המפה נטענת...
המפה נטענת...

מבט מקרוב

מבט מעל

אתר בעל חשיבות יוצאת דופן בו נמצאו שרידי עיירה החשמונאית ובית כנסת עתיק. בחודש מרץ 2012 אישרה ועדת השרים לתכנית מורשת ושימור אתרים את שימור ושדרוג האתר הארכיאולוגי אום אל-עומדן המציג רובע חיים שלם של יישוב יהודי מתקופת החשמונאים.

בעת ההכנות לסלילת כביש שדרות החשמונאים, באפריל 2001, התבצעו חפירות ארכיאולוגיות על ידי רשות העתיקות אשר חשפו שרידי יישוב יהודי מהתקופה החשמונאית (מהמאה הראשונה לפנה"ס). במקום נמצאו שרידי בית כנסת עתיק (המאה השנייה לספירה).

השרידים שנחשפו מעידים על יישובו של האתר החל מהתקופה הפרסית ועד לתקופה הערבית הקדומה. עיקר השרידים שנחשפו שייכים לישוב יהודי שנוסד במאה השנייה לפני הספירה והמשיך להתקיים ברציפות לכל אורך התקופה הרומית הקדומה, עד למרד בר כוכבא במחצית הראשונה של המאה השנייה לספירה.


שרידים אלו כוללים את המבנה החשוב מכולם שהוא בית הכנסת, שבודדים כמוהו נחשפו עד כה באתרים ארכיאולוגים בארץ. מנהל החפירה מטעם רשות העתיקות, אלכסנדר און, מסר כי מבנה בית הכנסת דומה מבחינת הבנייה והתכנון לבתי הכנסת שנחשפו בחפירות ארכיאולוגיות בגמלא, במצדה ובהרודיון.

הממצאים של בית הכנסת מתקופת בית שני הם בעלי ערך תרבותי, ארכיאולוגי ושימורי ברמה הלאומית. בבית הכנסת נתגלו ארבעה ספסלים סביב האולם המרכזי ושתי שורות של ארבעה עמודים בכל צד. בסמוך לבית הכנסת נחשפה חצר גדולה ובה שתי יציאות אשר הובילו למערכת מסתור המתוארכת למאה השנייה לספירה.

שרידי המבנים מהתקופה החשמונאית מאופיינים במספר רב של חדרים בעלי חצרות גדולות, בורות מים, בתי בד לשימוש עצמי ומתקנים ליצור חקלאי. שרידי טיח צבעוני שנתגלו על ריצפת בית הכנסת מעידים כי קירותיו היו מכוסים בטיח בגווני אדום, כתום ולבן.

סימני שריפה וממצאי קרמיקה ומטבעות שנתגלו במקום, מעידים כי בית הכנסת נשרף בתחילת המאה השנייה על ידי הרומאים.

איך מגיעים האתר נמצא סמוך לצומת לשד' החשמונאים פינת שד' בגין (שכונת מוריה) בסמוך לרחוב מנחם בגין.


המקור: אתר העיר

מהויקיפדיה העברית[עריכה | עריכת קוד מקור]

אום אל עומדן - הועלה על־ידי McKaby

אום אל עומדן (או אום אל עמדאן) נמצא מצפון לכביש המחבר את מודיעין עם כביש 3 הארצי, בקצה של שכונת בוכמן (מוריה) במודיעין.

בהתאם לניתוח הממצאים הארכיטקטים והסטרטיגרפים של האתר, ניתן להבחין בשלוש שכבות עיקריות, אשר תוארכו בעזרת מטבעות ישנים וכלי חרס שנמצאו. הממצאים הראשונים הם מן התקופה הפרסית מהמאה החמישית עד לשלישית לפנה"ס. בנוסף להם אף נמצאה כמות מועטה של כלי חרס מן התקופה ההלינסטית מהמאה השלישית עד לשנייה לפנה"ס. ואף נמצאו שרידים רבים מהשנים המאוחרות של המאה הראשונה לספירה, לתחילתה של המאה השנייה לספירה.

בגלל הממצאים מימי מרד החשמונאים יש ארכיאולוגים הטוענים כי היה זה כפר חשמונאי.

מהחפירות שנערכו מטעם רשות העתיקות בחורבת אום אל-עומדן ניתן לזהות את החורבה ככפר. הכפר כולל סמטה מרכזית רחבה, סמטאות צרות הניצבות לה, גת, מבני מגורים ומבני ציבור, בהם בית כנסת (מהעתיקים בארץ) ומקווה טהרה. כמו כן, נחשפו במקום שלוש מערכות קבורה. בנוסף על כך, נתגלו במקום חותם אבן ועליו כתובת בארמית, כלי חרס, מטבעות מתקופות המרד הגדול ומטבעות בר כוכבא.

לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]

  • אלכסנדר און ושלומית וקסלר-בדולח, "ח' אם אל-עומדאן", חדשות ארכאולוגיות 119, 2006.
  • וקסלר-בדולח, ש', ואחרים, "לשאלת זיהויה של מודיעין, עירם של חשמונאים", קתדרה 109, תשס"ד, עמ' 69-86.
  • און א' ווקסלר- בדולח ש', "חורבת אום אל-עומדאן- כפר יהודי ובו בית כנסת מתקופת הבית השני במודיעין", קדמוניות 130 , תשס"ו, עמ' 107-116.
  • און א' ווקסלר- בדולח ש', "בית-כנסת מתקופת הבית השני בחורבת אום אל-עומדן שבמודיעין", ועשו לי מקדש, 2004, עמ' 25-29.
  • עיריית מודיעין מכבים רעות ["העיירה החשמונאית ובית הכנסת העתיק באום אל עומדאן"]

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אום אל עומדן וויקישיתוף
Community content is available under CC-BY-SA unless otherwise noted.