שרידי העץ עם ביקור קציני צה"ל ביום ירושלים תש"ע

ביקור_באשל_אברהם_בחברון_עם_נועם_ארנון

ביקור באשל אברהם בחברון עם נועם ארנון

ביקור באשל אברהם בחברון עם נועם ארנון

העץ בשנת 2008 -ויקישיתוף

העץ בשנת 1900 - ויקישיתוף

אשל אברהם הוא עץ עתיק מאוד במעלה גבעה במערבה של חברון, בתוך חצר כנסיה רוסית מוסקוביה. העץ הינו למעשה אלון בלוט, אחד השרידים העתיקים מיער האלונים הנירחב שכיסה בעבר הרחוק את הרי יהודה. היקף גזעו של העץ העתיק הוא כ-10 מטר. הגיל המשוער של אלון בן 850 שנה לערך, שזוהה מאז התקופה הצלבנית עם האשל שנטע אברהם בבאר שבע (האלון התייבש ונכרת ב-1995) המקור. האתר הוא בתחום הרשות הפלסטינית ואין גישה אליו

לדעת אתר שבי חברון "יחוסו של העץ אלון המעניין לאברהם אבינו מוטעה, שכן את ה"אשל" נטע אברהם בבאר שבע".

אקטואליה[עריכה | עריכת קוד מקור]

אתר David Wilder מספר על ביקור קציני צה"ל עם מפקד חטיבת חברון בשרידי העץ "אשל אברהם" - עץ שהתיבש וכולל היום ענפים יבשים. רק בתמונות נראה העץ המפואר הזה כשעוד היה בחיים. הביקור נערך במסגרת סיור פרידה מהאזור שערך מפקד חטיבת חברון, אל"מ אודי.בדרך כלל מסיבת הפרידה היא סביב סעודה דשנה. מפמפקד חברון העדיף לעשות משהו מיוחד, והחליט לצאת לטיול קצר באתר הזה, שיהודים לא בקרו בו ב- 13 השנים האחרונות.

הכתב, איש חברון, כתב: שני דברים הרשימו אותי. ראשית, וחשוב מכל, כי קצין בכיר בצה"ל, איש אינו מסתובב עם כיפה על ראשו, והוא לא דתי כלפי חוץ, החליטה להעניק, שוב, במילים שלו, מתנת פרידה '" לסגל הקצינים שלו, לא על ידי לחגוג עם יין וויסקי, אלא על ידי לקיחת אותם לטיול חינוכי, לאתר בחברון. אני חייב להודות, התרשמתי מאוד. ואני גם מאוד שמח, כי אחרי שנתיים של המשרתים בחברון, הם עורכים ביקור באתר מיוחד בחברון .

התרשמנו גם מברכת השוער המקומי הערבי, אשר נמצא שם כבר מעל 40 שנים. נועם ארנון , בעבר, ביקר את המקום הזה לעתים קרובות למדי, ואת השוער הכיר אותו היטב. כשהגענו הוא היה מאושר בגלוי, וכאשר נועם יצא מן המכונית, האיש הערבי, נרגש מאוד לראות אותו, חיבקתי אותו. וזה לא היה להראות למצלמה. הוא באמת היה מאושר.

אגדות[עריכה | עריכת קוד מקור]

חוקר ארץישראל זאב וילנאי כתב:"בקרבתה של חברון גדל עץ עתיק ימים, הנקרא בקרב היהודים בשם אשל אברהם, על יסוד דברי התורה: "ויטע אברהם אשל". אף על פי שנטעו בבאר שבע והעץ בימינו הוא אלון, קראו לו היהודים אשל אברהם. אגדות אחדות מספרות על מוצאו של העץהמקור:

  1. האגדה מספרת שהעץ בחברון הוא אותו האלון שבתלו נטה אברהם אבינו את אוהלו בחנותו באלוני ממרא שעל יד חברון, כמו שמסופר בתורה: "וירא אליו ה' באלוני ממרא, והוא יושב פתח האוהל כחום היום. וישא עיניו וירא והנה שלושה אנשים ניצבים עליו, וירא וירץ לקראתם מפתח האוהל וישתחו ארצה. ויאמר: אדוני, אם נא מצאתי חן בעיניך אל נא תעבור מעל עבדך. יוקח נא מעט מים ורחצו רגליכם והשענו תחת העץ... ויקח חמאה וחלב ובן הבקר אשר עשה ויתן לפניהם, והוא עומד עליהם תחת העץ ויאכלו..."
  2. אגדה קדומה מספרת שעץ אברהם בחברון צמח ממטה שאחד המלאכים הביאו ממרום והשאירו תקוע באדמה...
  3. עץ על שם אברהם אבינו, בקרבת חברון, התפרסם כבר בדורות קדומים מאוד. יוסף בן מתיתיהו הכהן (פלויוס) מספר על עץ הבוטם הגדול, הסמוך לחברון והוא קיים עוד מימי בריאת העולם...
  4. הואיל ובצל העץ בחברון קיבל אברהם אבינו את האורחים בסבר פנים יפות, לפיכך היה הוא סמל של הכנסת אורחים בכלל. הירונימוס מתרגם התנ"ך לרומית שחי בבית לחם, במאה הרביעית, מספר על אשה אחת שיסדה בית אורחים באיטליה וקישטה אותו בענף מעץ אברהם שהובא מחברון. רבי פתחיה בביקורו בחברון, בקירוב בשנת 1187 מספר על אלוני ממרא ובסביבה היה עץ זית שבצלו פגש אברהם במלאכים: "באלוני ממרא, רחוק משם, יושב זקן אחד. וכשבא ר' פתחיה לשם נטה הזקן למות. וציוה לבניו להראות לר' פתחיה העץ שנשענו בו המלאכים. והראה לו זית א(חד) יפה ונחלק לג' חלקים שכל אחד (מהמלאכים) ישב על עץ אחד. ופירות העץ מתוקים מאוד."

ה. רבים מעולי הרגל בימי הביניים מספרים בהתפעלות על עץ אברהם אבינו שבחברון. הם נטלו ממנו ענפים וקיסמים ועשו מהם קמיעות בעלות סגולות בדוקות. ארקופולוס שביקר בארץ בשנת 670 לסה"נ, מספר על עץ אברהם שהוא אלון, כמו בימינו, ועל הקיסמים שנוטלים ממנו לכל חלקי העולם.

תייר אחר מספר בשנת 1165 שכל רוכב המחזיק קיסם מאלון אברהם בטוח שרגלי סוסו לעולם לא ימעדו...נוצרי אחר בשנת 1420, מספר שכל אדם הנגוע במחלת הנפילה ומחזיק אצלו ענף קטן מעץ אברהם, מובטח לו שלא יפול

תמונות[עריכה | עריכת קוד מקור]



חברון מאז ולתמיד[עריכת קוד מקור]

ההתחלה פרשת חיי שרה מערת המכפלה חברון החפירות הארכאולוגיות בתל חברון תולדות היישוב היהודי בחברון אלוני ממרא אשל אברהם
היישוב היהודי - היום חידוש היישוב היהודי בחברון קרית ארבע בית הדסה אדמות ישי בית הכנסת על שם אברהם אבינו צוואת נרצחי חברון - אלקים העצני יחס הממשל ליישוב היהודי
חינוך תורני ישיבת שבי חברון ישיבת ניר קרית ארבע בית המדרש נתיבות דרור ישיבה לצעירים מעלה חבר מדרשת שירת חברון תלמוד תורה "קנין תורה" מוזיאון הישוב היהודי בחברון
קברי צדיקים קברי ישי ורות קבר אבנר בן נר קבר עתניאל בן קנז בית הקברות העתיק של חברון רבי חיים חזקיה מדיני בעל שדה חמד
רבני חברון: בעבר: הרב מלכיאל אשכנזי הרב שלמה עדני החיד"א הרבנים לבית משפחת בג'איו הרב אליהו מני רבי חיים חזקיהו מדיני הרב יהודה ביבאס
בהווה: הרב דב ליאור הרב משה לוינגר הרב אליעזר ולדמן הרב משה בלייכר הרב שלמה רענן הי"ד פרופ' בן-ציון טבגר
מאחזים בית השלום בית הכנסת חזון דוד מצפה שלהבת בית שפירא חוות פדרמן מאחז הגיבורים
שלושת המקומות המקודשים בארץ ישראל

מפת חברון[עריכת קוד מקור]

מפת חברון

אתר היישוב היהודי בחברון - כולל מידע מלא על חברון העברית

Community content is available under CC-BY-SA unless otherwise noted.