ניתן לבטל את העריכה. נא לבדוק את השוואת הגרסאות שלהלן כדי לוודא שזה אכן מה שאתם רוצים לעשות, ולאחר מכן לפרסם את השינויים למטה כדי לסיים את ביטול העריכה.
| גרסה אחרונה | הטקסט שלך | ||
| שורה 47: | שורה 47: | ||
</poem> |
</poem> |
||
| + | ==כותרת == |
||
| − | ==רחיצה במים שהוחמו מערב שבת== |
||
<span style=color:#FFA500>'''תוכן'''</span> |
<span style=color:#FFA500>'''תוכן'''</span> |
||
<poem> |
<poem> |
||
ב אמר רב חסדא: מחלוקת זו שאמרו בענין רחיצה במים שהוחמו מערב שבת, הרי היא דווקא בכלי, שהיו המים החמים בתוך כלי, שאז אפשר לחשוב שחממו אותם בשבת, ויש לחשוש שיבואו להתיר מים שנתחממו בשבת על גבי האש. אבל כאשר אותם מים נמצאים בקרקעמ — לדברי הכל מותר. על כך מקשים: והא [והרי] מעשה זה באנשי טבריא בקרקע הוה [היה] ועם כל זה אסרי להו רבנן [אסרו להם חכמים]! אלא אי איתמר, הכי איתמר [אם נאמר הדבר בנושא זה, כך נאמר] וזו היא הגרסה הנכונה: מחלוקת זו היא דווקא כאשר המים נמצאים בקרקע, אבל כאשר הם בתוך כלי — לדברי הכל אסור. |
ב אמר רב חסדא: מחלוקת זו שאמרו בענין רחיצה במים שהוחמו מערב שבת, הרי היא דווקא בכלי, שהיו המים החמים בתוך כלי, שאז אפשר לחשוב שחממו אותם בשבת, ויש לחשוש שיבואו להתיר מים שנתחממו בשבת על גבי האש. אבל כאשר אותם מים נמצאים בקרקעמ — לדברי הכל מותר. על כך מקשים: והא [והרי] מעשה זה באנשי טבריא בקרקע הוה [היה] ועם כל זה אסרי להו רבנן [אסרו להם חכמים]! אלא אי איתמר, הכי איתמר [אם נאמר הדבר בנושא זה, כך נאמר] וזו היא הגרסה הנכונה: מחלוקת זו היא דווקא כאשר המים נמצאים בקרקע, אבל כאשר הם בתוך כלי — לדברי הכל אסור. |
||
| − | אמר רבה בר בר חנה אמר ר' יוחנן: הלכה במחלוקת זו כר' יהודה. אמר ליה [לו] רב יוסף: האם בפירוש שמיע לך [שמעת] דברי ר' יוחנן אלה, או מכללא שמיע לך [מכלל דברים אחרים שאמר שמעת]? ומעירים: מאי כללא [ומהם דברי ר' יוחנן מכללם] אפשר היה להוציא ממנו מסקנה כזו? — שאמר רב תנחום שכך אמר ר' יוחנן שכך אמר ר' ינאי שכך אמר רב: כל מקום שאתה מוצא שנים חלוקין וכל אחד מהם קובע דעתו בשורה של מקרים, ואחד החכמים, שלישי, מכריע ואומר שבמקצת הדברים הלכה כאחד מהם, ובמקצתם הלכה כחבירו — הלכה כדברי המכריע. חוץ מהמקרה של קולי מטלניות (היתר השמוש בטהרה בבלויי מטליות), שאף על פי שר' אליעזר מחמיר ור' יהושע מיקל, ור' עקיבא מכריע — אין הלכה כדברי המכריע. וטעמו של דבר — חדא [טעם אחד]: שר' עקיבא תלמיד הוא ואין כוחו גדול עד כדי הכרעה בין רבותיו. ועוד: הא [הרי] |
+ | אמר רבה בר בר חנה אמר ר' יוחנן: הלכה במחלוקת זו כר' יהודה. אמר ליה [לו] רב יוסף: האם בפירוש שמיע לך [שמעת] דברי ר' יוחנן אלה, או מכללא שמיע לך [מכלל דברים אחרים שאמר שמעת]? ומעירים: מאי כללא [ומהם דברי ר' יוחנן מכללם] אפשר היה להוציא ממנו מסקנה כזו? — שאמר רב תנחום שכך אמר ר' יוחנן שכך אמר ר' ינאי שכך אמר רב: כל מקום שאתה מוצא שנים חלוקין וכל אחד מהם קובע דעתו בשורה של מקרים, ואחד החכמים, שלישי, מכריע ואומר שבמקצת הדברים הלכה כאחד מהם, ובמקצתם הלכה כחבירו — הלכה כדברי המכריע. חוץ מהמקרה של קולי מטלניות (היתר השמוש בטהרה בבלויי מטליות), שאף על פי שר' אליעזר מחמיר ור' יהושע מיקל, ור' עקיבא מכריע — אין הלכה כדברי המכריע. וטעמו של דבר — חדא [טעם אחד]: שר' עקיבא תלמיד הוא ואין כוחו גדול עד כדי הכרעה בין רבותיו. ועוד: הא [הרי] |
| + | מ׳ א |
||
| + | הדר ביה [חזר בו] ר' עקיבא לגביה [אצלו, לשיטתו] של ר' יהושע. ואף במחלוקת שבדיני רחיצה צריך היה לפסוק כשיטת ר' יהודה כיון שהוא המכריע, ולכן שאל רב יוסף אם הפסק כר' יהודה לא נסמך רק על כלל זה. ושואלים: ואי מכללא, מאי [ואם למדנו הלכה זו מן הכלל, מה הפגם בדבר]? הרי יפה אפשר להסיק דברים אלה מן הכלל! ומשיבים: דילמא הני מילי במתניתין [שמא דברים אלה אמורים שיש תוקף לכלל רק במשנתנו], אבל בברייתא — לא שמא אין הברייתא מהימנת למדי כדי לסמוך הכרעות הלכתיות על סגנונה. אמר ליה [לו] רבה בר בר חנה לרב יוסף: אנא בפירוש שמיע לי [אני בפירוש שמעתי דבר זה]. |
||
</poem> |
</poem> |
||