Family Wiki
Register
Advertisement
BeitEl19

שכונת פסגת יעקב - צילם:יעקב

חגי בן ארצי כתב בדף שבועי על בית אל במלואת 27 שנה להקמתה קום עלה בית אל הפועל החוזר "לעלות בית-אל" - יש לו הצדקה מכמה בחינות. קודם כול פיזית-גאוגרפית: העיר שכם היא בגובה של כ 700- מטר מעל פני הים ובית-אל היא בגובה של כ 900- מטר. יש כאן עלייה גם מבחינה רוחנית, שהרי בית-אל היא "בית א-להים" ו"שער השמיים", 1 וגם מבחינה מוסרית, שהרי זה דבר גדול כאשר אדם זוכה לקיים את נדרו. כאן בבית-אל נסגר המעגל שנפתח במקום הזה עשרים שנה קודם לכן, כאשר הקב"ה הבטיח ליעקב: "והנה אנכי עמך ושמרתיך בכל אשר תלך והשִבֹתיך אל האדמה הזאת, כי לא אעזבך עד אשר אם עשיתי את אשר דִברתי לך" (כח:טו). לאחר גלות ארוכה, רצופה בניסיונות ובהתמודדות קשה, שאליה יצא יעקב כאדם בודד ונרדף, הוא חוזר לבית-אל עם משפחה גדולה ונכסים רבים. ההבטחה הא-לוהית התקיימה, ועל כך מודה יעקב בבניית המזבח, שלו הוא קורא "א-ל בית-אל" (לה:ז).

האתר הקדום[]

ראו גם:בית אל (אתר מקראי - פרטים אחדים כאן ואחרים בערך המוזכר (בהזדמנו נעשה סדר)
וכן :בית אל - מנהרת המדרש ב... ביתין

חגי בן ארצי כתב במסגרת הערה למאמר הנ"ל:

חורבותיה של העיר המקראית בית-אל זוהו על-ידי ארכאולוגים אמריקאיים ובריטיים בתוך הכפר הערבי ביתין, שנמצא כקילומטר מזרחית ליישוב בית-אל. השם ביתין לקוח כמובן מן השם בית-אל (ל' ונ' . מתחלפות) ראו: אנציקלופדיה לחפירות ארכיאולוגיות בארץ ישראל, ירושלים תש"ל, עמ' 38-36

את כל החוקרים והארכאולוגים סקרנה השאלה: היכן חלם יעקב אבינו את חלומו המפורסם, שבעקבותיו הקים את המזבח ואת המצבה? הזיהוי המקובל במחקר כתשובה לשאלה הזאת הוא האתר בורג' ביתון, שנמצא כקילומטר מדרום לחורבות העיר המקראית בית-אל . באתר זה נמצאו שרידיה של כנסייה ביזנטית וכן שרידים של מבנים פולחניים (ליד האתר הוקם לפני כשלוש שנים הישוב גבעת אסף על שמו של אסף הרשקוביץ הי"ד). בנקודה זאת ראוי להציג זיהוי חדש של פרופ' זאב וילנאי, מגדולי החוקרים של ארץ-ישראל ועתיקותיה. ביום ההולדת השלישי של בית-אל הוא לקח את המתיישבים לסיור על ההר שמתנשא ליד בית-אל (פסגת יעקב בפי היהודים וע'וריטיס בפי הערבים). ליד פסגת ההר נמצא אתר מוסלמי מקודש שנקרא שיח' עבדאללה, שאותו זיהה וילנאי כאתר חלום יעקב. לדעתו של וילנאי, הקדושה שמייחסת המסורת המוסלמית לאתר זה מקורה במסורת יהודית מושרשת.

ואכן, במהלך סקר ארכאולוגי שנערך באותן שנים, נמצאו בסביבת האתר עשרות רבות של מערות קבורה יהודיות מתקופת בית שני. האתר שוכן בתוך שמורה של אלונים ועצי זית עתיקים, בני מאות שנים, שנשתמרו בגלל קדושתו של המקום. הטיעון המרכזי של וילנאי לזיהוי החדש הוא, שבמקום שבנה יעקב את המזבח הוא זכה גם להבטחה מחודשת של הארץ: "ואת הארץ אשר נתתי לאברהם וליצחק לך אתננה, ולזרעך אחריך אתן את הארץ" (לה:יב). מסתבר שאת ההבטחה קיבל יעקב במקום שבו ניתן לראות את הארץ, כפי שגם ההבטחה לאברהם ניתנה על ההר שממזרח לבית-אל (הר בעל-חצור), שממנו ניתן לראות את כל הארץ - "שא נא עיניך וראה מן המקום אשר אתה שם צפֹנה ונגבה וקדמה וימה" (יג:יד). ואכן, מפסגת יעקב ניתן לראות בימים בהירים את החרמון בצפון, את כל שפלת החוף (מחדרה ועד עזה) במערב, את הרי ירושלים

על השרידים בביתין[]

Al-Burj-Beitin

השריד העתיק - צולם בשנת 1935

Robinson, Edward ביקר באתר בשנת 1841 וכתב בספרו: Biblical Researches in Palestine, Mount Sinai and Arabia Petraea: A Journal of Travels in the Year 1838 Crocker & Brewster, pp.126-130. על מראה המקום:
במקום גבוה בשטח יש אתר המכונה: Burj Beitin או Burj Makhrun או Castel of Beitin or Makhrun. באתר שרידים של מצודה מרובעת בנויה אבנים חצובות, הכוללת שרידי כנסיה יוונית.עמודים אחדים נמצאו שכובים בין החורבות. על אחד מהם יש תביט של צלב. דרומית, במרחק הליכה של עשר דקות יש שרידים של כנסייה נוספת, המצויה במקום הגבוה ביותר בסביבה. למטה נראה עמק המתוחם בצורה ברורה ובו גם עמודים שנפלו. אלו שרידים של כהני דת מטייבה אשר סברו כי כאן היתה העיר עי המקראית. אין לזה כל אישור. עי מצויה בסביבה אחרת.

באתר עצמו יש שרידי מבנים וקירות. בעמק המערבי נמצא מאגר מים, אחד הגדולים שמצאנו: 314 רגל אורך על 217 רגל רוחב. הקירות בנויים מאבנים מאסיביות. בצד דרום עדיין מצוי קיר בנויה. בעמק משטח מרעה עם שתי בארות עם מים טובים. המקומיים מגדלים צאן והמקום נחשב לאחד הפוריים בארץ.

תמונות מארכיון מחלקת העתיקות המנדטורית[]

אולי מפה יותר ברורה

להלן פירוט

מפה בית אל 1
מפה 2
מפה 3

עתיקות מבתי הכפר


מנהרת המדרש ב... ביתין[]

ראו ערך מורחב:מנהרת המדרש ב... ביתין

בספר שופטים (א ,כב-כו), מתאר הכתוב את כיבוש העיר לוז-בית-אל בידי בני יוסף, ובין היתר מצויין שם: ויעלו בית יוסף גם הם בית אל... ויראו השומרים איש יוצא מן העיר, ויאמרו לו הראנו נא את מבוא העיר ועשינו עמך חסד. ויראם את מבוא העיר ויכו את העיר לפי חרב... מהו "מבוא העיר" הזה? לכאורה – שער העיר. אך קיימת אפשרות ש"מבוא העיר", לא היה השער הראשי, המרכזי, של העיר, אלא שער חליפי, אולי - שער נוסף, שמא שער קטן, מעין פשפש, בחומת העיר. לחז"ל – דרך משלהם בהבנת המושג "שער העיר". בילקוט שמעוני לשופטים א' מצאנו: ר' ישמעאל אומר: לוז היה עומד על פתחה של עיר. ר' אלעזר בשם ר' פנחס אומר: לוז היה עומד על פתחה של מערה, והיה הלוז חלול, והיו נכנסים דרך הלוז למערה ודרך המערה לעיר, דכתיב: "הראנו נא את מבוא העיר"

בית אל המקראית[]

קטעים בערך הזה מבוססים על ערכים מקבילים בוויקיפדיה העברית

Michael Lukas Leopold Willmann 001

חלום"סולם יעקב" שהתרחש בבית אל, מיכאל לוקס לאופולד ווילמאן, 1691

בית אל הוא יישוב מקראי המופיע כבר בתקופתו של אברהם. בספר בראשית כתוב כי תחנתו השנייה של אברהם בארץ ישראל הייתה בין בית אל לבין העי (בראשית י"ב 8).

לדעתם של מספר חוקרי מקרא, ובהם משה דוד קאסוטו, נקראה בית אל בשמה עוד בתקופה הכנענית ושכן בה מקדש לאל הכנעני "אל".[1]

על פי המסופר בבראשית (כ"ח 19) יעקב אבינו מחדש את השם בית אל לישוב שנקרא קודם לוז, בשל החלום שהוא חולם על הסולם והמלאכים העולים ויורדים בו, כאשר הוא בורח מפני עשו לחרן. באותו מקום הוא נודר נדר ומקדיש מצבה לשם אלוהיו. לאחר מכן כאשר אלוהים מתגלה בפניו ומבקש ממנו לשוב לארץ, הוא מתגלה אליו בשם "האל בית אל". (בראשית ל"א 13)

לאחר אונס דינה (בראשית לה), יעקב חוזר שוב לבית אל, וזוכה שם להתגלות אלוהית שמשנה את שמו מיעקב לישראל, ושמבטיחה לו שושלת של עם ומלכים שיצאו ממנו, ואת ירושת הארץ לצאצאיו. שם גם נקברה דבורה, מינקת רבקה (בראשית ל"ה 1-15).

על פי ספר יהושע, (ט"ז 1, י"ח 13), בית אל היה הגבול בין שבט בנימין לשבט אפרים. בתחילת ספר שופטים(א',כ"ב-כ"ו) מסופר כיצד כשבני יוסף כבשו את העיר הם נעזרו בתושב העיר כדי לגלות את פתחה ובתמורה שלחו אותו ואת משפחתו. על פי הכתוב בספר שופטים (כ' 26) בית אל נחשבה לעיר מקודשת ששם התגלותו של אלוהים, ולכן במלחמת פלגש בגבעה בשעת משבר הולכים רוב השבטים לבית אל, לשאול האם להמשיך במלחמה כנגד שבט בנימין. בספר שמואל (א' ז' 16) בית אל נזכרת כעיר ששמואל הנביא עובר בה כאשר הוא מסתובב בארץ לשפוט את ישראל.

בתקופת הפילוג בין ממלכת יהודה וממלכת ישראל, הציב ירבעם בן נבט מלך ישראל אחד מעגלי הזהב בבית-אל, ששימשה אתר פולחני מרכזי בממלכת ישראל. שלוש מאות שנה אחר כך ניתץ המלך יאשיהו את הַמזבח בבית אל במסגרת הרפורמות הדתיות שלו לריכוז הפולחן בבית המקדש בירושלים.

ארכאולוגיה בתל בית אל[]

Bethel-1

מראה משנת 1894המקור

לדעת רוב החוקרים מזוהה בית אל הקדומה בכפר הערבי ביתין, שיושב על הפאה הדרומית-מזרחית של העיר הקדומה ונמצא דרומית-מזרחית לבית אל המודרנית. הראשון שזיהה את העיר היה אדוארד רובינסון ב-1838. אחריו, גילה ויליאם אולברייט ב-[1927 חומת עיר, וטען כי מדובר בבית אל הכנענית והישראלית. נערכו בה ארבע מחזורי חפירות בין השנים 1934 ו-1960. מהתקופה הכנענית התיכונה I נמצאה במה, סכיני צור, עצמות בעלי חיים, כתמי דם. העיר הוקפה חומה רק בתקופה הכנענית התיכונה IIב. ונמצאו בה מקדש, כלי חרס פולחניים ועצמות בעלי חיים. נמצאו גם חותמות וצלמיות עשתורת. בתקופה הישראלית נראה כי העיר ירדה ממעמדה. הבתים היו פחות מפוארים וכלי החרס פשוטים.

שכונת האולפנה[]

ראו ערך מורחב:בית אל שכונת האולפנה
השכונה נבנתה לפני 13 שנים ע"י ממשלת ברק ועל הקמתה הוחלט בימי ממשלת נתניהו הראשונה

  1. הקרקעות נקנו כחוק מבעליהן הערבים
  2. העתירה לבג"ץ משנת 2008 טוענת כי חמישה מהבניינים (המאכלסים 30 משפחות עם 160 ילדים) יושבים על קרקע פרטית שנמכרה ברמאות ע"י בן דודו של הבעלים האמיתי, הנושא את אותו שם
  3. במקום לפצות את העותר לכשיוכיח טענתו, מדינת ישראל הודיעה שתהרוס את הבניינים
  4. כעת, הממשלה פועלת תחת לוח זמנים צפוף למציאת פתרון


(מתוך עלון "ישע עכשיו")

אתרי תיירות[]

בית_אל_-_אתר_חלום_יעקב_נחשף

בית אל - אתר חלום יעקב נחשף

על הר פסגת יעקב (909 מ') בבית אל, קיים נכס מורשת אדיר – אתר "חלום יעקב". אתר זה הוא אתר ארכיאולוגי ייחודי בעל משמעות עצומה וסיפור היסטורי חשוב ברמה לאומית ואף עולמית. לפני כ- 3,800 שנה, התרחש סיפורו של יעקב אבינו בבית אל המוזכרת עשרות פעמים בתנ"ך. עוצמת הסיפור והאווירה המיוחדת שמקרין המקום מעניקים לאלפי המבקרים הבאים כל שנה שייכות למסורת היהודית ונותנים לו לחוש את הקשר המיוחד של עם ישראל למורשת המקראית מחד גיסא ולארצו מאידך גיסא.

בשל המגוון הרחב של ממצאים בבית אל, ניתן להתאים סיור לספקטרום רב גווני של קהלי יעד. הסיפור ההיסטורי היהודי המרגש יחד עם ממצאים ארכיאולוגים, טרסות חקלאיות קדומות, מערות הקבורה החשמונאיות ומפעל בית הבד הקדום, תצפית הנוף המרהיב מהמצפור, במחיצה אחת עם מסלולי ההליכה טובים ונוחים, מהווים דרך מצוינת ללימוד רב תחומי על החיים בהר בתקופת האבות והקיום הבסיסי של עם ישראל בארץ במשך הדורות.

אתר "חלום יעקב" על הר פסגת יעקב נמצא אתר "חלום יעקב", המקום בו, לפי המסורת, ישן יעקב אבינו וחלם את החלום: "והנה סולם ניצב ארצה וראשו מגיע השמימה" (בראשית כ"ח, י"ב). כאן אפשר לחוש את הקשר המיוחד של עם ישראל למורשת המקראית ולארצו. לעמוד מול הסלע עם תנ"ך פתוח ולקרוא: "והשיבותיך אל האדמה הזאת" (שם, שם, ט"ו) ולהבין שאתה חלק מהתגשמותה של ההבטחה האלוקית לאבינו יעקב, היא חוויה מרגשת עד מאד. סמוך לסלע עומד עץ אלון תולע ענק, העתיק מסוגו, בן כ- 1,000 שנה. כ-30 מטר מזרחה, נמצאו ממצאים מתקופת בית ראשון ופרופסור זאב ווילנאי ז"ל מייחס שרידים אלו למזבח ירבעם בן נבט. במתחם האתר פזורות עשרות מערות קבורה יהודיות מתקופת החשמונאים, וכן מערה ייחודית ובה בתי בד עתיקים מימי בית שני. במקום גם "שביל הגִּתּוֹת ", הכולל שתי גִּתּוֹת עתיקות מימי בית ראשון ושני. מצפור "שא נא עיניך" על פסגת ההר ישנו מצפור נוף מיוחד ומרתק, ממנו נצפה נוף מרהיב, ומשם ניתן לראות את פני כל הארץ המובטחת. המצפור משקיף על כל מישור החוף והשפלה, יהודה ושומרון, הרי ירושלים, ועד החרמון בצפון. ברצפת המצפור נמצאת מוזאיקה (פסיפס) ועליה מפת ארץ ישראל המובטחת וכן פסוקי הבטחת הארץ לאברהם אבינו וליעקב אבינו.

ניסוח אלטרנטיבי[]

על הר פסגת יעקב 727 מ' בבית אל, קיים נכס מורשת אדיר – אתר "חלום יעקב".

אתר זה הוא אתר ארכיאולוגי ייחודי בעל משמעות עצומה וסיפור היסטורי חשוב ברמה לאומית ואף עולמית. לפני כ- 122,1 שנה, התרחש סיפורו של יעקב אבינו בבית אל המוזכרת עשרות פעמים בתנ"ך. עוצמת הסיפור והאווירה המיוחדת שמקרין המקום מעניקים לאלפי המבקרים הבאים כל שנה שייכות למסורת היהודית ונותנים לו לחוש את הקשר המיוחד של עם ישראל למורשת המקראית מחד גיסא ולארצו מאידך גיסא. בשל המגוון הרחב של ממצאים בבית אל, ניתן להתאים סיור לספקטרום רב גווני של קהלי יעד. הסיפור ההיסטורי היהודי המרגש יחד עם ממצאים ארכיאולוגים, טרסות חקלאיות קדומות, מערות הקבורה החשמונאיות ומפעל בית הבד הקדום,תצפית הנוף המרהיב מהמצפור, במחיצה אחת עם מסלולי ההליכה טובים ונוחים, מהווים דרך מצוינת ללימוד רב תחומי על החיים בהר בתקופת האבות והקיום הבסיסי של עם ישראל בארץ במשך הדורות.

מצפור "שא נא עיניך" על פסגת ההר ישנו מצפור נוף מיוחד ומרתק, ממנו נצפה נוף מרהיב, ומשם ניתן לראות את פני כל הארץ המובטחת.המצפור משקיף על כל מישור החוף והשפלה, יהודה ושומרון, הרי ירושלים, ועד החרמון בצפון. ברצפת המצפור נמצאת מוזאיקה פסיפס ועליה מפת ארץ ישראל המובטחת וכן פסוקי הבטחת הארץ לאברהם אבינו וליעקב אבינו.

אתר "חלום יעקב" על הר פסגת יעקב נמצא אתר "חלום יעקב", המקום בו, לפי המסורת, ישן יעקב אבינו וחלם את החלום: "והנה סולם ניצב ארצה וראשו מגיע השמימה" בראשית כ"ח, י"ב

מבית אל למכמש - סיור 2 באוגוסט 2019[]

יישר כח לעמית ולמוביל ולמדריך שמעון על טיול נדיר מבית אל למעלה מכמש.

מבית אל לעפרה[]

(16.8.19) 'עמיתים לטיולים' מבית אל לעפרה. יתקיים בע"ה ביום שישי ערש"ק פרשת ואתחנן, ט"ו באב תשע"ט (16.8.19) בשעות 05:00-13:00. הובלה - שמואל צור, הדרכה - שמעון כהן. המסלול יכלול נקודות עניין רבות - מעיינות, בית קברות של לוחמים הודים ממ"ע ה1, חורבות, שומרות, מערה של דרקון, בורות מים ומתקנים חקלאיים עתיקים.

Bet el ofra

בסוכות, ביום ה' (23.9.21) 'עמיתים לטיולים' אל שלל מעיינות סובבי בית-אל[]

מעיינו’ת בית אל

קודת ההתחלה והסיום: מצפור שא עינך - בית אל, בשכונת הארטיס ליד מאגר המים. נסיעה עם Waze אל מצפור שא עיניך: https://waze.com/ul/hsv9j9xtxs

תיאור המסלול המעגלי: ניפגש בבריכת אגירת המים של בית אל ומשם לעין דח"ש (לשעבר עין חסי), עין עבדאללה, נבקר בפסגת יעקב ובבית הבד שבה. ביקור בארבעת עינות דורא-א-קרע: עין א-נבעה, עין א-שקיף, עין אל-מע'רה ועין אל-ג'ורה. טיפוס ועלייה מערבה לתצפית מקרוב על הכנסיות של היישוב גופנה ועל גופנה העתיקה. נמשיך מזרחה לנביעה הקטנטנה של ביר הרון, עין א-דוי, עין א-דהרה, ועינות אל מציה. משם אל גבעת האור ולביקור בבור המים שבו, ונרד לנקבה של עין חזני (לשעבר עין אל עקבה). נמשיך לעין אל ג'ג'ה (עין ביתין) ולעין אל קצעה. משם נחבור אל חניון הרכבים.

קישורים חיצוניים[]

הערות שוליים[]


קישורים חיצוניים ומקורות[]

Advertisement