המקור: עדי חשמונאי התגלה קברו העתיק של מחבר "אנא בכוח" לאחר מחקר מעמיק וסקירה של מאות קברי צדיקים התגלה בנחל עמוד קברו של התנא נחוניה בן הקנה אשר חיבר את הפיוט "אנא בכוח" - 8 באוגוסט אתר NRG

קבר נחוניה בן הקנה צילום: אפרים דימר

בתום 11 שנות מחקר התגלה על צלע הר, בנחל עמוד הסמוך לצפת, קברו של התנא רבי נחוניה בן הקנה.

את הקבר, השוכן מתחת לסלע, איתרו הרב ישראל מאיר גבאי וחוקר קברי הצדיקים בגליל ישראל הרצברג, בשיתוף מי שהיה ארכיאולוג רשות העתיקות בגליל,יוסי סטפנסקי, לאחר שסקרו מאות קברי צדיקים וכן יומני מסע של עולי רגל שקיבלו מבית הספרים הלאומי.


לפי הויקיפדיה העברית[עריכה | עריכת קוד מקור]

אנא_בכח_עובדיה_חממי

אנא בכח עובדיה חממי

הילד_אורעד_כץ_(11)_שר_אנא_בכח_באונסקו_צרפת.mp4_Unesco

הילד אורעד כץ (11) שר אנא בכח באונסקו צרפת.mp4 Unesco

(הועתק מהויקיפדיה) "אנא בכח" הוא פיוט הנאמר בתפילת שחרית לאחר פרשת הקורבנות, ובכמה קהילות גם כחלק מתפילת קבלת שבת (הנאמרת לפני תפילת ערבית של ליל-שבת) ולאחר ספירת העומר.

מוצא הפיוט בימי הביניים, כנראה בחוגי המקובלים של חסידות אשכנז. המחברים תלו את כתיבתו בתנא רבי נחוניא בן הקנה.

הפיוט הוא למעשה תפילה המורכבת משבע שורות, שכל אחת מהן מכילה שש מילים. לפי המסורת הקבלית, ראשי התיבות של מילים אלה (אב"ג ית"צ, קר"ע שט"ן ...) מרכיבים את השם בן 42 האותיות – אחד משמותיו של אלוהים, כפי שהם נזכרים במסכת קידושין בתלמוד הבבלי.

משום ששם האל נזכר בפיוט, מוסיפים בסופו את המשפט: "ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד", כמו במקומות אחרים בהם נזכר שם האל – קריאת שמע וסדר עבודת הכהן הגדול ביום הכיפורים. מאותה סיבה, יש הנוהגים לעמוד בעת אמירת הפיוט (אם כי לא הכול מקפידים על כך).

בשנת 2006 פורסם עיבודו של עובדיה חממה לפיוט. הפיוט הושמע רבות בתחנות הרדיו, וכך הפך לידוע גם בקרב מי שלא הכירו אותו מבית אבא.

נוסח הפיוט[עריכה | עריכת קוד מקור]

אָנָּא, בְּכֹחַ גְדֻּלַּת יְמִינְךָ תַּתִּיר צְרוּרָה:           (אב"ג ית"ץ)
קַבֵּל רִנַּת עַמְּךָ, שַׂגְּבֵנוּ, טַהֲרֵנוּ, נוֹרָא:           (קר"ע שט"ן)
נָא גִבּוֹר, דוֹרְשֵׁי יִחוּדְךָ כְּבָבַת שָׁמְרֵם:           (נג"ד יכ"ש)
בָּרְכֵם, טַהֲרֵם, רַחֲמֵי צִדְקָתְךָ תָּמִיד גָמְלֵם:           (בט"ר צת"ג)
חֲסִין קָדוֹשׁ, בְּרוֹב טוּבְךָ נַהֵל עֲדָתְךָ:           (חק"ב טנ"ע)
יָחִיד גֵּאָה, לְעַמְּךְ פְּנֵה, זוֹכְרֵי קְדֻשָּׁתְךָ:           (יג"ל פז"ק)
שַׁוְעָתֵנוּ קַבֵּל וּשְׁמַע צַעֲקָתֵנוּ, יוֹדֵעַ תַעֲלֻמוֹת:           (שק"ו צי"ת)

יש הגורסים "חסין קדוש דרוש" במקום "חסין קדוש ברוב"[1].

משוררים בעקבות "אנא בכוח"[עריכה | עריכת קוד מקור]

הטקסט של הפיוט או התפילה "אנא בכוח" התגלגל גם לשירה העברית החדשה. מספר משוררים ידועים כתבו שירים בשם זה. השירים נבדלים ושונים לגמרי זה מזה, ושונים לגמרי גם ממילות התפילה. אבל זיקה בסיסית, יהודית, קיימת בין כולם.

בין המשוררים:

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

אנא בכח, ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר דעת

הערות שוליים[עריכה | עריכת קוד מקור]

  1. ראו בארוכה ב"קובץ בית אהרן וישראל שנה ו גיליון ו עמ' קלג

נוסח הפיוט[עריכה | עריכת קוד מקור]

אָנָּא, בְּכֹחַ גְדֻּלַּת יְמִינְךָ תַּתִּיר צְרוּרָה:           (אב"ג ית"ץ)
קַבֵּל רִנַּת עַמְּךָ, שַׂגְּבֵנוּ, טַהֲרֵנוּ, נוֹרָא:           (קר"ע שט"ן)
נָא גִבּוֹר, דוֹרְשֵׁי יִחוּדְךָ כְּבָבַת שָׁמְרֵם:           (נג"ד יכ"ש)
בָּרְכֵם, טַהֲרֵם, רַחֲמֵי צִדְקָתְךָ תָּמִיד גָמְלֵם:           (בט"ר צת"ג)
חֲסִין קָדוֹשׁ, בְּרוֹב טוּבְךָ נַהֵל עֲדָתְךָ:           (חק"ב טנ"ע)
יָחִיד גֵּאָה, לְעַמְּךְ פְּנֵה, זוֹכְרֵי קְדֻשָּׁתְךָ:           (יג"ל פז"ק)
שַׁוְעָתֵנוּ קַבֵּל וּשְׁמַע צַעֲקָתֵנוּ, יוֹדֵעַ תַעֲלֻמוֹת:           (שק"ו צי"ת)

יש הגורסים "חסין קדוש דרוש" במקום "חסין קדוש ברוב" - ראו בארוכה ב"קובץ בית אהרן וישראל שנה ו גיליון ו עמ' קלג

Community content is available under CC-BY-SA unless otherwise noted.