אין תקציר עריכה |
|||
| שורה 25: | שורה 25: | ||
==חשיבות בוטנית== |
==חשיבות בוטנית== |
||
בספרו "מדריך העצים והשיחים של ישראל" מציין אבי שמידע שארז הלבנון הוא אחד מהעצים החשובים בישראל |
בספרו "מדריך העצים והשיחים של ישראל" מציין אבי שמידע שארז הלבנון הוא אחד מהעצים החשובים בישראל |
||
| − | יחד עם ה[[אלון]], ה[[אורן]], וה[[ |
+ | יחד עם ה[[אלון]], ה[[אורן]], וה[[אלה]]. ארז הלבנון הוא שריד מתקופה קדומה בה שרר באזור הים התיכון אקלים קריר יותר (תקופת ה[[שלישון]]). |
==קישורים חיצוניים== |
==קישורים חיצוניים== |
||
גרסה מ־08:27, 12 באפריל 2012
קטעים בערך הזה מבוססים על ערכים מקבילים בוויקיפדיה העברית
ארז הלבנון צילם: MPF - ויקישיתוף
עלים של ארז הלבנון צילם: MPF - ויקישיתוף
דגל לבנון, כשבתוכו נראה ארז הלבנון
ארז הלבנון (שם מדעי: Cedrus libani), הוא עץ ממין ארז במשפחת האורניים. ארז הלבנון הוא עץ הררי הגדל בעיקר בקרקע סלעית בגובה של 1800 מטרים. עץ מחטני גדול שאינו גדל בר בארץ ישראל פרט לחרמון. גדל בלבנון בה הוא משמש סמל המדינה. מגיע לגובה של 40 מטר ומאריך ימים. עליו מחטניים, קצרים, נוקשים וערוכים בקבוצות.
ארז הלבנון נחשב לעץ בניה חזק ומעולה. בתנ"ך הוא משמש כסמל לעץ חזק, הניגוד המוחלט לעלוב שבצמחים, אזוב הקיר: "וַיִּתֵּן אֱלֹקים חָכְמָה לִשְׁלֹמֹה וּתְבוּנָה... וַיְדַבֵּר, עַל-הָעֵצִים, מִן-הָאֶרֶז אֲשֶׁר בַּלְּבָנוֹן, וְעַד הָאֵזוֹב אֲשֶׁר יֹצֵא בַּקִּיר" [1]; "קוֹל ה', שֹׁבֵר אֲרָזִים; וַיְשַׁבֵּר ה', אֶת-אַרְזֵי הַלְּבָנוֹן" [2] . ארזי הלבנון אף שמשו את שלמה המלך לבנין בית המקדש הראשון: "הִנֵּה אֲנִי בוֹנֶה-בַּיִת לְשֵׁם ה' אֱלֹהָי... שְׁלַח-לִי עֲצֵי אֲרָזִים בְּרוֹשִׁים וְאַלְגּוּמִּים, מֵהַלְּבָנוֹן" [3].
ארז הלבנון בהיסטוריה
משחר ההיסטוריה נודע ערך רב לארזי הלבנון. עמי קדם השתמשו בהם לבנייה ממלכתית מפוארת, לבנייה באתרים מקודשים ולהכנת ארונות קבורה יקרים לקבורת מלכים ואישים רמי מעלה נוספים. הארז נזכר רבות בכתבי עמים שונים.
בספר מלכים א' פרק ה' מסופר כי שלמה המלך ביקש מחירם מלך צור (שישבה בלבנון) עצי ארזים לבניית בית המקדש הראשון ואכן חירם נענה לבקשתו בשמחה ושלח לו עצי ארזים וברושים. בתמורה לזה נתן שלמה לחירם עשרים אלף כור חיטים, ועשרים אלף כור שמן כתית.
המצרים הקדמונים הביאו את עצי ארז הלבנון לארצם לשם בנייה מלאכותית. בתעודת פרעה סנפרו מופיע אישור לבואן של ארבעה ספינות עמוסות בעצי ארז למצרים שנשלחו על ידי הפניקים, והשימוש בהם היה בין השאר להתקנת דלתות לארמון.
בדיקת העץ של "ספינת השמש", ספינה קדומה שנתגלתה בגיזה שבמצרים, שנערכה במוזיאון הבריטי, הראתה שהרוב הגדול מכלל קורות הספינה היו של ארז הלבנון. ספינה זו הייתה שייכת לפרעה כאופס [4].
ארון הקבורה של הפרעונית מריט אמון [5], שנתגלתה בדיר אל בהרי, והנמצא כיום במוזיאון הארכאולוגי בקהיר, נעשה גם הוא מארז הלבנון.
במקדש מתקופת הברונזה המאוחרת שבתל לכיש, יש שרידי עץ (של ארז הלבנון) רבים של קורות, ששימשו לקירוי וכעמודי תמך לתקרה. גם בכניסה לאולם הראשי נמצאו קורות עץ רבות (ארז הלבנון). שרידי עץ רבים מאוד של ארז הלבנון נמצאו בארמון מתקופת הברונזה התיכונה. שימוש בארזים נתגלה גם במקדש ה[פלשתי בתל קסילה מהמאה ה-10 לפנה"ס. שימוש ניכר בקורות עצים מארז הלבנון לבנייה נעשה גם בתל משוש שבנגב, הנמצא מזרחית לבאר שבע. מהתקופה הישראלית, נמצאו שרידי עץ מפוחמים של ארז הלבנון. ייתכן שארז הלבנון שימש גם בתעשיית כלים או חפצים מיוחדים.
בתקופה ההרודיאנית נוצלו עצי ארז לבנון לצורכי בנייה ממלכתיים בהרודיון, במבצר קיפרוס ובממשית. גם בעת החדשה, במאה ה-17 נכרתו עצים רבים של ארז הלבנון לצורכי בנייה ושובצו בגגות הבתים של צפת העתיקה.
מקורות חז"ל
בתלמוד מסופר כי כאשר בר כוכבא בנה את צבאו וערך אותו למלחמה ברומאים במרד בר כוכבא, הוא קיבל לצבאו רק את מי שהסכים לכרות את אצבעו. כאשר חכמי ישראל שמעו זאת הם ביקרו את "מבחן הקבלה" הזה באמרם: "עד מתי אתה עושה את ישראל בעלי מומין". כתחליף למבחן כריתת האצבע הציעו לו חז"ל שיקבל לצבאו רק את מי שיצליח לעקור ארז מהלבנון ברכיבה על סוסו ואכן בר כוכבא אימץ את הצעתם של רבותינו.
חשיבות בוטנית
בספרו "מדריך העצים והשיחים של ישראל" מציין אבי שמידע שארז הלבנון הוא אחד מהעצים החשובים בישראל יחד עם האלון, האורן, והאלה. ארז הלבנון הוא שריד מתקופה קדומה בה שרר באזור הים התיכון אקלים קריר יותר (תקופת השלישון).