כל הפרטים הנכללים בדף זה, כמו בשאר הדפים בויקי זה, נועדו ללימוד ולמחקר - אין לעשות בהם שימוש מסחרי.

אם מישהו סבור שיש בכך פגיעה בזכויות יוצרים - הוסיפו הערה בתחתית הדף והתוכן יימחק מייד

ראשית ממלכת יהודה: ארכאולוגיה, היסטוריה והמסורת המקראית היא סדרת הרצאות מאת פרופ' יוסף גרפינקל במסגרת התוכנית "אבני פינה" של האוניברסיטה העברית בירושלים

אבני_פינה_ראשית_ממלכת_יהודה_-_שיעור_1

אבני פינה ראשית ממלכת יהודה - שיעור 1

ראשית ממלכת יהודה - שיעור 1 - מבוא כללי - נסקר בקצרה להלן

תיאור הקורס[עריכה | עריכת קוד מקור]

נסקור וננתח את הנתונים השונים הקיימים אודות תהליך הקמת ממלכת יהודה המקראית. כל דיסיפלינה מדעית תיסקר בניפרד, תוך ציון יתרונותיה ומגבלותיה. בתחום הארכיולוגיה יובהרו היבטים הקשורים בחפירות, סקרים, וניתוח ממצאים. בתחום ההיסטוריה יבדקו המקורות השונים מהמזרח הקדום אודות האלף השני והראשון לפני הספירה. בתחום המקרא ייבדקו המסורות הקשורות לראשית תקופת המלוכה, ומה מידת תרומתן לנושא. the המקור לתיאור הקורס

המיוחד בממלכת יהודה[עריכה | עריכת קוד מקור]

הכתובת מתל דן - מוצגת במוזיאון ישראל - חשיבותה העיקרית של הכתובת במחקר הארכאולוגי הוא שבכתובת זו מצוין "בית דוד". הכתובת היא הראייה הארכאולוגית המקובלת והאמינה היחידה שבה מוזכר דוד, שמתוארכת לזמן בית ראשון. כמו כן יש לציין שמקובל היה לתאר מלכים על פי ראש שושלת המלוכה, כפי שצויין בכתובת.

נשמרת עד היום חלק מן המסורת התרבותית -הדתית - הרעיון המונוטואיסטי - לא מוכרות היום: ממלכות עמון, מואב מצרים ועוד. המיוחד בה שמשלה בה שולשלת מלוכה אחת, מלכי בית דוד, ששלטה במשך 400 שנה - תופעה לא מקובלת (היא נפלה רק בשל כיבוש זר - מהפכה םנימית).

יש גם אפיונים בהתנהגות : לא עבדו יום בשבוע. הרומאים כינו אותנו "העם העצלן". "חוקים סוציאליים" - שחרור העבדים, היה מקובל בה איסור שימוש בשור וחמור "צער בעלי חיים"?. מתעורר השאלה, האמנם זה קרה בסוף המאה ה-11 - המאה ה-10 אולי כתבו זאת מאוחר יותר ויוחסו זאת לעבר. יש מימצאים היסטוריים - תרגום השבעים, ארכיאולוגיים - אתרים במקומות מסויימים וכמובן במסורת המיקראית.

זמנה של השולשלת. בספר מלכים ובספר דברי הימים הובאו זמני המלוכה. כאן קיימת חפיפה מסויימת בין שנות המלוכה. יש גם ספקות לגבי זמן הכתיבה.

נשארים המימצאים הארכיאולוגיים. שם ניתן להעזר במדידות פחמן ה-14 . במקרה כזה נשאר עדיין מרווח ניכר. ולכן ה"רזולוציה" תהיה גסה יותר ונדבר רק במירווח של אלפי שנים.



מה אומרת הארכיאולוגיה[עריכה | עריכת קוד מקור]

אבני_פינה_ראשית_ממלכת_יהודה_-_שיעור_2

אבני פינה ראשית ממלכת יהודה - שיעור 2

ראשית ממלכת יהודה - שיעור 2 - על ארכיאולוגיה - מחקר תולדות האדם על פי שרידי התרבות החומרית

נבחין בין ממצא נייח - מבנים וקברים וממצא נייד - כלי צור, מתכת, חרס, עץ, עצם ועוד. יש עוד אינדיקציה לקיום בני אדם והוא אתרי קבורה.

הארכיאולוגיים חוקרים הכל: צורות כלים, ארגון חברתי, שמות מסחריים, דגמי הישוב, אמנות ופולחן ואיבולוציה של האדם ואפילו קונגטיביות. שיטות החפירה: העתיקה ביותר - חפירות בשטחים קבועים, סקר - איסוף מימצאים על פני השטח (חרסים, אבני פסיפס) הצלחה מיוחדת בשיטה זו היא פומפיי (ירושלים - אין כמעט כלום שכן העיר נהרס שוב ושוב). יש שילוב סקר הוא שטחי, על שטח רחב אך מימצאיו קטנים לאחר מכן יש חפירות.

החפירות הראשונות בארץ ישראל החלו בתל חסי בשנת 1890 על-ידי פלינדרס פיטרי. עד היום פועלים בשיטות :

  • שימוש בשכבות סטרטיגרפיה - בידוד שכבות האתר על מנת שניתן יהיה להבחין בממצא הארכיטקטוני והחומרי שנמצא בכל שכבה ושכבה
  • סיווג המימצאים טיפולוגיה - תורת המיון על פי טיפוס הממצא ותיארוכו היחסי (מוקדם או מאוחר יותר מממצאים אחרים).


המרצה הציג את הספרים: קיצור תולדות האנושות והפרי-היסטוריה של ארץ ישראל (450 תמונות צבע) .

תולדות האדם מחולקת לשלושה שלבים עיקריים:

  1. ציידים ולקטים - משנים וחצי מיליון שנה עד לפני עשרת אלפים שנה.
  2. חקלאים קדומים - ביות צמחים ובעלי חיים - החלה במזרח התיכון - עד חמשת אלפים בקרוב.
  3. יושבי בתים - מאז 5,500 שנה עד היום, התחילה נמצאה בתרבות השומרית.

מבחינים גם בתקופות הפריהיסטוריות (מקביל לתקופת הציידים ולקטים) עד המצאת הכתב ולאחר מכן מתחילות תקופות ההיסטוריה של המן האנושי.

עד כאן תמצית 30 הדקות הראשונות של הסרטון, בהמשך ההרצאה הנושא הוא הפריהיסטוריה

בהמשך הוא סקר רבים מן האתרים מהתקופה הפריהיסטורית בארץ ישראל.

ראו ערך מורחב:ארץ ישראל בעת העתיקה

בין השאר המרצה סוקר את האתר המפורסם של תל יריחו

פרדיגמה - גם בארכיאולוגיה - למעשה "התפוצצות מידע"[עריכה | עריכת קוד מקור]

שלושת הארכיאולוגיים המוזכרים בהרצאה

בהרצאה הראשונה הוצגו החוקרים הראשונים. יתרונם היה בידיעת שפות, אחד מהם ידע אפילו מתרים עתיקה. היה להם גם מידע רחב במקורות. חוקר חשוב הוא זה שיש לו פרדיגמה חדשה.

מונח שהמרצה השתמש הוא פרדיגמה היא תבנית מחשבה במסגרת של תחום מדעי או בהקשר אפיסטמולוגי דומה. (לפי הויקיפדיה העברית)

מונח זה נטבע בסוף המאה ה-19. בתחילה היה השימוש במילה רווח בשדה הדקדוק. מילונים מתחילת המאה ה-20 מציינים את משמעות המילה רק בהקשר הדקדוקי של השפה או הרטורי, כתחליף למשל. בשדה הבלשנות השתמש פרדינן דה סוסיר במונח "פרדיגמה" על מנת להצביע על סדרה של אלמנטים לשוניים הדומים זה לזה.

פילוסוף המדע תומאס קון נתן למונח את משמעותו הנוכחית כאשר השתמש בו כדי להתייחס למערך הכולל של העמדות, התפיסות והשיטות המגדירים את החשיבה המדעית בתקופה נתונה. בספרו "המבנה של מהפכות מדעיות" משנת 1962 טבע קון את המונח 'פרדיגמה' בהתייחסו להשקפה הרווחת אצל קהילת מדענים העוסקת באותו תחום בתקופה מסוימת. בעקבות ביקורת שנמתחה על כך שהוא השתמש במונח 'פרדיגמה' במשמעויות רבות ושונות זו מזו, שיפר קון את הגדרתו. בנוסף, בשל האינפלציה בשימוש הלא מדויק במושג המקורי 'פרדיגמה' מאז פרסום ספרו, קון אף הציע להחליף את המונח 'פרדיגמה' במונח 'מטריצה דיסצפלינרית'. לפי הגדרתו המשופרת של קון, פרדיגמה, או מטריצה דיסצפלנרית, כוללת ארבעה רכיבים:

  1. הכללות סמליות - המרכיבים הצורניים או הניתנים להצרנה בקלות של התאוריה המדעית, כגון נוסחאות מתמטיות ניסוחי תגובות כימיות וכו'.
  2. התחייבויות מטאפיזיות של קהילת המדענים - ההסכמה בין המדענים על האונתולוגיה של התאוריה, כלומר: העצמים שקיימים בעולם ותכונותיהם.
  3. ערכים - האמונות לגבי מהי תאוריה טובה, מהם ניבויים טובים, מהם באופן כללי המאפיינים של הסבר טוב וכו'.
  4. אקסמפלאר - אוסף דוגמאות משותפות של פתרונות של בעיות, המשמשות מופת ודגם לחיקוי כיצד יש לפתור בעיות דומות.

המסקנה היא שיש נטייה להתמחות - התוצאה אין ספור מדעיים

הרצאה 7: בית דוד אכן היה[עריכה | עריכת קוד מקור]

אבני_פינה_ראשית_ממלכת_יהודה_-_שיעור_7

אבני פינה ראשית ממלכת יהודה - שיעור 7

אבני פינה: ראשית ממלכת יהודה - שיעור 7

בהרצאה פרופ' יוסף גרפינקל דן בראשית ממלכת יהודה: ארכאולוגיה, היסטוריה והמסורת המקראית ועוסק במימצאים עתיקים ומשווה אתם לאמור במקרא:
כך הוא הביא שתי כתובות, הכוללת רק את מלך ישראל, מלך יהודה איננו. מלך יהודה הופיע רק מאוחר יותר, מכאן שהמקרא נכתב על-ידי ממלכת יהודה, בתקופה מאוחרת יותר. ההנחה היא שממלכת יהודה הוקמה מאוחר יותר, אולי על-ידי פליטים ממלכת ישראל.

הכתובת המכונה קרב קרקר כוללת שורה ולפיה, אחאב מלך ישראל היה לו את מספר המרכבות הגדול ביותר מבין הצבאות בהן הוא נלחם.

  • "אחאב מממלכת ישראל עם 2,000 מרכבות ו-10 אלף רגלים.

הכתובת המכונה "מצבת מישע" שם הובאו הכתובים הבאים:

  • "ואש. גד (שבט גד). ישב. בארצ. עטרת. מעלמ (מעולם)." - לנו ידוע מהמקרא כי שבט גד התנחל בעבר הירדן רק במאה ה-13 ולא "מעולם" כמו שנרשם במצבה.
  • "לי. יהוה. ואסחב. המ. לפני. כמש " - שם השם הופיע בכתובת.

וההשוואות בין הדעות מסוכמות בלוח הבא:

ימיןצולם מההרצאה ביו-טוב

המרצה התיחס לכתובת השילוח והציג אותה לדוגמא לכתיבה ישראלית לעומת הנכתב בכתובות אשוריות. המרצה גם התיחס לאמור במקרא. ומכאן המסקנה שלו ש"מסורת הכתיבה" בממלכת יהודה" שונה מסורות כתיבה של ממלכת ארם וממלכת מואב.

המהפכה הגדולה בנושא היתה בשנת 1993, כאשר פרופ' אברהם בירן גילה את כתובת תל-דן בה הופיע גם מלך ישראל וגם מלך מבית דוד ( 850-830 לפני הספירה) . להלן הכתובת, בתרגום חופשי:

ר]כב ואלפי סוסים. [הרגתי את יהו]רם בן [אחאב]
מלך ישראל והרג[תי את אחז]יהו בן [יהורם מלך]
בית-דוד. ואשים [את עריהם חורבות ואהפוך]
את ארצם ל[שממה... ].

צפו בכתובת בתמונה לעיל

והנה מסקנה כי אכן דוד מלך היה

תכנית אבני פינה[עריכה | עריכת קוד מקור]

התוכנית היא תכנית העשרה אקדמית המאפשרת לתלמידי האוניברסיטה העברית להירשם למגוון רחב של קורסים בנושאים השונים מאלו של תחומי לימודיהם העיקריים. מדובר במסורת ארוכת שנים הנהוגה ברבות מהאוניברסיטאות בארצות הברית; מסורת המכירה בחשיבות הרחבת האופקים כבר בתואר הראשון. מאז פתיחת התכנית נבנים בכל תחום ידע קורסים חדשים במיוחד עבור תלמידי התכנית והם נלמדים בקמפוסים השונים. לדוגמא, קורסים מהתחום הניסוי (כימיה, רפואה, אסטרונומיה, חקלאות, גיאולוגיה, ביולוגיה ועוד) נלמדים בקמפוס הר הצופים וקורסים מהתחום החברתי (מדעי החברה, מנהל עסקים, עבודה סוציאלית, משפטים) ומתחום רוח משוגרים לפקולטות הניסוייות (קמפוסי עין כרם, א.י. ספרא ורחובות). בקמפוס הר הצופים הותאמו לתכנית גם קורסים קיימים במדעי הרוח והחברה שמתאימים מטבעם לקהל רחב. קורסי רוח נפתחו לתלמידי חברה, משפטים, עבודה סוציאלית ומנהל עסקים וקורסים ממקצועות אלו נפתחו לתלמידי רוח וחינוך. על תוכנית אבן פינה

Community content is available under CC-BY-SA unless otherwise noted.