קטעים בערך הזה מבוססים על ערכים מקבילים בוויקיפדיה העברית
אוליבין מארץ ישראל
אוליבין הוא מינרל נזוסיליקטי (סיליקט במבנה דמוי איים), שנוסחתו הכללית Fe,Mg)2SiO4). המינרל הוא בעצם שורת מינרלים איזומורפיים, כלומר תרכובות דומות בהרכבן , שבהם כמויות משתנות של מגנזיום וברזל. הרכבן נע בין שני הקצוות: מפורסטריט (Mg2SiO4) המכיל מגנזיום בלבד, ועד פאיאליט(Fe2SiO4) המכיל ברזל בלבד. האגודה הבינלאומית למינרלוגיה אינה מכירה יותר בשם אוליבין כשם חוקי למינרל, אלא רק כתערובת בין פורסטריט לפאיאליט. על שם האוליבין קרויה קבוצת האוליבין, משפחה של מינרלים במבנה דומה.
תפוצה[]
האוליבין הוא אחד המינרלים הנפוצים ביותר. בשל נקודת ההתכה הגבוהה של האוליבינים הם הראשונים בשורת בואן להתגבש מתוך מגמה מאפית עשירה במגנזיום וענייה בסיליקה. מבין האוליבינים, מתגבש הפורסטריט ראשון והפאיאליט מתגבש אחרון, ורק אחריו מתחילים להיווצר מינרלים אחרים כדוגמת פירוקסן. ההתגבשות המוקדמת של האוליבין היא הסיבה שניתן למצוא גרגרי אוליבין בתוך לבה מותכת. האוליבין מצוי בסלעי יסוד מאפיים עד אולטרה־מאפיים כדוגמת גברו, ובזלת. סלעים אולטרה־מאפיים מסוימים בנויים מאוליבין בלבד והם קרויים דוניט (dunite) או פרידוטיט (peridotite). לפרידוטיט יש הרכב כימי זהה להרכב של המגמה הנוזלית בתוך מעטפת כדור הארץ, ולכן זהו המינרל הנפוץ ביותר בכדור הארץ מבחינה כמותית, אף שעל פני השטח ובקרום כדור הארץ אינו כה נפוץ.
האוליבין הוא המינרל העיקרי בסלעים מותמרים מסוימים, למשל באבן שיש שנוצרה מהתמרה של דולומיט או סלעי משקע אחרים שלא היו טהורים. סלעי משקע שהכילו ריכוז גבוה יחסית של מגנזיום ותכולת סיליקה נמוכה נוטים ליצור אוליבין עשיר במגנזיום כלומר פורסטריט. אוליבין או מינרלים דומים שנוצרו בלחץ רב מהווים 50% מהקרום ומהמעטפת העליונה של כדור הארץ, לכן זהו אחד מינרלים הנפוצים ביותר בכדור הארץ מבחינת כמות.
ניתן למצוא אוליבין בסלעי הבזלת של צפון ארץ ישראל.
במטאוריטים שהרכבם ברזל־ניקל נתגלה אוליבין כגבישים גדולים, שלעתים היוו 50% מנפח המטאוריט. פרוסות דקות שנחתכו מהמטאוריטים ועברו ליטוש דומות ביופיין לויטראז', בשל האפקט של פלדה מלוטשת משובצת בגרגרים של אבני החן הירוקות של האוליבין. אוליבין נתגלה גם על הירח ועל מאדים.
תכונות[]
- צבע: צבעו האופייני ירוק־זית ומכאן מקור שמו (Olive בלועזית), אם כי לפעמים הוא מקבל גוון אדמדם בשל התחמצנות הברזל שבו. האוליבין שייך לקבוצת המינרלים המֶלנוֹקרטיים (בעלי צבע כהה).
- מבנה: קבוצת המינרלים האוליביניים מאופיינת במבנה אטומי ארוז בצפיפות שבה הטטרהדרונים של הסיליקה (SiO4) נפרדים זה מזה וקשורים באמצעות יונים של ברזל או מגנזיום, מבנה המשייך את האוליבינים לקבוצת הנזוסיליקטים (מבנה דמוי איים). כל טטרהדרון של סיליקה מוקף בארבעה אטומי ברזל (או מגנזיום), וכל אטום של ברזל (או מגנזיום) משותף לשני טטרהדרונים של סיליקה.
- יציבות: האוליבין הוא מינרל בלתי יציב. ככל שנקודת ההתגבשות של מינרל גבוהה יותר כך הוא יציב פחות, והאוליבין הוא המינרל הראשון להתגבש בשורת בואן. האוליבין מתפרק בתהליכי בלייה, בעיקר בלייה כימית, לחרסית. אוליבין יכול להשתנות למינרל סרפנטין, המצוי בסלעים מסוג קימברליט, אופיוליט וגברו, שהרכבם המקורי הכיל כמויות גדולות של אוליבין. במקרים מסוימים הסרפנטין מחליף את האוליבין בצורה של פסאודומורפיזם, כלומר הגבישים של הסרפנטין משמרים את מבנה הגביש של האוליבין.
שימושים[]
- אבני חן:
- פרידוט (Peridot - השם בצרפתית לאוליבין) היא סוג של פורסטריט (אוליבין עשיר במגנזיום) בעל צבע ירוק־צהוב שנוהגים להשוותו לצבע הירוק של האזמרגד. הצבע נגרם עקב נוכחות של יוני ברזל במינרל. הפרידוט בעל הצבע הנאה ביותר מכיל פחות מ-15% ברזל וכולל יסודות קורט של ניקל וכרום. לעומת הפורסטריט, לא נוהגים להשתמש בפאיאליט כאבן חן בשל צבעו הכהה עקב תכולת הברזל הגבוהה שבו. מחירו של הפרידוט נמוך יחסית ומקובל לתת אותו במתנה לילידי אוגוסט.
- קריסוליט (chrysolite) שם שמקורו ביוונית (צרוף של זהב ואבן) והיה מקובל בגרמניה לתיאור אבן חן אוליבינית. כיום נהוג לקרוא כך לאוליבין בגון ירוק צהבהב בלבד.
- אזמרגד של ערב (Evening emerald) שם שתכשיטנים הדביקו לפרידוט בניסיון להגדיל את ערכו.
- תעשייה: המינרלים האוליביניים מאופיינים בטמפרטורת התכה גבוהה מאוד ולכן משמשים לתעשיית לבנים חסינות אש.