המפה נטענת...
המפה נטענת...

מבט מקרוב

מבט מעל

תל בית ירח הוא תל המצוי לחופה הדרומי מערבי של הכנרת בו נמצאים שרידי העיר העתיקה "בית ירח". צילמה:Hanay

אוהלו, היום, כפר נופש בדרום-מערב ים-כנרת, סמוך למקום צאת נהר הירדן ממנו. בעבר היה מוסד חינוכי, אשר עבר לקצרין.

האתר נקרא על-שם מנהיג שוחני של תנועת העבודה, ברל כצנלסון, אשר עבד בחצר כנרת. הוא קבע את מקומו באוהלו .

תל ירח[עריכה | עריכת קוד מקור]

בקרבתו נמצא קברו. הוא ממוקם במרומי תל בית-ירח - הוא תל המצוי לחופה הדרומי מערבי של הכנרת בו נמצאים שרידי העיר העתיקה "בית ירח".

אזכורים קדומים של העיר וזיהוי העיר
הזיהוי של העיר אינו ודאי, כבר במאה ה-19 הוצע לזהותה עם "בית ירח" או "אריח" שמופיעה בתוספתא בכורות פ"ז, ד': "נהר היוצא ממערת פמיאס, ועובר בימה של סופני, ובימה של טבריה, אע"פ ששמו ירדן - אין מתחשב עם הירדן. איזהו ירדן מבית ירחו ולמטה". וכן בתלמוד הבבלי שם : "אין ירדן אלא מבית ירחו ולמטה" (התלמוד הבבלי, מסכת בכורות, נ"ה, ע"א). גם בירושלמי היא נזכרת: "שני אבטוניות היו, בית ירח וצינברי" (התלמוד הירושלמי, מסכת מגילה פ"א ה"א, בדפוסים הרגילים - דף ב' עמ' ב'. וכן בבראשית רבה פרשה צ"ח אות כ"ב (על הפסוק "מאשר שמנה לחמו")).

זהוי אפשרי נוסף - שהעיר היא צינַבַּרֵי, הנזכרת לעיל בתלמוד הירושלמי ובבראשית רבה, ומוזכרת גם בכתבי יוסף בן מתתיהו בצורה "Sennabris" (מלחמות היהודים ד', 8, 2, ו-ג', 9, 7).

זיהוי נוסף אפשרי, אבל פחות מקובל הוא זיהויה עם "פילוטריה" שבנה תלמי השני[1]

בעיר התגורר האמורא רבי לוי, וכן מוזכר אירוע של שרפת ספר תורה בעיר (תלמוד ירושלמי, מסכת מגילה, פ"ג, ע"ד). (מהויקיפדיה העברית)

בית הקברות כנרת[עריכה | עריכת קוד מקור]

בית הקברות על שפת ים כנרת

מפגש_בקבוצת_כינרת_של_אנשי_138_עמירם_אידלמן_ב_1_1_2011

מפגש בקבוצת כינרת של אנשי 138 עמירם אידלמן ב 1 1 2011

הקבר הראשון בבית הקברות נכרה בשנת 1911 מספר חודשים לאחר השביתה הגדולה בחצר כנרת. בית הקברות שימש את תושבי המושבה כנרת, ובמשך הזמן גם את קבוצת כנרת, אנשי ההסתדרות ואנשי תנועת העבודה. הקבר הראשון שנכרה בבית הקברות היה קברו של "מנחם מנדל שמואלוביץ" שהיה אחד האריסים בבית המוטור. הוא נרצח בעת שיצא להביא לחם ממושבת כנרת. ההחלטה הייתה לקבור אותו ליד ים כנרת.[2]

בבית הקברות קבורים אישים מפורסמים בני העלייה הראשונה והשנייה, ובהם רחל המשוררת, ברל כצנלסון, שאול אביגור, אברהם הרצפלד ואחרים. כמו כן קבורים בו גם המשוררת אלישבע ביחובסקי, וכן מנהיגים ציונים סוציאליסטים שנפטרו ונקברו בגולה, ועצמותיהם הועלו ארצה לאחר הקמת המדינה, כמו משה הס, דב בר בורוכוב ונחמן סירקין. בבית הקברות פינה מיוחדת לשמואל יבנאלי, שליח הקונגרס הציוני שעסק בהעלאת "תימני כנרת" (ראו להלן) ארצה בשנת 1909. כמו כן, ישנן בבית הקברות מצבות של אנשי השומר הקבורים בכפר גלעדי, וכן קברו של שמואל סטולר, מראשוני קבוצת כנרת וחתן פרס ישראל לחקלאות.

בבית הקברות חלקה מיוחדת שהוקצתה לתימני כנרת (ראו להלן). לאחרונה, עם פרסום ספרו של פרופסור יהודה ניני "ההיית או חלמתי חלום, תימני כנרת – פרשת התיישבותם ועקירתם", נחשף סירובם של תושבי הקבוצה והמושבה לקבור את מתי תימני כנרת בבית הקברות עצמו, ורק לאחר זמן מה הוקצתה להם חלקה נפרדת בבית הקברות.

חלקה נוספת מיוחדת לגולי תל אביב אשר הגיעו לכנרת לאחר שגורשו בשנת 1917 מתל אביב. 52 נפש הגיעו לחצר כנרת וחיו שם בתנאים קשים. 10 נפטרו ונקברו תחת גל אבנים ללא ציון. בשנות החמישים הציבו חברי כנרת על כל אחד מהקברים מצבה ובה נכתב "אלמוני מגולי יהודה". שמות הגולים שנפטרו, אשר התגלו בארכיון הציוני ב-1991, מונצחים במצבת זיכרון שהוקמה בלב בית הקברות, סמוך לחלקה זו.

המשוררת והפזמונאית נעמי שמר, בת כנרת, קבורה אף היא בבית הקברות.


תמונות מהאתר[עריכה | עריכת קוד מקור]


הערות שוליים[עריכה | עריכת קוד מקור]

  1. רות הסטרין, בית ירח, האנציקלופדיה החדשה לחפירות ארכאולוגיות בארץ ישראל, עמ' 175
  2. ברכה חבס, החצר והגבעה הוצאת עם עובד, עמ' 36
Community content is available under CC-BY-SA unless otherwise noted.