פרקי דרי אליעזר הוא אחד המדרשים המפורסמים בימי בעלי התוספות והרמב"ם והרא"ש. חיבר אותו התנא רבי אליעזר בן הורקונוס הנקרא רבי אלעזר הגדול. (מתוך הכותרת למהדורת "ווארשא" - תרל"ד). הוא מצוטט בקרב לומדי התורה בכל הדורות. רב עמרם גאון, רש"י, הרמב"ם, הרמב"ן וראשונים אחרים. הוא כלל נ"ג פרקים העוסקים בנושאים שונים במקרא. הדיון האחרון שבהם הוא בנושא:"המלשין על רעהו אין לו רפואה" ומביא לכך שתי דוגמאות למה נקראו: צפורה כושית וברוך בן נריה כושי.
הערכה כללית[]
פרקי דרבי אליעזר היה מוכר יפה בכל תפוצות ישראל בימי הביניים, בייחוד במרחב התפוצה האשכנזית. רישומו ניכר בחיבורים רבים ומגוונים, בייחוד מתחומי האגדה, אבל לא רק בהם, ובייחוד בספרים שנתחברו באשכנז רבתי. לדוגמה, בעל הפירוש המצורף למחזור ויטרי למסכת אבות מפרט בקצרה את רשימת הניסיונות ומציין שהכול מפורש בפרקי דרבי אליעזר. ייתכן שגם הרמב"ם בפירושו למשנה המתאימה במסכת אבות נשען על פרקי דרבי אליעזר אף כי הנחה זו צריכה עיון, וכבר עמד על הקושי הזה בעל פירוש "מלאכת שלמה", שחי וכתב בתימן כמה מאות שנים לאחר הרמב"ם. הד מעניין אחר לרשימת הניסיונות המפורטת שבפרקי דרבי אליעזר נמצא במקצת כתבי היד של מדרש תהלים ("שוחר טוב") למזמור צ"ה על הפסוק "אל תקשו לבבכם כמריבה", וכבר הוכיחו חוקרים שכתבי יד אלה מייצגים בעליל את נוסח מדרש תהלים כפי שהיה מוכר באשכנז ולא בספרד ובארצות האיסלאם. שלמה בובר, שההדיר את מדרש תהלים, נמנע מלשלב את הרשימה בגוף המדרש אבל הביא את הדברים ודן בהם בהערותיו[1]
ראו גם[]
קישורים חיצוניים[]
- מהדורת ורשה תרל"ד 1874 - באתר דעת
הערות שוליים[]
- ↑ פרופ' חננאל מאק מהמחלקה לתלמוד באוניברסיטת בר-אילן במאמרו בנושא:ניסיונותיו של אברהם אבינו – מקרא, משנה, אגדה, פיוט ופירוש לפיוט