Family Wiki
Advertisement

אולי 1600 כתבי היד יהיו ניגשים לציבור - ראו ידיעה מטה נחתם ההסכם לצילום 1,600 כתבי היד

"Grazie a un accordo siglato tra Biblioteca nazionale israeliana e Palatina di Parma, presto la collezione di oltre 1600 manoscritti ebraici dell’istituto emiliano (tra essi cinquecento biblici e duecento miniati, tra cui la preziosissima Mishna dell’XI secolo) sarà a disposizione degli studiosi di tutto il mondo, con la completa digitalizzazione in alta risoluzione. A raccontare il progetto di riunire in un’unica raccolta le copie di tutti i manoscritti ebraici al mondo ideato da Ben Gurion, è uno dei suoi grandi protagonisti, Mauro Perani, ordinario dell’Università di Bologna insignito della laurea honoris causa a Gerusalemme per la sua straordinaria opera in questo ambito, e recente scopritore del Sefer Torah integro più antico al mondo. Di seguito la versione integrale del testo apparso sul numero di Pagine Ebraiche di novembre - See more at: http://moked.it/blog/2013/11/12/insieme-per-salvare-i-libri/#sthash.AEjDhusx.dpuf"

Collezione De Rossi 3

אולם התצוגה - השולחנות הראשונים הוקדשו לכתבי יד עבריים

Collezione De Rossi 2

אולם התצוגה

Collezione De Rossi - המכונה אוסף פארמה, הוא אחד האוספים החשובים ביותר בעולם של כתבי יד יהודיים עתיקים. הוא נחשב לשני בחשיבותו לאחר האוסף הקיים בבריטניה.

הערה שהתקבלה ממומחה לכתבי יד עבריים מהאוניברסיטה העברית בירושלים:"סליחה על ההתערבות הגסה...
אבל אין להשוות את ספריית פארמה ואת ספריית המוזיאון הבריטי לספריית סלטיקוב שצ'רדין בסנקט פטרבורג (לנינגרד). אינני יודע מאין שאבת את המשפט "הוא נחשב לשני בחשיבותו לאחר האוסף הקיים בבריטניה", אבל הוא אינו נכון. אוסף פארמה חשוב, אבל אינו השני בחשיבותו, ואם נדבר על כתבי יד מקראיים, אז יש ספריות רבות מאוד המקדימות אותו. אבל אין להשוות את ספריית פארמה ואת ספריית המוזיאון הבריטי לספריית סלטיקוב שצ'רדין בסנקט פטרבורג (לנינגרד). אינני יודע מאין שאבת את המשפט "הוא נחשב לשני בחשיבותו לאחר האוסף הקיים בבריטניה", אבל הוא אינו נכון. אוסף פארמה חשוב, אבל אינו השני בחשיבותו, ואם נדבר על כתבי יד מקראיים, אז יש ספריות רבות מאוד המקדימות אותו.
(כך שמעמי במועד הצגת האוסף)

היחס לאוסף הוא מדעי, נטול כל הילה של קדושה, למרות שמדובר בכתבי-קודש. אפילו נסיון ללמוד משנה אחת מהטקסט הקדום לא עלה בהצלחה

על האוסף[]

האוסף מכונה Collezione De Rossi "האוסף של דה-רוסי". Giovanni Bermardo De Rossi חי בשנים 1742-1831. הוא לימד באוניברסיטת פרמה בפקולטה למדעי הדתות בשנים 1769-1821 שפות שמיות וכמובן את השפה העברית.

האוסף נרכש בשנת 1816 על-ידי Maria Luigia מאוסטריה למתנה לספריה הממלכתית של פרמה (Regia Bibliotheca Parmense). הוא כולל 1432 חיבורים (codici) מהמאות ה-11 עד ה-16. רבים מהם כבר נעשו בדפוס, אלו הם מתקופה מאוחרת יותר המאה ה-15 עד המאה ה-18. מלבד כתבי היד העבריים, האוסף כולל 10 כתבי-יד יווניים, 31 – וולגרה (לטינית) ושפות נוספות.

פרטים על המוצגים באולם התצוגה לציבור[]

בביקור בספריה, בה' תמוז תשע"ב , בהדרכת Mauro Perani, מומחה לכתבי יד יהודיים מאוניברסיטת בולוניה, היו במקום, בין השאר, המוצגים הבאים:

  1. פרוש רש"י (1178 באוסף) – אברהם בן גרשון בן יצחק – 19 פברואר 1473 – גדל הדף 118 ס"מ
    1. פירוש התורה לרש"י ריג'ו די קאלאבריאה. דפוס אברהם בן יצחק בן גרטון. רל"ה. [117] דף.מהדורה ראשונה של הפירוש. בבית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי מהדורה פקסימילית שיצאה לאור בירושלים, הוצאת מקור [תשכ"ט] - פרטים מאתר בית הספרים הלאומי
    2. הדפסה ראשונה הידועה לנו של פירוש רש"י לתורה נוצרה בשנת 1475 (ה'רל"ה), ברג'ו די קלבריה שבאיטליה. במהדורה זו הודפס פירוש רש"י בכתב הרהוט היהודי-ספרדי, על מנת להבדילו מגוף הטקסט המקראי שהודפס באותיות עבריות מרובעות. בעקבות כך מכונה כתב זה כיום "כתב רש"י", אך למעשה זהו הכתב הקורסיבי (הרהוט) שהיה נהוג בספרד בימי הביניים - הויקיפדיה העברית
  1. ארבע טורים ליעקב בן אשר (1173) הודפסה בPiove di Secoo- משולם קוצי ובניו 3 ביולי 1475 על מהלך ההדפסה קיים סיפור.
  2. הגדה לפסח (3143) – עשויה מ:membramaceo מהשנים המאוחרות של המאה ה-15. נוצר בדרום איטליה. מצויירת גודל 295 על 211 - 55cc
  3. סידור (בנוסח אשכנז) (2895) – עשויה כנ"ל, ממאה ה-15 (1450-1453) - גרמניה – טרויזה בשפה העברית מצוייר 257 ס"מ על 200 ס"מ (כנראה הצילום להלן)
  4. הגדה לפסח (2998) – עשויה כנ"ל – 210 על 280 בעברית המאה ה-15
  5. מגילת אסתר (3345) עברית איטלקית – מצויירת עם תמונות – רוחב 220 ס"מ

מוצגים לדוגמא[]

על הספריה[]

Pallazo della pillota

Pallazo_della_pillota - הארמון בו נמצאת הספריה

האוסף מצוי ב: Biblioteca Palatina, שנוסדה בפארמה בשנת 1761 על-ידי Philip Bourbon, הדוכס של פארמה. הספריה נמצאת ב:Piazzale Pilotta ושמה הוא על-שם: Apollus Palatinus. הספריה כוללת היום מעל 708 אלף יצירות דפוס, 6,620 כתבי יד, 3042 אינקבולות ו-54470 חותמות. כמו כן, אוסף יצירות מוסיקליות שהוקם בשנת 1889. הספריה ניזוקה בזמן מלחמת העולם השנייה. קיטלוג הספריה החל בשנת 1994.


אולי 1600 כתבי היד יהיו ניגשים לציבור[]

Foto-da-sostituire-pprima-cultura-PE-11-13

הנה פארמה - ספריית הפלטין ישראל ברית על כתבי היד היקרות חוד חנית mishnaLa הפלטין הואמשנה מרגש הניח סביב 1073,שני העתיק ביותר בעולם ( בתמונה ) , אבלהאוסף שלPalatina יבליוטקה בפארמה כולל יותר מ -1600 עותקים, וחמישה מאה מקראיים, מאתיים כתבי יד . הודותלהסכם שנחתם בין המוסד והספרייה הלאומי של ישראל Emilian , בקרוב כתבי היד האלה יהיו זמינים לחוקרים ברחבי העולם , עם דיגיטציה המלאה ברזולוציה גבוהה. הרעיון של קירוב כל היהודי העתיק הקיימים הועלה על ידי דוד בן גוריון בשנת 1950. מודע לכךשזה עתה נולד מדינת ישראל לא יכולה להרשות לעצמו לקנות, הוא בחר באוסף של תמונות ומיקרופילם באיכות הטובה ביותר האפשרית. היום,הספרייה מחזיקה בהעתקים של יותר מ -90 אחוזים מכתבי היד הידועים,והאתגר הוא גם לחדש מיושן ביותר, נהנה מהטכנולוגיות החדשות. "המורשת התרבותית היהודי כולו בחדר אחד ", אומר אביעד סטולמן ,מנהל הפרויקט, ה 'טיימס' של ישראל. גםל הפלטין , שנסגר בשנת 2012 לאחר שריפה שנגרמה על ידיקצר חשמלית ועכשיו הוא נאבק כדי לגייס כסף כדי לפתוח מחדש לציבור,הזדמנות חשובה , כפי שצייןמנהל סבינה Magrini . "אילו ספריות לעשות היא לשים אנשים ברשת , כדי ליצור קשרים בין קטלוגים ומאגרי המידע , מספקים כלים , בנוסף לספרים עצמם. בשלב מסוים זה היה עם ניירות ומגילות , היום,בעידן אינטרנט כל מה שהוא יותר יעיל ונפוצה , אבל התפקוד שלנו לא השתנה. אנו ממשיכים לזייף קשרים בין חוקרים , קוראים, ואובייקטים ".

סקרלט Tercatin טוויטר @ rtercatinmoked

Qui Parma – Palatina e Biblioteca d’Israele, alleanza sui preziosi manoscritti palatina mishnaLa punta di diamante è una commovente Mishna vergata intorno al 1073, la seconda più antica al mondo (nell’immagine), ma la collezione della Biblioteca Palatina di Parma comprende oltre 1600 esemplari, cinquecento biblici, duecento miniati. Grazie a un accordo siglato tra l’istituzione emiliana e la Biblioteca nazionale israeliana, presto quei manoscritti saranno a disposizione degli studiosi di tutto il mondo, con la completa digitalizzazione in alta risoluzione. L’idea di riunire tutti i testi ebraici antichi esistenti fu avanzata da David Ben-Gurion nel 1950. Consapevole che il neonato Stato di Israele non poteva certo permettersi di acquistare, optò per la raccolta di fotografie e microfilm, della qualità migliore possibile. Oggi la Biblioteca possiede le repliche di oltre il 90 per cento dei manoscritti conosciuti, e la sfida è anche quella di rinnovare le più antiquate, beneficiando delle nuove tecnologie. “L’intero patrimonio culturale ebraico in un’unica stanza” sottolinea Aviad Stollman, responsabile del progetto, al Times of Israel. Anche per la Palatina, che nel 2012 è stata chiusa dopo un incendio causato da un corto circuito e che ora lotta per raccogliere i fondi per riaprire al pubblico, un’opportunità importante, come ha sottolineato la direttrice Sabina Magrini. “Ciò che fanno le biblioteche è mettere le persone in rete, dare vita a relazioni tra cataloghi e banche dati, offrire strumenti di lavoro, oltre agli stessi libri. Un tempo si faceva con carte e pergamene, oggi, nell’era di internet è tutto più efficiente e diffuso, ma la nostra funzione non è cambiata. Continuiamo a creare legami tra studiosi, lettori, e oggetti”.

Rossella Tercatin twitter @rtercatinmoked

(15 ottobre 2013)

- See more at: http://moked.it/blog/2013/10/15/qui-parma-i-manoscritti-ebraici-della-palatina-digitalizzati-in-israele/#sthash.U837YA5z.dpuf

Advertisement