בין גבולות (חיים חפר)

ערך זה הועלה לויקי על-ידי אלמוני ומקורו בויקיפדיה העברית

ISRAEL_MUSIC_HISTORY_WWII_Jewish_Brigade_Music_Farewell_of_Slavianka_בין_גבולות — ISRAEL MUSIC HISTORY WWII Jewish Brigade Music Farewell of Slavianka בין גבולות

ISRAEL MUSIC HISTORY WWII Jewish Brigade Music Farewell of Slavianka בין גבולות

בין גבולות הוא שירו של המשורר הישראלי חיים חפר. נכתב בשנים 1945-1944, בעת שחפר היה חבר בחוליה בפלמ"ח שעסקה בהעפלה יבשתית מסוריה ומלבנון. השיר מדבר על גבולות סוריה, לבנון וארץ ישראל המנדטורית ממנו הוברחו דרך היבשה מעפילים ניצולי השואה ואחרים לארץ ישראל בארגון אנשי "ההגנה", "המוסד לעלייה ב'" והפלמ"ח. ההעפלה נתקלה בהתנגדות ממשלת המנדט, הן בחקיקה מגבילה והן בפעולות מנע והפרעה של כוחות הביטחון הבריטיים; מעשי הבריטים עוררו את זעמו ומחאתו של היישוב, להם ניתן ביטוי בשיר.
בתחילתו, כלל השיר שני בתים בלבד. בכנס של הפלמ"ח שהיה בשנת 1945 דרש ארנן (סיני) עזריהו מחפר לחבר בית שלישי כדי שיהיה ניתן להקריאו בכנס וזאת חפר עשה. במשך השנים שעד סיום המנדט הבריטי, היה השיר למבטא הרגשתם של רבים באשר לכלל ההעפלה, שרובה הייתה העפלה ימית, באניות מעפילים, וכך גם נתפס בתודעה הציבורית לאחר הקמת המדינה.
לחן השיר נלקח משיר רוסי ידוע Soviet ww2 songs- Farewell of Slavianka - האזינו לעיל.

פרקי השיר ותכניו[]

השיר המחורז כולל שלושה בתים ופזמון, הכולל את תמצית עמדת הנהגת היישוב כלפי ניצולי השואה וההעפלה, והיא עזרה לכל היהודים הרוצים לעלות לארץ, בגילאים שונים ושמצבם ירוד - "מך" ^[1] - בשל מוראות המלחמה; הדוברים, גוף ראשון רבים, שמייצגים את אנשי "ההגנה", מכריזים:

"לָעוֹלָל וְלָרַךְ –
שְׁעָרִים פֹּה נִפְתַּח.
לַמָּךְ וְלַזָּקֵן –
אָנוּ פֹּה חוֹמַת מָגֵן!"

מילות הפזמון האחרונות "חומת מגן" נבחרו על ידי אלוף משנה גל הירש לשמו של "מבצע חומת מגן", שערך צה"ל בין ה-29 במרץ ל-10 במאי 2002.^[2]

בבית הראשון מספרים הדוברים על דרכם שלהם, כחוליית פלמ"ח שמלווה את המעפילים, חוצים גבולות שלא בהיתר, יחידים וקבוצות ובשיירות, לאור היום ובמחשכים, בחשאי.

הבית השני מתאר את נחישות ואיתנותם של הדוברים להוביל את ניצולי השואה והמעפילים מעבר לכל גבול ומחסום עד להבאתם אל חופי ארץ ישראל:

"אִם הַשַּׁעַר סָגוּר, אֵין פּוֹתֵחַ –
אֶת הַשַּׁעַר נִשְׁבֹּר וְנִתֹּץ.
כָּל חוֹמָה בְּצוּרָה נְנַגֵּחַ,
וְכָל סֶדֶק נַרְחִיב וְנִפְרֹץ."

הבית השלישי מאשר את הנאמר בשני הבתים הראשונים, באמצעות ציטוט של הוראות והסברים במילים קצרות שניתנו למעפילים, הכוללות בקשה לאיפוק מ"בְּכִי" ומ"צַעַר", הגשת סעד ועזרה גופנית ונפשית לכל הנצרכים, והבטחה להפרע ממי שסוגר את גבולות הארץ ומנסה למנוע את כניסתם אליה.

הרקע[]

Hisi3099 — מסלולי "העפלה" היבשתית המקור: דוד נמרי מעט מהרבה

נציגי 'המוסד לעלייה ב' שפעלו משני צידי הגבול, הכירו בכושרם של הפלמ"חאים וביתרון שהיה להם על-פני המבריחים "המקצועיים".

החוליות ערכו סיורים והכירו את תוואי השטח והדרכים הגלויות והנסתרות בו, עד 10 קילומטרים מעבר לגבול. בעקבות הגיחות הוכנו תרשימים שנועדו לסייע בבחירת נתיבי תנועה חליפיים בהתאם לצורך. בתקופה זו היה מספר העולים מהצפון מצומצם, והגעתם נעשתה בנתיבים רבים. אנשי הפלמ"ח רכשו ניסיון מבצעי, הכירו את מיגוון הגורמים הצבאיים והאזרחיים הכרוכים בהעפלה, הבינו את הקשיים ולמדו את הדרכים לפתרונם. כל אלה הגבירו את ביטחונם ואיפשרו את הגברת קצב ההעפלה מצפון. נציגי 'המוסד לעלייה ב' שפעלו משני צידי הגבול, הכירו בכושרם של הפלמ"חאים וביתרון שהיה להם על-פני המבריחים "המקצועיים". בהנהגתם שופר ללא הכר ביטחונם האישי של המעפילים בשלב הקריטי של מעבר הגבול, ושלומם הובטח עם כניסתם לתחומי הארץ, מבלי שהדבר יהיה כרוך בתוספת תשלום.

על רקע זה הוחלט ביוני 1944 לרכז את פעילותו של הפלמ"ח בנושא ההעפלה היבשתית בקיבוץ איילת-השחר. בישובים בהן פעלו חוליות קודם לכן, הושארו נציג אחד או שנים בלבד, שנועדו להעניק סיוע דחוף בעת הצורך. כל יתר הפלמ"חאים שעסקו בהעפלה רוכזו באיילת-השחר. שינוי מתכונת הפעילות נבע גם משום שהתברר ששיטת פיזור החוליות במשקים היא שיטה בזבזנית בכוח-אדם ובכסף, שכן אנשי החוליות לא עסקו תמיד עיסוק מלא בענייני עלייה, והשליטה, וכן הקשר עימם היו רופפים. השם - "החוליה", שניתן בשעתו ליחידה החדשה, נותר בעינו.

מרכז מידע פלמ"ח