Family Wiki
Advertisement
המפה נטענת...
המפה נטענת...

מבט מקרוב

מבט מעל

האתר - צילום:ויקי עמוד ענן

אתר השרדנה ליד כרם מהר"ל תואר בספרו של פרופ' אדם זרטל "סודו של סיסרא". לפי סברתו היה זה ישוב של אנשי השרדנה מגויי הים, שמוצאם בסרדיניה . הוא קשור כנראה לישוב שנמצא ב"אל-אחוואט" הסמוכה לקציר (20 ק"מ ממנו). אתר 20 במפה 31 (דליה) בסקר רשות העתיקות (קשור). חומות גבוהות ובמרכז האתר רגם אבנים ענק (בתמונה, מגדל?). מצאתי גם חציבה מרובעת מזרחית לרגם, אולי חלק מגת (ראה הסקר). עמוד ענן

מסקר ישראל[]

מפה 31 - דליה - אתר: 20 המקור

תקופה: הכנענית התיכונה, הישראלית
שרידים: חציבה, מגדל, גל אבנים, מתקן, חומה, מתחם, שרידי מבנים, בית גת
תאור:

מתחם ישראלי

  • המתחם, שהוא מכלול של גדרות, מגדלים ומתקנים, בראש גבעה מעל לעמק מהר״ל, משתרע על פני שטח של 15 דונם.
  • גל אבנים ענק מתנוסס בנקודה הגבוהה ביותר של השטח; מידותיו 25× 20 מ׳ וגובהו ב־6 מ׳. נראה כי גל זה הינו שריד של מבנה גדול, ככל הנראה מגדל. המגדל נמצא בחצר רחבה מוקפת גדר. לצד צפון, במרחק של 70 מ' ישנה גדר רחבה וגבוהה, כעין חומה, שרוחבה 5 מ׳ ובגובהה נשתמרו 6-5 נדבכים. במרכזה שתי כניסות צרות וייתכן שאחת מהן הינה פירצה מאוחרת. החצר מחולקת לאורכה באמצעות גדרות הצמודות לפינות המגדל. אחת הגדרות שבצד מזרח, מתרחבת בהמשכה עד כדי 5 מ׳ ובה שורה של שמונה תאים, או חדרים, כעין סוגרים, שמידותיהם 5× 5 מ׳, או 5× 4 מ׳.
  • שורה של גדרות מקבילות, בצידו המזרחי של המתחם, מחלקת את השטח לחצרות צרות וארוכות. בשתים מהן ישנה שדרה של חדרים: בשנים מהחדרים נמצאים באתרם עמודי אבן.
  • גוש נפרד של חצרות מצוי במרכז המתחם; מידותיו 15× 10מ׳ ובו ניתן להבחין בתאים סגלגלים, מתרחבים כלפי מטה, כנראה אסמים. בנקודות מפגש של גדרות עומדים עוד שני מגדלים קטנים. גם בצפונו של המתחם נמצאות מספר שורות של גדרות מקבילות. באיזור זה נמצא שריד של מבנה נפרד המרוחק מעט מהגדרות: אולי זה שריד של מגדל נוסף, או עמדת תצפית — מצפון למתחם.

יש לראות במתחם הישראלי — השולט על כל האיזור — שרידים מחווה מוגנת, שהותאמה למגורים ולשמירה על עדרי בקר וצאן.

  • שני בתי־גת וחציבות נמצאים בשטח סלעי ממזרח למתחם- אחד מבתי־הגת נשתמר היטב ומורכב מגת עליונה מעוגלת ומגת תחתונה, שאף היא עגולה ושקוטרה 60-55 ס״מ. בית־הגת השני מצוי בשוליים המזרחיים של הגבעה, מחוץ לשטח המתחם. צורתו בלתי רגילה והוא מותאם לצורה הטבעית של הסלע. בית־גת זה מורבב מגת עליונה שמידותיה 1.40 1.40 x מ׳ ואשר צינור מחברה לגת תחתונה, שמידותיה 1.00× 0.40× 1.80 מ׳.
ממצאים:

חרסים: מהתקופה הכנענית התיכונה ושפע חרסים מהתקופה הישראלית(מאות י׳-ח׳ לפני סה״נ

תמונות מהסקר[]

דעתו של אדם זרטל[]

מספרו סודו של סיסרא - פרק ארבע עשרה
העניין של זרטל באתר החלה בשאלה הם השרדנה התיישבו רק בישוב אחד, מה לא נראה סביר. ובמקרה, הגיע אליו מימצאים מסקר ארכיאולוגי של יעקב עולמי שנערך בשנת 1981 וכך הגיע לידי ההשערה כי קיים דמיון ניכר למימצאים באתר "אל-אחוואט": ערמות האבנים הגדולות וכן הקרמיקה (תקופת הברזל +). אמנם מסקנות עולמי, כפי שראינו לעיל, שמדובר באתר ישראלי. אך זרטל המשיך בגיבוש דעתו לאחר איסוף עוד קרמיקה והמוזרות של "החצרות" הארוכות והצרות.

לאחר תצפית על האתר הגיע זרטל למימאים הבאים:

  • הגובה של ערמת האבן - 6 מטר והקוטר 20 מטר (הצורה המעגלית) הביאו למסקנה שאין זו "ערמת סיקול".
  • נמצא גם מדרון "קורידור" שנכנס לערמה
  • מבנה כעין "כוורת" שהזכירו את אל-אחוואט.
  • החדרים העגולים, המרורים בשיטת הכיפה המדומה.

יש גם הבדלים: אין בקתות עגולות ואין מבנים בנויים. הבדל חשוב הוא בתקופה, "הברזל הראשונה" - שונים מאשר ב"אל-אחוואט". הבדל חשוב נוסף שהתגלה באתר הוא קיומם של האסמים - כאלה לא נמצאו בתרבות הנוראגית.

לסיכום, זרטל מוצא עוד 3 אתרים דומים בסביבה, כבר יש קבוצה של אתרים ועד לאחר "אל-אחוואט" אפשר כבר לשער את קיומה של "טריטוריה" שח השרדנה.

Advertisement