שבילים בגאולוגיה יום עיון במכון למדעי כדור הארץ על שם פרדי ונדין הרמן וטקס חלוקת מלגות לזכרו של אבנר לנגוצקי שנערך ביום 15 באפריל 2019
איך מוצאים חללים בתת-הקרקע ונפט בים התיכון[]
מאת: משה רשף, אוניברסיטת תל אביב
העקרון היסודי הוא "סבנות". עלינו למצוא היכן "החומר האורגני" נשלט במעמקי האדמה. וא צריך להיות נלכד בסלע. עלינו למצוא את "המלכודות". מלכודת טיפוסית מתגלה בשיטת מיפי סיסמי. התכנון והביצוע נערך בעזרת אוניה, הסורקת את שכבות קרקע הים, משם משודרית המימצאים.האוניות המודרניות כוללות אין סוף חיישנים. הכיסוע הוא גם לרוחב וגם לעומק. כל ספינה מושכת 10-12 סורקים ובין אחד לשני מרחקים של מאות מטרים. לכל ספינה 480-1600 חיישנים. המשדרים מידע על שטח של 7,000 ק"מ. בעיה היא הפעניח. יש לנו "חתך גאולוגי". הקידוח נעשה עד לאתר הנחזה ל"מלכודת"
בהרצאה הוא הציג את מפת אזורי ההפקה, מעודכים עד אפריל 2019. בסרטון מוצגים האזורים. אך לא ברורים מדי.
סכנת הגלישות ותשתית הגז הטבעי[]
מאת: עינת אהרונוב, האוניברסיטה העברית
סכנת הגלישה קיימת גם בימים ועלולה לפגוע בתשתיות הגז הטבעי וכן לגרום להצפה של חופי הים. (בארץ ישראל הדבר אירע בשנת 1759) ההרצאה עסקה בנושא: Turbidite הוא הפקדה גיאולוגית של זרם עכירות, שהוא סוג של זרם משקעים משקע אחראי על חלוקת כמויות אדירות של משקע clastic לתוך האוקיינוס העמוק" והצביע על העצמה שכרורכה בתופעה. אשר לארץ ישראל, משקעי הטורבודיטים ידועים בתור מרבצי גז ונפט, כך שדה הנפט תמר נמצא במיקום כזה. יש לזכור שגלישות ענק ימיות וטורבטניטית עלולים לגרום לצונאמי.
בהרצאה הוצגה תופעה של "גלישה" משנת 6,200 לפני הספירה מצפון-מערב אירופה, כאשר הגלים עלו לגובה עד 15-20 מטר.
מתוך ראיון ב"מקור ראשון
עינת אהרונוב ביקשה להרגיע את החששות של תושבי הצפון ואמרה כי אינה חושבת שמדובר ברעש מדאיג, או כזה שעלול לבשר על רעש חזק, אולם ביקשה להסתייג והסבירה כי לא ניתן לחזות את העתיד לבוא. "צריך לזכור שרוב רעידות האדמה חלשות ומיעוטן גדולות, ולכן היה סביר להניח שלא מדובר ברעש מקדים. עם זאת, אי אפשר לקבוע שהאירוע מאחורינו והאמת שאנחנו די מצפים לרעידת אדמה גדולה ויש סיכוי גבוה שבחמישים השנים הקרובות תהיה רעידה כזו. אנחנו לא יכולים לקבוע שהאירוע מאחורינו ותו לא".
מהויקיפדיה העברית - על הצונאמי בישראל
מחקר שנערך על ידי גאולוגים מאוניברסיטת חיפה בחופי קיסריה חשף באמצעות קידוחים תת-ימיים עדויות לארבעה אירועי צונאמי שפקדו את החוף בעבר: בסביבות שנת 1500 לפני הספירה, 100-200 לספירה, 500-600 לספירה ו-1100–1200 לספירה.מחקר: סיכוי סביר שגלי צונאמי יפגעו בישראל
המחקר העלה שקיים סיכוי סביר לפגיעת גלי צונאמי בחופי ישראל ב-50 השנים הקרובות. על פי הערכות, במקרה כזה תינתן התרעה של בין רבע שעה לשעתיים, תלוי במיקום רעידת האדמה.
ועדת ההיגוי לעניין רעידות אדמה שאחראית על הנושא בישראל, הגישה לממשלה ב-2014 דו"ח המפרט את הנזקים הצפויים במקרה של צונאמי: פגיעה תחנות הכוח של חברת החשמל, נזק למבנים לאורך החוף, הצפת נחלים וכן השבתת מתקני התפלה יוסי מזרחי האם ישראל בסכנת צונאמי?, באתר (http://www.mako.co.il/ מאקו), 24 בספטמבר 2014)
- רעידת אדמה בצפון: אירוע מקדים או רעש חולף - יאיר קראוס 7 באפריל 2018
מפירסומי המרצה - סיפורו של הר הלב
יזמי בנייה וסוכני נדל"ן אולי לא יאהבו את הקביעה הזאת, אבל בתנאים ובזמנים מסוימים, נכסי דלא ניידי עשויים להיות ניידים למדי. הקוראן אף מגדיל לעשות בעניין זה בסיפור הידוע על הר שקם מרבצו והלך לו למקום אחר, כדי לבקר את הנביא מוחמד. דבר דומה קרה לפני 50 מיליון שנה, באיזור שכיום עובר בו הגבול בין ויאומינג למונטנה. רכס הר שצלעו נמשכת לאורך כ-100 קילומטרים פשוט ניתק ממקומו המקורי ונדד למרחק 50 קילומטרים. הרכס ש"נסע לטייל", הידוע בשם "הר הלב", ריכז אליו תשומת לב של גיאולוגים וגיאו-פיסיקאים מכל העולם, שניסו לפענח את סיבת הגלישה היבשתית הגדולה ביותר הידועה על פני כדור-הארץ. ד"ר עינת אהרונוב מהמחלקה למדעי הסביבה במכון ויצמן למדע, שעבדה בשיתוף פעולה עם ד"ר מארק אנדרס מאוניברסיטת קולומביה שבניו-יורק, הציעה באחרונה הסבר לתופעה. מחקר זה תואר במאמר שפורסם בכתב-העת המדעי Geology.
ההסבר של ד"ר אהרונוב וד"ר אנדרס מתבסס על דיקים של לבה, שהם סדקים אנכיים מלאים לבה רותחת המוסעת מעלה מעומק כדור-הארץ. ב"הר הלב" חדרו דיקים כאלה חדרו דרך שכבת סלע גיר אל מאגרי מי התהום בעומק שלושה קילומטרים. הלבה הרותחת חיממה את המים, כך שנוצר לחץ אדיר שפעל בתוך ההר. המדענים פיתחו מודל מתמטי שאיפשר להם לחשב (על-פי מספר הדיקים הקיימים בהר, ומבניהם) את הטמפרטורות והלחצים שנוצרו. תוצאת החישוב הזה הראתה בבירור, שהחום והלחץ שנוצרו כתוצאה מחדירת הדיקים למאגרי מי התהום הפעילו את הכוח שהיה דרוש כדי להזיז את הר הלב ממקומו המקורי אל מקומו הנוכחי.
סרטונים בנושאי בהרצאה
האם הים התיכון התייבש לפני שישה מיליון שנה ?[]
מאת: זהר גבירצמן, האוניברסיטה העברית
בעזרת ספינה מיחודת נערכו קידוחי-עומק ברחבי קרקעית הים התיכון. נמצא שכבות בנות ק"מ אחדים של מלח וגבס. מקובל שזה עדות להתייבשות הים. האירוע התרחש כאשר מיצר גיברטר היה חסום ומי האוקיאנוס לא זרמו יותר לים התיכון. מחקר נוסף שנערך בחופי צרפת העלה כי הנהרות הנשפכים לים התיכון יש להם "המשך" לתוך הים התיכון. "ההמשך" כוסה לאחר מילוי הים תיכון מחדש בבוץ.
מדובר באחד הארועים הדרמטיים: הים התיכון התייבש, בעלי החיים שהיו בו מתו. הנושא התייבשות הים התיכון מעניין את ציבור החוקרים בעולם ונכתבו על כך לפי המשוער 1,800 מאמרים.