Family Wiki
Register
Advertisement
המפה נטענת...
המפה נטענת...

מבט מקרוב

מבט מעל

מבית כנסת סומקה לנחל חרובים עם עמיתים לטיולים, התקיים כבר, בע"ה ביום שישי, אסרו-חג שמחת תורה, ערש"ק פרשת בראשית, כג' תשרי תשע"ה (17.10.14) בהובלת אבישי בולמנקרנץ

תיאור הטיול[]

ביום ששי כג' בתשרי תשע"ה, 17.10.14, התקיים טיול 'עמיתים לטיולים' לחורבת סומקה שבכרמל, שהייתה עיירה יהודית בתקופת המשנה, כנראה הישוב הגדול ביותר בדרום הכרמל.

הגיעו לטייל אתנו 135 איש וכך, במזג אויר נהדר, יצאנו לדרך בטור ארוך וססגוני. הסבר קצר ליד משטחי בטון אחדים, שהיו פעם בסיס האימונים של סיירת גולני, והטור ממשיך בקצב מהיר לכוון דרום מערב, יורדים לערוץ עמוק של אחד מיובלי נחל מהר"ל ועולים בתלילות בעברו השני. במסעף הדרכים אנו בוחרים בדרך הפונה דרומה, לא לפני ששמנו לב לאבן גלילית מחורצת המונחת בשולי הדרך. לאחר חצית בקעת סומקה הדרך מתחילה לטפס בשולי הר סומק.

חורבת סומקה נראית במבט לאחור, משתלבת ונבלעת בנוף, אבל עכשיו אנו בדרך לחורבת דרג. עוד קצת הליכה על השביל ובין הסבכים ואנו על משטח פתוח, עם עצי זית ענפים, חורבת ישוב ונוף פתוח לכוון דרום ומערב, מרמות מנשה והר אמיר ועד בקעת מהר"ל והים התיכון. מתחתנו במשטח סלע חצובה גת יפיפיה. קצת הלאה אנחנו סופרים ארבעה עמודים מחורצים, גת נוספת ומאגר מים שנחבא בסבך. חורבת דרג היא חוה חקלאית, תעשייתית, שכנראה התבססה על שטחי עבוד בעמק שמתחתנו. זמנה של החווה מקביל כנראה לזמנה של סומקה השכנה משלהי המאה השניה לספירה ועד תחילת המאה החמישית לספירה. על העפלה להר סומק לתצפית נוף משופרת ויתרנו בגלל כמות המשתתפים הגדולה. פנינו חזרה צפונה באותה דרך בה הגענו ופנינו לחורבת סומקה.

ושוב בקעת סומקה והפעם הישוב ממש מולנו ואפילו מבחינים היטב בבית הכנסת על עמודיו המחורצים המזדקרים. לפני העליה לחורבה, ארוחת בוקר בצל שלושה אלוני תבור מפוארים וביקור במערות הקבורה הדרומיות, בהן מערת האריה והשור המפוארת. המערה נקראת כך על שום תבליט המקשט את פתחה. בבית הכנסת הקדום של סומקה, קבלנו הסבר על השלבים השונים של המבנה. ביהכ"נ הוקם בשלהי המאה השניה לספירה. תבניתו היא בזיליקה, שכיוונה מזרח-מערב, המבנה מלבני המחולק לשלושה אולמות ע"י שתי שורות עמודים: אולם התווך, המרכזי, ושתי סיטראות בצדדיו. בחזית המזרחית המפוארת נקבעו שלושת הפתחים המעוטרים של ביהכ"נ, מה שמזכיר את סגנון בתי הכנסת הגליליים.

בסוף המאה הרביעית או תחילת החמישית, נהרס ביהכ"נ בברוטאליות. חלקי אדריכלות מפוארים נותצו, עמודיו נעקרו על בסיסיהם ומה שנותר הם רק הנדבכים התחתונים של הקירות וחלקים מהחזית המזרחית ופתחיה. ניסינו לשחזר את הבנין המפואר בעזרת תרשימים מתוך פרסומיו של פרופ' שמעון דר, שחפר במקום במשך שתים עשרה שנים. בשלב השני שוקם הבנין והפעם בעזרת עמודים שהיו זמינים לבונים, אותם עמודים מחורצים שכבר פגשנו כמותם.

לא ברור עם בשלב זה שימש הבנין לתפילה ולא ברור אם יהודים השתמשו בו. ששת העמודים שנשתלו בו וקירות מאוחרים שנבנו בו, הקטינו את האולם כדי מחצית מהאולם המקורי. ברור שהעמודים אינם מקוריים של בית הכנסת, אלא עמודים בשימוש משני. ובכן מאין נלקחו ומה היה השימוש הראשוני שלהם? את חידת העמודים המחורצים של סומקה ניסינו לפתור בהמשך. ביהכ"נ ננטש במאה השביעית לספירה. רק בימי הביניים שוב יש ישוב פעיל בסומקה ומבנה ביהכ"נ הופך למבני מגורים, מלאכה ומחסנים עד שסומקה ננטשה סופית בתחילת התקופה העות'מנית.

עלינו במרומי הגבעה אל מתקן תעשייתי המורכב מ"משטחי דריכה" בדומה לגתות ומבריכות אצירה לנוזלים. במתקן מונחים שלושה "עמודים מחורצים" וברור ששימשו כחלק מהמערכת בה ייצרו משהו הקשור בגידול חקלאי ובמיצוי נוזלים ממנו. ניסינו לחשוב מה ואיך וכמובן שלא הגענו לתשובה מספקת, ממש כמו אותם חוקרים שניסו זאת לפנינו.

השעון מתקתק ועל מנת לעמוד בלו"ז אנו ממשיכים צפונה. עוברים על פני בתי מלאכה ועמודים מחורצים נוספים, עוברים ליד בור מים פעיל, משכנן של סלמנדרות (בחורף אפשר לצפות בהן) ומגיעים לגת הצפונית של סומקה, החצובה במשטחי הסלע המעטרים את שפתו המזרחית של נחל חרובים. מעט בהמשך יורדים לראות את מערת הקבורה המעוטרת בשתי מנורות שבעת הקנים ומכאן יוצאים בשביל עתיק לכוון דלית אל כרמל. השביל על גדתו המזרחית של נחל חרובים, עובר בחורש טבעי סבוך וטרשי. חצינו את נחל חרובים ואנחנו בפאתי דלית אל כרמל.

אני מקווה שכולם נהנו מהטיול. אני נהנתי מאד להוביל ולהסביר לקהל הנפלא הזה.

בעמיתות, אבישי בולמנקרנץ

Advertisement