FANDOM


ערך זה נכתב במקורו על-ידי דניאל ונטורה בויקיפדיה העברית

אנצו ניצני (במקור: Enzo Genazzani - אנצו ג'נצאני) הוא מוסמך האוניברסיטה העברית ודוקטור בסוציולוגיה של אוניברסיטת שטרסבורג שבצרפת, יליד פירנצה, איטליה. הוא עלה ארצה בגיל 13, לאחר שנחקקו חוקי הגזע באיטליה. בין השנים 1962 - 1996 שימש אנצו ניצני כמנכ"ל חברת תרכובות ברום בבאר שבע, חברת חיפה כימיקלים במפרץ חיפה, מנכ"ל חברת נילית במגדל העמק ובהנהלת חברת כימיקלים לישראל. הוא יזם את הביצוע ואת ההקלטה של השירים הכלולים בתקליטור "טללי זמרה - המסורת המוזיקלית של יהודי פירנצה וליבורנו", שהפיק בית התפוצות בתל אביב.

משפחת ניצניעריכה

משפחת ג'נצאני, מקורה בעיר ג'נצאנו (Genazzano) כ-30 ק"מ ממזרח לרומא. בתחילת המאה ה-17 גורשו היהודים מכל ערי השדה במדינות האפיפיור והם אולצו להגר או לעבור לשני הגטאות של רומא, גטו רומא או זה של אנקונה. המשפחה נדדה לליבורנו, עיר נמל בה העניקו דוכסי משפחת מדיצ'י ליהדות ליבורנו זכויות מלאות ושוות בהתאם לַ"חוק הליבורני", היחיד מסוגו באירופה באותה תקופה. משפחת ג'נאצני עברה לפירנצה בשנות הששים של ]]המאה ה-19]] לאחר שפירנצה הפכה באופן זמני לבירת איטליה.

משפחת אימו, משפחת קאלונימוס (לימים קאלו), הגיעה בתחילת המאה ה-10 מן העיירה אוריה[1] במחוז פוליה, אל העיר לוקה במחוז טוסקנה. במאה ה-18 משפחת קאלו עברה מלוקה לפירנצה.

עם פרסום חוקי הגזע באיטליה משפחת ניצני, שהייתה איטלקית במשך דורות רבים, נחשבה פתאום לאזרחים סוג ב' ולפי הגדרת מדעני הגזע לבני גזע נחות. אביו, אומברטו ג'נצאני, פוטר מעבודתו כרופא והוא ואחיו גורשו מבית הספר.

על תשעה באב האחרון בפירנצה, לפני השואה, הוא מספר :

Cquote2 בתשעה באב בשנת 1938 ישבתי עם אבי ועם אחי על ספסלים נמוכים בחדר על יד בית הכנסת. שמען של הגזרות הגזעניות העתידות להתפרסם כבר הגיע אלינו. שרנו בחשיכה "על היכלי חבלי כנחש נושך". צעיר הייתי מכדי לחוש בנימת החרדה בשיחתו של אבי עם הפרופ' דוד קסוטו, שגם הוא תכנן לעלות לישראל. אך אני זוכר את עצבותה של הפגישה עד היום. Cquote1
זכרונות מבית הכנסת מפירנצה - אנצו ניצני, בית התפוצות

על זכרונות אנצו ניצני מבית הכנסת ראה זכרונות מבית הכנסת מפירנצה

תפקידיו בתעשייה עריכה

אנצו ניצני היה שותף לפיתוח התעשייה הכימית הממשלתית: תחילה במפעלי ים המלח ולאחר מכן בקונצרן כימיקלים לישראל, אשר כללה את מפעלי ים המלח ומפעלים כימיים אחרים.

תפקידו ליד המנכ"ל מרדכי מקלף, בתור דוקטור לסוציולוגיה, היה להעניק יועץ אירגוני לההנהלת החברה. המנכ"ל סבר כי בצוות הניהול יש מקום למהנדסים, לכימאיים, לכלכלנים וגם ליועץ אירגוני בעל רקע בסוציולוגיה.

במסגרת תפקידו הוא נשלח אל ראשי הקרטל האירופאי לשיווק אשלג אשר חלש על השוק העולמי והצליח לשלב את מפעלי ים המלח במערכות השיווק הבילאומיות.

להלן תפקידיו של אנצו ניצני בתעשייה הכימית הממלכתית: 1962 – מנכ"ל חברת תרכובות ברום בבאר שבע. 1966 – מנכ"ל חברת חיפה כימיקלים במפרץ חיפה. 1971 – מנכ"ל חברת נילית במגדל העמק. 1974 – סמנכ"ל בחיר בקונצרן כימיקלים לישראל עד פרישתו בשנת 1996.

טללי זמרהעריכה

Talle zimra1

חתונה פירנצה 1937: משמאל - אנצו ניצני

בשנת 2001 הופק באמצעות בית התפוצות התקליטור "טללי זמרה - המסורת המוזיקלית של יהודי פירנצה וליבורנו" . בפירנצה הוקמה מקהלה, רובה של לא-יהודים, אנצו ניצני מצא את התווים המתאימים והוקלטו 21 ניגונים מאותם הימים (ראה רשימה בצד ימין למטה). בית התפוצות אירגן ערב ליהדות איטליה ובו הוצגו חלק מהניגונים. הנחה את הטקס, בנו של אנצו ניצני, האמן יאיר ניצני.

לפני כן נערך טקס מקביל בבית הכנסת בפירנצה. מקהלת בית הכנסת בפירנצה שרה "שמחתי באומרים לי בית ה' נלך" (תהילים קכ"ב). יחד עם המקהלה התקבצו כשני תריסרים של מבוגרים ונוער אשר ביקשו להנציח את התפילות העתיקות שהדהדו כאן במשך מאות בשנים.

והוא מסכם את האירוע : :

Cquote2 יותר משישים שנים חלפו מאז, וכעת שרה המקהלה "הודו לה' כי טוב", מזמור לחג הפסח, ועיני מתמלאות בדמעות. מה לא הייתי נותן כדי שאבי יוכל לשמוע אותה. כל חייו בישראל עמל להנציח את זכר המנגינות האלה, הקליט ולימד אותן לצעירים בקהילת עולי איטליה, על שם רבי עובדיה מברטנורה ברמת גן.

המקהלה שרה "ויזרעו שדות ויטעו כרמים…". אני מתנחם אולי בכך שזהו בדיוק מה שעשו אבי וחבריו מפירנצה. הם עלו לישראל לפני יותר משישים שנים וכל אחד מהם תרם את חלקו לבניין הארץ ולהעצמתה.

Cquote1
– [http://www.bh.org.il/Communities/Synagogue/nitzanih.asp זכרונות מבית הכנסת מפירנצה - אנצו ניצני, בית התפוצות.

רשימת פיוטיםעריכה

יאיר ניצני מספר על המשפחהעריכה

דע מאין באתה
thumb

הזז את הסרגל עם העכבר ותוכל לקרוא את המאמר במלואו

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה

  1. קישורים - זכרונות מבית כנסת בפירנצה, הקטע החמישי