אמונת ישראל ונוסח המקרא; תיקונים בנוסחי המקרא לאור תולדות אמונת ישראל

אמונת-ישראל-600x857.png

בכריכה הקדמית: תמונת המלך שאול מאת רמברנדט ון ריין (1669 – 1606). על שאול נאמר כי נלחם בכל אויבי ישראל “ובכל אשר יפנה ירשיע” (שמואל א, י”ד 47). במקום “ירשיע” גרס תרגום השבעים “יִוָּשֵׁעַ”; חוקרים חדשים מציעים “בכל אשר יפנה יושיע”, כלומר ינצח. מה הוא הנוסח המקורי ומה גרם לשינוי? האם היה כאן רק חילוף בין ו”ו לרי”ש או שמא השפיעה מגמתם של המעתיקים?

ספר זה זונח את ההיבטים הטכניים של בירור הנוסח ומתרכז באספקטים המהותיים יותר הנוגעים לנוסח. הוא בוחן מה מלמדים השינויים שחלו בו על מחשבתם ואמונתם של המעתיקים. אף-על-פי שהתייחסו בכבוד ובהערצה אל המגילות שירשו מאבותיהם וממוריהם היו שתיקנו את הכתוב כי סברו שהספרים שבידיהם צריכים שיתאימו אל האמונה השלטת בדורם. מכאן צמחו תיקוני אמונה בנוסחי המקרא.

בהמשך הספר נידונים תיקוני נוסח שאינם קשורים לאמונותיהם של המעתיקים. הספר נחתם בעיונים עקרוניים בביקורת נוסח המקרא.

על המחבר[עריכה | עריכת קוד מקור]

אלכסנדר רופא, פרופסור אמריטוס באוניברסיטה העברית, התמחה בתולדות הנוסח, הספרות והאמונה במקרא ולימד מקרא באוניברסיטאות בארץ ובעולם. מספריו: ספר בלעם (הוצאת סימור), מבוא לספר דברים (אקדמון); סיפורי הנביאים (פורסם בשלוש מהדורות בהוצאת מאגנס ותורגם לאנגלית, איטלקית ורוסית). עבודת הדוקטור שלו, מלאכים במקרא, ראתה אור בהוצאת כרמל וכך גם ספרו המקיף מבוא לספרות המקרא אשר תורגם לאנגלית ואיטלקית.

מבוא: מורשה נערצת ותיקונה[עריכה | עריכת קוד מקור]

אוהבי התנ”ך בישראל כשהם שומעים את המילים “נוסח”, “טקסט”, “ביקורת הנוסח” מגיבים ברתיעה או בזלזול: מה יכול להיות מעניין בחילופים של דל”ת ורי”ש, של ה”א וחי”ת, של וא”ו ויו”ד? ומה ביקורת הנוסח יכולה לתרום להבנת גדולתו של התנ”ך – כיצירה אמנותית, כמבע של אמונה נשגבה, כאוצר של מחשבה מקורית? ואף־על־פי־כן אני מקווה שהספר המונח כאן יוכל לעניין את שוחרי התנ”ך ויתרום להבנה מעמיקה של הספר ושל אמונת ישראל בימי קדם. אני מקווה זאת משום שספרי זה בעיקרו מניח בצד את ההיבטים הטכניים של בירור הנוסח ומתרכז באספקטים היותר מהותיים שלו, מה מלמדים שינויי הנוסח על מחשבתם ועל אמונתם של המעתיקים. אנקוט לשון מוחשית יותר: ידיהם של המעתיקים חשובות בלי ספק, הרי ידיים אלה הפיקו את הכתוב; אבל חשוב עוד יותר מה התרחש בראשיהם של המעתיקים ומה גרם להם לשנות את הכתובים. “הכתוב”, “הכתובים” הם־הם הנוסח, ובלועזית – הטקסט; אין מנוס מן המילים הגסות האלה. ועל כן נקרא הספר הזה אמונת ישראל ונוסח המקרא; הוא עוסק בשאלה כיצד השפיעה אמונתם של המעתיקים על מסירת הנוסח של ספרי המקרא, וממילא גם עוסק בצדו השני של המטבע: מה שינויי הנוסח מלמדים על תולדות אמונת ישראל והתמורות שחלו בה, מימי יצירתם של ספרי המקרא ועד חיתומם בימי בית שני.

Community content is available under CC-BY-SA unless otherwise noted.