אסון התאומים

כבאי על רקע ההריסות - המקור:ויקישיתוף

אסון התאומים התרחש ב-11 בספטמבר 2001 כאשר 19 חוטפים ערבים, שחלקם למדו לטוס בארצות הברית, השתלטו במסווה של נוסעים על ארבעה מטוסים אזרחיים, גרמו ל-3,040 הרוגים ולכ-6,000 פצועים ולנזק של מאות מיליונים. התוצאה החמורה מכל הייתה שהם עירערו את ביטחונה העצמי של הגדולה שבמעצמות. אילו המטוסים היו יוצאים שעה יותר מאוחר, כשבנייני התאומים מלאים עובדים ומבקרים - קציר ההרוגים עלול היה להגיע לרבבות.

הייתה זו מתקפת הטרור הגדולה בהיסטוריה. יעד המטוסים היה: שנים אל "מגדלי התאומים" במרכז הסחר העולמי בניו יורק וגרמו להתמוטטותם . מטוס נוסף רוסק לתוך הפנטגון, מרכז משרד ההגנה האמריקני, בסמוך לוושינגטון- בירת ארצות הברית , והחריב אחד מאגפיו. מטוס רביעי שייועד להתרסק על הבית הלבן או על בניין הקונגרס של ארצות הברית, התרסק באזור חקלאי בפנסילבניה, לאחר שנוסעיו נאבקו בחוטפים.

התוצאות

יואל מרקוס כתב בעיתון הארץ בכתבה בנושא עד ההפתעה הבאה כי היו לכך התוצאות הבאות:

1. הפיגוע קירב את ישראל לאמריקה בכל הנוגע לשיתוף פעולה בנושאי הטרור ונתן לנשיא בוש סיבה להתיידד עם שרון. לעומת זאת, הפיגוע יצר "אנטישמיות" ערבית. בסרטי הפעולה של השנים האחרונות המנוולים והטרוריסטים הם מוסלמים, כשלעתים קרובות מעצבים אותם שחקנים יהודים. הפיגוע חידד את האמביבלנטיות של היחסים עם סעודיה, שאוסמה בן לאדן וכמה מעוזריו הם אזרחיה.
2. הביזיון מצד אחד וכישלון הניסיונות ללכוד את בן לאדן מצד שני, הפכו את הממשל ליותר לוחמני וסיבכו אותו ברמה הבינלאומית. בוש המלא תאוות נקם סיבך את אמריקה במלחמה רבת אבידות בעיראק, אף שהנשק הקטלני שכביכול היה בידו נתגלה כבלוף של סדאם חוסיין. במקביל, מוציא הממשל מיליארדים כדי ללכוד את בן לאדן. הסי-איי-אי וגופים אחרים יצרו כמה וכמה פעמים קשרים עם ראשי שבטים, שהבטיחו להביא את בן לאדן, חי או מת, תמורת הרבה כסף. הכסף נעלם וגם השבט - כאילו אין די בהרג, אל-קאעדה המשיך להתל באמריקאים. לא תמיד מאחורי הכוח היה גם מוח.
3. הגימיק הפשוט, לקנות כרטיסי נסיעה לארבע טיסות פנים, לחסל את הטייסים, לנתק את הקשר עם הקרקע ולהגיע למטרות. הפשטות של הרשע הזה שינתה את אורח החיים באמריקה ובעצם בעולם כולו. הטיסות הסטנדרטיות נהפכו לסיוט. הביקורת מה מותר ומה אסור לקחת בתיק היד, הדרישה להוריד את המעילים ואת הנעליים במעבר לאולמי היציאה. לא רק אמריקה, העולם כולו לקה בתסמונת המאבטחים. הגלובליזציה של הטרור גרמה לכך, שמאות אלפי אנשים מועסקים כיום באבטחה. לונדון, למשל, מרושתת כולה במצלמות.

האם המערב הפסיד

יעקב עמידרור, שהיה ראש חטיבת המחקר באמ"ן, במאמר על הנושא: 8 שנים לפיגוע במגדלי התאומים: האם המערב הפסיד ? מ-10 ספטמבר 2009 סבור :" בראייה רחבה יותר לא בטוח שהמערב הפסיד ואלקאעדה ניצח. שום משטר לא הוחלף בעולם הערבי עקב לחץ אלקאעדה, שום מדינה לא נכנסה לסחרור של אובדן שליטה עקב פעולותיו (אם כי בתימן יש סימנים מדאיגים) והוא לא הצליח לחדור ללבבות באופן שמאפשר לו להשפיע על מדיניותה של אף מדינה מוסלמית. גם במדינות שבהן נהנה הארגון מאהדה בסיסית, כמו ירדן ואפילו חלקים גדולים בעיראק, הוא איבד חלק ממנה עקב אכזריותו.

יתר על כן, אלקאעדה לא הצליח לייצר פיגוע ראוותני נוסף, לא בארה"ב ולא באירופה. שני מבצעים קטנים, בלונדון ובמדריד, השפיעו אך מעט והם רחוקים מלהיראות כגל בלתי ניתן לעצירה של טרור בינלאומי מפחיד. ניסיונותיו לפגוע בישראל ובישראלים כשלו גם הם. ההצלחות המעטות שהיו לו, כואבות ככל שהיו, היו במדינות מוסלמיות, שם קל לו יחסית לפעול ולאנשיו להסתתר.

השאלה כעת היא שאלה של יכולת עמידה לאורך זמן ובעיקר עד כמה מוכן המערב הדמוקרטי להשקיע כסף וחיי אדם כדי לשלול מאלקאעדה את הבסיס הקרקעי באפגניסטן. בלי בסיס שכזה, יכולותיו נחותות בהרבה. לא ברור גם עד כמה ימשיכו להשתכלל מערכות המודיעין, השמירה, ההגנה והאיתור, שתכליתן למנוע את הפיגוע הבא, על אף המחירים הגבוהים שמשלמות המדינות בעולם במונחים של כסף, נוחיות ואף חופש הפרט.

המערב, שהתרגל לחיי נוחות ללא נכונות להקרבה עצמית, יתקשה להתמודד לאורך זמן עם גוף שצורת חשיבתו הפוכה. אלקאעדה מורכב מאנשים שיש להם סבלנות אינסופית ונכונות אישית הן לחיי סבל והן להקרבה. בפער הזה בין שתי החברות העומדות זו כנגד זו טמונה הבעיה ולא בהצלחות, שלא היו עד כה לג'יהאד העולמי לאחר 11 בספטמבר 2001.

הוספת

הנצחה

אתר הנצחה לזכר הניספים