המקור: איתן אילון, מוזיאון ארץ ישראל – תל-אביב אתר רשות הירקון -2005
"יש ענין רב בסקירת תולדותיו של אגן הירקון, שכן בימי קדם היה הנוף היישובי באזור שונה לחלוטין מזה המוכר לנו היום. נהר הירקון חוצה כיום את האזור הצפוף ביותר במדינת ישראל, ונתון לתהליכי פיתוח מהירים, המסכנים את עתידו כמוקד לטיולים ולבילויים. לא כך היה הדבר בתקופות הקודמות. הגבעות המשתרעות משני צדיו של העמק, שבו זורם הנהר, היו ריקות כמעט מיישוב. כך גם לגבי העמק עצמו, שהיה בוצי ומגודל צמחיית נהר, חסר נתיבי תחבורה נוחים וברובו לא נוח לעיבוד חקלאי.
להלן ייסקרו תולדותיו של אגן הירקון בתקופות השונות, ויתוארו היישובים העיקריים שקמו לאורכו. כל זאת על רקע הבנת אופיו, מבנהו והתאמתו לצורכי האדם וליכולתו הטכנולוגית באותם ימים. הבסיס לדיון הוא המחקר הארכיאולוגי של האזור בכלל ושל התלים העיקריים בו בפרט, המתנהל זה עשרות שנים. במסגרתו נחפרו, בחפירות שיטתיות ומתוכננות, כמעט כל הערים החשובות שקדמו לאורך הנהר. בחפירות הצלה מזדמנות ובסקר ארכיאולוגי משלים נבדקו אתרים קטנים רבים – כפרים, חוות, מתקני חקלאות ומלאכה וקברים. ריכוז כל המידע המצטבר מאפשר לסקור את תולדות האזור ולתאר את אתריו."
להלן יתוארו בקצרה האתרים הארכיאולוגיים העיקריים באגן הירקון. (הםירוט: ציון תולדות חקירתם וחפירתם הובאו בקישור לעיל. האתרים יופיעו בסדר שבו הם נמצאים במורד הנהר, ממזרח למערב.
מגדל צדק[]
מכלול המבנים הגדול מתנשא על גבעה בשולי הר שומרון, מעל ראש-העין. חשיבותו נעוצה בשליטתו הטובה על דרום השרון ואגן הירקון ואילון בכלל, ועל "מעבר אפק" האסטרטגי בפרט. על המשקוף חרותה כתובת יוונית: "מקום מות קדושים של הקדוש קיריקוס", המעידה על כך שנלקח בידי הצלבנים מאחר קבורה ביזאנטי סמוך. נראים שרידי הכפר הערבי שבו התבצר הצבא העיראקי במלחמת העצמאות.
עזבת צרטה[]
עזבצ צרטה הוא יישוב קטן מימי ההתנחלות של בני ישראל (המאה הי"ב-י"א לפני הספירה]. בו התגלה הממצא החשוב ביותר באתר – חרס שעליו נחרתו עשרות אותיות בכתב הכנעני הקדום, לרבות רשימה מלאה של כל אותיות הא"ב.
תל-אפק – אנטיפטריס[]
הנקרא בטעות "מבצר אנטיפטריס". זו הייתה אחת הערים החשובות ביותר בארץ-ישראל, עובדה המתבטאת הן בממדיה (120 דונם) והן בתולדותיה הרצופים במשך 5000 שנים. החפירות העיקריות בתל נערכו בידי משלחת של אוניברסיטת תל-אביב בראשות פרופ' משה כוכבי. בראש התל, בתחומי המבצר התורכי "בינאר באשי", התגלו ארמונות העיר הכנענית. מדרום למצודה נחפר חלק מהעיר הרומית-ביזאנטית אנטיפטריס. ממזרח למצודה התורכית, השתמרו מבנים ובריכות של המפעל המנדטורי (1936), ששאב מים מהירקון כדי להובילם לירושלים.
טחנת אל-מיר[]
זו טחנת הקמח הראשונה בנהר, ולאור קרבתה לאנטיפטריס, אולי גם הקדומה שבהן. כיום היא מצויה בתחומי הגן הלאומי מקורות הירקון,
חוות קסאר[]
סמוך לטחנה מצויים שרידיה של חוות קסאר – ערבי עשיר מיפו, שהקים כאן משק חקלאי במאה הי"ט, ותכנן לגדל בו, בין היתר, גם קנה סוכר. נותרה כאן באר האנטיליה שבנה קסאר ובריכת האגירה לצדה.
טחנת אבו-רבאח[]
מצוייה ממערב לכביש בין פתח-תקוה להוד-השרון, ומצפון לכביש חוצה שומרון. מבנה זה, ובו שני חדרים, השתמר עד היום באתר. ערב מלחמת העולם הראשונה שכלל אבו-רבאח את הטחנה, ושילב בה טורבינות גרמניות, שחלקים מהן עדיין מצויים במקום. ציוד שימש גם לשאיבת מים להשקיה.
תל-קנה[]
תל קדום זה מתנוסס מצפון לירקון, לצד שפך נחל קנה אליו.אולי אחת מ"בנותיה" של העיר הראשית באזור – אפק.
פרוחיה[]
אתר זה מצוי מצפון לכביש חוצה שומרון, בסמוך אליו, לצד תחנת המיתוג של חברת החשמל. סמוך לכניסה לתחנת החשמל השתמר גשר אבן נאה בעל קשת אחת. הוא נבנה בתאריך בלתי ידוע מעל אפיק נחל שילה, כדי לאפשר לדרך התורכית שכם-יפו לחצות אותו. בהמשך הדרך התורכית מזרחה, במרחק כ300- מטר, היא חצתה את הירקון בגשר אבן נוסף. זה פוצץ על ידי הצבא התורכי הנסוג במלחמת העולם הראשונה, ושרידיו – מסד אבן מוצק בגדה הצפונית של הנהר וקורות ברזל אחדות – עדיין נראים כאן היטב.
אום-מלבס[]
אום-מלבסזהו אתר הקדום בתחומי פתח-תקוה. הוא מצוי באזור התעשייה קריית אריה, ונסקרו בו ממצאים מהתקופה הרומית-ביזאנטית ומהתקופה העות'מאנית.
תל-זיתון[]
תל קדום קטן, המצוי בשוליה הצפוניים של בני ברק, סמוך לתחנת הרכבת. בחפירות מצומצמות, שערך בו ד"ר יעקב קפלן המנוח, התגלו מבנים וממצאים משלהי תקופת הברזל ומהתקופה הפרסית – ימי שיבת ציון. התגלית החשובה ביותר היא חרס, שעליו נחרת השם "חשוב", שמה של משפחת כוהנים ידועה.
עשר טחנות[]
טחנת קמת גדולה זו, אולי הגדולה ביותר בארץ ישראל כולה. קרויה למעשה "טחנת הדר", אך ידועה יותר בשמה "עשר טחנות". היא מצויה ממערב לגשר שבו חוצה דרך הרצליה את הירקון (מצפון לקניון רמת-גן). ידוע שפעלו כאן שניים או שלושה מבני טחנה, ובהם לפחות 20 זוגות אבני רחיים. חלק מהטחנה הצפונית שנחשף עתה הראה, שהשתמרות המבנה מרשימה מאוד – כדי גובה של שלושה מטרים ומעלה.
תל-גריסה[]
תל-גריסה או בכינוי הר נפוליאון, שרידה של העיר הגדולה וחשובה זו חבויים בגבעה גדולה, המתנשאת בשוליה הצפוניים של רמת-גן, מצפון לרחוב אב הלל. זו הייתה עיר חשובה ביותר באגן הירקון התחתון במשך התקופה הכנענית. בחפירות נחשפו חלקים ממערכת הביצור הגדולה של העיר הכנענית – חומות וחלקלקה (ציפוי המדרון של הגבעה) חלקי ארמונות ומפעל מים מרשים.
שבע טחנות[]
טחנה קמח בעלת שבע מערכות טחינה. היא שוכנת לרגלי תל-גריסה, בתחום פארק הירקון. הטחנה, שפעלה עד שנת 1936, נהרסה מאז חלקית וכוסתה בסחף.
תל-קסילה[]
תל זה, המצוי בתחומי מוזיאון ארץ-ישראל, תל-אביב, הוא אתר הראוי ביותר לביקור מבין היישובים הקדומים באגן הירקון. זאת, כיוון שחלקים נרחבים יחסית בו נחשפו בחפירות שיטתיות, והוכשרו היטב לביקור: השטח מטופל היטב, הוצבו שלטי הסבר דו-לשוניים, כמה מהמבנים שוחזרו ובמקום מצוי גם ביתן המציג מבחר ממצאים מהתל.
תל-כודאדי[]
תל כודאדי אתר קטן זה שוכן בצדו הצפוני של שפך הירקון לים, סמוך לתחנת הכוח רידינג. נראה שהמצודה שנחשפה בו שמרה על נקודת החצייה של הירקון על ידי הדרך הראשית מיפו צפונה, ואולי גם על המעגן בשפך הנהר. בתום מלחמת העולם הראשונה הוצבה עליהם מצבה (למעשה עמוד שיש שנגנב מחורבות אפולוניה) שבה מתוארת, בעברית ובאנגלית, חציית הירקון במקום זה על ידי הצבא הבריטי בהתקדמותו צפונה.