Family Wiki
Advertisement

אגרות ארץ ישראל - שכתבו היהודים היושבים בארץ לאחיהם שבגולה, מימי גלות בבל ועד שיבת ציון שבימינו, קיבצן וביארן אברהם יערי. [1]

לעיין בספר ניתן במאגר Hebrew Books

מתוך המבוא[]

אברהם התיחס במבוא למקומו של הספר בתולדות ישראל. הוא עמד על התופעה שהקשר בין העם לבין הארץ לא פסק מאז הגלות ועד לשיבת ציון. ביטוי לכך בדרכים הבאות:

  1. שליחים שיצאו מהארץ לגולה.
  2. עולי רגל שעלו מהגולה לארץ.
  3. אגרות שכתבו יהודי ארץ ישראל לאחיהם בגולה.

הספר עסק בדרך השלישית, כמובן, מתוך דגש לסיפור החוויות שלהם על הדרך לארץ ןעל התיישבותם בה. בדרך כלל, היה זה עבורם זעזעו. המפגש עם ארץ ישראל ועם התושבים שהיו בה לא תאם את הציפיות שלהם בגולה על הנעשה בארץ ישראל. אך לאחר ההפתעה הראשונה, כאשר הגיעו לאחיהם ונכחו לראות את השרידים היהודיים בארץ, ביחוד בירושלים, הם חשו בחדוה על אשר זכו להגיע לארץ. יחד עם זאת, מורגש היטב הצער למראה החורבן ומיעוט הישוב.

מוטיב חשוב הופיע במכתבים והוא הקריאה להצרף ליישוב היהודי הקטן שהיה בארץ. לשם כך הוצגו שבחי הארץ, קדושתה ושפע פירותיה.

ר' אליהו מפירארא לבניו[]

בתחילת האגרת נאמר:"אגרת ז־ נכתבה מירושליש בידי ר׳ אליהו מהעיר פיראדא באיטליה לידי בני־ אשר בפירארא. אין זו האגרח הראשונה (Ferara) שכתב, כי כבל כתב לפניה אגדות אחרות, ומחשש שמא לא הגיעו לתעודתן הוא חוזר וכותב, אולם ניבר שגם אגרה זו נכתבה סמוך לעליתו של ד׳ אליה-.הכותב עלה ביחד עם קרובים דרך מצרים. עוד בטרם הגיע למצריפ מת עליו בדרך נכדו יעקב. במצרי:: מת עליו בן זקוניו מנחם וידיד בשם יצחק. הוא הגיע לירושלים ביום ב״ו אייר.

המקור, הספר במאגר Hebrew Books

ר' אליהו מהעיר פירארא כתב לבניו בשנת 1435 (תקופה בה הישוב היהודי בירושלים היה דל במיוחד) , כי בקשו ממנו ללמד בבית המדרש פרק במשנה תורה לרמב"ם וגם הלכה עם פירוש רש"י ולאחר מכן מינו אותו לדיין.

הוא סיפר על מגיפת דבר שפשטה בארץ . המזונות בארץ ברוחב ובשפע "יתברך ה'" מכל המקומות אשר דרתי בהם בארץ מערב.

על ירושלים הוא כתב שהיא מונה 90 נפשות. הפרנסות העיקריות:מלאכת הנגרות, מסחר, מלאכה צרפות, רצענות מלאכת המשי ומלאכת הבשמים. הם אינם בקיאים במלאכת המרקחת והכישופים ובמלאכת הרפואה (בניגוד למקובל בארץ מוצאו - איטליה).

עוד על יהודי ירושלים הוא כתב בשנת 1437 כי הנשים עוסקות באריגה. ומצבם החומרי והמוסרי טוב". ראשי הקהל דרשו ממנו ללמד אותם והוא מספר כי לימד שלוש פעמים ביום גמרא עם תוספות ומפסקי הרמב"ם. בתמורה "ויקצו לו שכר הגון" ‏‏[2].

לבניו הוא גילה כי יהודי בבל שמעו על עשרת השבטים והוא תיאר היכן כל שבט ושבט נמצא: בני משה, שבט מנשה, דן, נפתלי, גד, אשר, יששכר, זבולון ואפרים ועד [[הודו] הגיעו.

על יהדות אתיופיה[]

הרב אליהו מפרארה כתב באיגרתו משנת ה'קצ"ה (1435) עדויות שקיבל מיהודי שהגיע מהממלכה היהודית באתיופיה. באיגרת נכתב שממלכת ביתא ישראל היא ממלכה עצמאית ששולטים בה מלכים, שרים ויש לה צבא גדול שאיתו הם נלחמים כנגד החבשים הנוצרים:

Cquote2.svg כמדומה לי שקדמתי להודיעכם מה שספר לי בחור אחד יהודי על אודות אנשי מקומו שהם אדונים לעצמם ואינם ברשות אחרים וסביבותיהם אומה גדולה נקראת חוב"ש ומתנצרים בשתי וערב על פניהם, ותמיד נלחמים הם בהם רק לעתים... Cquote1.svg
– ‏‏‏‏הרב אליהו מפרארה, אגרות א"י, יערי עמ' 88

הרב אליהו מפרארה ממשיך וכותב על שפתם של היהודים הללו וכן מגלה באיגרת זו שאין להם את התלמוד והמשנה הכתובה, בהמשך מדווח שבחלק מהמנהגים מזכירים את הקראים ובחלק את הרבניים:

Cquote2.svg ...והעברים ההם, להם לשון בפני עצמם לא עברי ולא ישמעאלי ויש להם התורה ופירוש עליה על פה, ואין להם לא התלמוד ולא הפוסקים שלנו וחקרתי ממנו בכמה מצות, בקצתם נוטים לדעתינו ובקצתם נוטים לדעת הקראים ויש להם מגלת אסתר אבל לא חנוכה ורחוקים ממנו מהלך ו' חדשים ובארצם נהר גוזן... Cquote1.svg
– ‏‏‏‏הרב אליהו מפירארא, אגרות א"י, יערי עמ' 88

המקור הויקיפדיה העברית:יהדות העולם על ביתא ישראל: המאה ה-9 - המאה ה-15

אגרת רבי גרשון מקיטוב מחברון[]

אגדת י ׳ אבדהמ גרשון מקיטוב מחברון אל גיסו ר׳ ישראל, כעל שם טוב

האגרה שלפנינו היא היחידה שנשארה לפליטה מתוך אגרות רבות שכתב — נכתבה שמתברר בתוכה בחברון, בשנת השנייה לעליתו של הכותב, היינו בשנת תק״ח (1748). בראש האגרת הוא מתאר את בדידותו ואת געגועיו לקרוביו ולידיריו. חכמי חברון הספרדים נוהגים בו אמנם כבוד גדול, אבל ״אין הטבעים שוות ואין הלשונית שוות ואיש אשר כלבבי לא מצאתי ואבי נכה רוח ונעצב על בני שהנחתי אותו כצאן בלא "רועה״.

אח״כ הוא מתאר את בואו ידושלימה ואת הפצרותיהם של האשבנוים שיהא להם לרב, ואת סירוביו באמרו בלבבו: ״בל ימי ברחתי מהכבוד, בודאי עכשיו הוא מעשה פלוני [ריצו הרע], היה צד אותי במצודות הגאוה בידושלים׳.

אח״ב הוא מתאר אר. הישוב ברברון בתוך החצר והגיטו). את םדר הלימוד, ואת היחסים הטובים עם הערבים. הוא הזכיר את החכם הספרדי היחידי שנעשה לקדוש וצדיק .

הוא המשיך:" וכתבתי לכם שלישית וגם רביעית עם זאת הפעם, ובכל פעם אני מאריך בשביל שכונתי לעשות נחצ רוח1 ואתם אינכם כותבים לי כ״א פעם אחת, וב״כ אתם מקצרים עד שאני רוצה לטעום מתוק לשונם ואינם, אם הייתם יודעין כמה נח״ר אתם עושים לי וכמה היא המצוה כשאתם .כותבים לי אגרות שלומים ואם הייתם כותבים לי בכל שו"ש...

ומסיים:"בכן בקשתי שתלמוד לכתוב בעצמך כי זה הוא דבר גדול, כל יום תניח שעה אחת מדברים בטלים שלך ותלמוד לכתוב בזאת השעה, ועליך תבוא ברכת טוב, קנצי למילין,״" ד׳ יאריך שנותיו 1 ותהיו בטוב ובנעימים ובהשקט ובטח.

הק׳ אברהם גרשון הכהן זללה״ה."״

האגרת כולה בקישור לעיל

הערות שוליים[]

  1. תל אביב, תש"ג; מהדורה שנייה, תל אביב, תש"י; הדפסה חוזרת, רמת גן, 1971
  2. ‏אוצר ישראל ירושלים עמ' 204‏
Advertisement