Family Wiki
Advertisement

קטעים בערך הזה מבוססים על ערכים מקבילים בוויקיפדיה העברית

שלט אזהרה מפני בולענים בים המלח

בולען הוא שקע הנפער באופן פתאומי בקרקע בתהליך טבעי. בולענים הם תופעה אופיינית לנוף הקארסטי בו חללים נוצרים בתהליך איטי כתוצאה מהמסת שכבות של גיר. בולענים מסוג אחר נוצרים באזורי חוף כתוצאה מהמסה של שכבת מלח מתחת לפני הקרקע, תהליך שלוקח זמן קצר יחסית להיווצרות בולענים קארסטיים.

נעמה_אברהמוב_קצב_תנועת_מי_התהום_בדרך_לים_המלח-0

נעמה אברהמוב קצב תנועת מי התהום בדרך לים המלח-0

נעמה אברהמוב קצב תנועת מי התהום בדרך לים המלח


בולענים בישראל[]

בולענים נפוצים, בין השאר, בסביבות ים המלח, בחלק הצפוני של האגם. הבולענים מהווים סכנה בשל הפתאומיות בה הם נפערים ובשל גודלם: הגדול ביותר שנמדד עד כה, עומקו מגיע ל-11 מטר והיקפו 25 מטר. עד היום דווח על ארבעה מקרי נפילה לבולענים. מספרם של הבולענים היום עומד על כ-1,200 (כולל בורות קטנים) ומספרם גדל בקצב של כמה עשרות בשנה.

הבולענים הם תופעה המוכרת עוד משנות השבעים של המאה ה-20. הסיבה להיווצרותם היא ירידת מפלס ים המלח, שמקורה בעיקר בהפחתת הזרימה בנהר הירדן, בין היתר בגלל סגירת סכר דגניה שמפחיתה באופן ניכר את כמות המים המגיעים לים המלח מנהר הירדן, אך גם בגידול ההתאיידות מאגן ים המלח, בעקבות פעילות מפעלי האשלג של ישראל ושל ירדן. על פי מחקר שביצע פרופסור שלמה שובאל מהאוניברסיטה הפתוחה[1] תהליך יצירת הבולען מתחיל במי תהום מתוקים הזורמים לכיוון ים המלח בעקבות ירידת מפלס מי ים המלח. המים ממיסים את שכבת המלח התת-קרקעית שנוצרה עם נסיגת ים המלח בעבר וכוסתה במשקעים של חרסיות וקונגלומרטים. שכבת החרסית באזור ים המלח מכונה תצורת צאלים,[2] כאשר החרסיות מכילות בעיקר מינרלים מקבוצת הסמקטיט המתאפיינים בכושר ספיחת מים, והבוץ שנוצר עקב כך הוא אלסטי. לכן שכבת החרסית המצויה מעל שכבת המלח ומתחת למפלס מי התהום היא בוצית וגמישה מאוד. כאשר מי התהום ממיסים את שכבת המלח זורמת החרסית הבוצית הגמישה אל החלל שנוצר מתחתיה וכך נוצר חלל מעל לשכבת החרסית הבוצית. מעל לחרסית הבוצית מצויה שכבת חרסית יבשה שחלקיקיה דבוקים בחוזקה זה לזה ולכן תישאר שכבה זו שלמה מעל החלל שנפער מתחתיה. עם הזמן נוצרים בשכבה יבשה זו סדקי קריסה ההולכים ומתרחבים וגם מתרבים, ובסופו של דבר היא מתמוטטת אל תוך שכבת החרסית הבוצית שמתחתיה. תופעה דומה מתרחשת כאשר על פני הקרקע מצויה שכבת קונגלומרט,[3] שגם היא תישאר תלויה מעל לחלל שנוצר מתחתיה עד שמשקלה העצמי ימשוך אותה מטה או שמשקל נוסף, רכב או בני אדם, יגרום להתמוטטותה. מאחר שמתחת לכל צדו הישראלי של האגם ישנה שכבת מלח, סכנת הבולענים מורגשת בעיקר שם. בצד הירדני ישנה שכבת מלח רק באזור המפעלים, ולכן ישנם רק כחמישה בולענים בשטח ירדן.

הבולענים מסכנים בעיקר את העוברים בכביש העובר לאורך ים המלח (כביש 90), בקיבוץ עין גדי ובמלונות שנמצאים בחלק הדרומי של האגם.

בשנת 1979 נפער בולען גדל ממדים במושב עזריה שבשפלה שקוטרו 8 מטרים ועומקו כ-24 מטרים. הבולען נחקר, אך הגאולוגים לא הגיעו למסקנה באשר למקורו, ובשל חשש לחיי אדם נסתם הבולען בעזרת עפר שנחפר ביישוב סמוך שהקים בריכת שחיה. כעבור 22 שנים נפער הבולען מחדש ונסתם בשנית.

שיקום[]

מכיוון שתופעת הבולענים נגרמת כתוצאה מירידת מפלס מי ים המלח, ברור כי המצב לא ישוב לקדמותו כל עוד ימשיך המפלס לרדת או להישאר במצבו הקיים. נכון לשנת 2005 קיים גירעון שנתי של 650 מיליון מטרים מעוקבים של מים בים המלח. מפלס האגם יורד בקצב של מטר בשנה. קיימות שתי דרכים להזרים מים לים המלח כדי להשיב את המפלס לקדמותו: השבת הזרימה הטבעית מהכנרת או הקמת "תעלת הימים" – תעלה שתחבר את ים המלח לים סוף או לים התיכון. גם אם תתקבלנה החלטות בנידון, תחלופנה כ-30 שנה עד שישתנה מאזן המים באופן מהותי. בינתיים ממפים את אזורי הסיכון תוך מעקב אחרי התפתחות התופעה. פרופ' שובאל טוען[1] כי לא ניתן למנוע את התופעה. מכיוון שאין סיכוי להשבת הזרימה הטבעית מהכנרת, ומכיוון שתעלת הימים תגרום לאסון כלכלי בכך שתעכיר את מי ים המלח בגלל שקיעת גבס ובגלל התפתחות אצות במים המלוחים פחות, ובכך תפגע הן בתיירות המקומית והן במפעלי ים המלח. הפתרון לדעת שובאל יבוא באופן טבעי כאשר כל הבולענים יתחברו וכל השטח יתיישר ויתאים עצמו בכך לבסיס הסחיפה החדש שנוצר עם ירידת מפלס מי ים המלח.

על עתיד כביש עוקף "בולענים" ליג עין גדי[]

ניר חסון כתב בעיתון הארץ מיום 17 באפריל 2015 גיאולוגים בכירים: לא יהיה מנוס מהסטת כביש 90 מערבה, סמוך לשמורת טבע - ומסכם:" הגיאולוגים קוראים לשינוי תוואי של קטע מכביש ים המלח שעובר מעל אחד האזורים הפעילים ביותר בהיווצרות בולענים. הירוקים מוחים: המהלך יפגע בטבע ובחיות הבר". בין השאר נאמר בכתבה:

המכון הגיאולוגי, כמו רוב הגיאולוגים הבכירים בישראל ובהם אלו העוסקים בבעיות ים המלח, טוענים כי שינוי תוואי כביש ים המלח באזור עין גדי לכיוון מערב הוא האמצעי המועדף להתמודדות עם בעיית הבולענים. לדברי מקורות המעורים בנושא, זו גם המדיניות המתגבשת בחברת נתיבי ישראל. אך יחלפו עוד חודשים עד קבלת החלטה סופית בעניין.

משמעות שינוי התוואי היא שהכביש המהיר יתקרב לקיבוץ עין גדי ולגבולות שמורת הטבע של הנחלים דוד וערוגות, על חשבון שטחים חקלאיים המשמשים את בעלי החיים. להחלטה יש משמעויות מרחיקות לכת מבחינת הפגיעה בנוף והפגיעה האפשרית בטבע ובחיות הבר. ברשות הטבע והגנים דורשים שאם אכן יסלל כביש כזה, הוא יהיה על גבי גשר או בתוך מנהרה, כדי שלא יפגע ברציפות מרחב המחייה של החיות.

המסקנה שכנראה תתקבל - קבוצת מומחים המכונה "פורום כביש 90" כתבה מסמך שבו תקפה בחריפות את מסקנות החברה ההנדסית. הקבוצה כונסה על ידי הגיאולוג, חוקר הבולענים ותושב עין גדי אלי רז, וחבריה הם הגיאולוג יוסי לנגוצקי — האחראי לגילוי מאגרי הגז בים התיכון, אורי וירצבורגר — גיאולוג שהיה מנכ"ל משרד האנרגיה, מיכאל בייט — מנהל מינהל המחקר למדעי האדמה ומדען ראשי במשרד התשתיות, המנדס אמנון אפרתי ורז עצמו.

במסמך, שנכתב בהתנדבות, צוין כי "המציאות שהכתיבה בעיית הבולענים לאורך השנים כוללת אובדן השקעת ענק בגשר ערוגות החדש (2009) שלא הוציא את ימיו ופגיעה בשגרת החיים ובפרנסת התושבים... כל אלו מטילים צל כבד על עתיד האזור". בהמשך כותבים המומחים כי "התייעצויות וחוות דעת בעל פה ובכתב לפתרון סוגיית הבולענים בכביש, ביוזמת ד"ר לאוניד קירז'נר מנתיבי ישראל, הבהירו כי כל חוקרי הבולענים תומכים בפתרון נטול אי־ודאויות של עקיפת שכבת המלח ממערב, בעוד שיועצים אחרים של נתיבי ישראל, שאינם קשורים למחקר הבולענים, ממליצים לשמור על הנתיב הקיים ולפתור את בעיית הבולענים באמצעים הנדסיים".

לטענת חברי הפורום, הפתרון שמציעה חברת ההנדסה לא יפתור את הבעיה לאורך זמן ועלול אף להגביר את סכנת הבולענים. "נושא ההידוק הדינמי, שהופעל בעבר והוא חלק מהכשרת חלופות ההתמודדות, אינו מתאים למציאות של בולענים", כתבו. "המשקולת המוטחת בקרקע מגובה עשויה לגלות חלל קיים אך לא חלל עתידי שהתפתחותו מעלה תעוכב בגלל הידוק, אך נפחו ימשיך לגדול לצדדים. הקריסה במקרה זה תעוכב, אך עלולה להיות יותר מסוכנת אם וכאשר תתרחש".

קישורים חיצוניים[]

מקרי מוות בעקבות בולענים בעולם[]

ב-1 במרץ 2013 תושב פלורידה בן 37 נהרג כשבולען נפער בחדר השינה שלו. הבולען, בקוטר של שישה מטרים, "בלע" את מיטתו והוא נהרג מהנפילה. אחיו שניסה לחלצו כמעט ונפל לבור גם כן.

ב-3 במרץ 2013 כעבור יומיים של חיפושים, הופסקו החיפושים אחריו.

ראו גם[]

  • פויבה
  • מערת פער

קישורים חיצוניים[]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא בולען וויקישיתוף

הערות שוליים[]

  1. 1.0 1.1 "בעיית הבולענים תיפתר מעצמה"
  2. על שם תצורת הקרקע המופיעה בנחל צאלים
  3. סלע משקע שנוצר מהתלכדות חלוקי סלע
Advertisement