(נכתב על-ידי דניאל ונטורה בויקיפדיה העברית גירסת 5 בדצמבר 2007)

עטיפת הספר

ארץ שכוּ‏חת-אל או בשמו המקורי :Cristo si è fermato a Eboli הוא רומן אוטוביוגרפי של הסופר היהודי איטלקי מטורינו, קרלו לוי. אבולי הוא שמה של העיר אליה הגיע הסופר מהעיר התעשייתית והמפותחת , טורינו, ברכבת שפעלה בשרות הרכבות של המדינה. בבחירת שם העיר לרומן שלו הוא בקש להביעה את דעתו כי עיר זו היא קצה העולם התרבותי - כאן ישו עצר, דהיינו הקִדמה לא עברה מעבר חעיר זאת. בספרו הוא מתאר את ההווי של תושבי כפר אליאנו (להלן) בשנים 1934 - 1936.

הוא הוגלה לכפר בימי השלטון איטליה הפשיסטית. כמקובל באותם השנים. "אוייבי המשטר" - כפי שכונו, נשלחו לאזורים מרוחקים ונחשלים בדרום איטליה, שכונו : אזורי הגבול.

את ספרו "ארץ שכוחת אל" הוא חיבר בשובו מהגלות בכפר. הגולים זכו לחנינה בעקבות נצחון איטליה במלחמת איטליה חבש. קרלו לוי כתב את הספר בין דצמבר 1943 עד יולי 1944. הוא פורסם בפירנצה בשנת 1945.

אליאנו[עריכה | עריכת קוד מקור]

ראו ערך מורחב:אליאנו ראו גם :Eboli

מבט על בתים בעיירה

אליאנו (באיטלקית: Aliano) היא עיירה בפרובינציה של מטרה, במרחק של 90 ק"מ מעיר הראשית באזור מטרה, במחוז בזיליקטה, דרום איטליה. העיירה היא מקום מושבם של 1,100 נפש בקירוב, ושטחה הוא 96.5 קמ"ר. היא שוכנת בגובה 498 מעל פני הים.

רוב תושבי העיירה חסרי תעסוקה והיתר מתפרנסים, בעיקר בענף החקלאות, שכרם נמוך. בשנים האחרונות גברה פרנסת תושבי העיר מתיירות. בתחום העיירה מבנים שבהם חי ועבד יקיר העיר קרלו לוי. קוראי ספרו בארץ שכוחת אל "ישו נעצר באֶבּוֹלי מבקרים בעיר ומסיירים באתריה.

פרסומה של העיירה בא מהיותה מקום גלותו של הסופר היהודי-איטלקי, קרלו לוי.אל הכפר נגיע לכפר המכונה בספרו ג'ליאנו (Gagliano ) - זו העיר אליאנו בהגיה מקומית. פרסום שעורר הדים רבים בדעת הקהל באיטליה ותרם לפיתוח המקום.

במגבלות החוק[עריכה | עריכת קוד מקור]

קרלו לוי

בימי גלותו בכפר הוא לא הורשה לצאת מעבר לתחום מסויים. הוא נהג להגיע לקצה המיושב של הכפר , בבית הקברות, ושם ציפו לו שוטרי הכפר. לפי הוראות ראש הכפר הפשיסטי, השוטרים קיימו מעקב צמוד אחריו. תפקידם העיקרי של אנשי החוק היה לקיים מעקב גם אחרי שאר הגולים שהיו במקום. בין השאר, הוטל על אנשי החוק להביא לכך שהגולים לא ייפגשו זה עם זה.

באחת ההזדמנויות הוא הורשה לצאת מהכפר אל העיר המרכזית של האזור מטרה. הוא הגיע אל מטה המשטרה ובקש להקל בתנאי גלותו. בינתיים, היות ובכפר הוא נחשב לרופא, שכן הוא סיים את לימודי הרפואה אך לא הוסמך לכך, הוא החליט לנצל את ההזדמנות לקנות בבית המרקחת המקומי מכשיר מד חום. מכשיר שלא היה בנמצא בבית המרקחת בכפר. אך גם כאן לא עלה בידו להשיג מד חום. חשיבותו של המכשיר הייתה רבה שכן המחלה הנפוצה בקרב תושבי הכפר באותם הימים הייתה מלריה וחום גבוהה היה אחד מסימני המחלה המובהקים.

הוא תאר את בירת האזור,"מטרה", בצורה מעוררת חמלה. אמנם במרכזה השלטון הפשיסטי בנה בניני ממשל מפוארים. אך אלה לא עמדו בשום יחס לנחשלות העיר שחלק מתושביה חיו במערות.

תרומתו הרומן[עריכה | עריכת קוד מקור]

בספר הוא תיאר את הווי החיים בכפר בו הוא שהה בימי גלותו בכפרי דרום איטליה: העוני המרוד, האבטלה הנפוצה, רמת החיים הנמוכה, העדר השכלה והילדים - שהיו בני טיפוליו - אשר גדלו ללא תקוה לעתיד טוב יותר. וכל זה בעולם מלא "אמונות טפלות", עריצות ובורות הצמרת הכפרית ושרירות לבם של אנשי השלטון.

פירסום הספר לאחר מלחמת העולם השנייה, עורר הדים בדעת הקהל באיטליה . ההדים מפירסום הספר הביאו להגברת תשומת הלב של המיממשל המרכז ברומא לנעשה בדרום איטליה המצוג'ורנו (Mezzogiorno) - כפי שמכונה האזור. תרומתו נזכרת לחיוב באזור כולו. בעיר "מטרה" קיים מוזיאון ובו מוצגים ציוריו מהימים היה בגלות בכפר אליאנו. באליאנו שוחזר הבית בו התגורר וכן הגלריה בה הכין את ציוריו. על אתרים בכפר הוצבו שלטי הסבר על האתרים המתוארים בספרו. קרלו לוי בקש להקבר באליאנו ואכן הללויה מכובדת נערכה לו בעיר.

סרט[עריכה | עריכת קוד מקור]

ערך מורחב:ארץ שכוחת אל(סרט)

בעקבות הספר , הופק גם סרט קולנוע בשנת 1979 בבימויו של פרנצ'סקו רוסי. סרט שצולם באותה תקופה ועדיין ניתן להבחין במבנים האופיינים לכפר. בשנת 2005 ניתן היה להבחין בפעולות שנעשו לקידום כלכלת העיר, היחוד התחום פיתוח התיירות. הסתב אכח לא מעט הם התיירים המגיעים לעיר בעקבות קריאת ספרו

תמונות מאתרי הספר[עריכה | עריכת קוד מקור]

לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]

  • ארץ שכוחת אל, תורגם בידי שו"ר, [א"ד שפיר וי’ רין], עם עובד תל אביב, תשכ'א 1961. (הוצאה ראשונה עם עובד, תש"י).

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

Community content is available under CC-BY-SA unless otherwise noted.