ארמונות החורף ואחוזת המלך ביריחו

המפה נטענת... {"type":"HYBRID","minzoom":false,"maxzoom":false,"types":["ROADMAP","SATELLITE","HYBRID","TERRAIN"],"mappingservice":"googlemaps3","width":"350px","height":"300px","centre":{"text":"","title":"","link":"","lat":31.87118,"lon":35.436165,"icon":""},"title":"","label":"","icon":"","lines":[],"polygons":[],"circles":[],"rectangles":[],"copycoords":false,"static":false,"visitedicon":"","wmsoverlay":false,"zoom":17,"layers":[],"controls":["pan","zoom","streetview","type"],"zoomstyle":"DEFAULT","typestyle":"DEFAULT","autoinfowindows":false,"resizable":false,"kmlrezoom":false,"poi":true,"cluster":false,"clustergridsize":60,"clustermaxzoom":20,"clusterzoomonclick":true,"clusteraveragecenter":true,"clusterminsize":2,"imageoverlays":[],"kml":[],"gkml":[],"searchmarkers":"","fullscreen":false,"scrollwheelzoom":false,"locations":[]}	המפה נטענת... {"type":"TERRAIN","minzoom":false,"maxzoom":false,"types":["ROADMAP","SATELLITE","HYBRID","TERRAIN"],"mappingservice":"googlemaps3","width":"350px","height":"300px","centre":{"text":"","title":"","link":"","lat":31.87118,"lon":35.436165,"icon":""},"title":"","label":"","icon":"","lines":[],"polygons":[],"circles":[],"rectangles":[],"copycoords":false,"static":false,"visitedicon":"","wmsoverlay":false,"zoom":9,"layers":[],"controls":["pan","zoom","streetview","type"],"zoomstyle":"DEFAULT","typestyle":"DEFAULT","autoinfowindows":false,"resizable":false,"kmlrezoom":false,"poi":true,"cluster":false,"clustergridsize":60,"clustermaxzoom":20,"clusterzoomonclick":true,"clusteraveragecenter":true,"clusterminsize":2,"imageoverlays":[],"kml":[],"gkml":[],"searchmarkers":"","fullscreen":false,"scrollwheelzoom":false,"locations":[]}
מבט מקרוב	מבט מעל

(הערך נכתב במקור בויקיפדיה העברית על-ידי דניאל ונטורה)

Tulul Abu el- Alayiq — התל, מצפון לארמונות החשמונאים

ארמונות החורף ואחוזת המלך ביריחו הם מכלול של מבנים מימי בית שני אשר נחשפו במערב בקעת יריחו, סמוך לפתחו של נחל פרת ולדרך הרומית , היורדת מירושלים ליריחו. באתר בולטים שני תילים: הדרומי, תולול אבו אל-עלייק והצפוני, 400 מטר מהראשון, על שפת ואדי שק א-דאבי, הנשפך לנחל פרת.

הארמונות הם ביטוי לאורח החיים המפואר שקיימו משפחות המלוכה ומלוויהם. הם עשו שימוש נרחב בבריכות שחייה, בתי מרחץ, גני נוי ובוסתנים. הארמונות היו במרחק שעות ספורות מירושלים - 20 ק"מ בתוואי הדרך הרומית הקדומה.

משנת תש"ס, עת פרצו המאורעות, צה"ל מונע ביקורים באתר ששמו המדעי בעבר היה "תולול אבו אל–עלייק" וכיום נכון לקרוא לו "אתר ארמונות החורף של החשמונאים ובית הורדוס". לפי אהוד נצר, חופר האתר]

פרופ'_איל_רגב_–_ביקור_בית_אצל_החשמונאים-_החשמונאים_כבני_אדם_וכשליטים_לאור_ארמונות_החשמונאים_ביריחו — פרופ' איל רגב – ביקור בית אצל החשמונאים- החשמונאים כבני אדם וכשליטים לאור ארמונות החשמונאים ביריחו

להלן 2 תרשימים מההרצאה

תרשימי הארמונות מההראה של איל רגב[]

החפירות[]

האתר נחפר כבר במאה ה-19 על ידי צ'רלס וורן, אשר ניסה לאתר את מקומה של יריחו מימי התנ"ך. לאחר עריכת חתך ארכאולוגי, הוא הגיע למסקנה כי האתר הוא מהתקופה הרומית בארץ ישראל. חפירות נוספות בוצעו על ידי הגרמנים סלין ודנציגר, בשנים 1910 -1911, אך התוצאות לא פורסמו מעולם.בשנת 1950 שתי משלחות מארצות הברית חפרו באתר. מצפון לתל הדרומי התגלה שרידי גן נוי מפואר מימי הורדוס וכינו אותו - "הגן השקוע". יותר רחוק, בצפון, התגלה שרידי בנין, שהוגדר בתור גימנסיון.

לאחר מלחמת ששת הימים, בשנת 1973 נערכו חפירות נרחבות באתר כל ידי הארכאולוג אהוד נצר. החפירות נמשכו עשר עונות והקיפו שטח של 30 דונם. במהל החפירות התגלו גם שרידי אמות המים במערב יריחו.

וכך הוא תאר את מהלך החפירות בכנס ידיעת הארץ ע"ש יאיר בשן של בית ספר שדה עפרה:""את פעילותי במערב בקעת יריחו התחלתי על גדות נחל פרת, במחקר ארמונותיו של הורדוס במקום, אך הימצאות מכלול שלם של ארמונות חורף מן התקופה החשמונאית, אשר נבנו בצידה של אחוזה מלכותית מאותה התקופה, יחד עם אמות המים הראשונות ממעיינות נחל פרת, נערן ועוג'ה , הייתה עבורי הפתעה של ממש; ההפתעה הנוספת הייתה ההשתמרות המעולה של השרידים. החפירות נמשכו כמעט ללא הפסקה מחורף תשל"ג ועד לפרוץ האינתיפאדה השנייה בשנת תש"ס.

שרידי בית הכנסת העתיק בעולם[]

ראו ערך מורחב:בית הכנסת מתקופת החשמונאים ביריחו

ביום 29 מרץ 1998 דווח על מציאת שרידי בית כנסת במתחם. לדעת החוקרים הוא מהשנים 50-70 לפני-הספירה - יוצא שהוא מן העתיקים בעולם.

synagogue-remains found near Jericho

תמונות[]

צילם: יונתן גורמזנו 23 דצמבר 2008

אלבום התמונות

סיכום ממצה של כל החפירות[]

אהוד נצר בכנס בבית ספר עפרה הציג סיכום מתומצת של חפירות. ראשית, נחשף בניין הארמון המקורי, ייתכן מימי "הורקנוס הראשון" עם שתי בריכות שחייה קטנות בצדו. "אלכסנדר ינאי" הוסיף את מכלול בריכות השחייה המשוכלל והמפואר עם שתי בריכות שחייה בגודל בינוני ומבנה מפואר לאירוח.

בהמשך שלומציון המלכה בנתה מדרום ארמונות תאומים לשני בניה היריבים, הורקנוס השני אריסטובולוס השני - הבניין הדו-משפחתי העתיק בעולם, כל בניין עם בריכת שחייה משלו.

לימים נבנה ממזרח לארמון טור של בניינים, בשולי האחוזה. בקצה המזרחי שלו הלך והתפתח אזור עם מתקנים חקלאיים רבים, חלקם לעיבוד חומרי הגלם שהופקו משיחי הבושם והצרי וחלקם לעיבוד פרי התמר - שני הגידולים החשובים באחוזה המלכותית. במרכז הטור ניצבו בניינים ששימשו בוודאי את צוותי האחזקה של הארמון ושל החווה החקלאית, ובקצה המערבי נבנה, במרוצת השנים , אולי בימי שלומציון, המלכה, בית הכנסת הקדום ביותר שנתגלה עד כה בארץ–ישראל.

בסך הכל נימנו עם גמר החפירות במכלול החשמונאי שבעה שלבים בהתפתחותו, החל משנת 140 לערך ועד לשנת 31 לפנה"ס. בין יתר הממצאים חשפנו כאן חדרי אירוח, מתקני רחצה, מקוואות רבות וממצא חומרי מגוון.

ארמונות הורדוס[]

רעידת האדמה של שנת 31 פגעה קשות בחלקים רבים מן הארמון, אשר לאחר מכן הוחלף, באותו המקום פחות או יותר, בארמונו השני של הורדוס.

הארמון הראשון שהורדוס בנה ביריחו אשר למשך שנים בודדות התקיים בצד הארמון החשמונאי, נבנה מדרום

לנחל פרת

ארמונו השלישי נבנה משני צידי הנחל, מזרחית למכלול החשמונאי.
לארמונו השני, ארמון מפואר ביותר אשר בבניינו השתתפו בנאים ואומנים שבאו מאיטליה.

רעידת אדמה נוספת, במחצית המאה הראשונה לספירה פגעה קשות במבני הארמונות, אך לא בחווה שהמשיכה לתפקד, לפחות עד לימי חורבן הבית השני.המקור:בית ספר שדה עפרה מעלון יש"G שלנו

תאור האתר[]

Roman Aquaduct near Jericho Eretz Israel, edited — אמת המים ליד יריחו - הובילה מים ממעיינות נערן: עין נועימה, עין דיוק ועין שושה

עם סיום החפירות התברר כי הוא משתרע על שטח של 120 דונם ומהווה רק חלק של יריחו מימי בית שני. נמצאו סדרה של ארמונות חורף מימי מלכי החשמונאים עד לימי הורדוס. התברר כי שטחה של העיר יריחו היה רחב ביותר. מדרום לאחד הארמונות, בשטח שהיום נמצא מחנה הפליטים "עקבת ג'עבר" התגלו שרידי פרור, מאותה תקופה, של בתי אמידים, הפזורים על פני עשרות דונמים. מצפון לארמונות התגלתה חווה מלכותית, על פני שטח של 450 דונם. נמצא גם שהיה קשר הדוק בין החווה לבין ארמונות החורף.

אמות המים, אשר הוקמו בימי החשמונאים, איפשרו את בניית המכלול. אל האתר הובילו שתי אמות מים שנבעו מעיינות הבאים:

נחל פרת : עין פרת, עין מבוע (עין פואר) ועין קלט.
נחל נערן : עין נועימה, עין דיוק ועין שושה

מי המעיינות הם מתוקים וזורמים כל השנה. הם איפשרו את הקמת ארמונות החורף ואת החווה החקלאית.

ארמון מלכי החשמונאים[]

בארמון מלכי החשמונאים, צפונית לאתר, מעבר לנחל פרת, נמצאו האתרים הבאים:

הבניין המרכזי.
מכלול בריכת שחיה.
האגף הדרומי ("הארמונות התאומים")

ארמון החשמונאים נבנה במוצא נחל פרת, על גבעמ המשקיפה על העיר יריחו. הארמון הוקם בימי שלטונות של בני שושלת החשמונאים :יוחנן הורקנוס הראשון - נשיא יהודה וכהן גדול - בין השנים (134 -104) לפני הספירה או בימיו של אלכסנדר ינאי - מלך וכהן גדול -בין השנים (103 - 76 לפני הספירה.

ברעידת האדמה חזקה שהייתה בשנת 31 לפנה"ס נהרס הארמון. עדיות על כך מצאו בחלקים השונים של הארמון הארמון נהרס. על מקומו של ארמון הוקם תל מלאכותי על ידי המלך הורדוס, מלך ממלכת יהודה בין השנים 37 עד 4, לפני הספירה בנה החשמונאים . על התל המוגבה הוא בנה את ארמונו השני. הקמת התל הביאה לידי כיסוי של שרידי ארמון החשמונאים וכך נשמרו חלקים ממנו כגון, קיר מבנה שנותר לגובה של 7 מטר.

המבנה המרכזי של ארמון החשמונאי היה בגודל 50 מטר על 50 מטר. האלמנטים של הבנייה היו כמקובל בארמונות פאר באזור:

עיטור החדרים היה עם פרסקות צבעוניות - חיקוי דמוי שיש.
עיטורימעוצבים בסטוקו בדמות אבני בנין.
חצר מרכזית קטורה . חצר ללא גג
המים זרמו לבריכות השחיה ולמבנים בצינורות עופרת וצנורות חרס, קבורים באדמה, בנוסף לאמות מים שסיפקו מים לגינות ולבוסתנים.

באתר נמצאו שרידים של שני צמדים של בריכות שחיה: קטנות - במערב לארמון, וגדולות - צפונית ממנו. משערים כי הבריכות היו במוקד הבידור והנאה של שוכני הארמון. אולי גם עדות לאירוע הטרגי של הטבעת הכוהן הגדול אריסטובולוס השלישי, שכיהן בין השנים (53 - 36) לפני הספירה והיה הכהן הגדול האחרון מבית חשמונאי. מדרום לבריכות הגדולות נבנה בנין מפואר, רשק גודלו היה 21 מטר על 17 מטר - זהו הפביליון - שנבנה בדמות מקדש דורי. ציר סימטריה עבר דרך הבריכות, המקדש והחצר הקטורה צפונית מהם.

התגלו גם "ארמונים תאומים". האחד דומה לשני בצורה מפתיעה. ההשערה היא שהם נבנו על ידי שלומציון המלכה, (67 - 76) לפני הספירה, עבור שני בניה הורקנוס ואריסטובולוס, במטרה לרכך את היריבות בינהם שנמשכה קרוב לשלושים שנה. גודלם של הארמונות היה 25 מטר על 25 מטר. בכל אחד משני הארמונות היה בית מרחץ מפואר.

מקוואות טהרה רבים נמצאו בסביבות הארמון, אשר בעליו היו כוהנים אשר נזקקו להן - שכן היה עליהן להטהר בטרם יוכלן לאכול בשר מתרומה. כן נמצא מקווה מיוחדת לכלים שבו נמצאו שרידים של 800 קעריות. הארמון שרת גם את אחרון מלכי בית חשמונאי , מתתיהו אנטיגונוס השני, ששלט בין השנים 40 לפנה"ס ל-37 לפנה"ס ויעיד על כך מטמון של 20 מטבעות .

הארמון הראשון של הורדוס[]

Panorama from Rojal Palace a Jericoh — תצפית לדרום מ"תולול אבו אל-עלייק" - בו נראים שרידי החפירות הארכאולוגיות - היום מחנה פליטים

מדרום לאתר, דרומית ל"תולול אבו אל-עלייק " בנה המלך הורדוס את ארמונו הראשון. במקביל, בצפון , עדיין עמד על מכונו ארמון מלכי החשמונאים. בני משפחת החשמונאים המשיכו לקיים קשרים הדוקים עם קלאופטרה, אשר אזור יריחו היה בתחום שליטתה. עובדה אשר הגנה עליהם מפני המלך החדש.

הארמון היה מבנה מלבני : 86 מטר על 46 מטר. במרכזו חצר פריסטיל, חצר פתוחה לשמים בעלת שורת עמודים היקפית ובמרכזה ברכה המנקזה את מי הגשמים. בארמון היה טרקלין מפואר, בית מרחץ מפואר וצמד בריכות עמוקות, אשר שימשו, כנראה, מקוואות טהרה.

הארמון נחש, בשנת 1951 על ידי פריצ'רד, אשר סבר שלפניו גימנסיון. לאחר החפירה הארמון כוסה מחדש.

הארמון השני של הורדוס[]

הארמון השני הוקם בשנת 31 לפנה"ס. הורדוס זכה באמונו של אוגוסטוס קיסר וקבל לידיו חזרה את שטח יריחו שהיה בידי קלאופטרה. קודם לכן הייתה רעידת אדמה שפגעה בארמון החשמונאים. הורדוס החליט להקים על חורבותיו ארמון שני כמכלול אדריכלי, עם אגפים אחדים. הוא שילב בו את בריכות השחיה של ארמון החשמונאי והקים בריכה אחת גדולה : 32 מטר על 18 מטר. הארמון השני - בצפון נחל פרת שרת את הורדוס, יחד עם הארמון הראשון - מדרום לנחל פרת - למגורים ולטקסים.

יחודו של הארמון השני היה באגף המגורים ובאזור הניועד לבילויים. הוילה נבנתה על תל מלאכותי שכיסה את ארמון ההחשמואים:35 מטר על 43 מטר, מקומה הגבוה , 8 מטר מעל פני הסביבה, איפשר לשוהים בה להנות ממראה הבוסתן של האחוזה המלכותית ומנוף הסביבה. בארמון השני היה שפע של גינות נוי. באגף התענוגות הייתה הבריכה הגדולה ובית מרחץ, שמתקניו נשמרו היטב.

הארמון השלישי של הורדוס[]

Opus Reticulatum 1 — אופוס רטיקולטוס ברומא העתיקה - ויקישיתןף, Fradeve11

הארמון השלישי היה המפואר שבארמונות. הוא הוקם משני צידי נחל פרת. אהוד נצר, עורך החפירות באתר, סבור שניתן היה לצפות ממנו במי הנהר הזורמים עד חודשיים בשנה ולתת לצופים הרגשה כאילו הם על שפת נהר זורם. אדריכלי הארמון בנו את המכלול, תוך התיחסות הדדית לחלקיו. הבנאים, שהיו כנראה מאיטליה השתמשו בשיטות בניה שהיו נפוצות במולדתם כמו:

אופוס רטיקולטוס - דגם בניה רומאי - אבנים קטנות, 10 ס"מ על 10 ס"מ , המונחות בשורות אלכסניות. ביריחו הוא נמשח בטיח לבן או צבעוני.
אופוס קוודרוס - דגם בניה רומאי - אבנים מלבניות

היה גם שימוש בלבני בוץ מקומיות הבנויים על אבן. אחרי משיחתם בטיח לא היה הבדל בינם לבין הדגמים מאיטליה.

הארמון השלישי של הורדוס, במרכז האתר, כלל את המבנים הבאים:

האגף הצפוני.
הגן השקוע.
התל הדרומי.
הבריכה הגדולה.

האזור התעשייתי[]

האזור התעשייתי ולידו מבני מגורים ומבני שרותים.

האחוזה המלכותית[]

באחוזה נחשף גת ענקי, אשר שימש, ככל הנראה, להכנת יין ו"דבש תמרים". גידולי החווה, לפי מקורות ספרותיים, היו : עצי תמר, האפרסמון (עץ בלתי מזוהה), הצורי והשרף שמהם הפיקו בשמים ותרופות. חלק מהם נשלח לחו"ל. היה זה שימוש מחוכם בתנאי האקלים הנוחים של המקום.

תמונות מהאתר[]

צילם: יונתן גורמזנו 23 דצמבר 2008

עוד תמונות

קול קורא[]

ארמונות החשמונאים ביריחו.
אתר שהוא מסמליה של ארץ ישראל.
תמרים, מים בשפע, ארמונות עתיקים שנחשפו על ידי ארכיאולוגים צמאי דעת.
נופי מדבר חולמים ונביאים.
אתר שנמצא בסכנה קשה ואנו פועלים לשימורו כבר שנים, ומבינים שמה שבאמת יציל אותו זה מישהו שיהיה מוכן לתרום הרבה מאוד כסף לפיתוח האתר.

מחר ומחרתיים* ימים שלישי ורביעי של חול המועד נוציא טיולים לכל המשפחה, למיטיבי לכת ולמיטיבי קשב בהדרכת מדריך בכיר אל האתר במסגרת המשך העשייה למען שימורו ופיתוחו.

מצרף כאן את מסמך העמדה שגיבשנו כבר לפני כמעט עשור ולמרות שקרו באתר כבר הרבה דברים טובים הדרך עוד ארוכה. המסמך נכתב עם מיטב החוקרים ואנשי ידיעת הארץ, בתקווה שבסוף עוד ננצח, גם שם.
קישור לסיור בתגובה הראשונה
על מצבם של ארמונות החורף הקדומים סמוך ליריחו – מציאות וחזון
האתר ומרחב יריחו
מכלול ארמונות החורף שבנו החשמונאים והורדוס נמצא במערבה של בקעת יריחו במוצא נחל פרת (ואדי קלט). מחקרו של האתר וחשיפתו, שנעשו במשך שנים רבות, בהיקף גדול ובהשקעה רבה, על ידי הארכיאולוג פרופ' אהוד נצר ז"ל, לימדו כי מכלול הארמונות היה מן הנועזים והמרשימים במפעלי התכנון והבנייה בתחומי ממלכת רומא כולה. הממצאים במקום פורסמו בסדרת ספרים, חלקם דו"ח מדעי וחלקם פונים לציבור הרחב. ההתייחסות לממצא מרשים זה בספרות המחקר העולמית היא רחבה ביותר.
יריחו, כידוע, הייתה אחת מן הערים החשובות ביהודה והסופרים בני הזמן מהללים את שפע המים, מטעי התמרים והאפרסמון והחקלאות בסביבתה. הרבה מן האתרים החשובים מתקופה זו (ומתקופות אחרות) פזורים בתחומה של יריחו ובסביבתה. מבחינה תיירותית מהווה יריחו אחת מנקודות המשיכה המרכזיות בארץ, ולאתרים החשובים שבתחומי העיר מגיעים אלפי תיירים בשנה ומספרם בשנים האחרונות במגמת עליה מתמדת.
המצב המנהלי והקשיים הנגזרים ממנו
אתר הארמונות מצוי ברובו בשטח באחריות ישראלית (C) ואילו אתרים חשובים רבים ביריחו וסביבתה, ובהם חלקו הדרומי של אתר הארמונות, מצויים באחריות הרשות הפלסטינית (A). אף עיקר צירי הגישה לאתר הארמונות עוברים בתוך שטח A. המצב הפוליטי המיוחד והאחריות המפוצלת הביא לכך שאתר חשוב זה, ואתרים חשובים נוספים כגון קיפרוס שמדרום-מערב לו, הולכים ונהרסים ללא טיפול הולם. בניגוד לאתרי עתיקות אחרים, מתקופות שונות, המצויים בתחומי השליטה של הרשות הפלסטינית, אשר זוכים לטיפול מעורר הערכה (דוגמת תל יריחו וארמון הישאם בחר' אל מפג'ר) מצויים ארמונות החשמונאים והורדוס במצב מעורר דאגה. בשל מצב סבוך זה אין האתר זוכה לטיפול שימורי ולא קיימת הגנה על השרידים וגם תנועת המטיילים במקום כמעט שאינה קיימת. בשנים האחרונות חל במקום הרס בלתי פוסק הנגרם בחלקו בידי הטבע (התקלפות של טיח והתמוטטות של מבנים) ובידי אדם (חציבות לא מבוקרות, והצטברות שפכי פסולת בנייה ופסולת ביתית). התהליך של הרס האתר, המצוי בשלביו הראשונים, עלול להתקדם ולשרידים ייגרם נזק לא הפיך. ערכי תרבות בעלי חשיבות לאומית וכלל עולמית, הולכים ונהרסים לנגד עינינו.
הדרכים להצלת האתר
אנו, החתומים על מכתב זה, מאמינים שאנו מייצגים ציבור רחב בישראל ובעולם כולו, החרד לגורלם של ארמונות יריחו שהם נכסי תרבות ומורשת עולמית. אנו סבורים כי למרות הקשיים שנזכרו למעלה חובה להשקיע מאמץ ולשמר את המקום. בעבר היה אתר הארמונות אבן שואבת למבקרים ישראלים רבים ולתיירים מחו"ל, ואין ספק כי הפוטנציאל התיירותי הגלום בו הוא גדול, בדומה לאתרים החשובים האחרים ביריחו וסביבתה.
אנו סבורים שיש כאן סיכוי גדול לשיתוף פעולה בין ישראל והרשות הפלסטינאית, שנמצא מעל המחלוקות המדיניות והביטחוניות שאין צורך לפרטן. אנו מאמינים כי התלכדות של הגופים הממונים בשני הצדדים על ענייני התיירות והארכיאולוגיה סביב הנושא התיירותי, השימורי והתרבותי תביא ברכה לשני הצדדים. חיבור הארמונות עם אתרים דוגמת תל יריחו, בתי הכנסת ביריחו ובנערן, ארמון הישאם, מנזר קרנטל, ועם אתרים נוספים במרחב דוגמת קומראן ואתר הטבילה בקצר אל-יהוד, עשויים להביא לאזור תנועה גדולה של תיירות. שיתוף פעולה זה יביא ברכה לכל הצדדים ויהווה בסיס לשיתוף פעולה מתקדם בין פלסטינאים וישראלים בתחומים של תרבות, שימור, ארכיאולוגיה ותיירות. אין לנו ספק כי על המנהל האזרחי ביהודה ושומרון לקחת חלק עיקרי בעשייה זו ובעידוד שיתוף הפעולה בתחום זה בין ישראל והרשות הפלסטינאית.
על החתום:
פרופ' יורם צפריר, המכון לארכאולוגיה, האוניברסיטה העברית
פרופ׳ אלחנן ריינר, הפקולטה למדעי הרוח, אוניברסיטת תל אביב
פרופ' עמיחי מזר, המכון לארכאולוגיה, האוניברסיטה העברית
פרופ' יוסי לשם , המחלקה לזואולוגיה, אוניברסיטת תל-אביב
פרופ' גדעון פרסטר, המכון לארכיאולוגיה, האוניברסיטה העברית
פרופ' בועז זיסו, המחלקה ללימודי ארץ ישראל, אוניברסיטת בר אילן
ד"ר גיא שטיבל, המכון לארכאולוגיה, האוניברסיטה העברית
רועי פורת, המכון לארכיאולוגיה, האוניברסיטה העברית
יעקב קלמן, המכון לארכיאולוגיה, האוניברסיטה העברית
אלי רז, גיאולוג, מרכז מדע ים המלח והערבה.
דודי מבורך, אוצר, מוזיאון ישראל
דניאל אבוחצירא, אדריכל שימור
דבורה נצר, אשתו של אהוד נצר ז"ל
ירון רוזנטל, בית ספר שדה כפר עציון
עמיחי נעם, בית ספר שדה כפר עציון