קטעים בערך הזה מבוססים על ערכים מקבילים בוויקיפדיה העברית

המפה נטענת...
המפה נטענת...

מבט מקרוב

מבט מעל


ראו גם:יהודי האמזונס

Iquitos, Peru. Casa de Hierro. Prefabricated house, designed by G. Eiffel מבנה ממתכת נבנה על-ידי בונה מגדל אייפל - המקור:ויקישיתוף


איקיטוס היא עיר בצפון פרו, בלבו של "יער הגשם" על גדות נהר אמזונאס. העיר נמצאת בגובה 106 מטרים מעל פני הים, והיא העיר הגדולה ביותר בעולם אשר מנותקת מכבישים ודרכים יבשתיות. הגישה אליה מתאפשרת רק דרך שדה התעופה והנמל המקומיים. אוכלוסיית העיר מונה כ 400,000 תושבים.

אקלים[עריכה | עריכת קוד מקור]

מזג האוויר באזור הוא לח מאוד עם לחות ממוצעת של 85%. העונה הגשומה היא בין החודשים נובמבר עד מאי ובמהלכה יורדות כמויות עצומות של גשמים. מפלס הנהר מגיע לשיא גאות בחודש מאי ולשיא השפל בחודש אוקטובר.

על העיר[עריכה | עריכת קוד מקור]

העיר נוסדה על ידי מיסיונרים נוצרים בשנת 1750 שהחלו להמיר את דתם של תושבי האזור. העיר החלה לשגשג כשהפכה לבירת אזור לורטו ב-1864, בזכות גילוי השימוש בעץ הגומי. בסוף המאה ה-19 התפתחה תעשיית הגומי ונעשה שימוש גובר בעץ הגומי לצורך יצירת לטקס. גילוי זה הביא לפריחה כלכלית גדולה באזור. כיום בעקבות המעבר לתחליפים סינתטים וגידול חקלאי מרוכז של עצים אלו, לא נאסף הגומי מעצים הגדלים באזור זה. בימים אלו כלכלת העיר מבוססת בעיקר על כריתת עצים מיער הגשם, ושאיבת נפט גולמי המצוי בשפע באזורי הג'ונגל. כמו כן מיקומה של העיר, בסמוך לגבולות עם מדינת ברזיל ומדינת אקוודור הופך אותה לצומת מסחרית חשובה.

חינוך[עריכה | עריכת קוד מקור]

בעיר ישנן 2 אוניברסיטאות, אשר מקדמות את המחקר האקולוגי של האזור. מגוון רחב של גילויים באזור תרמו למחקרים רבים בתחום הכימיה והביולוגיה.בנוסף נעשה מאמץ לערב את האוכלוסייה המקומית בשימור "יערות הגשם", תוך כדי מתן דגש על חשיבות התיירות האקולוגית.

תיירות[עריכה | עריכת קוד מקור]

לאיקיטוס מוניטין גדל של מוקד תיירות בפרו. ניתן להסתובב כמעט באופן חופשי ברחובות ורמת הפשיעה ביחס לגודל העיר היא נמוכה מאוד. התנועה בתוך העיר היא בעיקר על ידי אופנועים ו"מוטו-טקסי". מוקדי התיירות המרכזיים הם סיורים היוצאים מהעיר על גבי סירות לג'ונגלים הסמוכים, והרובע בלן (Belén), בו אפשר לצפות בדרך החיים המיוחדת של המקומיים ולשוט על גבי סירות קנו בשווקים הצפים הייחודיים לרובע. כמו כן איקיטוס מהווה נקודת יציאה טובה לשמורת הטבע הלאומית"פקיה-סמיריה" (Pacaya-Samiria).

יהודים[עריכה | עריכת קוד מקור]

שער בית הקברות - ברשות הצלם:גיא שחר

בשנות השמונים של המאה ה-19 הגיעו לעיר קבוצה קטנה של צעירים יהודים ממרוקו. אלה היו הרפתקנים מתוך קבוצה גדולה בהרבה של יהודי מרוקו שהיגרו לדרום אמריקה והשתקעו בעיקר בברזיל. חלק מאותם צעירים עזבו את איקיטוס ואלה שהשתקעו נישאו לתושבות המקום ממוצא אינדיאני מאחר שלא היו יהודיות במקום. יהודים אלה עסקו בסחר בעץ הגומי. בעיר לא נבנה בית כנסת, אך הוקם בית עלמין יהודי. בשנות החמישים של המאה ה-20 התחילו הצאצאים של אותם מהגרים להתעניין בשורשים היהודיים שלהם ובשנות ה-90 מאות מהם עברו תהליכי גיור בסיוע רבנים פרואנים והמתגיירים התארגנו בקבוצה בשם "החברה הישראלית של איקיטוס" (Sociedad Israelita de Iquitos). רבים מבני הקהילה עלו לישראל.

ראו גם:יהודי האמזונס

מצגת על העיר[עריכה | עריכת קוד מקור]

גיא שחר כתב על העיר:"איקיטוס היא עיר מבודדת בלב הג'ונגלים של צפון פרו. בלב נתיבי המים והירוק עד-בלי-די, חיה קהילה יהודית חמה ומגובשת. נצא לבקר אותה ואת הנופים המיוחדים באזור." וערך מצגת על הנושא:קיבוץ גלויות נוסח האמזונאס. בין השאר הוא הביא בה פרטים על הקהילה היהודית. ב"קבלת שבת" שבה הוא נוכח היו כ-299 נפש. בבית הקברות שי מצבות עם שמות משפחה מיהדות מרוקו: Nacon ,Toledano, Edery ,Choen, Tapiro, Medinaוגם מיהדות אירופה:Weies , Wausselleberger

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

Community content is available under CC-BY-SA unless otherwise noted.