הארון שבבית קדשי הקדשים שלוחות הברית היו מונחים בו, הן במשכן והן בבית ראשון. הארון מכונה במקרא בארבעה כינויים, והם:
מבנהו[]
הארון היה עשוי עץ מצופה זהב מבית ומחוץ. הציפוי נעשה על ידי שתי תיבות עשויות זהב. התיבה האחת גדולה מן הארון והשניה - קטנה ממנו. אל התיבה הגדולה הוכנס הארון, ואילו התיבה הקטנה הוכנסה לתוך הארון. נמצא הארון מצופה זהב מבית ומחוץ.
קירות תיבת הזהב הפנימית, גבוהים היו בטפח מהארון. עודף זה נכפל על עובי הדפנות של הארון, כדי לכסות את עובי הדפנות בזהב. גם קירות תיבת הזהב החיצונית, גובהם עלה בטפח ומשהו על גבי הארון. עודף הטפח כיסה את עובי הכפורת, ומשהו עודף - לזר זהב סביב.
זר זהב סביב[]
מעשי ידיו של מיכאל אוסניס מקדומים
על מעשה הארון נכתב:"וַיַּעַשׂ בְּצַלְאֵל אֶת-הָאָרֹן, עֲצֵי שִׁטִּים: אַמָּתַיִם וָחֵצִי אָרְכּוֹ, וְאַמָּה וָחֵצִי רָחְבּוֹ, וְאַמָּה וָחֵצִי, קֹמָתוֹ. וַיְצַפֵּהוּ זָהָב טָהוֹר, מִבַּיִת וּמִחוּץ; וַיַּעַשׂ לוֹ זֵר זָהָב, סָבִיב. וַיִּצֹק לוֹ, אַרְבַּע טַבְּעֹת זָהָב, עַל, אַרְבַּע פַּעֲמֹתָיו; וּשְׁתֵּי טַבָּעֹת, עַל-צַלְעוֹ הָאֶחָת, וּשְׁתֵּי טַבָּעֹת, עַל-צַלְעוֹ הַשֵּׁנִית. וַיַּעַשׂ בַּדֵּי, עֲצֵי שִׁטִּים; וַיְצַף אֹתָם, זָהָב. וַיָּבֵא אֶת-הַבַּדִּים בַּטַּבָּעֹת, עַל צַלְעֹת הָאָרֹן, לָשֵׂאת, אֶת-הָאָרֹן. וַיַּעַשׂ כַּפֹּרֶת, זָהָב טָהוֹר: אַמָּתַיִם וָחֵצִי אָרְכָּהּ, וְאַמָּה וָחֵצִי רָחְבָּהּ. וַיַּעַשׂ שְׁנֵי כְרֻבִים, זָהָב; מִקְשָׁה עָשָׂה אֹתָם, מִשְּׁנֵי קְצוֹת הַכַּפֹּרֶת. כְּרוּב-אֶחָד מִקָּצָה מִזֶּה, וּכְרוּב-אֶחָד מִקָּצָה מִזֶּה; מִן-הַכַּפֹּרֶת עָשָׂה אֶת-הַכְּרֻבִים, מִשְּׁנֵי קצוותו (קְצוֹתָיו). וַיִּהְיוּ הַכְּרֻבִים פֹּרְשֵׂי כְנָפַיִם לְמַעְלָה, סֹכְכִים בְּכַנְפֵיהֶם עַל-הַכַּפֹּרֶת, וּפְנֵיהֶם, אִישׁ אֶל-אָחִיו; אֶל-הַכַּפֹּרֶת--הָיוּ, פְּנֵי הַכְּרֻבִים (שמות פרק ל"ז, א'-ט')
הבהקת זהבו[]
בתלמוד ירושלמי [5] מובא, כי זהבו של הארון היה כה מבהיק ומאיר, עד שלאורו היה הכהן הגדול נכנס ויוצא בקודש הקדשים ביום הכיפורים.
מידותיו[]
ארון הקודש לפני פתיחתו, מיוצב על עמוד אחד: ראו בצד הארון את הטבעת לנשיאתו מתוך בית הכנסת זיכרון משכן שילה
מידותיו של הארון: אורכו - שתי אמות וחצי, רוחבו - אמה וחצי, גובהו - אמה וחצי[6].
כשעמד הארון בקודש הקדשים היה דבר פלא: כשמדדו בינו לבין כותלי קודש הקדשים היו עשר אמות מכל צד, ומכיון שכל רוחבו של קודש הקדשים היה עשרים אמות, הרי שהארון עצמו לא תפס מקום, וזהו שאמרו: "כשעמד הארון בקודש הקדשים היה דבר פלא: כשמדדו בינו לבין כותלי קודש הקדשים היו עשר אמות מכל צד, ומכיון שכל רוחבו של קודש הקדשים היה עשרים אמות, הרי שהארון עצמו לא תפס מקום".
גם שברי הלוחות היו מונחים בארון מתחת ללוחות או בצידן. יש סוברים כי אף ספר תורה היה מונח בארון.
הארון הוא אחד מחמשה דברים שהיו בבית ראשון וחסרו בבית שני.
היכן ארון הברית ?[]
המקור: גיליון 587 לפרשת תרומה, של שבועון מעייני הישועה
גירסה נוסםת[]
.JPG){kind=link}
הערות שוליים[]
- ↑ ספר שמות כ"ה, כ"ב
- ↑ ספר יהושע ג', י"ג
- ↑ שם, ט"ו
- ↑ ספר שמואל א',ד' י"ג
- ↑ מסכת יומא פ"ה ה"ג
- ↑ יש המעירים שזהו מתאים ל"יחס הזהב" בקירוב - לפני כ-2300 שנה גילו היוונים את "יחס הזהב" - יחס הקרוב ל-5/3, הנחשב ליחס טבעי ואסתטי, ומופיע במקומות רבים בטבע, באדריכלות ועוד, ולכן יש שאף כינו אותו "היחס האלוקי". הרב קורמן העיר שאת יחס הזהב אנו מוצאים כבר בתורה - שהרי מידותיו של ארון הברית הן אמה וחצי על שתי אמות וחצי, שהוא קרוב ליחס הזהב (מושגים במחשבת ישראל עמוד 178). .