במפת הגאולוגית של ארץ ישראל מסומנת הבזלת בצורה הבאה:

והחבורות שיש להן קשר לבזלת הן

המקור: המכון הגאולוגי לישראל

ח'רבת ערערה[עריכה | עריכת קוד מקור]

במפת השומרון זוהה במערבה בח'רבת ערארה נקודה המסומנת ב(nβ) ותאורה: Volcanoc core (basall' basanite - איפיונה: flows and Volcaniclastics התקופה: Quaternary


לפי הערכה יש עוד כשלושים אתרים וולקניים בשומרון המערבי

המפה נטענת...
המפה נטענת...

מבט מקרוב

מבט מעל

ניתן לזהות מעין לוע - אין לסייר באזור ללא ליווי ביטחוני - הכפר הערבי השכן נחשב לעויין

ח'רבת ערערה נמצאת כק"מ מזרחה - בקו-אוירי - מצומת מסחהבגובה 377 מ'. בצלע ההר נחשפים סלעים געשיים . החשיפה היא בצורת שפך ואפשר לזהות את ההר כ"הר געש".

ח'רבת ערערה זהו המקום היחידי בהר אפרים, בו נחשפים סלעים געשיים, כשברדיוס הקרוב המסלע הוא גירני

ראו בצד ימין של המפה המקור:המפה הגאולוגית של השומרון

הגאולוגיה של טבריה[עריכה | עריכת קוד מקור]

הפרק הועתק ועובד מתוך ערך מהויקיפדיה העברית עקב חשיבות תוכנו

- מעובד מתוך המפות הגיאולוגיות של המכון הגאולוגי הישראלי

סייסמולוגיה וטקטוניקה- טבריה מצויה בבקע ים המלח – אגפו הצפוני של השבר הסורי-אפריקאי שחלקו שוכן בגבולה המזרחי של ישראל. מיקום זה הופך את העיר וסביבתה לאזור פגיע מבחינה סייסמית, כפי שניכר בהרס שהתרחש בה לאחר כמה רעידות אדמה קשות, בהן "רעש שביעית" בשנת 749, רעידת האדמה בצפת בשנת 1837 ורעידת האדמה הקשה שהתרחשה בארץ ישראל בשנת 1927.

רעידות האדמה נגרמות מתנועתו צפונה של הלוח הערבי לעומת הלוח הלבנטיני לאורך הבקע. תנועה זו – בנוסף לתנועתם של גושים במזרח הלוח הלבנטיני – גרמה להיווצרות פערים שהתמלאו באגמים, דוגמת הכנרת שטבריה שוכנת לחופיה. תנועות טקטוניות אלה עדיין נמשכות ומזינות את פגיעותה של העיר לרעידות אדמה.


געשיות - סביבתה של טבריה עוצבה באמצעות כמה אירועים געשיים. באוליגוקן החלה היווצרות השדה הגעשי "חארת א-שאם", המשתרע במזרח בקע ים המלח מערב הסעודית ועד קו התלים הישראלי ברמת הגולן. עדויות לגעשיות בצפון ישראל באאוקן מתבטאות בהתרוממות אזורית. במיוקן החל הביקוע שיצר את השבר הסורי-אפריקאי, ובשוליו התרחשה געשיות שנמשכה עד לפליוקן. בתקופה זו התרחשה פעילות געשית במזרח הגליל התחתון, שנדדה בהמשך לדרום-מזרח[1] – לאזור קניוני הבזלת בשפכם של נחל תבור ונחל חרוד אל נהר הירדן. אירועים פליוקניים שהתרחשו לאורך השוליים המערביים של בקעת הירדן הותירו סלעים פירוקלסטיים עשירים בפצצות געשיות, לפילי וסקוריה, שנחשפו ליד חמדיה.

שרידים לגעשיות הערה מתבטאים בכיסוי דק של סלעי בזלת, שהשימוש בהם מאפיין את הבנייה העתיקה בטבריה. כן מצויות עדויות לפעילות געשית בדמות מעיינות חמים עתירי מינרלים בחמאם אל-מליח, בחמת גדר ובמרחצאות חמי טבריה הסמוכים לעיר.

סלעים פירוקלסטיים ליד קבר מאיר בעל הנס בטבריה


בזלת שקדית[עריכה | עריכת קוד מקור]

"בזלת שקדית" במורדות לים כנרת

קיים עוד סוג בזלת היא "בזלת שקדית" - Amindloaidi."בזלת נקבובית. הנקבוביות נוצרה על-ידי בועות, של גז אשר השתחרר מן הלבה כתוצאה מירידה פתאומית בלחץ עקב העלייה אל פני השטח. בשל ההתקררות המהירה נלכדו הבועות בסלע, אשר התמלא בקלציט. (לפי ספרו של פרופ' עמנואל מזור גאולוגיה בפטיש ישראלי עמ' 35)

בזלת עם גרעיני פירוקסן[עריכה | עריכת קוד מקור]

הבזלת[עריכה | עריכת קוד מקור]

ראו ערך מלא בויקיפדיה העברית: בזלת קישור לויקיפדיה


הערות שוליים[עריכה | עריכת קוד מקור]

  1. Yishai Weinstein, Spatial and temporal geochemical variability in basin-related volcanism, northern Israel, Journal of African Earth Sciences, Volume 30, Issue 4, May 2000, Pages 865–886
Community content is available under CC-BY-SA unless otherwise noted.