איזולה מג'ורה

המפה נטענת... {"type":"HYBRID","minzoom":false,"maxzoom":false,"types":["ROADMAP","SATELLITE","HYBRID","TERRAIN"],"mappingservice":"googlemaps3","width":"330px","height":"400px","centre":{"text":"","title":"","link":"","lat":43.175895,"lon":12.092503,"icon":""},"title":"","label":"","icon":"","lines":[],"polygons":[],"circles":[],"rectangles":[],"copycoords":false,"static":false,"visitedicon":"","wmsoverlay":false,"zoom":11,"layers":[],"controls":["pan","zoom","streetview","type"],"zoomstyle":"DEFAULT","typestyle":"DEFAULT","autoinfowindows":false,"resizable":false,"kmlrezoom":false,"poi":true,"cluster":false,"clustergridsize":60,"clustermaxzoom":20,"clusterzoomonclick":true,"clusteraveragecenter":true,"clusterminsize":2,"imageoverlays":[],"kml":[],"gkml":[],"searchmarkers":"","fullscreen":false,"scrollwheelzoom":false,"locations":[{"text":"","title":"","link":"","lat":43.175895,"lon":12.092503,"icon":""}]}	המפה נטענת... {"type":"ROADMAP","minzoom":false,"maxzoom":false,"types":["ROADMAP","SATELLITE","HYBRID","TERRAIN"],"mappingservice":"googlemaps3","width":"330px","height":"400px","centre":{"text":"","title":"","link":"","lat":43.175895,"lon":12.092503,"icon":""},"title":"","label":"","icon":"","lines":[],"polygons":[],"circles":[],"rectangles":[],"copycoords":false,"static":false,"visitedicon":"","wmsoverlay":false,"zoom":8,"layers":[],"controls":["pan","zoom","streetview","type"],"zoomstyle":"DEFAULT","typestyle":"DEFAULT","autoinfowindows":false,"resizable":false,"kmlrezoom":false,"poi":true,"cluster":false,"clustergridsize":60,"clustermaxzoom":20,"clusterzoomonclick":true,"clusteraveragecenter":true,"clusterminsize":2,"imageoverlays":[],"kml":[],"gkml":[],"searchmarkers":"","fullscreen":false,"scrollwheelzoom":false,"locations":[{"text":"","title":"","link":"","lat":43.175895,"lon":12.092503,"icon":""}]}
מבט מקרוב	מבט מעל

>

האי היחידי המיושב - עשרות נפש - באגם טרסימאנו

View on the isaola — מבט על האי צילם:דניאל ונטורה

Mappa di Isola Maggiore — תרשים האי צילם:דניאל ונטורה

איזולה מג'ורה (Isola Maggiore) הוא אחד משלושת האיים הטבעיים באגם טראסימנו במחוז אומבריה במרכז איטליה. גובה האי הוא בין 258 עד 309 מטר מעל פני הים. האי, הוא היחידי המיושב מבין שלושת האיים. מספר תושביו הוא 35 נפש (מפקד 2001). האי שייך מינהלית לעיר טוארו סול טראסימני (Tuoro sul Trasimeno) בנפת פרוג'ה. לאי יש תחבורה סדירה של מעבורות.

על המצודה[]

Maggiorecastle-2 — מראה המצודה צילם:Stefanomencarelli

(מתוך הסבר לתמונה 2007) מצודת ג'וליאמי (Guglielmi) הוקמה במבנה המנזר בשנת 1880. המצודה שימשה לספא.

המצודה - Guglielmi castle - עדיין במהלך שיקום לאחר תחילת עבודות שחזור. הוקמה, בין המאה XIX ו XX, ליד כנסיה עתיקה, והיה אחד למרכז התרבותי של האזור, עם מרחבים נפלאים ןחדרים מהודרים וכן צמחיה ונוף יוצא דופן. למרבה הצער, כבר עשר שנים כי המקום נטוש. כך בשנת 1998 הוא היה במצב קשה, ומאז 1999 הוא סגור לקהל. עכשיו מישהו הוא משחזר את זה, אך העבודות הן יקרות והופסקו.

לפי הויקיפדיה האיטלקית חודש שיקומו:"המבצר בנוי בסגנון גותי, עם חדרים מפוארים ומרווחים הפנים, וגלריית תערוכה ציורים וחפצים יקרים. הוא נחנך בשנת 1891, היה מקום מפגש חברתי עבור הרומי האציל הפלורנטיני. במשך כמה עשורים במצב של הזנחה עזובה עלובה ו, עבר שיקום מלא (החל באוקטובר 2005);

תולדות האי[]

משנת 1211 היה האי היה מקום מושבו של פרנציסקוס מאסיזי. במאה ה-12 נבנתה בפיסגת האי כנסייה. לאחר שהוקם בשנת 1328 מנזר פרנציסקני הוקמו בו בתי-מגורים. רוב המבנים באי הם מהתקופה ההיא. בתחילת המאה ה-19 היו באי 700 תושבים. מאז הלך ופחת מספר תושביה.

(מהויקיפדיה האיטלקית)

הרשומות המוקדמות ביותר על האי הן משנת 817, כאשר Ludovico il Pio מעניק papa Pasquale את העיר פרוג'ה ואת אגם טרסימנו עם שלושת האיים (Maggiore, Minore, Polvese): בשנת 1117, תושביה היו תחת חסותה הישירה של פרוג 'ה.

בשנת 1211, לאחר שחזר קורטונה, הלך San Francesco לבד על האי עבור מושאל: זיכרון של אירוע זה בשנת 1328, עשויים לבנות כנסייה מנזר עבור הפרנציסקנים. בשנת 1411 האי נכבש על ידי דה Braccio Montone, האוסר על שיטה מסוימת של דיג, קרא Tofo. בשנת 1578 האוכלוסייה הגיע המספר של 600 תושבים, המרבי השיא ההיסטורי.

בשנת 1803 האי נפלו תחת הסמכות של קסטיליונה דל לאגו, כנראה על ידי האפיפיור פיוס השביעי. בשנת 1875, סוף סוף, לפי רצונו של האי (ואז בערך 200), השטח עבר לעירייה של Tuoro sul Trasimeno. בשנת 1887, המרקיז Giacinto Guglielmi Civitavecchia, קנה את המנזר הפרנציסקני והכנסייה קשור אליו כדי לעשות את זה טירה פרטית. הטירה נשארה בבעלות המשפחה עד שנת 1975

Le prime notizie risalgono all'817, quando Ludovico il Pio concede al papa Pasquale I la città di Perugia ed il Lago Trasimeno con le tre isole (Maggiore, Minore, Polvese): nel 1117, i suoi abitanti si mettono sotto la protezione diretta di Perugia.

Nel 1211, al ritorno da Cortona, San Francesco si reca in solitudine per la quaresima sull'isola: a ricordo di quest'evento, nel 1328, vengono fatti costruire una chiesa ed un convento per i francescani. Nel 1411 l'isola viene occupata da Braccio da Montone, che vieta un particolare metodo di pesca, detto tofo. Nel 1578 la popolazione raggiunge il numero di 600 abitanti, il picco storico massimo.

Nel 1803 l'isola passa sotto la giurisdizione di Castiglione del Lago, probabilmente ad opera di Pio VII. Nel 1875, infine, per volere degli isolani (allora circa 200), il territorio passa al comune di Tuoro sul Trasimeno. Nel 1887, il marchese Giacinto Guglielmi di Civitavecchia, acquista il convento dei francescani e la chiesa annessa, per trasformarlo in castello privato. Il castello rimane di proprietà della famiglia Guglielmi fino al 1975.

גאולוגיה[]

הווצרות האי תואם את המועד בו נוצרו ההאיים הליפאריים במערב איטליה. הצמחיה בו דומה לזו של מזרח האי איסטריה (Istria) ב קרואטיה לחוף הים האדריאטי - במזרח איטליה. המים כוללים מרכיבים אופיניים מהים האדריאטי. קיימת האפשרות כי האגם והאיים נוצרו כתוצא המפעילות טקטונית, בה נוצרו גם שאר האיים הוולקניים באיטליה, לפני 7-8 מיליוני שנה - המועד בו הייתה הפעילות הוולקנית שיצרה את האגם את האיים.

תמונות מהמוזיאון המקומי[]

צילם:דניאל ונטורה

כלכלת האי[]

Hand work in the iasola — עבודת יד מהאי צילם:דניאל ונטורה

תושבי האי מתפרנסים מדייג, חקלאות, תיירות, ומלאכת אריגה אירית מסורתית, אשר הוכנסה לאי בראשית המאה ה-20. מטעי הזית באי עתיקים וגילם המשוער הוא מאות בשנים.

הצלת היהודים במלחמת העולם השנייה[]

(סיפורו של ד"ר רפאל ירחי)

המקור:סיור קבוצת דנטה אליגיירי באומבריה 2009 - 4. ערי אומבריה - המשך באי הזה הסתתרו יהודים במלחמת העולם השניה ונצלו על ידי דייגים מידי הגרמנים כשהוסעו בסירות בחשכת אחד הלילות לקווים של בנות הברית בדרומו של האגם. ממצילי היהודים נותר אוגוסטינו פיאצזי הקשיש שחי באי. אנו פגשנו אותו באי וזה סיפורו. הוא היה אז בן 19. מספר היהודים שהגיעו לאי ב- 1944 היה 30. והיהודים הוחבאו בארמון שהיה מוזנח בו. מרגע שהגיעו לאי יכלו לסמוך על הגנת אנשי האי, שהיו במורל אנטי גרמני. הגרמנים חנו בצפון האגם ובנות הברית חנו בדרומו. כשהחזית התקרבה לאי הגרמנים נכנסו לאי ומתוך עצבנות ירו באנשים. הדאגה לגורל היהודים גברה חששו לגורל היהודים. הכומר של האי הציע לדייגים להבריח את היהודים לדרום האגם לאיזור בנות הברית. כמה דייגים צעירים שהוא אחד מהם. השכיבו את היהודים בתחתית חמש סירות לאזור הבריטים. קבלת הפנים על ידי האנגלים היתה מרגשת. היהודים פרצו מן הסירות וצעקו לאנגלים "שיחרור" "שיחרור".

במפגש עם הדייג הקשיש נוכח גם סגן ראש האי וגם ההסטוריון צ'ליני ( Gianfranco Cialini) חוקר כתבי יד, (שהרצה בפנינו על כתבי יד יהודיים באוניברסיטת פרוג'ה). צליני סיפר לנו על ההוכחות לסיפור הדיג. ואלה דבריו. במשך שנים רבות לא דברו באי על הצלת היהודים והיו שלא האמינו לסיפורו של הדיג הקשיש. הוא חקר את הסיפור דרך הקהילה היהודית ובארכיון היהודי ברומא ושם לא נתגלו שום הוכחות. לבסוף הוא מצא מסמך כתוב בעברית שבו יהודיה בשם לוויה כהן שהיתה באי ונצלה העידה לטובת ראש משטרה פשיסטי שהציל יהודים במשפט שהתנהל נגדו. לפי סיפורה, שתועד במסמך, ראש המשטרה הזה שלח את היהודים שנצלו לאי כדי להצילם. לפי הפרטים שבעדותה, היהודים שהו באי עשרה ימים והסתובבו עם בואם באי בצורה חופשית. האי נשלט על ידי האיטלקים בפיקוח גרמני והגרמנים לא ידעו על היהודים ששוהים בו. בהתקרב החזית לאי ביוני 1944 האיטלקים השומרים ברחו והגרמנים השתלטו על המקום השתוללו וירו באנשים. אז הכומר של העיר, כמסופר לעיל, מגייס את הדייגים להצלה. עוד ספר צ'ליני שלפני שנה יצאו שני ספרים בנושא והייתה גם תוכנית טלוויזיה על כך. הכומר של האי קבל אות כבוד מיד ושם ועדיין מנסים להכניס את הדייג ואת הכומר לרשימת חסידי אומות העולם.

טקס הזכרון עם משלחת דנטה אלגיירי מירושלים - יולי 2009[]

צילם:דניאל ונטורה

מראות מהאיי[]

עוד תמונות ראו כאן

קרב טראסימנו[]

(מהויקיפדיה העברית) הפניה לערך מורחבקרב טראסימנו

המערכה בין הצבא הרומי לצבא חניבעל הייתה מצפון לאגם. הצבא הרומאי נכנס למלכודת באמפיתיאטרון טבעי, כאשר האגם סגר עליו מדרום וחורשות העצים, בהם הסתתר צבא חניבעל ממזרח וממערב. הזרוע השמאלית של צבא חניבעל הייתה במקום בו שוכנת היום העיר טאורו סול טראסימנו (Tuoro sul Trasimeno).

תוספת. בעיר נבנה מוזיאון פתוח אשר תוך כדי סיור בו ניתן להתרשם ממהלך הקרב