יש הנוחלים הוא הפרק השמיני במסכת בבא בתרא בתלמוד בבלי (ק"ח,א'). המסכת דנה בדיני ירושה. הרב עדין אבן ישראל (שטיינזלץ) במבוא לפרק מבאיר כיצד הפרק יידון בחלוקת רכושו של האדם לאחר מותו. הסדר אינו תלוי רק בקרבה המשפחתית, אחה מבוסס על ההלכה.
- היורשים הטבעיים וסדר קדימויות - עד כמה יש עדיפות לקרבת הנישואין.
- זכות הבן הבכור.
- האם ההוראות חד-משמעיות או מותר לחלק מהרכוש גם לאחרים - לא לפי הסדר שנקבע בהלכה.
- זיהוי האדם כבנו.
- ניהול הרכוש של הנפטר בטרם חלוקתו.
הפיסקה הפותחת[]
"מתני' יש נוחלין ומנחילין, ויש נוחלין ולא מנחילין, מנחילין ולא נוחלין, לא נוחלין ולא מנחילין.
ואלו נוחלין ומנחילין: האב את הבנים והבנים את האב והאחין מן האב - נוחלין ומנחילין.
האיש את אמו והאיש את אשתו ובני אחיות - נוחלין ולא מנחילין.
האשה את בניה והאשה את בעלה ואחי האם - מנחילין ולא נוחלין.
.
והאחין מן האם לא נוחלין ולא מנחילין:
יש הנוחלים ומנחילים[]
רש"י באר :קרובים שנוחלין את קרוביהם כשמתים וגם אם הם מתים מנחילין להם את ממונם דהיינו ששניהם נוחלין זה את זה ...". המשנה מפרטת כי כלל זה יחול במקרים הבאים:" האב את הבנים - אבל אם יש להם בנים הם קודמין לזקנם - הבנים את האב והאחין מן האב".
ויש נוחלין ולא מנחילין[]
הם יורשים מקרובים מסויימים, אבל אם הם ימותו הם לא יינחילו את רכושם לאותם קרובים, כגון:האיש את אמו והאיש את אשתו ובני אחיות. למה אינו מנחיל לאימו ?:"...שהרי קרובי האב יורשין אותו דמשפחת אם אינה קרויה משפחה:"
מנחילין ולא נוחלין[]
למרות שהם קרובי משפחה, אין להם ירושה מהנפטר,כגון:האשה את בניה והאשה את בעלה ואחי האם
לא נוחלין ולא מנחילין[]
אמנם הם קרובי משפחה, אבל אין הם יורשים זה את זה, כגון, אחי האם.
האמור במקרא[]
המקורות לדיני ירושה במקרה הם:
בספר במדבר בפרשת בנות בְּנוֹת צְלָפְחָד נקבעו העקרונות ונאמר בסוף הכתוב: "וְהָיְתָה לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל, לְחֻקַּת מִשְׁפָּט, כַּאֲשֶׁר צִוָּה ה' אֶת-מֹשֶׁה". הנה הכתוב (כ"ז, ח'-י"א), תוך ניתוח תוכנו:
- וְאֶל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, תְּדַבֵּר לֵאמֹר: אִישׁ כִּי-יָמוּת, - לאחר מותו של האיש
- וּבֵן אֵין לוֹ - אין לו בן זכר יורש
- וְהַעֲבַרְתֶּם אֶת-נַחֲלָתוֹ, לְבִתּוֹ. - הנחלה עוברת (לא ירושה) לבת
- וְאִם-אֵין לוֹ, בַּת וּנְתַתֶּם אֶת-נַחֲלָתוֹ, לְאֶחָיו. - נתינה לאחיו
- וְאִם-אֵין לוֹ, אַחִיםוּנְתַתֶּם אֶת-נַחֲלָתוֹ, לַאֲחֵי אָבִיו. - נתינה לאחי אביו
- וְאִם-אֵין אַחִים, לְאָבִיו וּנְתַתֶּם אֶת-נַחֲלָתוֹ לִשְׁאֵרוֹ הַקָּרֹב אֵלָיו מִמִּשְׁפַּחְתּוֹ , וְיָרַשׁ אֹתָהּ; - נתינה לשאר בשרו
בספר דברים בהקשר לפרשת בן סורר ומורה, משה רבינו מורה על משפט הבכורה:"כִּי-תִהְיֶיןָ לְאִישׁ שְׁתֵּי נָשִׁים, הָאַחַת אֲהוּבָה וְהָאַחַת שְׂנוּאָה, וְיָלְדוּ-לוֹ בָנִים, הָאֲהוּבָה וְהַשְּׂנוּאָה; וְהָיָה הַבֵּן הַבְּכֹר, לַשְּׂנִיאָה. טז וְהָיָה, בְּיוֹם הַנְחִילוֹ אֶת-בָּנָיו, אֵת אֲשֶׁר-יִהְיֶה, לוֹ--לֹא יוּכַל, לְבַכֵּר אֶת-בֶּן-הָאֲהוּבָה, עַל-פְּנֵי בֶן-הַשְּׂנוּאָה, הַבְּכֹר. כִּי אֶת-הַבְּכֹר בֶּן-הַשְּׂנוּאָה יַכִּיר, לָתֶת לוֹ פִּי שְׁנַיִם, בְּכֹל אֲשֶׁר-יִמָּצֵא, לוֹ: כִּי-הוּא רֵאשִׁית אֹנוֹ, לוֹ מִשְׁפַּט הַבְּכֹרָה.(כ"א,ט"ז-י"ז)
מ"מקור ראשון"[]
הרב אודי שוורץ כתב בעיתון מקור ראשון על "יש נוחלים" את המאמר הבא:
