Family Wiki
Advertisement

כתובת השילוח - אחד הגילויים הראשונים של עתיקות ארץ ישראל צילמה:Tamar Hayardeni

הועתק מהויקיפדיה העברית

ארץ ישראל הייתה ונשארה אחד האזורים המעניינים ביותר את הארכאולוגים בני כל הדתות והמדינות. בארץ ישראל נערכו ונערכות חפירות מסודרות, חפירות לא מסודרות וכן התרחש בה שוד עתיקות במהלך כל השנים.

הארכאולוגיה בישראל נחקרת בצורה אינטנסיבית באוניברסיטאות המקומיות וגם מושכת עניין בינלאומי רב בעקבות העבר המקראי של האזור. לכל האוניברסיטאות בישראל יש מחלקות ארכאולוגיה משלהם אשר מעורבים, לצד רשות העתיקות במחקר, בחפירות, בשמירה על הממצאים ובהדרכה. הארכאולוגים הישראליים לעתים קרובות בולטים מאוד בתחום הארכאולוגיה, גם בארץ וגם בעולם.

יגאל ידין, היה בעל השפעה רבה בדור הישן של הארכאולוגים הישראליים, והיה מנהל החפירות לחשיפת מגילות ים המלח בקומראן. אילת מזר התבלטה כדוברת בענייני הארכאולוגיה של הר הבית בירושלים.

קיימות מחלוקות רבות בארכאולוגיה הישראלית. בין יתר הנושאים, עלתה שאלת מהימנותם של פריטי אומנות שונים כגון כתובת תל דן, כתובת יהואש וגלוסקמת יעקב אחי ישו, כמו גם מהימנותם של סברות כרונולוגיות שלמות.

העדויות הארכאולוגיות הראשונות לקיום עם ישראל הן מהמאה ה-13 לפני הספירה, אז היה גל של הקמת יישובים כפריים באזור של הרי יהודה, הרי השומרון והספר המזרחי שלהם. יישובים אלה היו בעלי תרבות חומרית ענייה יחסית. הם גם לא היו מבוצרים, חיו בדו קיום עם האוכלוסייה הכנענית ולא נמצאו סימנים אחרים שמעידים על תהליך התיישבות על ידי כיבוש. מאפיין של החפירות בכפרים אלה הוא שבניגוד לממצאים בקרב קבוצות אוכלוסייה אחרות באזור לא נמצאו בהם עצמות חזיר.

למרות שאין ממצאים ישירים המעידים על כיבוש, עדיין ישנו ממצא היכול להצביע על אמתות התיאור המקראי לכיבוש ארץ ישראל על ידי בני ישראל בהנהגת יהושע בן נון, תלמידו הנאמן של משה רבנו. פרופ' אדם זרטל מצא על הר עיבל שרידי מזבח המתאימים לתיאור המקראי על המזבח שהקים יהושע על הר עיבל לאחר שנכנסו לא"י. השרידים הספיקו כדי ללמוד על גודלו, וממדיו התאימו בדיוק לדרישות ההלכה לגבי מדות המזבח, וכן נמצאו עצמות של חיות כשרות בלבד שהוקרבו על המזבח. בנוסף, לפי בדיקתו של פרופ' זרטל הממצאים הם מהתקופה המתאימה לתקופת כיבוש ארץ ישראל על ידי עם ישראל בהנהגת יהושע, לפי המקרא.

החפירות בישראל ממשיכות בקצב מהיר באופן יחסי ומנוהלות ברמה גבוהה בדרך כלל. החופרים חוזרים כל שנה למספר אתרים עיקריים שנבחרו בעקבות הפוטנציאל המדעי שלהם והעניין התרבותי. אתרי החפירות בעלי החשיבות העיקרית כיום כוללים את אשקלון, תל חצור, תל מגידו, גמלא העתיקה ותל רחוב.

המחלוקת אודות הממלכה המאוחדת[]

עד לשנים האחרונות לא נמצאו עדויות חוץ מקראיות לקיום הממלכה המאוחדת בימי דוד ושלמה. הממצאים אף מראים שהחל מראשית ההתיישבות הישראלית ועד אחרי תקופת בית עמרי היה אזור השומרון מיושב יותר ועשיר יותר מאזור יהודה. הארכאולוג ישראל פינקלשטיין טען בספרו ראשית ישראל כי לא התקיימה כל ממלכה מאוחדת, וירושלים הייתה בתקופה המיוחסת לדוד ושלמה כפר עני קטן, ולא בירה של ממלכה עשירה.

בשנים האחרונות נתגלו שני גילויים מהחפירות בתל בית שמש ובעיר דוד המצביעים על כך כי בכבר מהמאה ה-10 לפני הספירה, התקיימה ממלכה ישראלית עשירה שבירתה ירושלים:

  1. בחפירות הארכאולוגיות (ארכאולוגיה) בתל בית שמש שניהלו ד"ר שלמה בונימוביץ וד"ר צבי לדרמן המכון הארכאולוגי של אוניברסיטת תל אביב, נתגלו מבנים מרשימים שנבנו במשך הזמן בין המחצית השנייה של המאה ה-10 (המתאימה לפי המסורת המקראית לזמן מלכותו של שלמה) לתחילת המאה ה-9 לפני הספירה, ובניהם: פינה של חומה מונומנטלית ובצדה מגדל תצפית מסיבי, מבנה ציבורי בשטח הגדול מ-250 מ"ר, מאגר מים תת-קרקעי בעל קיבולת של 800 מטרים מעוקבים של מים, וסדנה מרשימה לעיבוד ברזל. אמנם, החומה נתגלתה כבר בראשית המאה ה-20 על ידי החוקר הסקוטי דנקן מקנזי מטעם הקרן הבריטית לחקר ארץ ישראל, שתיארך אותה לתקופה הכנענית, אך מתברר, שחלקים ממנה נבנו מחדש בסגנון מרשים בראשית המלכות ביהודה. שני החוקרים עוד מוסיפים כי באותה תקופה נבנו גם המבנים שנחשפו עוד בשנות ה-30 של המאה ה-20 על ידי משלחת ממכללת הבפורד מפנסילבניה שבארצות הברית, מבנה שכונה בית המושל, ממגורה גדולה, ובית מחסנים.
הקמת סדנת הברזל, למשל, שבה התגלו כורי נפח, פיות מפוחים, ראשי חץ ועוד פריטי ברזל רבים, מראה על רצונו של השלטון המרכזי בממלכה לשלוט בתעשיית הברזל, שאז הייתה התקופה שבה החל הברזל להיות בשימוש יומיומי.
לדברי החוקרים, הבנייה נושאת חותם ממלכתי מובהק שהפכה את המקום לעיר מנהל שמסמנת את נוכחותה של ממלכה ישראלית, וכך חיזקה את עמידתה מול יריבתה העיקרית, פלשת. אך לדעת החוקרים, יותר משהם מעידים על המקום, מעידים הממצאים על קיומה של ירושלים כבירה של ממלכה מפוארת. הממצאים בתל בית שמש, בשפלה בבקעת באר שבע ועוד, מוכיחים על קיומה של גוף פוליטי ישראלי חשוב שבירתו ירושלים כבר במאה ה-10 לפני הספירה. הביצורים המסיביים, מבני הציבור הגדולים, סדנת הברזל המרשימה ומאגר המים התת-קרקעי יכלו להיבנות רק ביוזמה ציבורית שמקורה בבירה ירושלים. לכן, ירושלים הייתה אז בירה חזקה ולא כפר עני קטן, שלא יכול ליזום מפעל בנייה כזה.
  1. בחפירות בעיר דוד שניהלה ד"ר אילת מזר, נתגלו ממצאים של מבנה מפואר ומרשים בסגנון פיניקי שזמן בנייתו מתאים לראשית מלכותו של דוד שכבש את שטח עיר דוד מידי היבוסים בסביבות שנת 1000 לפני הספירה (הגבול בן המאה ה-11 לפני הספירה למאה ה-10 לפני הספירה). הוא לא החריב את העיר היבוסית, אלא השאיר את מבניה, ונבנו בזמנו רק מבנים ספורים וביניהם ארמון המלוכה. הממצאים מתאימים למתואר בתנ"ך על ארמונו של דוד שנבנה על ידי בנאים ששלח חירם מלך צור הפיניקי, בן ברית של דוד נגד הפלשתים, אויביהם המשותפים (הברית הזאת נמשכה בימי שלמה, וחירם שלח בנאים ועצים לבניית בית המקדש).
במקום זה גילתה החוקרת הבריטית, קתלין קניון, חרסים וכותרת אבן פיניקית מהמאה ה-10 לפנה"ס (שבה מלכו דוד ושלמה) המתאימה לבניין ממלכתי, ובעקבות ממצאיה טענה קניון כי בזמן המלוכה בירושלים (בזמן המתאים למלכות דוד ושלמה) ניצב מבנה רב רושם בראש המדרון. בעקבות ממצאים אלו בדקה מזר היכן גילתה קניון את ממצאיה ומצאה כי המקום הוא בצפון עיר דוד, סמוך לשער האשפות, ביציאה ממרכז המבקרים של עיר דוד, מול הכפר הערבי סילוואן.
החשובים בממצאים של מזר: קטע קיר מסיבי באורך 30 מטרים ממערב למזרח המסתיים בזווית ישרה לכיוון דרום, עדות לקיומו של בניין גדול ממדים; במילוי העפר של אבני הקיר נמצאו חרסים מהמאה ה-11 לפנה"ס, הוכחה שהבנייה לא בוצעה מוקדם יותר; בשני קירות גדולים נוספים הניצבים לקיר הנ"ל נמצאו חרסים מהמאה ה-10 לפנה"ס, מה שמעיד שהיו תוספות בנייה במשך מלכות דוד ושלמה או זמן קצר לאחר שלטונם; הבניין נבנה ישירות על סלע, ולא נמצאו שכבות ארכאולוגיות נוספות; נתגלתה "בולה", פיסת חומר שעליה טביעת חותם ובה הוטבע שמו של "יהוכל בן שלמיה בן שבי", שר החצר של צדקיהו מלך יהודה כפי שמוזכר בירמיה ל"ז, ג' (ללא שם הסב). ממצא זה מתאים לתאור המקראי שארמון דוד המלך שימש באופן רצוף כארמון מלכות עד חורבן בית ראשון. עצם מציאתו של חותמו של שר החצר של מלך, מתאים להיותו של המקום ארמון מלוכה יהודי. בנוסף המיקום מתאים לתאור המקראי לגבי ארמונו של דוד שכתוב בשמואל ב' ה', י"ז שדוד המלך ירד מארמונו למצודה (שהייתה עוד מימי היבוסים והגנה על גבולה הצפוני של העיר שדוד הרחיב), ומקום הבניין הוא מקום שנראה כי היה אז הגבוה ביותר בעיר.
התיאור המקראי לגבי ארמונו של דוד ולגבי שימושו כארמון עד חורבן ביהמ"ק הראשון, הם ההסבר המשכנע ביותר לממצאים של קניון ומזר, לתיארוך החרסים, לגודלו ופארו של המבנה, סגנונו הפיניקי, מיקומו, ומציאתו של חותם של שר החצר של צדקיהו מלך יהודה. עצם מציאתו של מבנה ממלכתי מונומנטלי בתקופה שהתאימה לתקופת דוד המלך, מוכיחה כי ירושלים לא הייתה באותו זמן כפר עני וקטן, כדברי ד"ר פינקלשטיין, אלא בירה של ממלכה חשובה כפי המתואר בתנ"ך, ושימשה ככזו עד חורבן בית ראשון.

תקופת המרד הגדול ומרד בר כוכבא[]

על חרסים מהתקופה הזו התגלו מוטיבים יהודיים שלא היו נפוצים בתקופת בית שני. ובהם מנורת שבעת הקנים, לולבים ואתרוגים. על מטבעות שנטבעו בימי המרד נטבעו סמלים ייחודיים ובהם אשכולות ענבים ועלי גפן, לולבים, אתרוגים ועץ התמר עצמו. וסמלים יהודיים ובהם ארון הקודש וכלי המקדש.

מתקופת מרד בר-כוכבא נמצאו מערכות מחילות מסתור. חלקן היו מערות טבעיות שהורחבו וחלקן נחצב במיוחד.

לא כל היישובים שהיו מיושבים בתקופת שלהי בית שני נחפרו. בחפירות שנערכו בהרודיון נמצאו ממצאים רבים.

הממצאים ממערות מדבר יהודה[]

במדבר יהודה התגלו ממצאים מתקופות שונות, המפורסמים בהם ארכיונה של בבתא, המגילות, אגרות בר כוכבא, ובנוסף - כלי חרס, מטבעות, כלי זכוכית, ממצאי מערת האיגרות ושלדים.

התקופה הרומית[]

נמצאו ממצאים בודדים בירושלים, נחפר תל-שלם ליד בית שאן בו נתגלו שרידי מחנה של הלגיון הרומי ועיקר הממצאים נתגלו בנגב בהם הממצאים שמצאה המשלחת בראשות מ. גיחון במצד תמר.

נמצאו שרידי דרכים רומיות כולל גשרים (לדוגמה זה שבנחל זרד), תחנות משמר ומנוחה, בורות מים לשימוש העוברים בדרך, ואבני מיל רבות.

תקופות ארכאולוגיות בארץ ישראל[]

הפניה לערך מורחב: לוח התקופות בארץ ישראל

במחקר הארכאולוגי מקובלת ההפרדה לתקופות הבאות:

תבנית:ציר זמן/ארכאולוגיה/ארץ ישראל תקופת המתכות

ראו גם[]

לקריאה נוספת[]

  • ישראל ל' לווין ועמיחי מזר (עורכים), הפולמוס על האמת ההיסטורית במקרא - קובץ מאמרים, הוצאת יד יצחק בן צבי (המרכז ללימודי א"י) ומרכז דינור (המרכז לחקר תולדות ישראל), ירושלים 2002.
  • אדם זרטל, עם נולד, הוצאת ידיעות אחרונות : ספרי חמד, תל אביב 2000.
  • ישראל פינקלשטיין וניל אשר סילברמן, ראשית ישראל : ארכאולוגיה, מקרא וזיכרון היסטורי, הוצאת אוניברסיטת תל אביב, 2003.
  • יואל רפל אוריאל רפפורט, אנציקלופדיה לתולדות ארץ-ישראל, הוצאת מודן - משרד הביטחון - ההוצאה לאור , 1986 - ערך "ארכאולוגיה של ארץ ישראל"
  • עמנואל ענתי, התקופות הארכאולוגיות בארץ ישראל, הוצאת מטכ"ל/קצין חינוך ראשי, 1957.

קישורים חיצוניים[]

Advertisement