תרשים של בית ארבעת המרחבים - Nick Laarakkers at nl.wikipedia


בית ארבעת הַמֶרְחָבִים המכונה גם "הַבַּיִת הַיִשְׂרְאֵלִי". הוא מבנה מטיפוס מסויים, אשר התגלה באתרי חפירה רבים ברחבי ארץ ישראל. המבנה מהווה אחד מהמאפיינים של נקודת יישוב בתקופה הישראלית.

מבנה[עריכה | עריכת קוד מקור]

תרשים של בית ארבעת המרחבים - משתמש:תמרה

כנגזר משמו, בית ארבעת המרחבים מורכב מארבעה חדרים. שלושה מהם מלבניים ושווים בגודלם. הרביעי, מלבני אף הוא, תוחם את השלושה ואנכי להם. המעטפת החיצוני של המבנה היא לרוב מלבנית ויש גם פרטים ריבועיים. כמשדובר במבנים מלבניים, היחס בין הצלעות הארוכות לקצרות הוא כמעט שווה, ללא קשר לגודל או תפקיד המבנה. ההפרדה בין שלושת החדרים המקבילים התבססה בדרך כלל על עמודים בלבד. החדר הרביעי, האנכי, הופרד באמצעות קיר מלא.

פונקציונאליות[עריכה | עריכת קוד מקור]

הדעות חלוקות באשר לתכלית של הבנייה בצורה זו. חוקרים רבים קובעים שסידור זה הוא פונקציונאלי טהור: החדר האנכי השמאלי היה אזור עבודה, בו מוקמו התנור וה"אובניים, ובו אוכסנו חומרי הגלם להכנת המזון. החדר האנכי המרכזי היה ללא גג ושימש כחצר, ואילו החדר האנכי הימני שימש כאזור אכילה. החדר האופקי שימש כאזור השינה.

שתי גישות אחרות לגבי הסיבות לתכנון הבית באופן שבו תוכנן, נוטות לזהות את הבית כישראלי: האחת גורסת כי תכנון הבית באופן הזה איפשר לקיים את הלכות ה"נידה" בהידור - השארת האישה הנידה בבית, אך הותרתה באחד המרחבים הצדדיים כך שהכניסה לבית לא תחייב היתקלות בה. גישה אחרת גורסת כי העיצוב נעשה בהשראת בית המקדש הראשון.

זיהוי הבית כישראלי[עריכה | עריכת קוד מקור]

ישנם כמה גורמים שתרמו לזיהויו במחקר כמאפיין של בית ישראלי בתקופת הברזל.

  1. צורת בנייה זו ייחודית לארץ ישראל ולפרק הזמן המזוהה כתקופה הישראלית - המאות האחת עשרה עד הששית לפני הספירה.
  2. הנקודות שבהן נמצאו בתים מסוג זה מתאפיינות במובהק בסימני זיהוי נוספים, המיוחסים לאוכלוסייה של שבטי-ישראל:
  • הימצאות בתי כנסיות ומקוואות.
  • היעדר עצמות חזיר באתרים אלה (באתרים המזוהים כפלשתים נמצא אחוז גבוה במיוחד של עצמות חזיר, ובאתרים שמזוהים כפניקים-כנענים נמצא שיעור רגיל, כלומר אופייני לאירופה באותה תקופה, של עצמות חזיר).
  • כדים גדולים המזוהים עם העם העברי - קנקני שפת הצווארון.
  • היעדר כתובות וכיתובים.

ארבעה מאפיינים אלה, ביחד עם הימצאות בית ארבעת המרחבים, מופיעים בעיקר בנקודות שניתן לקשר אותם למקומות הידועים כישראליים היסטוריוגרפית, אטימולוגית (כלומר על פי שמות עכשווים של המקום ששימרו את המקור), או על פי התנ"ך.

פריסה[עריכה | עריכת קוד מקור]

תל קסילה - אתר במוזיאון ארץ ישראל ובו בית ארבעת המרחבים צילם:ori~

בארץ ישראל המערבית נחפרו כעשרים וחמישה אתרים שבהם נמצאו בתי ארבעת המרחבים. ממזרח לירדן נמצאו עוד כעשרה אתרים.

המקומות המרכזיים הם תל מגידו ותל קסילה - אתר המצוי כיום בתחומי מוזיאון ארץ ישראל בתל אביב. המעניין באתרים אלה הוא שהתקיימו בהם בתקופות מקבילות שתי נקודות יישוב - האחרת מזוהה כיהודית והאחרת פניקית או פלשתית (בהתאמה).

מקומות נוספים שבהם נמצא בית ארבעת המרחבים הם תל באר שבע, תל ערד, ח'רבת ג'מה - אתר המצוי בליבה של עזה, עיר דוד בירושלים, הר עיבל סמוך למזבח, תל שקמונה בחיפה וכן בחצור הגלילית ובמספר אתרים ברחבי הנגב.

בית ארבעת המרחבים לא מצוי בשום מקום מחוץ לארץ ישראל.

הרצאה: ד"ר אסף אברהם: 'מבט מחודש' על הנוף האדריכלי בתקופת המקרא[עריכה | עריכת קוד מקור]

בית ארבעת המרחבים

ד"ר אסף אברהם: 'מבט מחודש' על הנוף האדריכלי בתקופת המקרא - "מצפה המשואות" ו-המכון למורשת ירושלים וְהֶֽעָרִ֗ים בְּצֻר֤וֹת גְּדֹלֹת֙ מְאֹ֔ד" (במדבר יג, כח) "מצפה המשואות" ו-המכון למורשת ירושלים מבית 'עמיתים לטיולים' 'מבט מחודש' על הנוף האדריכלי בתקופת המקרא הרצאה מאת הארכיאולוג ד"ר אסף אברהם - אוניברסיטת בר-אילן, חוקר שיטות הבניה בתקופת הברונזה והברזל בא"י.

ההרצאה ב'זום' תתקיים בע"ה ביום שלישי כה' אב תשפ"א (3.8.21) החל מ 20:00 ניתן להיכנס לקישור וב 20:30 תתחיל ההרצאה והמצגת ולאחריה דיון ושאלות.

כיצד נראו בתי המגורים, המגדלים והחומות בתקופת המקרא? מה בין השחזורים שאנו מכירים לבין המציאות הקדומה? מחקר ארכיאולוגי-הנדסי חדשני חושף פרטים רבים על שיטות הבניה בתקופת המקרא ומאפשר הצצה נועזת אל נוף העבר

גלריה[עריכה | עריכת קוד מקור]

שרידים מבית ארבע מרחבים במעלה שומרון

המקור:הויקיפדיה העברית צילם:נוקי לביא

Community content is available under CC-BY-SA unless otherwise noted.