Family Wiki
תגית: sourceedit
תגית: sourceedit
שורה 29: שורה 29:
 
במקום [[אליהו הנביא]]. היה עייף וצמא. ראה מיקשת-אבטיחים גדולה וישמח לבבו. הוא ניגש על בעמדרום מזרח לשמורה שדה בולבוסים ששטחו מאות דונמים. קרקעיתו קרטון רך ועליו בולבוסי הגיר שקטרם 20-50 ס"מ , בצפיפות של עד 15 בולבוסים למטר רבוע, חלקם מבוקעות. כאשר מנסרים אבן כזו לרוחב, לעיתים נמצא במרכזו [[מאובן]] של יצור ימי. אחד ההסברים להייצרותם הוא שסביב "לגרעינים קשים-שילדיים - דגים, צדפות ושבלולים וכ"ו - שהיו בקרקעית הים הצטברו מירליים, שהיו לכדורי גיר דומים לבולמוסים. הגאולוגיין אינם יודעים לומר עדין בבירור כיצד ומדוע דוקא כאן נוצרו הבולמוסים <ref>מקור: [[ארץ חמדה]] עמ' 281</ref>.
 
במקום [[אליהו הנביא]]. היה עייף וצמא. ראה מיקשת-אבטיחים גדולה וישמח לבבו. הוא ניגש על בעמדרום מזרח לשמורה שדה בולבוסים ששטחו מאות דונמים. קרקעיתו קרטון רך ועליו בולבוסי הגיר שקטרם 20-50 ס"מ , בצפיפות של עד 15 בולבוסים למטר רבוע, חלקם מבוקעות. כאשר מנסרים אבן כזו לרוחב, לעיתים נמצא במרכזו [[מאובן]] של יצור ימי. אחד ההסברים להייצרותם הוא שסביב "לגרעינים קשים-שילדיים - דגים, צדפות ושבלולים וכ"ו - שהיו בקרקעית הים הצטברו מירליים, שהיו לכדורי גיר דומים לבולמוסים. הגאולוגיין אינם יודעים לומר עדין בבירור כיצד ומדוע דוקא כאן נוצרו הבולמוסים <ref>מקור: [[ארץ חמדה]] עמ' 281</ref>.
 
 
  +
[[קובץ:Bulbus_nahal_zin.jpg|thumb|350px|ימין|בולבוסים בנחל צין צילמה: דיקי]]
{{ש}}{{ש}}{{ש}}{{ש}}{{ש}}
 
 
[[צבי אילן]] מביא אגדות מקומיות על מקור האבנים:{{ציטוט|תוכן=
 
[[צבי אילן]] מביא אגדות מקומיות על מקור האבנים:{{ציטוט|תוכן=
   

גרסה מ־13:49, 29 בדצמבר 2015

קטעים בערך הזה מבוססים על ערכים מקבילים בוויקיפדיה העברית

בולבוסים במצפור מצד זוהר צילם: Dr. Avishai Teicher Pikiwiki Israel

בולבוסים – תרכיזי קלציט המכילים שאריות של חומר אורגני. לבולבוסים צורת כדור פחוסה כשל תפוחי אדמה, וזה גם מקור שמם.

היווצרות

על קרקעית הים נוצרת בוצה של חומרים מן היבשה (חומרי בליה וסחף) ומן הים (שרידי בעלי חיים וצמחים). בבוצה זו מתרחשים תהליכי דיאגנזה (diagenesis): תהליכים פיזיקליים, כימיים וביוגניים המלכדים את הגרגרים לסלע באמצעות הידוק ודחיסה. תהליכים אלה חלים על המשקע הרך לאחר הרבדתו וגורמים להתקשותו. בכמה מן הסלעים שעברו תהליכים כאלה – פוספוריט, צור, פורצלניט ואחרים – נמצאו תרכיזים קרבונטיים – בולבוסים.

במשך זמן רב היה תהליך היווצרותם של הבולבוסים בגדר תעלומה, אולם משנתגלו במרכזם של בולבוסים שרידים אורגניים – קל היה לשער אותו.

פסל בולבוסים בערד - פסל אבן סביבתי, מאבן מקומית שתוכנן על ידי מתכנן העיר האדריכל יונה פיטלסון, נבנה על ידי האמן גדעון פרידמן, והמאזכר סימון במרחב המדברי על פי המסורת הבדווית. הפסל ממוקם ב"גן החמישה", לזכר חמשת תושבי ערד שנהרגו במלחמת ששת הימים, בכניסה לעיר. צילם: מיכאל יעקובסון.

שריד אורגני (שלד דג, למשל) שנח בתוך הבוצה לא התפרק בסביבה הדלה בחמצן והפך לגרעין התגבשות של קלציט. הקלציט הלך והתגבש סביבו ללא כיוון מסוים (מכאן הכדוריות), ובמקרים רבים אף פירק אותו או החליף את החומר האורגני המקורי והפך אותו למאובן. תהליכי דיאגנזה מיצקו את הסלעים סביב הכדור, ובלחצם של אלה תחת כוח הכבידה קיבל את צורתו הפחוסה.

מקורם האורגני של הבולבוסים אינו מוטל בספק, ובולבוסים שבורים מכילים תזכורת כזו או אחרת לתהליך היווצרותם: שלדים מקוריים, מאובנים או ריח של ביצים סרוחות כאשר פנים הבולבוס בא במגע עם החמצן באוויר.

נמצאו גם בולבוסים בעלי חגורות צור. הסבר אפשרי לתופעה זו הוא הבדלים בחומציות בין אזור ההתגבשות לסביבתו או עלייה ברמת החומציות של סביבת ההיווצרות בשלבים מאוחרים יותר של ההתגבשות.

באזורים רבים התפרקו סלעי הסביבה ונחשפו הבולבוסים. שדה בולבוסים ידוע נמצא דרום-מזרחית לשמורת הר צין בנגב, אך מצויים גם אחרים. באזורים שונים באזור הדרום ניתן אף לראות את הבולבוסים מציצים מתוך הסלעים בתוכם נוצרו. בולבוסים הם ערך טבע מוגן על פי חוק בישראל[1].

בעיר ערד מוצב פסל הבולבוסים שעוצב על ידי מתכנן העיר, האדריכל יונה פיטלסון והאמן גדעון פרדימן ראו משמאל:

שדה הבולבוסים בהר צין

בולבוסים דמוי כדורי אליהו

במקום אליהו הנביא. היה עייף וצמא. ראה מיקשת-אבטיחים גדולה וישמח לבבו. הוא ניגש על בעמדרום מזרח לשמורה שדה בולבוסים ששטחו מאות דונמים. קרקעיתו קרטון רך ועליו בולבוסי הגיר שקטרם 20-50 ס"מ , בצפיפות של עד 15 בולבוסים למטר רבוע, חלקם מבוקעות. כאשר מנסרים אבן כזו לרוחב, לעיתים נמצא במרכזו מאובן של יצור ימי. אחד ההסברים להייצרותם הוא שסביב "לגרעינים קשים-שילדיים - דגים, צדפות ושבלולים וכ"ו - שהיו בקרקעית הים הצטברו מירליים, שהיו לכדורי גיר דומים לבולמוסים. הגאולוגיין אינם יודעים לומר עדין בבירור כיצד ומדוע דוקא כאן נוצרו הבולמוסים [2].

בולבוסים בנחל צין צילמה: דיקי

צבי אילן מביא אגדות מקומיות על מקור האבנים:

Cquote2.svg * פעם עברל המקשה ובקש אבטיח להרוות את צמאונו. אך האיש רע-לב סירב, ואליהו קלל אותו ומיד הפכו כל האבטיחים לאבנים.
  • האנשים היו רעי לב. פעם בא לעיר עובר אורח נכבד ובקש להתארח. הם לא קבלו אותו בסבר פנים יפות. אללה כעס עליהם, הרעיד את האדמה, הציב הר על מקום העיר, שתושביה נהדגו כולם והפכן לאבנים (אכן חלק מהסלעים נרים כגולגלות).
  • לפי גירסת הקוראן אלה אבנים שרופות ועליהן תו:"הפכנו את עריכם סדום ועמורה הפיכה גמורה והמטרנו עליהם ברציפוץ גופרית ואש עם אבנים שרופות מסומנות (על סלעים אחדים יש סימנים) לפי צו ריבונך
Cquote1.svg
ארץ חמדה, עמ' 260

הנוסע "זיטצן" מספר כי אבנים דומות נמצאו מדרום לים המלח לחד העיר, הירדנית היום אל צאפי המזוהה עם צוער הקדומה, אחד מעיר סדום לפי המקרא.

הבולבוסים במקום זה יחודיים בכך שהם עשויים גיר בלבד. בכמה בולבוסים נמצאו שלדי דגים מאובנים ודפוס שיני כרישים. שדה הבולבוסים אינו כלול בשמורה אף שבו הרבה מאד בולבוסים (שהם ערכי טבע מוגנים) בעלי מבנה יחודי ובצפיפות יוצאת דופן[3]

בשולי שדה הבולבוסים מצא צבי אילן אתר חניה קדום ומאוחר יותר נמצאו כתבת יוונית על בולבוס אחד וצלב חרות על בולבוס אחר.

הערות שוליים

  1. אכרזת גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה (ערכי טבע מוגנים), התשס"ה-2005. ק"ת 6369, התשס"ה (15.2.2005), עמ' 426. תוקן ביום 31.3.2009
  2. מקור: ארץ חמדה עמ' 281
  3. מקור: שמורת טבע - הר צין (הר ההר) - רשות שמורת הטבע