"בורא מאורי האש" צילם:Ubub92 הויקיפדיה העברית

המקור:השולחן ערוך אורח חיים סימן רצ"ח

  1. מברך על הנר: בורא מאורי האש, אם יש לו וא"צ לחזור אחריו. וה"מ במוצאי שבת, אבל במוצאי יוה"כ י"א שמחזיר אחריו. הגה: מי שאין לו כוס להבדיל, כשרואה האש מברך עליו, וכן הבשמים (טור).
  2. מצוה מן המובחר לברך על אבוקה. ויש מי שאומר שאם אין לו אבוקה צריך להדליק נר אחר לצורך הבדלה חוץ מהנר המיוחד להאיר בבית. הגה: ונר שיש לו שתי פתילות מיקרי אבוקה (אגודה).
  3. נוהגים להסתכל בכפות הידים ובצפרנים. הגה: ויש לראות בצפרני יד ימין ולאחוז הכוס ביד שמאל, ויש לכפוף האצבעות לתוך היד שאז רואה בצפרנים עם הכפות בבת אחת ולא יראה פני האצבעות שבפנים (זוהר פ' בראשית ובפ' ויקהל).
  4. אין מברכין על הנר עד שיאותו לאורו, דהיינו שיהיה סמוך לו בכדי שיוכל להכיר בין מטבע מדינה זו למטבע מדינה אחרת.
  5. אין מברכין על הנר שלא שבת ממלאכת עבירה, לאפוקי אור שהודלק לחיה ולחולה שכיון שלא הודלק לעבירה מברכין עליו, אבל אם הדליקו אינו ישראל בשבת כיון שאם היה מדליקו ישראל היה עובר, לא שבת ממלאכת עבירה מיקרי. ואין מברכין על אור של עבודת אלילים (טור).

נוהגים להסתכל בצפורניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

בהבדלה נוהגים להסתכל בצפורניים, ויש לכך כמה סיבות:

  1. במשנה במסכת ברכות כתוב: "ואין מברכין על הנר עד שיאותו לאורו". כלומר צריך ליהנות מאור הנר בזמן הברכה. ובגמרא מפורט " וכמה? אמר עולא: כדי שיכיר בין איסר לפונדיון" כלומר כדי שיוכל להבדיל בין 2 סוגי מטבעות. וכתב ה"טור": "ועל כן מסתכלין בצפרנים לראות שיוכל ליהנות ממנו ולהכיר בין מטבע למטבע כמו שמכיר בין צפורן לבשר" שהרי אין לאדם מטבעות בכיס ולכן מסתכל על גופו.
  2. כתב "המרדכי": "עד שיאותו פירוש עד שמרגיש בוהק אור נר של הבדלה." כלומר אנו רוצים ליהנות ולכן אנו מסתכלים על השתקפות של האור, ושוב, מה שהכי זמין לאדם בשביל לראות את בוהק האור זה הציפורניים שלו.
  3. ממשיך שם "המרדכי": "כי זוכרים על צפורניו של אדם הראשון" כלומר בחז"ל יש דיעה שאדם הראשון לפני שחטא היה מכוסה בכל גופו בחומר כמו הצפורן שהגן על כל גופו. ורק אחרי שחטא עשה לו הקב"ה עור. ולכן מסתכלים דווקא על הצפורניים. (עצם הברכה על הנר במוצ"ש היא זכר לכך שבקב"ה גילה לאדם הראשון את האש במוצ"ש, לעוזז אותו אחרי גירושו מגן עדן.)
  4. כתב ר´ נטרונאי גאון : " כך הוא המנהג תחלה מכניס אצבעותיו לתוך ידיו ומחשיך תחתיהן ואחר כך פושטן והנה אור במקום חשך ומברך שכבר הוא נאות מן האור" כלומר כאשר מכופפים את האצבעות יש חשך בתוך כף היד. ואז כשפושטים את האצבעות ופותחים את היד, כף היד מוארת וכך אנו נהנים מאור הנר.
  5. הטור כתב עוד : " ונהגו הראשונים להביט בשרטוטי הכפים עד שיכיר ביניהן מפני שהן מצויות" כלומר שנהנה מהאור בכך שיכול להסתכל על כף ידו ולהבדיל בין הפסים. ולפי זה לא מסתכלים דווקא על הציפורניים אלא על כף היד בכלל.
  6. עוד כתב הטור: " ושמענו מזקנים שאומרים שיש בשרטוטי פסת היד סי´ להתברך" וגם לפי טעם זה. לא צפורניים אלא כף היד
  7. עוד כתב הטור: " ועוד מנהג אצלנו להביט בצפרנים ואומרים מפני שהן פרות ורבות לעולם" וגם זה סימן ברכה
  8. הרמ"א בספרו "דרכי משה" מוסיף שע"פ הקבלה יש כאן סוד שלא מסתכלים על פנים כף היד אלא דווקא על הצד האחורי שבו הציפורניים. ולכן מקפלים את האצבעות מעל האגודל, ואח"כ הופכים את היד ומסתכלים על גב היד.

בברכה אפי קיציס

מקורות : טור אורח חיים סימן רצח בית יוסף ודרכי משה שם

המקור:אתר כיפה שאל את הרב מנהגי הבדלה

פרקי דרבי אליעזר[עריכה | עריכת קוד מקור]

ויגרש את האדם- גורש ויוצא לו חוץ לגן עדן בהר המוריה. ששער גן עדן סמוך להר המוריה. ששם לקחו ומשם החזירו למקום שלוקח שנ' ולעבוד את האדמה אשר לוקח משם. ר' יהודה אומר אדם הראשון שמר את השבת ראשון בעליונים, ואדם שמר את השבת בתחתונים,והיה יום השבת משמרו מכל רע ומנחמו מכל שרעפי לבו שנ' ברוב שרעפי בקרבי תנחומיך ישעשעו נפשי.

ר' יהושע בן קרחא אומר מן האילן שנתחבאו תחתיו לקחו עלים ותפרו שנ' ויתפרו עלה תאנה. ר' אלעאי אומר מן העור שהפשיט הנחש לקח הב"ה ועשה להם כתונת עור וילבישם.

בין השמשות של שבת היה אדם מהרהר בלבו והיה אומר שמא הנחש שהתעה אותי יבא וישופני עקב. ונשתלח לו עמוד של אש ולשמרו ולהאיר לו מכל רע. ראה אדם עמוד של אש ושמח בלבו. ופשט את ידו לאור האש ואמר ברוך אתה ה' אלהינו מלך העולם בורא מאורי האש . וכשהרחיק את ידיו מאור האש אמר עכשיו אני יודע שנבדל יום הקדש מיום החול. למה שאין להבעיר אש ביום השבת.

ובאותה שעה אמר (הקב"ה) ברוך אתה ה' אלהינו מלך העולם המבדיל בין קדש לחול ואם אין לו יין פושט את ידיו לאור האש ומסתכל בצפורניו שהן לבנות מן הגוף ואמר ברוך אתה ה' בורא מאורי האש. וכיון שמרחיק מן האש אומ' ברוך אתה ה' המבדיל בין קדש לחול ואם היה בדרך פושט את ידיו לאור הכוכבים שהן של אש ואומ' ברוך אתה ה' אמ"ה בורא מאורי האש ואם יתקדרו שמים תולה אבן מן החוץ ואומ' ברוך אתה ה' אמ"ה בורא מאורי האש.

ר' יצחק אומר כל מי שאינו מבדיל במוצאי שבת או שומע מן המבדילים אינו רואה סימן ברכה לעולם וכל מי שהוא מבדיל במוצאי שבתות או שומע מן המבדילים הב"ה קורא לו קדוש ומצילו מצרת העמים שנ' והייתם קדושים כי קדוש אני ה'

המקור: פרקי דרבי אליעזר פרק כ

Community content is available under CC-BY-SA unless otherwise noted.