אשדוד_-_ים_הפך_לפח_אשפה.wmv

אשדוד - ים הפך לפח אשפה.wmv

(המקור:הויקיפדיה העברית - שם יש גם עוד תמונות של האתר)

מבט מערבה דרך שער היבשה ושער הים צילם:ori~

מצודת אשדוד ים צילם:David Shay

מחסני המצודה צילם:ShmulikO

אשדוד ים הוא אתר ארכאולוגי שיסודו מתקופת הברזל לחוף הים התיכון, היום, בדרומה של העיר אשדוד. הוא מצוי 5 ק"מ צפונית לתל העתיק של אשדוד העתיקה - אחת מחמש ערי הפלשתים. השרידים הנראים היום באתר הם של מהתקופה הערבית הקדומה בארץ ישראל - המאה ה-8 - המאה ה-11. בשנת 1033 נפגעה המצודה ברעידת אדמה. האתר נשאר במצבו מאז עד היום.

תולדות המקום[עריכה | עריכת קוד מקור]

סרגון השני מלך אשור (705-722 לפנה"ס כותב כי בשנת 713 לפנה"ס, בעת מסעו לארץ ישראל הוא בִּצֶ‏ר את הערים הפלישתיות: אשדוד, גת וכן את אשדוד ים. בתקופה הביזנטית בארץ ישראל ,במאה ה-4, הייתה אשדוד-ים לעיר מסחר וכונתה "אזוטוס פאראליוס" (Azotus Paraliyus) שפרושה : אשדוד חוף. תרשים של העיר מובא במפת מידבא. במפה מופיעה העיר עם מזח ורציף, מדרגות שהוליכו לבתים וביניהן היו מבנים עם סתווים, מזרקה, כנסיות ומבני ציבור רבים ‏‏[1] . שרידים מתקופה זו, כולל כנסייה נמצאו 2 ק"מ מהאתר אך לא נחפרו. בתקופת החליפות של בית אומיה(המאה השמינית) הוקמה המצודה הנוכחית, אשר שרידיה נמויים עד היום , וכונתה קלעת אל-מינה (מצודת הנמל). המצודה הוקמה במטרה להגן על העיר מפני פלישה באמצעות אוניות ביזנטיות.

בתקופה הצלבנית בוצרה המצודה ונקרא : קסטל ברואר. קשר היסטורי של התפתחות האחד מן השני, כעיר אם וכעיר בת, אולי קיים בין הערים אשדוד - אשדוד-ים . קשר הדומה ליחס בין : באר שבע-שבע , מורשת גת-גת, יבנה-יבנה ים וכו'. אך גם ייתכן שהדמיון בין השמות הוא בשל הקירבה הגאוגרפית ‏‏[2].

תאור המצודה[עריכה | עריכת קוד מקור]

באתר נשמרו שרידי חומות המצודה המלבנית. גודל המצודה היה 60 מטר על 40 מטר. בפינות המצודה הוקמו מגדלים מעוגלים ומרובעים. אבני החומה נחצבו מכורכר. למצודה היו שתי כניסות: ממזרח - מהיבשה וממערב - מהים. משני צידי השערים היו מגדלים מעוגלים בגובה משוער של 8 מטר. בהשפעת רעידת אדמה שהתרחשה במקום ורוחות הים, ניכר הכירסום במבנים של מגדלי הכניסה. מסביב המצודה ניכרים סימנים לחפיר, אשר הקיף את המצודה מכיוון היבשה. יש להניח כי הכניסה ליבשה ממזרח בוצע באמצעות גשר מעל החפיר.

ממצאי החפירות[עריכה | עריכת קוד מקור]

בחפירות ארכאולוגיות נערכו באתר על ידי יעקב קפלן בשנים 1965 - 1968. The בחפירות הועלו ממצאי : חרסים ומטבעות עתיקים מהתקופה הערבית בארץ ישראל. ההנחה כי מצודה זו, בדומה למצודות שנמצאו ביבנה ים ובאשקלון נועדו להגנה מפי פלישות מהים התיכון.

מוקד תיירותי ימי ארכאולוגי[עריכה | עריכת קוד מקור]

ב-25 ביוני 2008 דנה הוועדה המחוזית לתכנון ולבניה מחוז הדרום בבקשת חב' חופית - החברה העירונית לפיתוח התיירות באשדוד להקים מוקד תיירותי ימי ארכאולוגי במצודת אשדוד ים ‏‏[3]. מטרות התוכנית הן הקמת מתחם תיירות בעל אוריינטציה ימית וארכיאווגית במצודת ים אשדוד והקמת מתחם מבואה על המצודה הכולל מרכיבי מסחר, תיירות ונופש.

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

האתר מכיוון היבשה צילם:Bukvoed]]
האתר מכיוון היבשה צילם:Bukvoed]]


הערות שוליים[עריכה | עריכת קוד מקור]

  1. ‏המקור: מצודת אשדוד ים
  2. ‏המקור להשערה: פטר פביאן - רשות העתיקות, יצחק גלעד - אוניברסיטת בן-גוריון‏
  3. המקור
Community content is available under CC-BY-SA unless otherwise noted.