בארות יצחק

הרצאות בנושא ניתנו בבמאי-יוני 2021 על-ידי יואב אבניאון - בנושא:" ארץ-ישראל לא גרה כאן יותר. על יישובים עבריים שלא שרדו." ג'רמק, בטיחה-בית הבק, החורן, בני יהודה, בית טלמא - עמק הארזים, קבוצת הר כנרת, מחנה ישראל - ליד קיבוץ דברת, יהודי עזה לפני מלחמת העולם הראשונה, בית הערבה, הר טוב, משמר הירדן, בארות יצחק,בית אשל, עין זיתים ואבוקה

בארות יצחק בנגב, ארכיון אריה הניג, 1 בינואר 1945

בארות יצחק בנגב

ארכיון קרן קיימת לישראל

1995

ביום העליה לקרקע

1945

1948

צהויקיפדיה העברית

בְּאֵרוֹת יִצְחָק הוא קיבוץ דתי במישור החוף, ממזרח ליהוד, בתחום המועצה האזורית חבל מודיעין. הקיבוץ הוקם תחילה בצפון-מערב הנגב (ראו תמונות לעיל), אולם בעקבות נזק רב שנגרם לו במלחמת העצמאות עבר למקומו במרכז הארץ.

היסטוריה

ראשוני הקבוצה היו עולים מתנועת "ברית חלוצים דתיים" (בח"ד) מצ'כוסלובקיה וגרמניה, שהתיישבו בפרדס חנה בשנת 1936 וקראו לקבוצתם "רמת השומרון". הם התגוררו בארבעה בתי אבן, צריפים ואוהלים, עבדו עבודה עונתית בפרדסי המושבה ופתחו משק עזר קטן לאספקה עצמית, שבו גידלו ירקות, פרות, תרנגולות, ברווזים ובהמות עבודה. בניגוד לקבוצות אחרות שהתגבשו מראש לפני ההתיישבות, לרמת השומרון הובאו אנשים ממסגרות שונות ומארצות שונות והתגבשו בנקודת ההתיישבות הזמנית.

מלחמת העולם השנייה גרמה להאטה בהתיישבות. עם הדיפת צבאות רומל והסרת הסכנה הגרמנית מעל ארץ ישראל, התעוררה שוב תנועת ההתיישבות, והקרן הקיימת לישראל הצליחה לרכז כמה אלפי דונמים בבעלות יהודית מול עזה. בכ"ב בשבט תש"ג (26 בינואר 1943) עלתה קבוצת חלוץ של 12 חברים והתחילה לבנות את הקיבוץ, כ-5 קילומטר מדרום-מזרח לעזה. באותה תקופה ניתן שם חדש ליישוב, "בארות יצחק", על שם הרב יצחק ניסנבוים, ממנהיגי תנועת המזרחי בפולין שנספה באותה תקופה בגטו ורשה.

רק בקיץ תש"ה הסתיימה הקמת המחנה והחבורה התאחדה לאחר המתנה של עשר שנים.

בליל הגשרים יצאה מבארות יצחק יחידת פלמ"ח ופוצצה את הגשר מעל נחל הבשור ליד עזה. בעליית 11 הנקודות להתיישבות בנגב יצאו מבארות יצחק שיירות שהקימו את כפר דרום, בארי ותקומה.

קרב בארות יצחק במלחמת העצמאות

עם תחילת מלחמת העצמאות התמסרו חברי הקיבוץ לעבודות ביצורים. סודרו מקלטים תת-קרקעיים, תעלות קשר ועמדות מגן. העבודה נעשתה גם בשבתות בגלל פיקוח נפש.

ב-15 במאי 1948, מיד לאחר סיום המנדט הבריטי והכרזת המדינה, פלש צבא מצרים לתחום מדינת ישראל והחל להפגיז את בארות יצחק ולהפציץ ממטוסים. חברה אחת נהרגה. בלילה פונו במהירות האמהות והילדים למרכז הארץ, ובמקום נשארו 60 חברות וחברים.

המצרים המשיכו בהפגזות הקיבוץ עד להפוגה הראשונה. לאחר מכן נכשלו בניסיונם לפרוץ צפונה בקרב על נגבה ב 12 ביולי 1948, וב-14 ביולי נכשלו במתקפתם על גל און. לאחר כשלונות אלה החליטו לכבוש את בארות יצחק.

בח' בתמוז תש"ח (15 ביולי 1948) בשעה 05:30 החלה הפגזה קשה מלווה בהפצצת מטוסים. בחיפוי ההפגזה החלו המצרים להתקרב לגדרות המשק בטנקים ונושאי ברן מלווים במאות חיילים. ההסתערות נבלמה על גדרות הקיבוץ כתוצאה מאש מדויקת של המגינים וממוקשים.

לאחר שעתיים נפגע מגדל המים, והמים שנשפכו ממנו הציפו את התעלות, הקשר לעמדות השתבש והתחמושת נרטבה. בשעה 10:40 אירע פיצוץ אדיר בעמדה הצפונית-מערבית. מגיני העמדה נהרגו והמצרים ניצלו זאת, חדרו לקבוצת בתים ונאחזו בהם. המגינים הצליחו לרתק אותם באש מכוונת. ניתנה פקודה לסגת ולהתרכז בקו ההגנה הפנימי במשק.

מצב המגינים היה נואש. המצרים ריכזו כוחות להתקפה אחרונה ולחיסול הנקודה. עקב העברת מכשיר הקשר למקלט יותר בטוח ניתק הקשר והועלה חשש שהנקודה נפלה.

גדוד הפשיטה 9 של חטיבת הנגב ניסה להגיע לבארות יצחק. המצרים מנעו את התקדמות השיירה על ידי הפצצה אווירית, אבל אנשי הגדוד הצליחו לקדם פלגה של שני תותחי שדה 65 מ"מ ("נפוליאונצ'יק") לאזור קיבוץ סעד, ופגזיהם הראשונים החלו ליפול במרכז הכוח המצרי בדיוק כשעמד לפתוח בהתקפה. החלה בהלה ונסיגת מנוסה של המצרים, בעוד מקלע הבזה שתוקן גורם להם אבדות כבדות. כך הוכרע הקרב בעזרת שני תותחים מיושנים.

אבדות המגינים היו 17 הרוגים, 15 פצועים ונזקים כבדים למשק שנהרס לחלוטין. למצרים היו 200 נפגעים, בהם הרוגים רבים ושלל רב.

לאחר המלחמה

לאחר ויכוחים רבים בקרב חברי הקיבוץ הוחלט לא לחזור לאותה נקודה. החברים העידו על עצמם כי היו פגועים נפשית וסבלו מהלם קרב. ההחלטה הייתה לשקם את חברי הקבוצה תוך כדי וויתור על שיקום היישוב. חברי בארות יצחק התיישבו באופן זמני במושבה הטמפלרית הנטושה וילהלמה, ביחד עם פליטי עטרות ואנשי נחלים שעזבו את נקודת ההתיישבות שלהם במצודות אוסישקין.

בשנת 1952 עברו חברי הקיבוץ צפונה מווילהלמה והקימו את בארות יצחק החדשה. במהלך השנים קלט הקיבוץ גרעיני השלמה מתנועת בני עקיבא

בשנת 1966 הוקם בסמוך לקיבוץ הישן קיבוץ עלומים. קיבוץ עלומים שיך גם הוא לקיבוץ הדתי, והוא מעין המשך של קיבוץ בארות יצחק.

בשנת 1979, בעקבות תוכניות של רשות שדות התעופה להקים בנמל התעופה בן-גוריון מסלול המראה קרוב לקיבוץ, העלו כמה מחבריו את האפשרות שייאלצו להעתיק את נקודת ההתיישבות פעם נוספת, אך ההצעה ירדה מהפרק. לקראת הרחבת נמל התעופה בן-גוריון הופקעו אדמות של הקיבוץ. הקיבוץ המשיך לעבד שטחים אלו בשליחות רשות שדות התעופה עד שנת 2008.

מהקיבוץ הישן נשאר רק מגדל המים המחורר הנמצא בשדה פתוח בין קיבוץ עלומים ונחל עוז. ב-2013 שודרג המקום והפך אתר הנצחה מרשים לבארות יצחק בנגב. דרך בטון מובילה למגדל ובצידיה ספסלי ישיבה עליהם מוטבעים צילומים והסברים על הקיבוץ ועמידתו במלחמת העצמאות. בקיבוץ עלומים נפתח בנין בארות בנגב ובו מערכת מולטימדיה על בארות יצחק הישנה.

הקיבוץ כיום

קיבוץ בארות יצחק הוא קיבוץ שיתופי השומר על אורח חיים דתי.

ענפי המשק העיקריים הם גידולי שדה, רפת חלב, לולי פיטום תרנגולות, מפעל "אברות-חצם" לציפוי מתכות ומפעל "סנאק טיים" לייצור כריכים וארוחות ארוזות. בקיבוץ גם יושבים משרדיה של חברת "זיו-אב הנדסה" אשר בבעלותו של ד"ר אמיר זיו-אב.

באתר ההתיישבות הראשון נמצא מגדל המים הישן ואתר זיכרון, אליו עולים חברי הקיבוץ לאזכרה כל שנה בח' בתמוז. את רוב שטחי הקיבוץ המקוריים, שהיו גדולים יחסית לתקופה, מעבד כיום קיבוץ נחל עוז, היושב כיום על שטח שבו היה הפרדס הראשון של בארות יצחק, שם ישבה מפקדת הגדוד המצרי שתקף את הקיבוץ.

לקריאה נוספת

• משה גבעתי, בדרך המדבר והאש - תולדות גדוד 9, תל אביב: 'מערכות' וההוצאה לאור של משרד הביטחון, תשנ"ד - 1994, ע"מ 173 - 178.
• נחום ברוכי, בארות יצחק בהתיישבות ובמלחמה, הוצאת אריאל, 2009.

קישורים חיצוניים

(מהויקיפדיה העברית)

מיזמי קרן ויקימדיה תבנית:מיזםתבנית:מיזםתבנית:מיזםתבנית:מיזםתבנית:מיזםתבנית:מיזםתבנית:מיזםתבנית:מיזםתבנית:מיזםתבנית:מיזםתבנית:מיזם

• אתר בארות יצחק
• בארות יצחק באתר המועצה האזורית חבל מודיעין
• מיכאל יעקובסון: סקירה אדריכלית על בית הכנסת בקיבוץ בתכנון האדריכל יוסף שנברגר, באתר 'חלון אחורי', 7.11.12

הערות שוליים

תבנית:הקיבוץ הדתי תבנית:מועצה אזורית חבל מודיעין