אבני החשן

אבני החשן היו המרכיב במרכזי בחשֶׁן מִשְׁפָּט היה על האֵפֹד, אחד משמונת הבגדים שנהג ללבוש הכהן הגדול בבואו אל משכן אוהל מועד ולבית המקדש. החושן היה עשוי: זהב, תכלת, ארגמן, תולעת שני ושש משזר. צורתו הייתה רבוע: זרת אורכו וזרת רוחבו. היו בו ארבע טורים של אבנים (ספר שמות , כ"ח, ט"ו-ל')

1. אֹדֶם פִּטְדָה וּבָרֶקֶת הַטּוּר הָאֶחָד:
2. וְהַטּוּר הַשֵּׁנִי נֹפֶךְ סַפִּיר וְיַהֲלֹם:
3. וְהַטּוּר הַשְּׁלִישִׁי לֶשֶׁם שְׁבוֹ וְאַחְלָמָה:
4. וְהַטּוּר הָרְבִיעִי תַּרְשִׁישׁ וְשֹׁהַם וְיָשְׁפֶה מְשֻׁבָּצִים זָהָב יִהְיוּ בְּמִלּוּאֹתָם:

על האבנים היו חקוקים שמות בני ישראל, שמות האבות וצמד המילים "שבטי ישרון"

תכונות האבנים

רבינו בחיי מציג את התכונות של אבני החשן והוא כתב: "ודע כי נמצא כתוב בספרי חכמת הטבע כי כל האבנים היקרות שבם עיקריות ושרשיות אינם אלא שתי עשרה והם אבות לכל שאר האבנים."

רבי אברהם אבן עזרא בפירושו לספר שמות כתב:"ואין לנו דרך בבירור לדעת אבני המלואים" (כ"ח, ט')

פרופ' זהר עמר מאוניברסיטת בר-אילן ערך מחקר בנושא זיהוי אבני החושן (פרים ממנו ייבוא להלן) והוא כתב

	למעשה, אין זה נועז לטעון שאין לנו שום זיהוי שיטתי ודאי לאבני החושן. כל סוגיית זיהוי אבני החושן היא בגדר השערות

.

על האבנים

התמונות כולן מ"ויקישיתוף". שם הצלם מופיע מתחת לכל תמונה.

הוספתי טור אחרון לפי הצעת פרופ' זהר עמר "לזיהוי אבני החושן (גולניות) של ימי הבית השני

מס.	השם	סמל השבט	שמות	משמעות השם המקורי	סגולות האבן	האבן ושם הצלם	הצעת זהר עמר
1	אֹדֶם	ראובן	רוּ‏בּ‏י"ן - (סמקן) Carnelian sard	צבעו אדום גדל במקומות ידועים בים ומוצאו מהים עשויה כמין ענפים שבולטים ממנו ונמשכים ממנו	אישה הנושאת אותו אינה מפלת לעולם נפלים. טוב למקשה לולד. יועיל הרבה להריון	Carnelian_sard צילם: Hyperdeath	צילם:Simon Eugster קרנליאן. האבן השכיחה ביותר בממצא הארכאולוגי במזרח הקרוב
2	פִּטְדָה	שמעון	פראשמ"א (ירקן) ומרקד"י הם אחד פרידוט	צבעו ירוק ככרתי (חציר) בכרכי הים. המרקד"' - הצבע המובחר - זיוו מבהיק ואורו מתנוצץ עד מאד ופראשמ"א-ירוקה אף היא - אך "למטה" ממנו	מקררת את הגוף ולכן נמצאת בארצות כוש שהם חמים ושטופי זימה וצריכים אליה לקרר אותם	צילם: Aramgutang	צילם: User:S kitahashi אוליבין, המכונה גם "פרידוט". אבן שהחלה להיות שכיחה בתקופה ההלניסטית , והובאה מאי בים סוף הסמוך לאתיופיה.
3	בָרֶקֶת	לוי	קַּ‏‏‏‏רבוֹ‏נְקְלָ‏"א קוורץ ותרגומו "ברקן"	נוצצת כברק ומאירה כנר. והיא האבן שתלה נח בתיבה ולכן קראה "צהר" והנביא ישעיה קראה "אקדח" על שם שקודח כגחלת	מחכימת פתי ומאירת העינים אם שוחקים אותה ומערבים במאכל ובמשתה ובשאר הסמים יועיל הרבה מאד להחכים ולפתוח הלב	Quartz_Crystal צילם:Solipsist	הגדרה שונה - גרנט. כנראה אבן הגחלת המתוארת במקורות עתיקים Garnet. Jeffery Mine, Quebec, Canada. Bureau of Mines, Mineral Specimens C\01687. צילם: Anetode
4	נֹפֶךְ	יהודה	אִזְמָ‏רֵגְדִּ‏ין והוא מראקד"י ובלשון ערבית זמור"א	ירוקה - עם זיו מבהיק	שכל מי שנושאה הופכים לו ערף לכן שמה נפך	אִזְמָ‏רֵגְדִּ‏ין - Ram-Nan	אזמרגד. נזכרת כבר במקורות יוונים קדומים. מופיעה בטבע בצורת מוטות משושים. Very fine, gem quality emerald crystal from Muzo Mine, Muzo, Vasquez-Yacopí Mining District, Boyacá Department, Colombia צילם:M.M.
5	סַפִּיר	יששכר	שפיל"י לַפִּיס לַזוּלִי	מראה תכלת שקט של ענווה - לא כמו גוונים אחרים של הצבע - כמו לוחות התורה שהיו בצבע סנפירנון שנאמר: "כמעשה לבנת הספיר"	טוב לאור העינים ולכן מעבירים אותו על העין אך גם תועיל לכל כאב ונפיחה - כמו התורה שהיא מרפאה לכל הגוף	Lapis-lazuli צילם: Hannes Grobe	הצילום מימין הוא Lapis lazuli with pyrite. Afghanistan. לזוריט. אחת מאבני החן המבוקשות בעת העתיקה. החל מהתקופה הרומית החלו לכנות בשם זה את הקורונדום הכחול היקר, שהגיע מהודו.
6	יַהֲלֹם	זבולון	פִּ‏ירְלָ"א Diamond	לבנה כולה על שם שהכסף לבן הוא סימן לעושרו של זבולון	מביאה שֵינָה על האדם	Diamond צילם: Saperaud	הגדרה שונה - כלקדון ירוק - כנראה שם נרדף לאבן "כדכוד" הנזכרת בנביאים Natural Prasiolite Quartz Green Crystal צילמה: Oshun Spirit
7	לֶשֶׁם	דן	אשטפסי"ס Amber	נמצא בו פרצוף אדם מהופך על שם ההיפוך עם סמל מיכה	אין	Amber צילם:Hannes Grobe
8	) שְׁבוֹ	נפתלי	טוּ‏רְקִיזָ‏"א וכן תרגומו: טַ‏רְקִיָּ‏‏א (יוד דגושה)	צבעו אטום בין כחול לירוק	מושכת האדם על הרכב ומצלחת אותו בענין הרכיבה כל ימיו	Turquoise צילם:Suguri F
9	אַחְלָמָה	גד	קרישטא"ל. תרגומו: עין עיגלא	דומה ליאמ"ן אלא שיש לה אדמימות	והיא מוכרת לבני אדם	Agate צילם:Hannes Grobe
10	תַּרְשִׁישׁ	אשר	קְרִיאוּ‏לִיקָ‏"א	וגון שלה דומה לגון השמן ויש שפרשן שהיא אבן עם גון תכלת ותרגומו:כְּ‏רוּ‏ם יַ‏מָ‏א, ומצינו ים ששמו תרשיש	סגולת האבן הזאת לעכל אוכל למי ששוחק אותה ומערבה במאכלו נעשה שמן כמו בברכה	Gunnar Ries Amphibol
11	שֹׁהַם	יוסף	אוּ‏נִקלִ"י בורלא -"בריל"	ונקראת שוהם ויש בה אותיות השם שיוסף מצא חן בעיני כל	לתת חן לאדם בעיני כל רואיו ומי שנושאה בבית המלכות תועיל הרבה ויהיו ודבריו נשמעים	Pinkmorganite צילם:Ragemanchoo
12	יָשְׁפֶה	בנימין	ישפי"ז - פנינה	מגוונים הרבה:אדמה, שחורה וירוקה לפי שנשתנה לבו לגונים הרבה אם יגלה מכירת יוסף לאביו	עצירת הדם	PerlmuttAusst צילם:Pudding4brains

"האבנים המתגלגות"

אבנים מתגלגלות הוא שמה של הכתבה של ארנון סגל ב"מקור ראשון" בנושא הזיהוי המדוייק של אבני החושן.

• ראו כאן את הכתבה

הסוגיות החשובות הנידונות בכתבה הן:

• הגדרת מושגים בסיסיים - בעבר הזיהוי התבסס בעיקר על תיאור ותכונה חיצונית בולטת ודרגת קושי יחסית. היום כבר נעזרים בזיהוי כימי-מינרלוגי ואטומי ובדיקת קשיות מוחלטת במִכשור מדוייק. אבנים ממשפחות מינרלים בעלי הרכב כימי ומבנה פיזיקלי שונה שלהן צבע וצורה דומה, עשויות היו להיכלל באותה קבוצה ואף להיקרא באותו שם. לעומת זאת, ישנן אבנים הנבדלות בצבעיהן ובשמותיהם, אך הן זהות מבחינה מינרלוגית. בימי קדם הן זוהו כאבנים שונות. בכתבה הוא הביא דוגמאות לכך שלמינרליים אחדים יש להם צבע דומה ותכונות נוספות דומות והשאלה איזה מהם נבחר לחושן המשפט.
• שכיחות האבנים - יש אבנים שהיו נפוצות בימי קדם ושימשו כאבני החושן, היום נפוצות בעולם אבנים אחרות (אולי). בחפירות ארכאולוגיות נמצאו כעשרים אבנים יקרות ( יוסף בן מתתיהו מצטט כי האבנים היו "יוצאות מהכלל בגודלן וביופיין, שאין הבריות יכולים לרכשם כתכשיט מחמת מחירן המופלג) ומהן כנראה נבחרו אבני החושן. לדעת החוקר, נבחרו האבנים היקרות ביותר שהיו במרחב. אולי יש לקשור זאת לממצאים הגיאולוגיים בתחום השליטה של מצרים העתיקה, בו משה רבינו הצטווה על חושן המשפט.
• התכונה המשותפת לאבנים - הקושי - המינרלוג הגרמני פרידריך מוס הגדיר בשנת 1812 את סולם מוס בן עשר דרגות למדידת קשיות של מינרלים. קשיות המינרל נמדדת במידת ההתנגדות שלו לחריצה על ידי מינרל אחר, מדריך המקובל עלינו עד היום. פרופ' עמר סבר כי בתקופת המקרא אף אחת מאבני החושן לא הייתה קשה מדגרה 7.5 וזאת בשל אפשרויות טכנולוגיות שהיו קיימות לגב חיתוך וליטוש אבנים קשות.
• ההבדל בזמינות האבנים - הביא את החוקר להשערה שהרכב אבני החושן במשכן ובבית ראשון - לפי האבנים שנמצאו במרחב השליטה המצרי, לא היה זהה להרכב אבני החושן בימי הבית השני. הן הוחלפו באבנים שהיו זמינות יותר בממלכת פרס העתיקה.

המסקנה של החוקר הוא לאמץ את תרגום אונקלוס לזיהוי אבני החושן, מקור שהוא קדום יחסית. לסיכום, הוא מגבש רשימה של אבני החושן שמומלץ לעשות שימוש בהן בעתיד, עם חידוש עבודת בית המקדש.