ארזה - בית הבראה לחלוצים

מוצא

בית ההבראה "ארזה" או בשמו המלא ארזה - בית הבראה לחלוצים הוקם בשנת 1923 ליד המושב מוצא. מדובר היה בגלגולו של רעיון שהעלה עוד בנימין זאב הרצל הרצל. בית ההבראה הוקמם על ידי ההסתדרות הכללית של העובדים העברים בארץ ישראל|הסתדרות הכללית . בית ההבראה פתח את שעריו לציבור הרחב ב-1924 ובו כשישים מיטות. דוד רמז הציע לקרוא למקום "ארזו" על שם ארזו של הרצל אם כי בהמשך הלכה ותפסה המקבילה הנקבית שהתקבלה לבסוף - "ארזה".

בתחילה שימש המבנה בעיקר לטיפול בבעיות במערכת העיכול והוא שימש כמוסד רפואי של ממש. עם הזמן החלה הפעילות במקום להיות יותר ויותר אינטנסיבית. לאחר מלחמת העצמאות, עם סיום הקרבות באזור, שוקם בית ההבראה וחזר לפעילות מלאה.בשנות השמונים הוסב המתחם למרכז כנסים והשתלמויות.

המתחם היום יועד לבנייה במסגרת "מוצא עילית". בשטח היו אמורות להיבנות כ-220 יחידות דיור. נכון ל2006, המתחם נטוש ומגודר. הבניינים ההיסטוריים, ובהם גם הבניינים שהוכרזו כראויים לשימור, בתהליכי התבלות מתקדמים.

בחורשה המצויה ליד בית ההבראה ניטע עץ, בסוף 1898, בעת ביקורו בארץ ישראל של הרצל ודוד וולפסון. הם נטעו במקום עצים: (הרצל נטע ארז ווולפסון נטע דקל). באופן מקרי העץ, שניטע כסמל לחידוש ההתיישבות היהודית בחבל ארץ יהודה, ניטע בדיוק בתאריך שבו פורסמה לימים הצהרת בלפור (2 בנובמבר). הארז שניטע באותו יום קיבל בספרות ובעיתונות את השם "ארז הרצל". המקום הפך לסוג של אנדרטה וחקלאי מוצא שמרו עליו. במהלך מלחמת העולם הראשונה נפגע האתר והעצים נפגעו קשות, ככל הנראה כתוצאה מפגיעה של ערביי הכפרים השכנים.(יש דעה כי כי כריתת העץ בוצע על-ידי אמין אל-חוסייני בהיותו נער.

סיור במקום[]

סיפורו של מיכאל יעקובסון במבוא לתיאור הוא כתב: "הרצל רצה שכאן יוקם בית הארחה ואכן הפרויקט מומש ואף זכה למבנה ייחודי בנוף המקומי, היום נטוש ומפורק ניצב האתר וממתין למחיקתו. חזון או לא חזון - ישראל של המאה ה-21 כבר לא בארזה"