Family Wiki
Register
Advertisement

בחזרה למערות מדבר יהודה - יום עיון במלאת שישים שנה לפרסום סקר מערות מדבר יהודה - ממצאים ותגליות חדשות - יום חמישי, כ' באב תשפ"א, 29.7.2021, 19.00-

בחזרה_למערות_מדבר_יהודה

בחזרה למערות מדבר יהודה

בחזרה למערות מדבר יהודה

מושב ראשון: שוד העתיקות במדבר יהודה, הולדת המיזם והחפירות במערת האימה[]

יו"ר: פבל בצר, רשות העתיקות  

הרקע מאחורי המיזם - המאבק בשוד העתיקות וחלופת המרדף אחרי השודדים[]

מאת:אמיר גנור, היחידה למניעת שוד עתיקות, מנהל המיזם, רשות העתיקות

החפירה המחודשת במערת האימה[]

מאת: ד"ר עופר שיאון, מנהל המיזם, רשות העתיקות

מושב שני: ממצאים נבחרים ותובנות ראשונות[]

יו"ר: ד"ר עומרי ברזילי, רשות העתיקות  

תגליות פרהיסטוריות מהסקר במערות מדבר יהודה[]

חגי המר, ראש חוליית הדרום במיזם מדבר יהודה, רשות העתיקות

סוגיות נבחרות מהסקר והחפירות בצפון מדבר יהודה: החפירות בנחל מורבעת, מבדד חצצון וגילוי מטמון[]

חיים כהן, ראש חוליית הצפון במיזם מדבר יהודה, קמ"ט ארכיאולוגיה, המנהל האזרחי יהודה ושומרון

על הסל הקדום בעולם[]

ד"ר נעמה סוקניק, אוצרת חומרים אורגניים, רשות העתיקות

"כולם נדהמו": החוקרת מרשות העתיקות על התגלית המפתיעה[]

17528313 news body heb 2 1 1616061235

מהכתבה

17528313 news body heb 3 1 1616061254

מהכתבה

18/03/21 החוקרת מרשות העתיקות על התגלית המפתיעה החוקרת מרשות העתיקות מספרת איך חשפה ממצא בן עשרת אלפים שנה

סל קדום שאותר בשלמותו במדבר יהודה, הצליח להסעיר רבים ולהגיע לכותרות. ד"ר נעמה סוקניק, אוצרת החומרים האורגניים ברשות העתיקות, מסבירה כמה נדיר ה"אוצר" שנשלה מעומק האדמה במדבר יהודה ואיך הוא עוזר לנו ללמוד על הדרך שבה חיו אנשים לפני אלפי שנים. והיא גם משתפת בחוויה האישית של להיות חוקרת העיתונים ואתרי החדשות געשו בימים האחרונים בעקבות חשיפה נדירה. לא, הפעם זה לא היה בגלל איזו פליטת פה של פוליטיקאי בכיר, אלא דווקא בגלל משהו שהיה קבור באדמה במשך עידנים.

פרויקט חפירות מדבר יהודה, אתגר ארכיאולוגי ברמת חשיבות לאומית ועולמית, מתקיים כבר כמה שנים – אולם באחרונה הוא ניפק ממצא מדהים. ה"אוצר" הזה הסעיר לא רק את קהילת החוקרים והארכיאולוגים מרשות העתיקות שתחת הסתדרות המח"ר, אלא גם רבים אחרים בארץ ובעולם. מדובר בסל קלוע בן כעשרת אלפים שנה שאותר במערת מורבעת שבמדבר יהודה. זו הפעם הראשונה שחוקרים מוצאים ממצא אורגני קדום כזה בשלמותו.

הטלפון והמייל במשרד של ד"ר נעמה סוקניק, אוצרת החומרים האורגניים ברשות העתיקות, לא מפסיקים לקבל התראות. חוקרים וסקרנים מכל העולם מתעניינים בממצא הנדיר ורוצים להשתתף בחקירה; לדעת עוד קצת על האופן שבו חיו אז אנשים במדבר, עוד לפני התקופה שידעו להשתמש בכלי חרס לאחסון מזון.

ספרי מה התפקיד שלך.

"אני אחראית על החומרים האורגניים שמגיעים מהחפירות הארכיאולוגיות. החומרים שבדרך כלל מגיעים הם לא רבים. אין לי מחסן גדול כמו שמדמיינים, אבל כל חפץ שנמצא הוא מאוד חשוב כי החומרים האורגניים בדרך כלל לא שורדים לנוכח האקלים הים תיכוני (שמתאפיין ברמת לחות גבוהה ובגשמים) ובגלל החרקים והחיידקים האוכלים את החומר האורגני. בשל כך, בחפירות במישור החוף או בצפון אין שום סיכוי למצוא חומרים אורגנים מימי עבר".

מה כוללים פריטים אורגניים?

"זה יכול להיות לבוש שעשוי מצמר אשר לבשו אז, נעליים או סנדלים שנעלו, אוכל וסלים שהסתובבו איתם. כל הדברים האלה נעלמים מהרקורד הארכיאולוגי ונעדרים מהחפירה. מה שכן שורד לרוב אלה כלי המתכת והקרמיקה".

מה שונה הפעם?

"במדבר יהודה, בגלל הלחות הנמוכה, החום הרב וכמות המשקעים המזערית, השתמר חומר אורגני. מרבית הממצאים מחומרים אורגניים שאני אחראית עליהם מטעם 'אוצרות המדינה' הם פריטים שהגיעו מאזור הדרום: מדבר יהודה, הנגב והערבה".

ד"ר נעמה סוקניק יחד עם חיים כהן, אחד ממנהלי החפירה - מציגים את הסל הקדום שנמצא. צילום: יניב ברמן, רשות העתיקות.

"עבודה לעשור" ד"ר סוקניק אחראית על כל התהליך שעוברים אותם "אוצרות" אורגניים. מהרגע שהם נמצאים בחפירה, דרך המחקר שעוזר להבין את השימוש שלהם, הלאה בהצגתם בתערוכות ועד לאחסונם.

במהלך פרויקט החפירות במדבר יהודה ערכו חוקרי רשות העתיקות סקר ונכנסו ליותר מ-500 מערות, חלקן נידחות וקשות להגעה.

"החפירות ניפקו לי עבודה לעשור הקרוב כי מוצאים בהן המון חומרים אורגניים. הגם שעברו אלפי שנים, מצאנו אריגים, מקלעות, עורות ועץ – והפריטים הללו מספקים המון מידע על אורח החיים בימים ההם. משתי מערות שנחפרו במסגרת הפרויקט – מערת האימה ומערת מורבעת – קלטתי למעלה מ-2,500 חפצים. חלק מהממצאים קטנים, אבל בעלי חשיבות מחקרית גדולה", מספרת סוקניק בהתרגשות.

אחד הממצאים המרשימים הגיע ממערת מורבעת. ממש "אוצר" בשפת העם.

"במהלך החפירה, אחד העובדים היכה במעדר ופגע במשהו. מיד הבנו שיש שם משהו גדול בעל חלל פנימי. בדיעבד התברר שהוא פגע בדופן של אותו חפץ. לאט לאט ובזהירות התחלנו לחפור אותו מהאדמה שבמערה. בסופו של דבר נמצא סל גדול מאוד שהשתמר בשלמותו הודות לכך שהיה קבור בעומק. לפי תיארוך באמצעות פחמן 14 – נדהמנו כולנו לגלות שהוא בן 10,500 שנה. ככל שידוע לנו, זה הסל השלם הקדום ביותר שנמצא בישראל, אם לא בעולם כולו".

תוכלי להסביר עוד על חשיבות הממצא?

"הדבר המעניין הוא שאנחנו בדרך כלל מקבלים שברים קטנים של סלים, ויכולים רק לשער איך נראה החפץ בשלמותו. הפעם קיבלנו ממצא שלם שנותן לנו הזדמנות נדירה להציץ לכלים שהיו שכיחים עוד לפני המצאת הקרמיקה. אפשר לראות בבירור את הדפנות, את המכסה ואת האופן שבו אגרו מזון עוד לפני השימוש בכלי החרס. אלו דברים שהערכנו, אבל עכשיו, בפעם הראשונה, מוצאים כאמור את הממצא בשלמותו והוא מנפק מידע על התרבות החומרית של האדם אז.

"ד"ר אבשלום קרסיק, ראש המעבדה לתיעוד ומחקר דיגיטלי בארכיאולוגיה של רשות העתיקות, עשה סריקה תלת ממדית לסל, ואנחנו יכולים להעריך שהוא הכיל בין 90 ל-100 ליטר. אנחנו ממשיכים לחקור את הסל הזה עם חוקרים אחרים ולומדים באיזה טכניקות עשו אותו, למה הוא שימש, מה הכניסו אליו ולמה הוא נטמן באדמה. אנחנו מקווים שבשנה הנוכחית ייצא מאמר בנושא, שכן החשיבות של הממצא היא לא רק ברמה הארצית אלא ברמה העולמית".

המבצע של עובדי ועובדות רשות העתיקות נמשך בימים אלה, ומי יודע, אולי יעלה בידם של החוקרים לאתר פריטים נוספים שיקרבו אותנו עוד טיפה אל העבר המרתק של יושבי המדבר הקדומים בארץ ישראל.

הסל העתיק. "קיבלנו ממצא שנותן לנו הזדמנות נדירה להציץ לכלים שהיו שכיחים עוד לפני המצאת הקרמיקה". צילום: יניב ברמן, רשות העתיקות.הסל העתיק. "קיבלנו ממצא שנותן לנו הזדמנות נדירה להציץ לכלים שהיו שכיחים עוד לפני המצאת הקרמיקה". צילום: יניב ברמן, רשות העתיקות.

Advertisement