ערך זה נכתב במקורו על-ידי דניאל ונטורה בויקיפדיה העברית

אתרי המקרא הנם מקומות אשר נזכרים באחד מספרי המקרא. השמות הן של יישובים, אזורים ואתרים . לעיתים, האיזכור של השם בא בהקשר לאירועים שהתרחשו בו ואפילו האתר נקרא על שמם. כך למשך מובא מקום, בו חנו שבטי ישראל במסעם במדבר סיני וגם התרחש בו נס הפיכת המים המרים למתוקים - כמו "ויחנו במרה" על שם המים המרים שמצאו במקום.

הזיהוי של אתרים מיקראיים, בדרך כלל, אינו ודאי. מעטים הם האתרים שבהן נמצאו כתובות המציינות את שמם. וגם במקרים אלא לא ברור האם הכלי הוא תוצרת המקום. לדוגמא בחפירות שנערכו בגבעון נמצאו ידיות כדים רבות עם השם גבעון, מכאן עלתה ההשערה שאכן זו גבעון הקדומה. בריכת המים שנמצאה במקום והוזכרה במקרא בתור "הבריכה אשר בגבעון" הוסיפה נדבך להכרת בשם המקראי של המקום.

קיימים אטלסים מיוחדים, כמו אלא בהוצאת כרטא שבהם מוצגים האתרים המיקראיים. גם ועדת השמות הממשלתית עושה שימוש בשמות מקראיים. הוועדה מוכנה להעניק שם מיקראי גם ליישוב חדש. התנאי שהוא ממוקם לא יותר ממרחק של 3 ק"מ מהאתר המקראי הידוע, דוגמא כרמל (הר חברון) במרחק של 3 ק"מ מכרמל (אתר מקראי).

מסעות בני ישראל[עריכה | עריכת קוד מקור]

רשימה גדולה של אתרים מיקראיים מופיעה בתאור מסעות שבטי ישראל במדבר סיני, כדלקמן:

" אֵלֶּה מַסְעֵי בְנֵי-יִשְׂרָאֵל, אֲשֶׁר יָצְאוּ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם לְצִבְאֹתָם: בְּיַד מֹשֶׁה, וְאַהֲרֹן. וַיִּכְתֹּב מֹשֶׁה אֶת מוֹצָאֵיהֶם, לְמַסְעֵיהֶם עַל-פִּי ה'; וְאֵלֶּה מַסְעֵיהֶם, לְמוֹצָאֵיהֶם. וַיִּסְעוּ מֵרַעְמְסֵס בַּחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן... וַיִּסְעוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל, מֵרַעְמְסֵס; וַיַּחֲנוּ, בְּסֻכֹּת. וַיִּסְעוּ, מִסֻּכֹּת; וַיַּחֲנוּ באֵתָם, אֲשֶׁר בִּקְצֵה הַמִּדְבָּר. וַיִּסְעוּ, מֵאֵתָם, וַיָּשָׁב עַל פִּי הַחִירֹת, אֲשֶׁר עַל-פְּנֵי בַּעַל צְפוֹן; וַיַּחֲנוּ, לִפְנֵי מִגְדֹּל... וַיִּסְעוּ, ממָּרָה, וַיָּבֹאוּ, אֵילִמָה וּבְאֵילִם שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה עֵינֹת מַיִם, וְשִׁבְעִים תְּמָרִים וַיַּחֲנוּ-שָׁם. וַיִּסְעוּ, מֵאֵילִם; וַיַּחֲנוּ, עַל יַם סוּף. וַיִּסְעוּ, מִיַּם-סוּף; וַיַּחֲנוּ, בְּמִדְבַּר-סִין" ([פרק ל"ג, פסוקים א'-י"א)

בקטע לעיל מופיעים אתרים אשר נמצא להם ייחוס במפת ארץ ישראל. לעיתים, השם המקראי חופף שם סתמי כמו "מגדל"במקרה זה נוהגים להוסיף את המונח : "אתר מקראי" סוגריים, כמו "מגדל|אתר מקראי". אם הניקוד שונה אז גם תוספת עם ניקוד "מגדל (אתר מקראי)|מגדֹ‏ל".

גבולות השבטים[עריכה | עריכת קוד מקור]

בתאור גבולות שבטי ישראל, הן בספר במדבר והן בספר יהושע נכללים שמות רבים של אתרים מקראיים, להלן תאור נחלת שבט יהודה :

וַיְהִי הַגּוֹרָל, לְמַטֵּה בְּנֵי יְהוּדָה לְמִשְׁפְּחֹתָם: אֶל-גְּבוּל אֱדוֹם מִדְבַּר-צִן נֶגְבָּה, מִקְצֵה תֵימָן. וַיְהִי לָהֶם גְּבוּל נֶגֶב, מִקְצֵה יָם הַמֶּלַח, מִן-הַלָּשֹׁן, הַפֹּנֶה נֶגְבָּה. וְיָצָא אֶל-מִנֶּגֶב לְמַעֲלֵה עַקְרַבִּים, וְעָבַר צִנָה, וְעָלָה מִנֶּגֶב, לְקָדֵשׁ בַּרְנֵעַ; וְעָבַר חֶצְרוֹן וְעָלָה אַדָּרָה, וְנָסַב הַקַּרְקָעָה. וְעָבַר עַצְמוֹנָה, וְיָצָא נַחַל מִצְרַיִם, והיה (וְהָיוּ) תֹצְאוֹת הַגְּבוּל, יָמָּה; זֶה-יִהְיֶה לָכֶם, גְּבוּל נֶגֶב. וּגְבוּל קֵדְמָה יָם הַמֶּלַח, עַד-קְצֵה הַיַּרְדֵּן; וּגְבוּל לִפְאַת צָפוֹנָה, מִלְּשׁוֹן הַיָּם, מִקְצֵה, הַיַּרְדֵּן. וְעָלָה הַגְּבוּל, בֵּית חָגְלָה, וְעָבַר, מִצְּפוֹן לְבֵית הָעֲרָבָה; וְעָלָה הַגְּבוּל, אֶבֶן בֹּהַן בֶּן-רְאוּבֵן. וְעָלָה הַגְּבוּל דְּבִרָה, מֵעֵמֶק עָכוֹר, וְצָפוֹנָה פֹּנֶה אֶל-הַגִּלְגָּל אֲשֶׁר-נֹכַח לְמַעֲלֵה אֲדֻמִּים, אֲשֶׁר מִנֶּגֶב לַנָּחַל; וְעָבַר הַגְּבוּל אֶל-מֵי-עֵין שֶׁמֶשׁ, וְהָיוּ תֹצְאֹתָיו אֶל-עֵין רֹגֵל. וְעָלָה הַגְּבוּל גֵּי בֶן-הִנֹּם, אֶל-כֶּתֶף הַיְבוּסִי מִנֶּגֶב--הִיא, יְרוּשָׁלִָם; וְעָלָה הַגְּבוּל אֶל-רֹאשׁ הָהָר, אֲשֶׁר עַל-פְּנֵי גֵי-הִנֹּם יָמָּה, אֲשֶׁר בִּקְצֵה עֵמֶק-רְפָאִים, צָפוֹנָה.

בכל תאור מופיעה תחילה הכותרת כמו : "וַיְהִי לָהֶם גְּבוּל נֶגֶב" ובהמשך בא תאור ערי הגבול.


כיבושי ערים[עריכה | עריכת קוד מקור]

בספר יהושע מוצגת רשימת של ערים אשר יהושע כבש בארץ כנען, כדלקמן:

"ז וְאֵלֶּה מַלְכֵי הָאָרֶץ אֲשֶׁר הִכָּה יְהוֹשֻׁעַ וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל, בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן יָמָּה, מִבַּעַל גָּד בְּבִקְעַת הַלְּבָנוֹן, וְעַד-הָהָר הֶחָלָק הָעֹלֶה שֵׂעִירָה; וַיִּתְּנָהּ יְהוֹשֻׁעַ לְשִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל, יְרֻשָּׁה--כְּמַחְלְקֹתָם. בָּהָר וּבַשְּׁפֵלָה, וּבָעֲרָבָה וּבָאֲשֵׁדוֹת, וּבַמִּדְבָּר, וּבַנֶּגֶב--הַחִתִּי, הָאֱמֹרִי, וְהַכְּנַעֲנִי הַפְּרִזִּי, הַחִוִּי וְהַיְבוּסִי.

ט מֶלֶךְ יְרִיחוֹ, אֶחָד; מֶלֶךְ הָעַי אֲשֶׁר-מִצַּד בֵּית-אֵל, אֶחָד.
י מֶלֶךְ יְרוּשָׁלִַם אֶחָד, מֶלֶךְ חֶבְרוֹן אֶחָד.
יא מֶלֶךְ יַרְמוּת אֶחָד, מֶלֶךְ לָכִישׁ אֶחָד.
יב מֶלֶךְ עגלון מֶלֶךְ גֶּזֶר [1] אֶחָד, אֶחָד. (פרק י"ב, פסוקים א'-י"ב)

בקטע העליון נכללים גם שמות אזורים מקראיים.

אימוץ שמות מיקראיים[עריכה | עריכת קוד מקור]

ועדת השמות הממשלתית וקודמותיה קבעו שמות עבריים ליישובים ולעצמים גאוגרפיים. חלקם התבססו על שמות של אתרים מיקראיים הממוקמים בסביבת האתר, המועמד לבחירת שם. השמות שנבחרו נכללו במפות אשר עמדו לרשות תלמידי בתי הספר בימי המנדט הבריטי על ארץ ישראל ובמפות מחלקת המדידות הממשלתית במדינת ישראל. שימוש נרחב בנוהג זה היה בימיה הראשונים של המדינה, כאשר הוקמה הועדה למתן שמות עבריים לנגב. במשך עשר חודשי עבודתה היא נתנה 561 שמות עבריים, מתוכם 29 שמות ישובים, רק לאתרים מדרום לקאורדינטת רוחב 120 - בין אשקלון לבין שפך נחל קדרון.

יהודה זיו, חבר בועדת השמות הממשלתית, סיפר לבאי הכנס השנתי השלישי הספר והמדבר בארץ ישראל - תשס"ח - 2007, שנערך על ידי מרכז סיור ולימוד סוסיא, בסוסיא, בחנוכה תשס"ח, כי בעקבות מבצע עובדה נתווסף במרץ 1949 למדינת ישראל כל הנגב. דוד בן גוריון הגיע למסקנה כי יש לתת שמות עבריים לאתרים בנגב. עיקר עיסוקה של הועדה היה קביעת שמות עבריים ל"עצמים גיאוגרפיים". אמרו אז על בן גוריון" כי החליט "בראשית -שֵמוֹ‏ת !", ויקרא במדבר דברים - כלומר מתן שמות עבריים למקומות הוא שלב בדרך ל"חזון הפרחת השממה".

המפה החדשה, אשר יצאה בשנת 1950 וכללה את השמות החדשים היא המפה היחידה של מחלקת המדידות הממשלתית אשר לצד השם העברי החדש של המקום הופיע גם השם הערבי הקודם. במפה נקבעו שמות עבריים גם לאתרים מעבר להקו הירוק בתוך תחומי ממלכת ירדן. וכך במפות שהיו לרשות הציבור הופיעו אתרים מיקראיים בשמןת המקוריים כמו: שכם, חברון, עין גנים (אתר מקראי) - היא ג'נין.

הערות שוליים[עריכה | עריכת קוד מקור]

  1. כאן תופיע התוספת בסוגריים אתר מיקראי
Community content is available under CC-BY-SA unless otherwise noted.