ערך זה נכתב במקורו בויקיפדיה העברית על-ידי דניאל ונטורה
אנריקו לוי עם הפעמון - ראה הפרק מטה
אנריקו לוי (6 באפריל 1918 - 25 בינואר 2007) היה מנהל בית הספר לקציני ים בעכו ומנהל נמלי אילת ואשדוד. הוא נולד בעיר בקרמונה (Cremona) שבאיטליה. למד במכללה הימית בוונציה, שם הוסמך כרב חובל. בשנת 1939 פוטר משירות בצי בשל חוקי הגזע שהונהגו באיטליה הפשיסטית. בשנת 1943 הוא נאסר אך הצליח לברוח ולהגיע אל קווי בעלות הברית. באוגוסט 1945 הוא השיט מאיטליה לחוף גבעת אולגה את ספינת המעפילים הראשונה אחרי המלחמה, "דלין", כשהוא מתחמק מהמצור הבריטי באמצעות מפות וידע מתקופת המלחמה.
על הספינה דלין[]
ספינת המעפילים היתה למעשה ספינת דייג. אורכה היה 29 מטר, היו בה ארבעה אנשי צוות, כולל רב החובל אנריקו לוי והובילה 37 מעפילים - חברי תנועות נוער ציוניות. שמה של האוניה ניתן לה על שם אחד הכינויים של אליהו גולומב. היא הפליגה מאיטליה ב–21 באוגוסט 1945. לאחר שמונה ימים היא הגיעה לחוף ארץ ישראל. בהתקרבה לחוף לא נוצר עימה קשר והיא הנחיתה את המעפילים בחוף שדות ים בעזרת סירות אנשי פלי"ם שנקראו לסייע בהורדת המעפילים. לספינה הוחזרה זהותה האיטלקית, וכך הפליגה מהארץ יחד עם המלווים ועם הצוות למסע חזרה מבלי שהתגלתה. הספינה נשארה בשירות, כספינת דיג. היא שימשה להחזרת צוותות איטלקיים מהפלגות אחרות של ספינות מעפילים. פעילותה נתגלתה לשלטונות איטליה ובכך הגיע לידי סיום תפקידה.
על האוניה "קדמה"[]
ספינת המעפילים דילין - באדיבות "אוצר תמונות הפלמ"ח"
Israeli passenger ship Kedmah (ex. Kedah), built by Vickers - Barrow-in-Furness, UK, 1927 for Straits Steamship. Gross displacement 3,504 tn. Purchased by Zim in 1947. In 1952 sold to Harris & Dickson of London, and renamed Golden Isles. Retired 1955. Scrapped 1957. http://147.237.72.31/topsrch/datafile/wwwm2156.gif National Photo Collection 17 ינואר 1951צילם:COHEN FRITZ
עם קום המדינה שימש לוי כרב החובל הישראלי הראשון של "קדמה", ספינת הנוסעים הראשונה של "צים". קדמה, בדומה לשאר אוניות הנוסעים של צים, שנרכשו מאוחר יותר, הביאה עולים רבים מאירופה ומצפון אפריקה, דרך מחנה המעבר במרסי.
סיפור הפעמון[]
באתר " דברים לזכרו" מביא אבנר שץ את סיפורו של פעמון אונית הסוחר הראשונה של הצי " קדמה". (ראו קישור מטה)
בשנת 1955, לאחר שמזמן סיים את תפקידו כקברניט האונייה קדמה, הוא ראה לגמרי במקרה, את האוניה נגררת לחצר הגרוטאות, אי שם באנגליה. הוא הצליח לעצור את הגוררת, הוריד את הפעמון ומסר אותו לבית הספר הימי בעכו. שם נתלה הפעמון אחר כבוד על ראש התורן במגרש המסדרים; אבל ברבות השנים הפעמון נגנב, אולי בשל ערכו האספני ואולי כמעשה קונדס, קשה לדעת. שנים חלפו, ובוקר אחד הגיעה שיחה מוזרה משגרירות ישראל בבריטניה. איזה ג'נטלמן בריטי קשיש מטריד אותם בסיפור משונה על פעמון; בירור מהיר העלה שבגזוזטרת ביתו תלוי היה פעמון-אוניה ישן, שבאמצעותו הכריזה רעייתו על זמני הארוחות כשעבד בגינה. על הפעמון היה חרוט שמה הישן של "קדמה". חיפש האיש את השם החרוט על הפעמון ברשת, גילה את מקורו, והחליט להחזירו לבעליו החוקיים. הפעמון הגיע ארצה ואנריקו לוי הוזמן כדי לבחון אותו. הוא הביט בו משועשע ונרגש ואישר שלמיטב זכרונו כך בדיוק נראה הפעמון הישן. איך הגיע מעכו לפרברי לונדון? ובכן, כנראה שלא הגיע, ומדובר רק בהעתק זהה, ישן יותר, שנמסר לאחד מקציני האוניה עוד לפני שהפכה לאונייה העברית הראשונה.
תפקידיו כמנהל[]
הוא הצטרף לסגל בית הספר הימי שליד הטכניון בחיפה, והיה למנהלו הראשון בין השנים 1951-1960.
ב-1 ביולי 1961 הוא החל עבודתו כמנהל נמל אילת . מתחילת 1964 הוא היה חלק מצוות רשות הנמלים אשר הינחה את בוני נמל אשדוד והיה ב-1 באפריל 1964 למנהלו הראשון של הנמל החדש, "נמל אשדוד", שנחנך בנובמבר 1965 . במחצית 1967 הוא סיים את תפקידו בנמל אשדוד ומונה ליועץ מיוחד לימאות לרשות הנמלים וניהל את חברת ה"שינוע". ב-31 מרץ 1971הוא פרש לגימלאות מ"רשות הנמלים".