתן לוי והדר-חן לבית חדד - ב' סיון תשע"ע

בספר בראשית נאמר:

Cquote2.svg עַל-כֵּן, יַעֲזָב-אִישׁ, אֶת-אָבִיו, וְאֶת-אִמּוֹ; וְדָבַק בְּאִשְׁתּוֹ, וְהָיוּ לְבָשָׂר אֶחָד (ב', כ"ד) Cquote1.svg

אנסה לסקור את משמעותו של הפסוק לאור הרקע של בני- משפחתי בעבר.

"נישואין נוסח איטליה"[עריכה | עריכת קוד מקור]

אבי ואימי על עטיפת הספר שיצא באיטלקית על משפחת ונטורה

אימי , חנה מרים לבית טראצ'ינה הייתה ממשפחה איטלקית עתיקה. מסורת המשפחה היו לפי נוסח יהודי רומא. רוני ויינשטיין כתב בספרו על ""נישואין נוסח איטליה" על טקסי הנישואין בקהילות היהודיות באיטליה בראשית העת החדשה (המאות השש-עשרה והשבע-עשרה). הוא מציין כי מסורת הנישואין של יהודי איטליה נבעו משני מקורות:

  • יהודיים - לפי נוסח יהודי איטליה ולפי נוסח קדום של רומניוטים והחל מהמאה ה-16 גם לפי נוסח ספרד.
  • במקביל, אימצו גם את מנהגי תושבי ערי איטליה.

מחיבורו של ויינשטיין הסתבר כי למשפחות היה משקל מכריע בשלבי הקמת המשפחה: מהשידוך בגיל הרך, אירוסים בגיל הצעיר, נישואין בבגרות והקמת בית והסדר הפרנסה. וכל שלב היה מעוגן במסורת מגובשת ובדרך כלל במסמכים כתובים. מה שנותר לבני הזוג היה לקיים את הסייפא לפסוק :" וְהָיוּ לְבָשָׂר אֶחָד" מהרישא הם לא השתחררו ! - לפי פירוש רש"י:""לבשר אחד" - הולד נוצר ע"י שניהם ושם נעשה בשרם אחד (מסכת סנהדרין נח)"

הרמב"ן נותן לכך משמעות רחבה יותר:"על כן יעזב איש את אביו ואת אמו ודבק באשתו וגו'}} - רוח הקדש אומרת כן לאסור העריות לבני נח והיו לבשר אחד הולד נוצר על ידי שניהם ושם נעשה בשרם אחד לשון רש"י ואין בזה טעם כי גם הבהמה והחיה יהיו לבשר אחד בולדותיהם .
והנכון בעיני כי הבהמה והחיה אין להם דבקות בנקבותיהן אבל יבא הזכר על איזה נקבה שימצא וילכו להם , ומפני זה אמר הכתוב בעבור שנקבת האדם היתה עצם מעצמיו ובשר מבשרו ודבק בה והיתה בחיקו כבשרו ויחפוץ בה להיותה תמיד עמו. וכאשר היה זה באדם הושם טבעו בתולדותיו להיות הזכרים מהם דבקים בנשותיהם עוזבים את אביהם ואת אמם ורואים את נשותיהן כאלו הן עמם לבשר אחד וכן כי אחינו בשרנו הוא (להלן לז כז) אל כל שאר בשרו (ויקרא יח ו) הקרובים במשפחה יקראו "שאר בשר" והנה יעזוב שאר אביו ואמו וקורבתם ויראה שאשתו קרובה לו מהם"

פרשן המקרא, רבי עובדיה ספורנו, בן המאה ה-16 מרומא מעדן את הקשר בין המשפחה לבין ההורים ונותן את הפירוש הבא:

עַל כֵּן- מֵאַחַר שֶׁבְּזאת הָרִאשׁונָה כִּוֵּן הָאֵל יִתְבָּרַךְ שֶׁתִּהְיֶה דּומָה לְאִישׁ כְּפִי הָאֶפְשָׁר עַד שֶׁיָּצַר אותָהּ מִגְּוִיָּתו, יַעֲזָב אִישׁ אֶת אָבִיו וְאֶת אִמּו וְדָבַק בְּאִשְׁתּו.

רָאוּי שֶׁיִּשְׁתַּדֵּל הָאָדָם לִשָּׂא אִשָּׁה הַהוגֶנֶת לו וּרְאוּיָה לִדָּבֵק בּו, גַּם שֶׁיִּצְטָרֵךְ לַעֲזב אֶת אָבִיו וְאֶת אִמּו, כִּי לא יִהְיֶה דִּבּוּק אֲמִתִּי בְּבִלְתִּי דּומִים, אֲבָל יִהְיֶה בְּדומִים בִּלְבַד, כִּי אָז יְכַוְּנוּ לְדַעַת אַחַת.
וְהָיוּ לְבָשָׂר אֶחָד- מְכַוֵּן בְּכָל הַפְּעֻלּות לְהַשִּׂיג הַשְּׁלֵמוּת הַמְכֻוָּן בִּיצִירַת הָאָדָם כְּאִלּוּ שְׁנֵיהֶם נִמְצָא אֶחָד בִּלְבַד.

אני מניח כי במונח "דומים" כוונתו לאורח החיים ולא בהכרח לתכונות האופי (על כך בהמשך)

בעת החדשה[עריכה | עריכת קוד מקור]

מרק איטלקי
צילם:Arnaud 25 - ויקישיתוף

מכאן עבור לאבי, יצחק מרדכי ונטורה ז"ל. בשנת 1927, עת איחוד איטליה, היהודים רוכשים השכלה ובני יהדות פיסא (כך נהגו לכתוב את שם העיר בקהילה) למדו באוניברסיטאות. אבי ז"ל סיים את לימודי הכימיה ועברללמד בבית הספר הימי בצ'יוויטווקיה ליד רומא. בשבתות הוזמן לסעוד את שולחנו נכבדי הקהילה. אחד המזמינים היה נשיא הקהילה והוא סיפר לי על כך בעת ביקורי ברומא:"בזכותי אבא מצא את רעייתו". וכך היה המעשה: לסעודה הוזמנה גם אימי. וכנראה, לפי מסורת, הוטל עליה להכין את המרק, מין הסתם "מינסטרונה משובח". אבי נלהב מהמרק, וכעבור שבועות אחדים באו בברית נישואין. במקרה זה. אכן היו "לבשר אחד" - לפי המזג - במקרה זה התבשיל, להורים לא היה משקל חשוב.

וכך פעל הפתגם הידוע: "הדרך לליבו של גבר עוברת דרך קיבתו" - לתשומת לב הכלה !

במדינת ישראל[עריכה | עריכת קוד מקור]

בשלב זה עבור למשפחתי. נישאתי לרבקה לבית כהנא בשנת 1957. עלינו לירושלים ושם למדתי באוניברסיטה העברית. עם סיום לימודי מינהל עסקים כתבתי עבודה על "בחירת תיק השקעות". והעקרון בבחירת השקעה מוצלחת היה היה שהמרכיבים יהיו שונים. הסתבר שקיים הכלל שאם מתמזגים ביחד ניירות ערך בעלי אופי שונה ניתן לקבל תוצאה טובה יותר מאשר בהשקעה בנייר ערך אחד, חוץ מזה שהסיכון פוחת.

למדתי גם סטטיסטיקה ושם זכיתי בכלל נוסף: "תרומת האינטגרציה" - כאשר בודקים תרומת שני משתנים לתופעה, אם הבחירה נאותה, התוצאה היא שמתקבל תוצאה העולה על התרומות של כל אחד מן הגורמים - פשוט אם קיים שילוב נכון אז מסתבר כי "אחד" ועוד "אחד" הם הרבה יותר מ"שניים". על תופעה זו עמדתי גם בשנים שניהלתי צוות: אם בוחרים צוות טוב, התוצאה עולה על שניתן לקבל מחברי הצוות הבודדים.

נברך את הזוג הצעיר שיזכו לכך שאחרי שיעזבו את ביתם (לא יותר מדי), ימצאו את הדרך האחד לשני, יהיו ל"בשר אחד" - בכל המובנים ואז 1+1 יהיה הרבה יותר - מזל טוב!!!

סבא דני
ומצטרפת לברכות: סבתא רבקה

הסיבה לדביקות[עריכה | עריכת קוד מקור]

פרשן המקרא, רבי יצחק אברבנאל, הוסיף:

Cquote2.svg ועל דרך זה נאמר כאן על כן יעזוב איש את אביו ואת אמו ודבק באשתו. וביאר הסבה למה יעשה כן באמרו והיו לבשר אחד הוולד. הנה א״כ אהבת אדם וחוה, ההורים הראשונים היתה מפני הדבקות שקדמם. ואהבת שאר האנשים עם נשותיהם הוא מפני הדביקות שיהיה, אחריהם בבן הנולד. אמנם כפי פשט הכתוב פשוטו מבואר שאמרה תורה שמפני היות הדבר מופלא שנעשה בתחילת הבריאה להיות האשה נעשית מגוף האדם ובשרו.

הטביע הקב״ה לזכרון זה טבע בכל יוצאי תלציו של אדם שכל איש מהם כשישא אשה, יעשה כמעשה אביו הראשון כי כמו שהאדם לא נשאר לו אהבה עם האדמה שהיא אמו ולא עם המטר שירד עליו, ונתערב בה בענין תולדתו שהוא היה במדרגת האב המוליד ועזב אהבתם ודבק באשתו כן כל יוצאי חלציו יעזוב את אביו ואת אמו וידבק באשתו כאלו היו בשר אהד לזכרון אביהם הראשון ואשתו חוה שהיו מבשר אחד.

Cquote1.svg
Community content is available under CC-BY-SA unless otherwise noted.