קטעים בערך הזה מבוססים על ערכים מקבילים בוויקיפדיה העברית

אלון התבור בקדומים


אלון התבור(Quercus ithaburensis)הוא מין של עץ מהסוג אלון המשתייך לקבוצת אלונים נשירים בעלי עלים שסועים שאורכם 5–7 ס"מ, בעלי שערות מחוספסות, שבלוטיהם מבשילים לאחר שנה וחצי. העץ הוא עץ גדול (גובהו 2.5–6 מ'), בעל נוף רחב וגזע מרכזי. קליפתו עבה במיוחד, ומותאמת לעמידה בשרפות, הנפוצות באזור. אלון התבור מכונה במקרא אלון הבשן. בכל אזורי תפוצתו הוא יוצר יערות פרק שבהם העצים רחוקים זה מזה, וביניהם גדלים שיחים וצמחים עשבוניים. בארץ ישראל הוא נפוץ בחלקים נמוכים ויבשים יחסית, במיוחד באזורי הגליל התחתון ודרום רמת הגולן.

בארץ ישראל[עריכה | עריכת קוד מקור]

בארץ ישראל ישנם עצים מרשימים וגדולים במיוחד של אלון התבור, המתנשאים עד לגובה של 15 מטר, וגדלים בחורשות קדושות וליד קברים. עץ אלון התבור גדול ומרשים נמצא ליד קברו של רבי אבא חלפתא, ליד צומת חנניה בגליל התחתון. אלון התבור עמיד בפני חום ויובש יותר משאר מיני האלון בארץ, ובלוטיו הם הטובים ביותר למאכל אדם.

עד המאה ה-19, היו רוב קרקעותיו של אזור השרון מכוסות ביער של אלון התבור, אך ברבות השנים לא נשאר מכך כמעט שום שריד. אחד מאחרוני עצי אלון התבור בשרון, נמצא בעיר הוד השרון בסמוך לקצה הצפוני של רחוב נצח ישראל.

בצומת כביש הגישה לקיבוץ בית קשת ניצב עץ אלון תבור גדול ומרשים בן יותר ממאתים שנה. אזור זה היה שטח שלטונו של שייח' אחמד א-שהב, שעסק בגזל וברצח. השלטונות טורקים החליטו לחסלו וגייסו צ'רקסים מקונייטרה שהטילו עליו מצור והרגוהו בשנת 1906. הוא נקבר מתחת לאלון זה, שהפך מאז מקום קדוש לבדווים וניצל מכריתה.

אלון התבור הוא ערך טבע מוגן על פי חוק במדינת ישראל.

ברפואה המשלימה[עריכה | עריכת קוד מקור]

ברפואה המשלימה והמסורתית, משמש אלון התבור לטיפול בכיב קיבה (אולקוס), בכאבי בטן, בהרטבת לילה של ילדים, בשיעול דמי, לריפוי דלקות עיניים, בפצעים, בשלשול דמי, בלחץ דם גבוה, לחיזוק שורשי השיער ולמניעת נשירה.

עצים עתיקים בארץ ישראל[עריכה | עריכת קוד מקור]

בשטחה של העיר טייבה, בשדות השייכים למשפחתו של ווליד צאדק, לשעבר שר החקלאות, נמצא אלון המוגדר כגדול בישראל. היקפו 690 ס"מ ובדצמבר 2007 הוערך כי גילו של העץ הינו כ-1,400 שנים[1].

אלון תבור גדול ועתיק נמצא ליד קבר רבי חלפתא, סמוך לפנייה לכפר חנניה מכביש 85, כבר בשנת 1523 מזכיר הנוסע משה באסולה "אילן גדול" במקום זה. אלוני תבור גדולים בודדים בני כ-150 שנה מצויים במשמר העמק, בפרדס חנה ובגן שמואל. בשמורת אלון שליד פרדס חנה[2], בשמורת אלוני יצחק שליד גבעת עדה[3], בשולי יער חדרה (פארק השרון), בשמורת "אלוני התבור - כוכב יאיר" שבכוכב יאיר, וליד קיבוץ גלעד נמצאים ריכוזים גדולים של עצי אלון התבור, שרידי יער האלונים הגדול שהשתרע לפנים על פני כל השומרון.

אלוני תבור גדולים נוספים בני למעלה מ-200 שנה נמצאים ליד קיבוץ הגושרים, בחורשת טל וליד שאר ישוב (סמוך לאתר אסון המסוקים).

תמונות מעץ בקדומים[עריכה | עריכת קוד מקור]

כי האדם סולל כבישים. עץ האלון המפואר שייגדע על הדרך הוא סיפור בפני עצמו[עריכה | עריכת קוד מקור]

*[https://www.haaretz.co.il/gallery/trip/.premium-MAGAZINE-1.9487629?utm_source=mailchimp&utm_medium=email&utm_content=author-alert&utm_campaign=%D7%9E%D7%A9%D7%94%20%D7%92%D7%9C%D7%A2%D7%93&utm_term=20210127-22:06 כי האדם סולל כבישים. עץ האלון המפואר שייגדע על הדרך הוא סיפור בפני עצמו] מצד אחד, אי אפשר להתעלם מקיומו. מצד שני, הוא עומד במקום שבו צפוי להיסלל כביש. עץ אלון תבור ענק הניצב כבר מאות שנים ליד צומת השרון מעורר מחלוקת גדולה בדבר עתידו. האם נטיעת יער חדש, על חשבון העתקתו בעלות של מיליונים וסיכון שורשיו, היא הפתרון ל"קלות הדעת הבלתי נסבלת של המתכננים"?

'''תקציר הכתבה''' -"דינוזאור", "מפלצת", "עץ מופת" ו"עץ תפארת" הם רק חלק מהכינויים להם זכה עץ אלון התבור העצום שניצב ליד צומת השרון. הוא עומד על תלו כבר מאות שנים, שריד יחיד ליערות קדומים שהתנוענעו שם חרש. בקרוב, עם סלילת מחלף שאמור להקל את התנועה בין כביש 57 לכביש 4, תשתנה מורשתו.

רשימת המשתתפים בישיבות בדבר עתיד האלון מפוארת כמעט כמו ענפיו. אולי ייעקר ויישתל בעלות של מיליונים כמה עשרות מטרים משם, בתקווה ששורשיו ייקלטו. אולי יושאר במקומו במחיר גיזום מאסיבי של ענפיו. אפשרות נוספת שכבר מאוחר לדון בה היא להסיט את הכביש.

ובעוד שכמה מהמומחים כבר הרימו ידיים, וקוראים לסוללים "קחו את העץ, תעשו בו מה שאתם רוצים, אבל תנו את הכסף, שני מיליון שקל, לחידוש היער הקדום", יש אדם אחד שמרים באזור את הכפפה כבר 12 שנה, ועמה מעדרים ומערכות השקייה. הם קוראים לו "האיש שנטע עצים

לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]

  • יעקב שקולניק, מסע אל 101 עצים מופלאים בישראל, הוצאת עם עובד, 2008.

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

הערות שוליים[עריכה | עריכת קוד מקור]

  1. אלי אשכנזי, ‏חשיפה: האלון של טייבה הוא הגדול בישראל, באתר הארץ, 16 בדצמבר 2007
  2. שמורת אלון באתר טבע ונופים בישראל - טיולים בארץ, שמורות טבע וגנים לאומיים בישראל
  3. שמורת אלוני יצחק באתר טבע ונופים בישראל - טיולים בארץ, שמורות טבע וגנים לאומיים בישראל
Community content is available under CC-BY-SA unless otherwise noted.